דיוויד בלאט וקליבלנד בגמר ה-NBA

בודד במערכה: ניתוח הניצחון של גולדן סטייט על קליבלנד במשחק 1

סגנון הבידודים של לברון בפוסט הוא פשוט ויעיל וקינג ג'יימס ניצל אותו כדי לספק משחק שיא ולתת לקאבס הזדמנות נדירה לנצח באורקל ארנה. אבל במאני טיים הוא התברר גם כחיסרון הגדול של הקאבס. אסף רביץ על הפסדה של קליבלנד והאופן המבריק בו בלאט הגביל את קרי

אסף רביץ
צילום ועריכת וידאו: נועם אל

צפו בכתבה על אוהדי גולדן סטייט

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

לכתבה המלאה

במשחק השני של גמר המערב, ג'יימס הארדן היה בשיאו. 38 נקודות באחוזים מעולים, 10 ריבאונדים, 9 אסיסטים, רק שני איבודים, המון זריקות קשות שנכנסו. אבל במהלך האחרון הגנת הווריורס זיהתה את המהלך שלו וגרמה לו לאבד כדור, וגולדן סטייט ניצחה 98:99. התחושה הייתה שיוסטון בזבזה את ההזדמנות שלה, פספסה צ'אנס אדיר לגנוב ניצחון חוץ בזכות הצגה יוצאת דופן של הכוכב שלה. בדיעבד התחושה התבררה כמוצדקת: גולדן סטייט טיילה לניצחון חוץ במשחק הבא וסגרה את הסדרה, ההזדמנות של הרוקטס הייתה באותו משחק שני. תחושת ההזדמנות שהוחמצה ואולי לא תחזור היא בדיוק התחושה כרגע לגבי קליבלנד, לאחר משחק שהתפתח באופן דומה מאוד והזמן החוקי שלו הסתיים כמעט באותה תוצאה. יכול להיות שבדיעבד יתברר שלא הייתה לקאבס הזדמנות טובה יותר.

תחושת ההזדמנות המוחמצת מתחילה מכך שיכול להיות שאפילו לברון ג'יימס לא מסוגל להיות עד כדי כך גדול פעם נוספת. 44 הנקודות שהוא קלע ב-46 הדקות הראשונות של המשחק (מהן הוא שיחק כ-39) היו יוצאות דופן אפילו בסטנדרטים שלו. פעם אחר פעם הוא מצא נתיב לצבע וסיים בתוך צפיפות מול קומבינציית שומרים איכותיים, רוב הנקודות שלו הושגו כשקליבלנד משחקת בהרכב הגבוה שבו טריסטן תומפסון וטימופיי מוזגוב, עם השומרים שלהם, נמצאים באזור הצבע. אם במשחקים הבאים לברון יהיה רק מצוין ולא ממש ממש מצוין, קליבלנד תתקשה למצוא דרכים חלופיות להשיג נקודות.

גולדן סטייט ניצחה בהארכה 100:108 ועלתה ל-0:1 על קליבלנד בגמר ה-NBA

בלאט: "בהארכה היינו מותשים. זה היה משחק של זריקה אחת"

מד הכוח של משחק מספר 1

אודי הירש מנתח את ההחלטות של המאמנים במשחק 1

שליחנו לגמר בירר את סוד הקסם של גולדן סטייט

הרגע בו דיוויד בלאט ידע שצריך לדאוג היה כשדקה לסיום לברון ביקש טיים-אאוט. לא כדי לתכנן מהלך, כדי לקחת קצת אוויר. בלאט (צילום: AP)
מאז שהרגליים התחילו להגביל את קיירי אירווינג אין לבלאט ברירה אלא לבנות משחק התקפה שמבוסס על התקווה שלברון ייפול מהרגליים שנייה לאחר הסיום ולא דקה לפניו

מה השתנה בשבע הדקות האחרונות, כולל ההארכה? שני דברים מרכזיים. הראשון הוא שלגולדן סטייט סוף סוף נמאס, והם החליטו שמישהו אחר ינצח אותם. הם צופפו עוד יותר והעזרה חיכתה ללברון רחוק יותר מהטבעת. שחקנים אחרים קיבלו זריקות לא רעות אבל החטיאו אותן. הדבר השני והחשוב יותר שקרה זה שלברון התעייף. הרגע בו דיוויד בלאט ידע שצריך לדאוג היה כשדקה לסיום לברון ביקש טיים-אאוט. לא כדי לתכנן מהלך, כדי לקחת קצת אוויר

הפעם הקודמת שמשחק ההתקפה של קבוצה שהגיעה לגמר נשען באופן כל כך בוטה על שחקן בודד הייתה הפעם הקודמת שקליבלנד הגיעה לגמר ב-2007. אבל אז לברון התבסס על פיק נ' רול ולא על משחק הפוסט, מהלך ששואב הרבה יותר כוחות. ואז הוא גם היה בן 22. העומס הפיזי שנדרש מלברון מהדקה הראשונה ועד האחרונה עצום וכמעט חסר תקדים, מאז שהרגליים התחילו להגביל את קיירי אירווינג אין לבלאט ברירה אלא לבנות משחק התקפה שמבוסס על התקווה שלברון ייפול מהרגליים שנייה לאחר הסיום ולא דקה לפניו.

