וואלה ספורט מסכמת עונה בכדורגל האירופי:
נבחרת העונה בחמש הליגות הבכירות
נבחרת התגליות של העונה
נבחרת המאכזבים של העונה
***
לטוויטר של אופיר סער
10. גיא לוזון וטל בן חיים - צ'רלטון
דירוג משותף למאמן הישראלי ולבלם שלו, שבניגוד לתקופה בסטנדרד ליאז' רצו הפעם יחד כמה חודשים, עד לפרידה (הצפויה) של טל בן חיים מיד בסיום העונה. גיא לוזון, שעצם המינוי שלו לקבוצת צ'מפיונשיפ הוא הישג בפני עצמו, התחיל ברגל שמאל את קריירת האימון באי הבריטי. הקשר האישי לבעלים רולאן דושאטלה והעובדה כי כלל לא נבחנו מועמדים אחרים לתפקיד, הציבו את לוזון בנקודת פתיחה כמעט בלתי אפשרית מול אוהדי צ'רלטון והתקשורת. למרות זאת, הוא הפך את הקערה על פיה והרוויח את הערכתם.
לוזון קיבל קבוצה שבורה מנטאלית שלא ניצחה 10 משחקים רצופים. הוא לא קטע את הרצף בארבעת משחקיו הראשונים, אבל אחר כך ניצח שבעה מתשעה (בהם כבשה קבוצתו חמש שלישיות) והביא לכך שצ'רלטון תבטיח הישארות מוקדם מהצפוי. ביחס למה שקיבל, המקום ה-12 הוא הצלחה ומקור אמונה לקראת העונה הבאה. עוד לפני כן, אבל גם במהלך הקדנציה של לוזון, בן חיים היה אחד העוגנים המרכזיים בצ'רלטון. הבלם החזיר את הקריירה למסלול עם 37 הופעות בהרכב של אחת הליגות הפיזיות והקשות בעולם, ולמעשה עונתו העשירית באירופה הייתה עונת השיא שלו מבחינת דקות משחק. את ההשפעה ראינו במשחקי הנבחרת בהם בלט מעל כולם.
9. עומר דמארי - אוסטריה וינה/ר.ב. לייפציג
חלוץ נבחרת ישראל היה מועמד לטופ 3 של דירוג השגרירים בינואר, ובעקבות עסקת הענק (במושגים ישראלים) ששלחה אותו לר.ב. לייפציג העשירה עוד היה פוטנציאל להתקדמות לעבר שני המקומות הראשונים. אולם, חצי העונה השנייה לא הלכה כמתוכנן. ארבעה חודשים מדהימים באוסטריה וינה, עם 10 שערים וארבעה בישולים, הביאו אותו למעבר יקר בסך 5 מיליון יורו וחוזה חלומי (קרוב למיליון יורו בעונה) בלייפציג. בבונדסליגה 2 החלוץ עדיין לא הצליח להתאקלם מבחינה פיזית וסבל לצערו גם משתי פציעות. בחלק הזה של העונה בגרמניה לא הצליח לכבוש והסתפק בארבעה בישולים, כשקבוצתו לא עמדה ביעד וכשלה בניסיון להעפיל לליגה הבכירה.
8. טוטו תמוז - פטרולול
החלוץ נתן חלק ראשון אדיר של העונה ובזכותו התברג לרשימה. 10 שערים ברומניה הפכו אותו לשחקן מבוקש בסטיאווה בוקרשט, במכבי תל אביב, בסין ובטורקיה. הבעיה הייתה דמי ההעברה שדרשה פטרולול, שלא מיהרה לשחרר אותו למרות הסתבכותה הכלכלית בעקבות מעצר הבעלים. תמוז עבר ניתוח בינואר וחזר לשחק רק במרץ, כשלקראת סיום העונה נפצע פעם נוספת. בסך הכול היו במאזנו 14 שערים (11 מהם בליגה) וחמישה בישולים בעונה הכי טובה שלו מבחינה אישית מאז 2010/11 במדי הפועל תל אביב. קבוצתו, שגם כך לא קיבלה אישור לשחק באירופה, איבדה את המקום הרביעי. עכשיו, בגיל 27, הוא עם הפנים לפסגה חדשה: סטיאווה האלופה, אצלה הוא מופיע בראש רשימת הרכש לקראת הקיץ.
