בווידאו: השלושער של הארי קיין לרשת לסטר סיטי
שוער: טימו הורן - קלן
בקדנציה הקודמת של קלן בבונדסליגה, טימו הורן היה עדיין על תקן משקיף. הוא שימש כשוער השלישי של המועדון ושיחק בעיקר בקבוצת המילואים, אך כשקלן ירדה הוחלט להיפרד ממיכאל רנסינג ולתת את הקרדיט לתוצר מחלקת הנוער. אחרי שנתיים כשוער הראשון בליגת המשנה, הורן חזר לבונדסליגה והתגלה כאחד משוערי העתיד של הכדורגל הגרמני. לקלן לא היה יותר מדי מה למכור עם ההתקפה השלישית הכי גרועה בליגה, אז היא הייתה צריכה לחפש דרכים אחרות לשרוד. הורן היה פתרון הולם. השוער בן ה-22, המתנשא לגובה 1.92 מטרים, הצטיין במשחקים רבים ורשם הצלות נפלאות שמנעו מקבוצתו להסתבך בתחתית. הוא שמר על רשת נקייה ב-13 משחקים (השוואת שיא של עולה חדשה; באיירן ב-1966) ומתוכם תשע תוצאות תיקו מאופסות (שיא בונדסליגה). הוא גם דאג לכך שהקבוצה תספוג 40 שערים בלבד ותסיים כהגנה החמישית בטיבה בליגה. הורן הצטיין נגד דורטמונד, עצר פנדל בדרבי מול לברקוזן ונחשב במועדון ליורש של טוני שומאכר (כיום סגן הנשיא) ובודו אילגנר. ליברפול, ארסנל, מנצ'סטר יונייטד ודורטמונד כבר בעקבותיו.
מגן ימני: הקטור ביירין - ארסנל
הגעתם של מתיו דבושי וקאלום צ'יימברס חייבה את הקטור ביירין לחשב מסלול מחדש. המגן הקטלאני, שכמו ססק פברגאס עשה את המעבר מברצלונה לארסנל בגיל 16, הבין שהוא אופציה שלישית בצד ימין של ההגנה ורצה לצאת לתקופת השאלה נוספת, אחרי הניסיון הקודם בווטפורד. אלא שדבושי נפצע בצורה קשה, צ'יימברס לא הרשים ואז נפצע גם הוא, ולוונגר לא נותרה ברירה אלא לזרוק את ביירין למים הקרים - בכורה בליגת האלופות במגרשה של דורטמונד. ארסנל אמנם הפסידה, אך ביירין הוכיח שהוא ראוי להזדמנות. הקטלאני רשם 19 הופעות בליגה, עוד חמש בליגת האלופות והצליח גם לכבוש פעמיים. המהירות המסחררת שלו (שבר אפילו את השיא ל-40 מטר שקבע תיאו וולקוט) עוררה השתאות בקרב האוהדים, שמוכנים למחול על טעויות של חוסר ניסיון המופיעות מדי פעם. הילד לקח את הצ'אנס בשתי ידיים.
בלם: חוסה מריה חימנס - אתלטיקו מדריד
אם מחפשים הסבר לכך שאתלטיקו מדריד לא נלחצת מעזיבה של מירנדה בקיץ, הוא טמון בפריצה של חוסה מריה חימנס. הבלם בן ה-20, שלהפתעת רבים נכלל בסגל אורוגוואי למונדיאל בברזיל ואף מילא בהצלחה את מקומו של הקפטן דייגו לוגאנו במשחקים הקריטיים נגד אנגליה ואיטליה, המשיך לצמוח לצד "האח הגדול" דייגו גודין גם באתלטיקו. הדעיכה ביכולת של מירנדה גרמה לדייגו סימאונה לדחוף קדימה את חימנס המוכשר, שמשלב פיזיות עם יכולת קריאת משחק נפלאה ומתפתח לכדי מפלצת הגנתית של ממש. האורוגוואי הקשוח מדורג שני מבין הבלמים ברשימת המצטיינים בלה ליגה (רק ניקו אוטאמנדי לפניו), חגג העונה שער בכורה בספרד ונראה שהוא העוגן ההגנתי העתידי של הקולצ'ונרוס. היחידה שפיצחה את השילוב של חימנס וגודין בליגה הייתה ברצלונה, שניצחה את אתלטיקו פעמיים. מפגש חוזר עם מסי או ניימאר בקופה אמריקה?