זה החיסרון הגדול של סגנון ההתקפה הנוכחי של הקאבס. באופן מדהים, סגנון הבידודים בפוסט הפשוט כל כך ממשיך להיות יעיל מספיק כדי להיות אפקטיבי מכל בחינה אחרת. כל זמן שלברון מצליח לסיים כמות סבירה של מהלכי בידוד בפוסט בקליעה או מסירה לזריקה נוחה, ולאורך הפלייאוף הוא מצליח, באים לידי ביטוי שלושת היתרונות של הפשטות: 1) בסגנון כזה יש מעט מאוד איבודים. 2) העמדות הקבועות והמצבים שחוזרים על עצמם מקלים על שחקני החוץ לרדת להגנה מהר ולהקשות על משחק מעבר. 3) שני שחקני הפנים לא עסוקים במשימות רחוק מהסל ופנויים להתמקם לריבאונד התקפה.

שתי הנקודות הראשונות חשובות במיוחד בגמר כי בעזרתן קליבלנד תוכל להקשות על גולדן סטייט לרוץ, מה שאף קבוצה אחרת לא ממש הצליחה לעשות עד כה. הנקודה השלישית חשובה במיוחד כי ריבאונד ההתקפה הוא כלי התקפי לכל דבר אצל קליבלנד, אולי הכלי השלישי בחשיבותו אחרי לברון והשלשות. קליבלנד ברחה ברבע הראשון לא מעט בזכות השליטה האבסולוטית בריבאונד. כשסטיב קר ניסה לשלוח דאבל טים על לברון, המקום בו הקאבס ניצלו את היתרון המספרי היה בריבאונד. זו גם הסיבה שקר כנראה נמנע מהרכבים נמוכים עד להארכה, אז הוא זיהה את העייפות של שחקני קליבלנד ושחרר את החמישייה שמחסלת יריבות עייפות ולא מפוקסות טוב יותר מכל חמישייה בליגה. מילה טובה מגיעה גם לדריימונד גרין, שלאחר שש דקות החליט שהמטרה המרכזית שלו בסדרה היא למנוע מטריסטן לחגוג בריבאונד ההתקפה. טריסטן לקח שלושה ריבאונדים כאלה בשש הדקות הראשונות ואז עוד שלושה עד לסיום, בין היתר כי דריימונד התעניין בעיקר בלמנוע ממנו גישה לכדור.

העומס הפיזי שנדרש מלברון מהדקה הראשונה ועד האחרונה עצום וכמעט חסר תקדים (צילום: AP)
המשחק הזה, עם לברון והריבאונד בהתקפה, ההכנה המדוקדקת בהגנה ורמת הריכוז של הצוות המסייע, כנראה היה מספיק כדי לנצח כל יריבה אחרת בליגה. אבל הלילה קליבלנד פגשה יריבה לא פחות עיקשת שהגיע עם ההפתעות הקטנות שלה

למרות ההפסד, זה היה משחק גדול נוסף של קליבלנד ומשחק גדול נוסף לרפרטואר של בלאט. הוא שוב הגיע לסדרה חדשה עם הכנה מקצועית יסודית והכנה מנטאלית נהדרת. השחקנים שלו שוב עלו מפוקסים מאוד והצליחו להמם את גולדן סטייט בדקות הראשונות. ההרכב הגבוה שוב עבד למרות המגבלות שלו, ואפילו היה ההרכב המוצלח ביותר של קליבלנד במשחק. רוב הקרדיט מגיע לטימופיי מוזגוב, שבהגנה שינה הרבה מאוד זריקות בצבע ובהתקפה הגיע לגבהים חדשים בכל הקשור לתזמון התנועה ללא כדור לטבעת ברגע האידיאלי מבחינת המוסר. כשמוזגוב נע בתזמון כל כך מוצלח קליבלנד מצליחה לפעול בתוך הצפיפות בצבע ביעילות.