7. תומר חמד - אלמריה
נכון, הוא חווה ירידת ליגה בפעם השנייה מאז המעבר לספרד, אבל מבחינה אישית הייתה זו עונה בה תומר חמד לא רק שבר את שיא השערים של חיים רביבו והפך לישראלי הפורה בכדורגל הספרדי, אלא גם הוכיח מעל לכל ספק שהוא חלוץ לגיטימי בלה ליגה. הפציעה הקשה ותקופת ההתאוששות הארוכה בליגה השנייה במאיורקה, לא מנעו מחמד להיות שחקן מבוקש בקיץ. הוא בחר באלמריה שהבטיחה לו דקות משחק משמעותיות, ועד אפריל אכן היה שחקן הרכב קבוע שסיים כמלך שערי הקבוצה עם שמונה כיבושים ובישל עוד ארבעה. הספק מצוין עבור חלוץ בקבוצת תחתית מאותגרת התקפית, ובטח עבור הנציג היחיד שלנו באחת מחמש הליגות הבכירות באירופה. סרג'י לא השתמש בו ואלמריה ירדה, אבל בניגוד אליה חמד צפוי להמשיך בעונה הבאה בלה ליגה. הירידה רק מנעה ממנו דירוג גבוה יותר.
6. סינטאיהו סלליך - מאריבור
קבלו את הפתעת העונה. מי האמין בקיץ שסינטאיהו סלליך - "שכונתי", "בחיים לא יהיה שחקן" ו-"איתו צריכים שני כדורים", היו בין הדברים שנאמרו עליו - יבצע מפנה כל כך חד. מכישרון מפוספס בליגת העל שלנו לאלוף סלובניה. אחרי השנה בבית"ר שכמעט הרסה לו את הקריירה, המעבר המפתיע בקיץ למאריבור התגלה כהברקה. סלליך בן ה-23 נכנס לעניינים בהדרגה, תחילה כמחליף ולאחר מכן בהרכב, פתח בארבעה מששת משחקיה של מאריבור בשלב הבתים של ליגת האלופות ובליגה סיפק את הסחורה עם חמישה שערים ועוד 12 בישולים (בכל המסגרות). לשיאו הגיע עם הצמד והבישול נגד קרקה במחזור הלפני אחרון, כולל שער סולו מבריק. אלוף ראשון מבין שלושה בדירוג.
5. מונס דאבור - גראסהופרס
גם הפסימיים שבאנשי גראסהופרס לא האמינו שעל הקבוצה תעבור עונה כל כך מסויטת (מקום שמיני בליגה של 10 קבוצות, אחרי סגנות בעונה שעברה). ועדיין, כולם מציינים נקודת אור אחת ויחידה בעונה הזו: מונס דאבור. החלוץ בן ה-23, שהבקיע תשעה שערי ליגה בכניסה המסחררת שלו לכדורגל השוויצרי באמצע העונה שעברה, המשיך להתקדם מבחינה אישית, על אף ובניגוד גמור לנסיגה הדרמטית ביכולת של קבוצתו. וכמו שאמר ניסו קפילוטו, בלם סנט גאלן: "כל האסיפה לפני משחק נגדם היא אך ורק עליו, איך להיזהר ממנו ואיך לסגור אותו. בלעדיו הם היו נאבקים על הירידה". דאבור כבש העונה 13 שערי ליגה, הוסיף עוד שלושה בגביע ובישל שמונה, עם הפנים לבונדסליגה הגרמנית. תג המחיר שלו הוא 3 מיליון יורו, ורדר ברמן והמבורג בין המתעניינות, אך מכאן והלאה הדברים כבר תלויים בגראסהופרס.
4. ניר ביטון - סלטיק
כמה שנים הכדורגל הישראלי חיכה לו. לראשונה בקריירה הבוגרת שלו, ניר ביטון קיבל את התפקיד המאוד ברור עבורו של השחקן האחרון בקישור. אמנם הליגה הסקוטית קלה יחסית, על אחת כמה וכמה כשלסלטיק אין אפילו את הדרבי מול ריינג'רס, אבל ביטון הרים העונה את הקריירה האישית שלו והפך לשחקן שמוזכר כמועמד לגיטימי להצטרף לפרמיירליג בסכום של 5 מיליון ליש"ט. עד דצמבר היו לביטון בסך הכול שלושה משחקים בהרכב, אבל אז צ'רלי מולגרו נפצע והקשר הישראלי לקח את ההזדמנות שלו בשתי ידיים. ביטון השתלט על המקום במרכז השדה לצד הקפטן סקוט בראון, נבחר כמה וכמה פעמים לאיש המשחק והפך לאחד מאהובי הקהל, בדרך למועמדות לתואר שחקן העונה, אליפות (הפעם עם חלק משמעותי בה) וגם זכייה בגביע הליגה. ב-0:5 על דנדי יונייטד, משחק שהתברר יום לאחר מכן כמשחק האליפות, ביטון הפציץ מרחוק את שערו השני ב-2014/15, שגם נבחר לשער העונה של סלטיק. הקשר בן ה-24 הוסיף שלושה בישולים, וגם אצלו ניתן היה לראות את היכולת מהקבוצה באה לידי ביטוי בנבחרת, עם השגת המקום בהרכב של אלי גוטמן.