בלם: סטפן דה פריי - לאציו
לא מעט כישרונות צעירים למדו על בשרם עד כמה קשה המעבר מהליגה ההולנדית לאחת הליגות הגדולות של היבשת. גם בנוגע לסטפן דה פריי היה ספק רב, למרות ההופעה המוצלחת שלו במדי נבחרת הולנד במונדיאל, ובמיוחד אחרי שלאציו שילמה עליו 7.5 מיליון יורו. היום, כמעט שנה אחרי, באיטליה קוראים לזה מחיר מציאה. תוך זמן קצר הפך ההולנדי בן ה-23 למנהיג ההגנה של הביאנקוצ'לסטי ונחשב לאחד מסמלי ההצלחה שעשויה להסתיים בחזרה לליגת האלופות. ואת ההשתלבות בכדורגל האיטלקי הקשוח עשה בסגנונו הייחודי, בשקט אופייני, ועם צבירת שלושה כרטיסים צהובים בלבד. בעונה שעברה ספגה לאציו 54 שערים, העונה ירדה ל-36. ב-29 המשחקים עד כה עם דה פריי, אגב, היו לה רק 26 שערי חובה, 13 משחקים עם רשת נקייה ושישה הפסדים. בשמונת המשחקים בלעדיו? עוד חמישה הפסדים. עד כדי כך הוא משמעותי. ההשפעה המיידית של דה פריי לא נעלמה מעיניו של לואי ואן חאל, שמעוניין להתאחד עמו במנצ'סטר יונייטד. לאציו כבר דחתה שתי הצעות. קלאודיו לוטיטו לא יוותר כל כך מהר.
מגן שמאלי: חוסה גאיה - ולנסיה
פס הייצור נמשך. אחרי ג'ורדי אלבה וחואן ברנאט, ולנסיה הציגה העונה את חוסה גאיה הפנטסטי, שבגיל 19 ובעונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת כבר נבחר על ידי רבים למגן השמאלי הטוב בלה ליגה. הסילון מפדרגר קיבל אשראי בלתי נגמר מהמאמן נונו אספיריטו סנטו לתמוך בהתקפה כאוות נפשו, והחזיר עם הופעות נפלאות. חאבי פואגו חיפה עליו בסגירות הגנתיות וכך התאפשר לגאיה לשעוט קדימה, לייצר מצבים וגם להבקיע שער בכורה לרשת אספניול. פרט לשער היו לו גם שישה בישולים (יותר מכל מגן אחר בספרד) ותרומה נהדרת להגנה השלישית בטיבה בלה ליגה. ולנסיה השיגה את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות, ועוד לפני כן דאגה לבטח את היהלום החדש שלה עם חוזה חדש וסעיף שחרור בגובה 50 מיליון יורו. כן, פי שניים מאלבה וברנאט גם יחד.
קשר: קארים בלארבי - לברקוזן
הראשון מבין ארבעה שחקנים שהיו בנבחרת התגליות של אמצע העונה ושמרו על מקומם גם בסיומה. קארים בלארבי חזר לשורות לברקוזן אחרי עונת השאלה בבראונשוויג, אבל לא נתן לירידת הליגה לעכב את התקדמותו. הוא פתח בקצב מסחרר עם השער המהיר בתולדות הבונדסליגה, כבר אחרי תשע שניות במחזור הפתיחה מול דורטמונד, מצא את הרשת שמונה פעמים בחצי עונה והבקיע גם את הגול האחרון כדי לסיים כמלך שעריה של לברקוזן עם 12 כיבושים, להם הוסיף עוד תשעה בישולים. הקיצוני הימני ביצע יותר דריבלים מכל שחקן אחר בליגה (4.7 למשחק), איים על השער מעל שלוש פעמים במשחק והפך לשחקן סגל נבחרת גרמניה. העונה המוצלחת זיכתה אותו בפרס פריצת השנה בבונדסליגה ובחוזה חדש בלברקוזן עם סעיף שחרור סודי. מישהו ינסה להפעיל אותו בקיץ?
קשר: נביל פקיר - ליון
נבחרת התגליות לא יכולה להיות שלמה בלי המטאור של ליון. האלופה לשעבר סיימה כסגנית של פריס סן ז'רמן והבטיחה את חזרתה לליגת האלופות, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה הפורה בין אלכסנדר לקאזט לנביל פקיר. השניים - הצמד הכי אפקטיבי של ליון מאז 1950 - התייצבו זה לצד זה גם בטקס נבחרי העונה של הליגה הצרפתית, כשלקאזט קיבל את פרס שחקן העונה ופקיר את פרס השחקן הצעיר המצטיין. לאף אחד לא היה ספק שהוא ראוי לתואר. פקיר בן ה-21, שבעבר נזרק מהאקדמיה של ליון בגלל היעדר פיזיות, תפס מקום של קבע בהרכב בגלל פציעתו של קלמון גרנייה והתגלה כפליימייקר נפלא, כשאפילו זינדין זידאן התלהב מביצועיו. בזמן שנבחרות אלג'יריה וצרפת (הזוכה) ניהלו מאבק על שירותיו, פקיר הלהיב מדי שבוע במגרשי הליג 1. הוא הבקיע 13 שערים, בישל עוד תשעה ונבחר שבע פעמים לאיש המשחק. הוא היחיד בצרפת שנמצא גם בטופ 10 של הכובשים וגם של המבשלים, וכעת נותר לראות מתי ארסנל תבצע את המהלך במטרה להחתימו.
קשר: פליפה אנדרסון - לאציו
נציג שני של הביאנקוצ'לסטי ברשימה. בעוד דה פריי היה מעוז ההגנה, פליפה אנדרסון היה הפנטזיסט שריגש את האוהדים באולימפיקו. אחרי טבילת האש בעונה שעברה, הברזילאי שגדל לצד ניימאר בסנטוס ביצע קפיצת מדרגה מרשימה. תוך ארבעה חודשים, בין דצמבר לאפריל, הבקיע אנדרסון 10 שערים, חלקם מרהיבים ביופיים. פרט לכך, היו לו גם שבעה בישולים וכמה מהלכים בהם השפיל את יריביו, שכלל לא ידעו כיצד לעצור אותו. השליטה האבסולוטית שלו בשתי הרגליים רק הופכת את משימת השמירה עליו לקשה יותר, ולקראת משחקי ההכנה לקופה אמריקה גם דונגה הבין שכדאי לו לבחון שימוש בנשק יצירתי שכזה. גם האירוע הטראגי בגינו הואשם אביו ברצח כפול, לא שבר את רוחו של אנדרסון. הטאלנט בן ה-22 המשיך לגרום הנאה לאוהדיו ובקיץ אולי יעשה את זה גם במדי הסלסאו. שוב, כמו בסנטוס, כאח הקטן של ניימאר.
פליפה אנדרסון מככב בכדורגל האיטלקי
חלוץ: קלודיו בובו - גנגאן
השחקן המבוגר וכנראה גם הכי פחות מוכר ברשימה. אחרי הזכייה המפתיעה בגביע הצרפתי, גנגאן איבדה בקיץ את מלך שעריה מוסטפה יטבארה ולא מצאה תחליף. הדני רוני שוורץ לא התאקלם בשפיץ, אז קלודיו בובו בן ה-27 השתחל מהכנף הימנית למרכז והתגלה כסקורר מוצלח אפילו יותר מקודמו. גנגאן הצנועה רצה יפה גם באירופה וקיבלה שם מבובו חמישה שערים, בנוסף לחמישה בגביעים השונים. בליגה הצרפתית, אחרי שישה שערים בשתי העונות הקודמות גם יחד, החלוץ מגוואדלופ הפציץ 17 בעונת השיא שלו (פעם מימין, פעם משמאל, פעם בחוד) והוביל קבוצה שהייתה מועמדת לירידה עד למקום העשירי. השער ה-17, אותו הבקיע במחזור הסיום, סייע לבובו להשוות את שיא המועדון מ-2002/03 של אחד, דידייה דרוגבה. גם הוא יגיע לאנגליה?
חלוץ: פאולו דיבאלה - פאלרמו
המשחק הביתי האחרון של פאלרמו לעונה זו, היה גם משחק הפרידה של פאולו דיבאלה. לרגל המאורע, היהלום הארגנטינאי קיבל את סרט הקפטן, רגע לפני שהוא עובר ליובנטוס. "אינטר ומילאן הגישו גם הן הצעות זהות, אבל דיבאלה רצה ללכת ליובנטוס", הודה הנשיא מאוריציו זמפאריני, שהתעמת עם הכוכב שלו כמה פעמים לאחרונה על רקע רצונו לעזוב, עד שקיבל הצעה בסך 40 מיליון יורו והתרצה. לפני שלוש שנים רכשה אותו פאלרמו תמורת 12 מיליון יורו ודיבאלה קרס תחת עול הציפיות. פאלרמו ירדה, הארגנטינאי סייע לה לחזור והעונה כיכב לצד בן ארצו פרנקו ואסקס המצוין. 13 שערים (מקום תשיעי בליגה) ו-10 בישולים (מקום ראשון משותף עם מארק האמשיק, מתוכם ארבעה לוואסקס) יש לדיבאלה כשנותר מחזור אחד לסיום העונה. עוד כישרון לאוסף הצעירים שמתגבש לו ביובנטוס (פוגבה, מוראטה, פריירה, סטורארו, קומאן ומהעונה הבאה גם רוגאני ואולי ברארדי). גברת זקנה עם עתיד.
חלוץ: הארי קיין - טוטנהאם
עכשיו הוא כבר שחקן נבחרת אנגליה, חבר ב-11 מצטייני העונה של הפרמיירליג ואחד הכוכבים הנוצצים בליגה, אבל כל הזמן חייבים לזכור שעד נובמבר הארי קיין אפילו לא היה שחקן הרכב בטוטנהאם. האוהדים בווייט הארט ליין הפכו אותו לגיבור קאלט ואף אחד לא ראה בו משהו יוצא דופן, עד שקיין התחיל להבקיע. ומאז הוא עושה את זה בכל דרך, וכמעט ללא הפסקה. במחזור הסיום של העונה השווה קיין את שיא המועדון עם שער ליגה מספר 21 ובסך הכול 31 בכל המסגרות (הראשון מאז גארי ליניקר שעובר את רף 30 השערים במדי טוטנהאם). בגיל 21, קיין הוא הפרנצ'ייז פלייר של התרנגולים לשנים הבאות והתקווה החדשה של נבחרת אנגליה, במדיה כבש כבר בבכורה. משקיען, אתלט ודמות נגישה מבחינת האוהדים. כוכב שהוא גם פועל שחור. אחרי לוקה מודריץ' וגארת' בייל, רק נשאלת השאלה כמה זמן תוכל טוטנהאם לשמור עליו.
סיפור עלייתו של הארי קיין