שחקן הליגה הגדול בהיסטוריה: דירוג 11 המקומות הראשונים

בוידאו: כל שערי הליגה של ערן זהבי במכבי תל אביב

שחקן ליגה גדול הוא מכונה. מכונה של תארים, מכונה של מספרים, מכונה של יציבות. שחקן שמגיע לכל משחק, לכל עונה, לכל מגרש. קטן וגדול כאחד. בתחילת הקריירה או בסופה. שחקן ליגה גדול לא רק עושה את עצמו גדול, אלא גם את האחרים. הוא משפיע באופן מכריע על תארים, על עונות, על מועדונים.

ההגדרה הזו חשובה כדי להסביר מעט את הדירוג. ערן זהבי של חמש העונות האחרונות שלו בליגת העל הוא דוגמה חיה למה זה בדיוק שחקן ליגה גדול - תואר שהוצמד לא אחת לאגדות כמו משה סיני או אבי נמני, שלא ממש עשו חיל בחו"ל, אבל בכדורגל שלנו הם היו מכונות רצחניות.

אז לכבוד המשחק שבו זהבי יכול לזכות בטרבל, ניסינו לדרג את אחד עשר שחקני הליגה הכי גדולים שידעה ישראל. למה 11 ולא עשרה – מספר עגול? סתם, כדי שלא נשאיר בחוץ עוד שחקני ליגה אדירים, כפי שעשינו בלב כבד עם ואליד באדיר, יניב קטן, מיכאל זנדברג, יוסי אבוקסיס, יעקב הלל ועוד לא מעט, שבגלל המקום הקטן הזה היו צריכים להישאר בחוץ.

הערה חשובה, שתצוץ שוב במהלך הטקסט: לשחקן התקפה יש יתרון ברור בנושא, כי שחקני התקפה, בקישור או בחוד, נוטים להיות השחקנים המובילים בקבוצות שלהם ואלו שמביאים את התארים.

20:30, ספורט 5: מכבי תל אביב - הפועל באר שבע

בין קרויף לגווארדיולה: מה גרם לקרע בין פאקו למנג'ר מכבי תל אביב

מדור הפודיום חוזר לגיבורי גמר 1997 ולרגע שהרעיד את באר שבע

המשטרה לא תאפשר לאוהדים להכניס דגלי פריסה, הקבוצות זועמות

תחילה: התנצלות. לבחור את 11 שחקני הליגה הכי גדולים ולא להכניס לשם את מלך השערים של כל הזמנים, אלון מזרחי, היה כמעט בלתי אפשרי. אבל לעומת כל מי שנכנס לרשימה, מזרחי היה פחות טוב. היו לו פחות תארים (באליפות של בני יהודה הוא בכלל לא היה פקטור), היו לו שלוש ירידות ליגה, ולהבדיל משחקנים אחרים, הוא השפיע בעיקר על עצמו ברוב העונות בהן שיחק, בעיקר אחרי עונת האליפות המיתולוגית עם מכבי חיפה ב1994. ושחקן ליגה גדול עושה גם את האחרים גדולים, כשאצל מזרחי היו לא מעט מקרים בהם לא היה קשר בין כמות הכיבושים שלו למה שקורה בקבוצה. אז סליחה. אתה עדיין מלך.

עונות בליגה: 19
שערים שכבש: 159
שער בכורה: 12.1.74, נגד הפועל חיפה
אליפויות: 2 (86/87, 91/92)
גביעים: 5 (75/76, 78/79, 84/85, 85/86, 88/89)
ירידת ליגה: 1 (79/80)

מהיחידים שזכו פעמיים בתואר שחקן העונה של מעריב. פעמיים מלך השערים כקשר. אולי השחקן שהפך את בית"ר ירושלים לקבוצת צמרת, עם שלוש סגניות בשנות ה-70, שתיים בשנות ה-80, אליפות היסטורית ב-1987 וחמישה גביעים. לאלו שמכירים את ערן זהבי זה יישמע קצת חלש, אבל מלמיליאן סיפק מנה קבועה ויפה מאוד של שערים מעמדת הקשר, בעיקר אחרי הגביע הראשון של בית"ר ואחרי האליפות הראשונה. למעט עונות בינוניות לא רבות, בעיקר בגלל פציעות, הקוסם של בית"ר ירושלים שלף כמעט מדי שבת משהו. יש לו אמנם חלק משני באליפות עם מכבי תל אביב, אבל גם בה הספיק לכבוש 4 שערים ולחנוך את הצעירים המוכשרים שהשתלטו על הבמה. גאון מבטן ומהלידה, אליל שכבש את לב אוהדי הכדורגל בכל הארץ ולא רק בירושלים, ואחד הסמלים הטהורים של הליגה.

עונות בליגה: 20
שערים שכבש: 34
שער בכורה: 12.10.90, נגד צפרירים חולון
אליפויות: 9 (90/91, 93/94, 97/98, 00/01, 01/02, 03/04, 04/05, 05/06, 08/09)
גביעים: 3 (90/91, 92/93, 94/95)
ירידת ליגה: 0

אלון חרזי היה מכונת תארים אמתית. נכון, הוא לא היה הכוכב באף קבוצה בה שיחק, אבל כששמו חוזר בכל כך הרבה גלגולים של מכבי חיפה, אתה מבין כמה חלקו היה רב. הוא חלק מדאבל הילדים של שלמה שרף ב-1991. הוא היה גורם באליפות המופלאה של שפיגל ב-1994. הוא זכה עם גרנט ועם רוני לוי, והכל דרך עמדות שונות במגרש: בלם, מגן וקשר. גם כשקפץ לעונה אחת לבית"ר ירושלים, הוא השתלב מצוין ומיד זכה באליפות. השקט שלו, הרוגע, המשמעת, לא היו אמנם נוצצים, אבל הדגישו איזה ווינר הוא היה. לא לחינם הוא כל כך גבוה בטבלת השחקנים הכי מעוטרים בליגה.

עונות בליגה: 17
שערים שכבש: 156
שער בכורה: 4.10.52, נגד הפועל ר"ג
אליפויות: 6 (1955, 58/59, 59/60, 60/61, 61/62, 62/63)
גביעים: 1 (56/57)
ירידת ליגה: 0

הטוקבקסיטים בני ה-70 פלוס בוודאי רצים לקטול אדם שלא ראה את סטלמך מעולם. וזה נכון. אולי כדורגלן חד פעמי שהוביל מועדון לשש אליפויות, חמש מהן ברצף, צריך להיות גבוה יותר. אולי. רק צריך לציין משהו חשוב: סטלמך היה חלק משלישית חוד נדירה בהפועל פתח תקוה, שכללה את זכריה רצאבי (פעמיים מלך שערים) ובועז קופמן. ביום שרצאבי עזב את פתח תקוה, עזבו אותה גם האליפויות לעד, למרות שסטלמך נשאר. בכל השנים המעוטרות של פתח תקוה, הוא סיפק מספרים נהדרים, אבל דווקא בעונת השיא שלו ב-1955, בה הרשית 27 פעמים, הפסיד את הכתר לנסים אלמליח מבית"ר תל אביב שכבש 30. כן, אותו אלמליח שמופיע שוב בחודשים האחרונים בחלומות של ערן זהבי, שמשתוקק כבר שנתיים לשבור את אותו שיא כיבושים.

עונות בליגה: 19
שערים שכבש: 193
שער בכורה: 27.10.91, נגד הפועל ירושלים
אליפויות: 4 (91/92, 94/95, 95/96, 02/03)
גביעים: 4 (93/94, 95/96, 00/01, 01/02)
ירידת ליגה: 0

הקשר הכי פורה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, מקום שלישי בטבלת מלך השערים של כל הזמנים - שערים שמפוזרים בצורה מאוזנת בין רוב העונות בהן שיחק. נמני לקח ארבע אליפויות בשתי תקופות של מכבי תל אביב, וגם כשדור הזהב איתו צמח החל לשקוע, הוא סיפק מספרים נהדרים שסיפקו משל מושלם למה הוא שחקן ליגה רצחני שלא נח לרגע. למרות ששיחק בקבוצת פאר ונעזר בסגל מגובש וחזק, לנמני היה חלק מכריע בכל תואר ותואר שמכבי תל אביב לקחה, כולל האליפות תחת ניר קלינגר ב-2003. הוא גם זכה בתואר מלך השערים מעמדת הקשר, עם כמות מדהימה של 25 שערים. אלא שלמכבי תל אביב היו שחקני ליגה טובים ממנו, בעבר ובהווה.

עונות בליגה: 12
שערים שכבש: 103
שער בכורה: 6.6.64, נגד הפועל חיפה
אליפויות: 4 (66/68, 69/70, 71/72, 78/79)
גביעים: 4 (63/64, 64/65, 66/67, 69/70)
ירידת ליגה: 2 (79/80, 81/82)

גיורא שפיגל לקח את מכבי תל אביב מתקופה של משבר שמגרד מדי פעם את התחתית, לשיאים חדשים: אליפות העונה הכפולה של מלחמת ששת הימים, אליפות 1970 – אולי מכבי תל אביב הגדולה ביותר בכל הזמנים מול הפועל תל אביב האימתנית, ו-1972. למרות שגם הוא נהנה מדור חד פעמי, מכבי תל אביב לא הצליחה להתאושש מעזיבת שפיגל לאירופה ורק כששב אליה ב1978/9 התואר החשוב מכולם חזר למועדון המעוטר ביותר. השלושער שלו ב-0:5 בדרבי התל אביב נכנס לעד לפנתיאון, אבל זה רק הדובדבן בקצפת של תארים בליגה, בגביע, בגביע אסיה (שתי זכיות), עם מספרים אישיים נהדרים ועקביים.

עונות בליגה: 20
שערים שכבש: 14
שער בכורה: 22.10.94, נגד מכבי הרצליה
אליפויות: 9 (93/94, 00/01, 01/02, 03/04, 04/05, 05/06, 06/07, 07/08, 10/11)
גביעים: 4 (92/93, 97/98, 07/08, 08/09)
ירידת ליגה: 0

אם בנאדו היה קשר או חלוץ, הוא בוודאי היה נאבק על הפסגה בדירוג הזה. כדי להבין למה, צריך להתחיל בשאלה: למה מיקומו גבוה יותר מאלון חרזי. הסיבה לכך היא פשוטה – בנאדו היה מנהיג של הגנה, חרזי היה בורג מושלם. שיאן ההופעות בליגה הטביע את אופיו על רוב הקבוצות בהן שיחק ויצק בהן מאותו חוסן וחוכמה שהובילו אותו. כמו חרזי, בנאדו גם לקח אליפות בבית"ר, אלא שבמקרה שלו הוא לא הגיע לקבוצה מוכנה, אלא למשהו שנבנה תוך כדי תנועה וגם שם הצליח. למרות שלא היה חלק משמעותי מתארים בגיל צעיר, הוא הוביל הגנות נהדרות ששלטו בליגה והשפיעו מאוד על התארים. מנהיג אמתי, שכבר היה חלק מחמשת הגדולים. אלא שאת הבא אחריו בטקסט הזה צריך למקם לפניו.

עונות בליגה: 13
שערים שכבש: 121
שער בכורה: 28.11.81, נגד מכבי חיפה
אליפויות: 4 (86/87, 92/93, 96/97, 97/98)
גביעים: 2 (84/85, 85/86)
ירידת ליגה: 0

כמה שחקנים זכו בתואר כדורגלן העונה בפער של 13 שנים. אין צורך לבדוק, אין כאלה. אוחנה היה שחקן חד פעמי שהפך את בית"ר ירושלים מקבוצת צמרת לוזרית למכונת תארים ווינרית. הוא לא עשה זאת במכבי תל אביב או הפועל תל אביב, אלא במועדון שכונתי נטול מסורת. התקדים היחיד שמתעלה על התרומה של אוחנה לבית"ר זו האליפות של משה סיני עם בני יהודה. רק שאוחנה עשה זאת כמה פעמים, בשלושה גלגולים שונים של בית"ר, וספק אם יש ברשימה הזו שחקן שהשפיע כל כך על מועדון. אוחנה הוא כדורגלן ששינה את ההיסטוריה דרך הישגיו בליגה ובגביע והפך למותג שהכדורגל הישראלי מיעט להכיר. אחד שעליית הליגה שלו עם בית"ר ירושלים ב-1992, אחרי שחזר מאירופה, שווה יותר מאליפויות של שחקנים אחרים.

עונות בליגה: 17
שערים שכבש: 197
שער בכורה: 24.11.1973, נגד הפועל ת"א
אליפויות: 4 (73/74, 77/78, 79/80, 82/83)
גביעים: 1 77/78)
ירידת ליגה: 1 (88/89)

אחד מארבעה בלבד שזכו ארבע פעמים בתואר מלך השערים. שלוש פעמים כדורגלן העונה. מלך השערים של ישראל בכל הזמנים, עד לשלהי הקריירה של אלון מזרחי, וכל זאת מתורגם לקטיפת תואר אחר תואר. מכנס לא הגיע לשיאים המיתיים של אוחנה כדמות, אבל היה לא רחוק משם. אליל שתמיד תרם את היכולות הכבירות שלו לטובת הקבוצה. שלוש עונות עם מעל 20 שערים, ארבע אליפויות, וטרבל הרבה יותר גדול מזה שמכבי תל אביב רוצה לזכות בו, ב-1977/8, כזה שכלל אליפות מול יריבות אמיתיות, גביע וזכייה באינטרטוטו האירופי. מכנס היה היהלום של קבוצת הכתר הכי מרגשת שהיתה אי פעם בתולדות הכדורגל, אימת הליגה.

עונות בליגה: 6
שערים שכבש: 90
שער בכורה: 28.9.2008, נגד הפועל פ"ת
אליפויות: 4 (09/10, 12/13, 13/14, 14/15)
גביעים: 2 (09/10, 10/11)

מי שיבחר לתקן בטוקבקים ולבחור את ערן זהבי לגדול מכולם, לא לגמרי יטעה. אבל אסור לעולם להניח כתר כזה חשוב על שחקן פעיל. דברים כאלה עושים רק בסוף הקריירה, כשרואים, בין היתר, איך הוא שומר על עצמו ועל רמתו בשלהי חייו המקצועיים. אבל אם בוחנים את שש העונות שלו בליגת העל, מקבלים תמונה מפחידה ושלטון שלא זכור כאן: ארבע אליפויות, שני (שלושה הערב?) גביעים, דומיננטיות חסרת תקדים, השפעה מכרעת על הקבוצות ושיאים שספק אם ישוחזרו – משחקים רצופים בהם כבש, שתי עונות רצופות של מספרים דו ספרתיים, פעמיים כדורגלן העונה (כולל זו האחרונה) ומלך השערים בו זמנית – הראשון שעושה זאת מאז מכנס וזה שתכף יופיע בדירוג. רק שבמקרה שלו זה הסתייים עם שתי אליפויות רצופות. וכל זה בשש שנים בליגה – מפחיד. שחקן הליגה המושלם.

עונות בליגה: 15
שערים שכבש: 168
שער בכורה: 31.12.60
אליפויות: 2 (70/71, 77/78)
גביעים: 0
ירידת ליגה: 2 (61/62, 81/82)

רוב הכתבים המבוגרים שנתנו את עצתם לכתבה יכעסו. רון עמיקם, היסטוריון כדורגל משובח, התעקש בשתי שיחות שהוא צריך להיות במקום הראשון, ואולי הוא צודק. שפיגלר היה כדורגלן העונה במשך ארבע עונות ברציפות, בפעמים מהן גם היה מלך השערים ופעם אחת מלך הבישולים בו זמנית. ברוב המקרים, הוא זכה בתואר ה-MVP למרות שקבוצתו לא זכתה באליפות באותה ליגה, ובאותה עונה היו קרבות מטורפים על התואר בין קבוצות נצחיות בתל אביב. הוא הביא למועדון קטן כמו מכבי נתניה תואר היסטורי, תואר ששינה לעד את הכדורגל הישראלי ב-1971, כזה שפתח את השער למועדונים אחרים מהפריפריה ושינה את ההיררכיה בליגה. שפיגלר כבש במספרים מפחידים, עם 38 שערים בעונה הכפולה של מלחמת ששת הימים. הבעיה היא שתארים קודמים לשערים, ולמוטל'ה יש רק אליפות אחת שבה הוא היה גורם מכריע. בעונת הטרבל של 1978 הוא היה גורם מאוד משני. אם היו משקללים כאן גם את הנבחרת, הוא בוודאי היה בפסגה.

עונות בליגה: 15
שערים שכבש: 102
שער בכורה: 10.3.79, נגד מכבי פ"ת
אליפויות: 4 (80/81, 85/86, 87/88, 89/90)
גביעים: 1 (82/83)
ירידת ליגה: 1 (88/89)

סיני לא כבש הרבה כמו זהבי או שפיגלר, אבל בשלהי הקריירה שלו הביא תואר בלתי נתפס לבני יהודה, תואר שיכול להסביר לצעירים שבינינו איזה רוצח שקט הוא היה ואיזה קבלן תארים נטול עכבות. בגיל 20 הוא נבחר לכדורגלן העונה, הישג אותו ישחזר באותה אליפות בבני יהודה, והיה אחראי להחזרת תואר האליפות לאדומים אחרי 12 שנה. מכאן, מאז אותה אליפות ב-1981, סיני השתלט לגמרי על שנות ה-80 והיה לשחקן הכי דומיננטי באותו עשור, עם ארבע אליפויות. גם באליפות השלישית של 1988, שבה חלקו היה פחות מאחר ששיחק חצי עונה בבלגיה, הוא כבש שמונה שערים. הוא גם זכה פעמיים בתואר מלך המבשלים, פעם אחת יחד עם שלום תקווה באותה עונה בה הזין את גילי לנדאו בכדור גאוני שהוביל לשער האליפות של 1986. אם תרצו, אותו טאץ' ווינרי שמסכם את פועלו של כדורגלן ליגה אדיר, שאמנם לא עשה חיל באירופה, אבל כאן בארץ היה אחד הדומיננטיים אי פעם.