3. ביברס נאתכו - צסק"א מוסקבה
איך שלא הופכים את זה, עונה מצוינת לביברס נאתכו. צסק"א מוסקבה אמנם "רק" סגנית אלופת רוסיה, אך החזרה לכדורגל הרוסי עשתה לקשר נבחרת ישראל רק טוב. לראשונה בקריירה הוא כבש יותר מ-10 שערי ליגה, בדרך לעונת שיא שכללה 14 שערים בכל המסגרות (12 בליגה) ועוד תשעה בישולים. היה לו שלושער ראשון בקריירה, כבר באוגוסט מול רוסטוב, וכמובן מעל כולם עמדה ההופעה הבלתי נשכחת מול מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות, כאשר בישל פעמיים בניצחון המפתיע של צסק"א 1:2 על אדמת אנגליה, שבועיים אחרי שהכניע את ג'ו הארט מהנקודה הלבנה וקבע 2:2 דרמטי ברוסיה. אמנם שוב לא קיבלנו אותו כמו שרצינו במשחקי הנבחרת בחודש מרץ, אך כנראה שזה כבר לא חלק מהמדד. בליגה הרוסית הוא כוכב, בלי כוכבית.
2. ליאור רפאלוב - קלאב ברוז'
לפני חודשיים ליאור רפאלוב היה השגריר מספר 1, עם פור משמעותי. הוא העניק לקלאב ברוז' תואר ראשון מאז 2007 עם שער הניצחון הדרמטי בתוספת הזמן לרשת אנדרלכט בגמר הגביע הבלגי, צעד עם קבוצתו במקום הראשון בליגה בדרך להשלמת הדאבל וגם המריא עד רבע גמר הליגה האירופית. אלא שהנפילה בנבחרת, במיוחד לאור הציפיות הגדולות שהיו ממנו אחרי הזכייה בגביע, בצירוף העייפות מהעונה המתישה, גרמו לדעיכה בישורת האחרונה של העונה. קלאב ברוז' אמנם איבדה את האליפות והסתפקה במקום השני המוליך למוקדמות ליגת האלופות, אבל העונה של רפאלוב נותרה אדירה בכל קנה מידה. הוא הבקיע 18 שערים (10 בליגה, שניים בגביע ועוד שישה בליגה האירופית, כולל שלושער בקופנהאגן) ובישל 13 בכל המסגרות. כמו כן, רפאלוב נבחר על ידי האוהדים לשחקן העונה וסיים שני לאחר שקלול ההצבעות של השחקנים והעיתונאים. גם כאן מגיע לו שאפו גדול.
1. רמי גרשון - גנט
"אני, רמי גרשון מראשון לציון, זכיתי באליפות בלגיה". התגובה הזאת של רמי גרשון, יום לאחר זכיית גנט באליפות הראשונה בהיסטוריה שלה, אומרת הכול. מי שהתנדנד עם ראשון לציון בין הליגה השנייה והשלישית בישראל, עבר שנים לא פשוטות בבלגיה (כולל גיחה לסלטיק) והשנה מצא את מקומו באחד המועדונים המובילים בארץ השוקולד. שחקן הרכב קבוע, מנהיג ההגנה ולדעת רבים הבלם הטוב בליגה הבלגית.
38 משחקי ליגה מלאים בהרכב הקבוצה (החמיץ רק את המשחק שנערך בערב יום כיפור ואת זה שאחרי ההכתרה), שער אחד יפהפה וגם שני בישולים, כולל במשחק האליפות מול האקסית סטנדרד ליאז'. אבל עם כל הכבוד לבישול הזה, גרשון הרוויח את ההערכה העצומה כלפיו דרך ההגנה. הוא שלט בקרבות האוויריים, כיוון את החוליה האחורית כאמצעי בשלישיית הבלמים ואיתו שמרה הקבוצה על רשת נקייה ב-13 משחקים. ההגנה הטובה בבלגיה, בעונה הבאה בשלב הבתים של ליגת האלופות.
כן, זו הייתה עונה חלומית עבור הבלם בן ה-27, שעד העונה לא מעט ישראלים אפילו לא זיהו אותו ברחוב או בשדה התעופה. זאת כנראה גם העונה של דודו דהאן, כאשר שבעה נציגים שלו נכללים בעשירייה הראשונה. שלושה מהם גם אלופים.
"זה מרגש מאוד ומחמיא", אמר רמי גרשון לוואלה ספורט לאחר שהתבשר על הבחירה. "יש ברשימה שמות גדולים וכיף מאוד לסיים ככה עונה ארוכה וקשה. הכי חשוב כרגע זה שתהיה לזה המשכיות בשנה הבאה".