ההתמודדות של בלאט והצוות שלו עם הפיק נ' רול של סטף קרי היא ההברקה של המשחק הזה. השומר של החוסם לא יוצא באגרסיביות ולא חוזר אחורה, אלא מתמקם באופן שמקשה על קרי לעלות לזריקה מיד ונותן לשומר שלו את השנייה שהוא זקוק לה כדי לחזור. בהתאם לסיטואציה, קליבלנד מחליטה אם לבצע חילוף או לאפשר לשומר של קרי להידבק אליו בחזרה כשהשומר של החוסם נמצא בעמדה נוחה לחזור לשחקן שלו או למקום הנדרש ממנו ברוטציה. כך בלאט מצליח לא לתת לקרי לחגוג בלי לשלוח אליו דאבל טים אגרסיבי שיוצר מצב של 4 על 3 שגולדן סטייט מומחית בלנצל.

המשחק הזה, עם לברון והריבאונד בהתקפה, ההכנה המדוקדקת בהגנה ורמת הריכוז של הצוות המסייע, כנראה היה מספיק כדי לנצח כל יריבה אחרת בליגה. אבל הלילה קליבלנד פגשה יריבה לא פחות עיקשת שהגיע עם ההפתעות הקטנות שלה. החשובה במיוחד, בעיקר בעקבות הפציעה של קיירי, הייתה הלחץ על מתיו דלבדובה כשהוא מוביל כדור. האוסטרלי מתקשה להוביל כדור מול שומרים אתלטיים וקר הכין לו טיפול מיוחד שגרם לו להסתבך ולהתקפות של קליבלנד להתחיל מאוחר יותר. קשה להאמין שקר ישלח את קרי וקליי לבזבז כוחות על לחץ על כל המגרש משחק שלם, אבל אם דלבדובה יחזור להיות הרכז הראשון יהיו דקות בהן קליבלנד תיאלץ להיות עסוקה בהובלת כדור.

ההתמודדות של בלאט והצוות שלו עם הפיק נ' רול של סטף קרי היא ההברקה של המשחק הזה (צילום: AP)
הדבר הכי גרוע שקרה בהארכה הוא, כמובן, הפציעה החדשה של קיירי. אם היא חמורה כפי שהיא נראית ונשמעת מהתגובות, הסיכוי של קליבלנד להוציא משהו מהסדרה הזאת חוזר להיות אפסי

זה היה משחק איכותי ומהנה במיוחד לצפייה, בגלל הדמיון באופי של קבוצות שכל כך שונות בסגנון המשחק. כל אחת השתמשה בדרכים שיש לה כדי לא לתת ליריבה לברוח. אצל גולדן סטייט, זה כולל רגעים כמו חזרה מטיים-אאוט עם תרגיל בו נראה כאילו סטף קרי מקבל חסימות ללא כדור כדי להשתחרר לקליעה, אבל ברגע האחרון הופך את המהלך וחוסם בעצמו לפסטוס אזילי. עד שההגנה הבינה מה קורה אזילי היה פנוי לדאנק. זה גם כולל את שליפת מו ספייטס מקצה הספסל כדי שיחזיר את הקבוצה למשחק ואת הדקה הזאת בה קרי קולע שתי שלשות רצופות ומכניס את הקהל לטירוף. פשוט קבוצה כיפית ומצוינת.

בסוף המשחק הזה הוכרע על פעולות בודדות. אנדרה איגודלה קרא נהדר את המהלך האחרון של לברון והכריח אותו לקחת זריקה קשה (שעדיין הייתה יכולה להיכנס), אימן שאמפרט החטיא זריקת המשך שהייתה קצרה במילימטרים. הדבר הטוב היחיד שקרה לקליבלנד בהארכה היה שהיא הבהירה עד כמה השחקנים של בלאט מותחים את קצה גבול היכולת שלהם במהלך 48 הדקות, במובן מסוים המידה בה היו מותשים הפכה את 48 הדקות הראשונות למרשימות יותר. הדבר הכי גרוע שקרה בהארכה הוא, כמובן, הפציעה החדשה של קיירי. אם היא חמורה כפי שהיא נראית ונשמעת מהתגובות, הסיכוי של קליבלנד להוציא משהו מהסדרה הזאת חוזר להיות אפסי. אולי עדיף מבחינת קיירי שזה ייגמר ככה לפני שיקרה משהו חמור יותר, כי כבר חודש שלם שהגוף שלו מאותת בכל הזדמנות שעדיף שהוא לא ישחק כרגע.

כבר חודש שלם שהגוף שלו מאותת בכל הזדמנות שעדיף שהוא לא ישחק. קיירי אירווינג (צילום: GettyImages)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully