קרב השושלות: השוואה בין הרצף של מכבי תל אביב לזה של מכבי חיפה

האליפות הטרייה של מכבי תל אביב הפכה אותה רשמית לשושלת, והגיע הזמן להשוות אותה לשתי הקבוצות היחידות מאז 1955 שהצליחו לזכות ברצף של שלוש אליפויות - הפועל פתח תקוה המיתולוגית של סוף שנות החמישים ותחילת השישים, שקטפה חמש אליפויות בזו אחרי זו, ומכבי חיפה של אמצע העשור הקודם, שזכתה גם היא בשלוש אליפויות רצופות.

בפועל, לא באמת ניתן להכניס את הפועל פתח תקוה למשוואה, מכיוון שבאותם ימים הקבוצות לא היו מקצועניות, ובלתי אפשרי להשוות אותן לעידן המודרני. למרות זאת, נתנו לפתח תקוה את הכבוד וצירפנו אותה לטבלה הבאה, אך מכאן והלאה נשווה רק בין הצהובים לירוקים. כשחיפשנו מי יכול ללוות אותנו בהשוואה בין השושלות, מצאנו רק שחקן אחד שטעם משתיהן והוא רוברטו קולאוטי, שהיה כוכב בשתיים משלוש האליפות של מכבי חיפה, והשתייך לסגל של מכבי תל אביב בעונה הראשונה ברצף שלה. מי הייתה איכותית יותר? בואו נבדוק.

א. חייבים להיות הוגנים ולומר כי התייחסות לכמה אחוזים לכאן או לכאן עשויה להיות מאוד לא מידתית, היות וחלק מהמשחקים נערכו כבר בגארבג' טיים, במיוחד באליפויות של מכבי חיפה, אותן היא הכריעה בחלק הראשון של העונה כאשר בממוצע היה לה בסיבוב הראשון של העונה אחוז הצלחה של מעל 85% בשלוש השנים הללו.

ב. אם הכנסנו את הפועל פתח תקוה למשוואה הסטטיסטית, יש להודות כי לפחות בשלוש האליפויות הראשונות ברצף שלה היא צברה אחוזי הצלחה גבוהים יותר מאלו של מכבי תל אביב ומכבי חיפה - למלאבסים היו יותר מ-75% הצלחה ואילו מכבי חיפה ומכבי תל אביב עומדות על קצת פחות מ-70% בממוצע לכל השושלת.

ג. בהשוואה מכבי חיפה-מכבי תל אביב האחוזים מאוד דומים. גם בכיבוש וספיגת שערים, מכבי חיפה כבשה ב-99 משחקים 1.96 שערים למשחק וספגה 1.77, מכבי תל אביב מעט התקפית יותר עם ממוצע של 2.08 שערי זכות ב-106 משחקים ו-0.82 שערי חובה בממוצע למשחק.

לגזור ולשמור: כל שערי הליגה של ערן זהבי במדי מכבי ת"א

פאקו אייסטרן מצטט את גווארדיולה ועונה למבקרים

אולי הפעם? הדרך של מכבי תל אביב לליגת האלופות

לא רק זהבי: מצעד השערים הכי יפים של מכבי תל אביב העונה

אורן יוסיפוביץ על חגיגות האליפות הכי מאופקות שראינו כאן

אלבום החגיגות: הצהובים הניפו צלחת מספר 22 בהיסטוריה

את מכבי תל אביב של תחילת הדרך של השושלת הצהובה כולם זוכרים. מיטש גולדהאר עשה שינוי כאשר עבר לצוות מקצועי זר שהחל במינוי ג'ורדי קרויף למנהל הספורטיבי. מנגד, במכבי חיפה רוני לוי שסיים בהצלחה קדנציה בקבוצת הנוער של מכבי חיפה עם דאבל לא נחשב אז למאמן בכיר, והוצג באופן יחסי כצעיר וחסר ניסיון. לוי קיבל אז כפרוייקט את הקבוצה הבוגרת שהחלה לצמצם תקציבים באופן יחסי ולנסות לבנות משהו חדש.

היה זה עם סיום המחזור האגדי של עונת 2002/3. מכבי חיפה עשתה היסטוריה עם עלייה לליגת האלופות עם אגדות כמו ננאד פראליה, ריימונדס ז'וטאוטאס ואיגביני יעקובו, אך מנגד הפסידה את האליפות למכבי תל אביב - אירוע שבעקבותיו החליט יעקב שחר על הצערה מסויימת גם בעמדת המאמן. לוי, שהיה אז הכל במכבי חיפה, החל דרך צנועה וטקטית עם הרבה יותר סדר ומשמעת, בעיקר לנוכח איבוד האליפות בעונה הקודמת עם הסגל הנוצץ שהיה שבע לאחר ההיסטוריה בצ'מפיונס. זכור במיוחס חוסר שביעות הרצון של ג'ובאני רוסו מדרישות המשמעת הבסיסיות של המאמן, דרישות אשר בסופו של דבר גם רוסו התיישר לפיהן.

הבסיס של הסגל היו ניר דוידוביץ', אלון חרזי, אריק בנאדו, אדורם קייסי ויניב קטן, ומי שניצח על אותה קבוצה היה עידן טל. רוברטו קולאוטי הצטרף לאליפויות השנייה והשלישית והיה אז לחלוץ הטוב בישראל. גם חבייר דירסאו זכור כאן כקשר אחורי ברמה גבוהה מאוד ששידרג את הקבוצה משמעותית.

קולאוטי מנסה למצוא את ההבדלים בין השושלות ומאתר אותן בעיקר בצד הניהול המקצועי: "זה פשוט היה שונה. בחיפה רוני היה הספורט דיירקטור והמאמן, הכל היה דרכו והוא היה הדומיננטי במועדון. הוא הביא אותי לחיפה מארגנטינה, שאל אותי כל הזמן על שחקנים ובנה את הכל. במכבי תל אביב ג'ורדי הוא הדמות החזקה ביותר, ואילו המאמנים מצויינים אבל מתחלפים, כשג'ורדי מנהל את ההצגה. לא יודע מה טוב יותר, זה שונה, שתי הדרכים נראות לי מצוינות".

בדיקה עם הגורמים הרלוונטיים הביאה למסקנה כי ביחס לקבוצות שהתמודדו עימה בצמרת, פערי התקציב בין מכבי חיפה לאחרות היו נמוכים. היום זה נראה מפתיע, אהה? בשלוש השנים הללו חיפה העמידה תקציב ממוצע על סך 38 מיליון שקל, כאשר מכבי תל אביב לדוגמא העמידה תקציב ממוצע של 36 מיליון שקל בתקופה זאת. כנראה שגם אז לניהול היה משקל מאוד משמעותי, בעיקר הניהול המקצועי. אצל מכבי תל אביב בשלוש השנים האחרונות התקציב אמנם ירד מדי שנה, אך הוא עדיין עומד בממוצע על קרוב ל-100 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. מכבי חיפה הנוכחית העמידה בממוצע תקציב של 61 מיליון שקל, פער של כמעט 40%. דווקא העונה הנוכחית היא בעלת התקציב הגבוה ביותר של חיפה והוא הגיע ליותר מ-75 מיליון שקל.

"אני לא זוכר שבמכבי חיפה היינו מוכשרים יותר מהיריבות", נזכר קולאוטי. "אבל היינו קבוצה טובה יותר. זאת הייתה קבוצה של רוני לוי - ממושמעת, כולם לוחצים, כולם עומדים נכון, כשצריך עושים בליץ ומנסים לגמור את המשחק. הכל היה מאורגן ומתוכנן והיינו מרגישים שאנחנו מאומנים יותר ומוכנים יותר למשחקים. במכבי תל אביב זה קצת אחרת. אמנם פרט לזהבי אין כוכבים גדולים, אבל מרגישים שיש לה שחקנים שלקבוצות אחרות אין כי השוק הישראלי נחלש ומי שלוקח את הטובים ביותר לעצמו משנה את כל התמונה".

בזירה המקומית, מכבי חיפה זכתה בשלוש אליפויות ובגביע טוטו אחד, כך שזכייה בגביע ביום רביעי תייצר למכבי תל אביב יתרון על יריבתה בקטגוריה הזו. אבל בזירה האירופית הסיפור קצת שונה. שתי הקבוצות לא הצליחו להגיע להישגים יוצאי דופן באותן שנים. יחד עם זאת, ייאמר לזכותה של חיפה כי בניגוד למכבי תל אביב היא הייתה קרובה לליגת האלופות.

נגד רוזנבורג חיפה נוצחה 2:1 בחוץ וכבר הוליכה בגומלין ברמת גן 0:2, שאמור היה להספיק לה לעלות לצ'מפיונס, אך שער בדקות הסיום כפה הארכה בה חיפה לא עמדה על הרגליים ונוצחה. שנה לאחר מכן היא סבלה מחוסר מזל במפגש מול מאלמו בסיבוב השני, כשהוליכה 1:2 בבלומפילד אחרי הפסד 3:2 בשבדיה, עד הטעות הקשה שהולידה את הביטוי "אוי דוידוביץ'". בשני המקרים חיפה גם סבלה מטעויות טיפשיות של שחקנים שהורחקו, נג'ואן גרייב עם עבירה גסה במחצית הראשונה נגד רוזנבורג ושלומי ארבייטמן עם יד טיפשית וצהוב שני נגד מאלמו, מעט אחרי שהעלה את חיפה ליתרון.

מאירופה יש לקולאוטי זיכרון רע: "עשינו שנה יפה בהמשך בליגה האירופית, אבל המשחקים לפני הצ'מפיונס הם טראומה. כבר עשינו את זה, היינו בטוחים שאנחנו עולים וטעויות קשות ברגע האחרון שברו אותנו. חבל, זה משהו שאני מרגיש שפיספסנו כי היינו שווים את זה והיה מגיע לנו לעלות. בהישגים באירופה חיפה הייתה טובה יותר ממה שמכבי תל אביב והכדורגל הישראלי מביאים היום".

האמת שלא פשוט לקבוע זאת. גם בהתייעצות עם אנשי מקצוע שתי השושלות מקבלות המון מחמאות, המון ריספקט וכמעט כולם נמנעים מלקבוע מי הייתה איכותית יותר. בשל כך נשארנו עם היחיד שטעם משתי השושלות. ניסינו להוציא מקולאוטי מי הייתה איכותית יותר והוא ענה בכנות: האפשרית "זה כמעט בלתי אפשרי להגיד. אלה שתי קבוצות מצויינות. חזקות, מאורגנות, טובות, איכותיות, אני חושב שאם היו משחקות אחת נגד השנייה לא היו כמעט פערים. הן לא יוצאות דופן מבחינת הכישרון אלא בעיקר בכל מה שקשור לעבודה על המגרש. הן באמת מאוד דומות וכמעט אי אפשר להשוות ביניהן, לכל אחת יש יתרונות קטנים אבל בסך הכל שתי קבוצות מצויינות שמאוד מזכירות אחת את השנייה".

כשמסתכלים על מה שקרה למכבי חיפה לאחר האליפות השלישית, נראה שהאופק של מכבי תל אביב הרבה יותר אופטימי. באליפות השלישית של חיפה נכנס ארקדי גאידמק לתמונה ויעקב שחר החליט שהוא לא חלק מהמשחק. באותו הקיץ עידן טל עזב לאברטון ולאחר שנה חתם בבית"ר, מיכאל זנדברג ואריק בנאדו העדיפו את הכסף הגדול של בית"ר על פני מכבי חיפה ובאופן כללי חיפה ויתרה על כל שחקן ישראלי בכיר שהיה אז ויכול היה לעשות את השינוי, כמו שמעון גרשון וטוטו תמוז. שלא לדבר על רמת הזרים כאשר בית"ר החלה לשלם סכומי עתק על תותחים כמו דרק בואטנג שעשו את השינוי וגרמו לחיפה להרים ידיים ולסיים את השושלת.

במכבי תל אביב הנוכחית המצב שונה. מכבי עם הפנים קדימה, להגדיל את התקציב, להביא זרים בסכומים גבוהים יותר ולשפר את הסיכויים לנסות ולעלות לצ'מפיונס. בתכנית העבודה של מכבי תל אביב אליפות בעונות הבאות היא חובה, לא זכות. אליפות היא הבסיס להמשיך הדרך והניסיונות להעפיל לליגת האלופות. בתקציב של 100 מיליון שקל ומעלה, נראה כי השושלת של מכבי תמשיך גם לעונה רביעית וחמישית.

יחד עם זאת, קולאוטי מסייג, מסכם ואפילו רומז: "אין ספק שעם התקציבים האלה מכבי תמשיך לזכות באליפויות, אך אם זה נכון שרוני לוי מאמן מכבי חיפה דברים יתאזנו בשנה הבאה. גם בתקציב עם פחות כסף רוני יבנה מכבי חיפה חזקה שתיתן פייט על האליפות בכל שנה. אם בחיפה ימשיכו להשקיע כמו בשנה האחרונה ולהביא ישראלים בכירים כמו שכטר ועטר, רוני כבר ימצא את האיזון כדי לעשות את השינוי. ברגע שרוני לוי ומכבי חיפה ייכנסו לתמונה למכבי תל אביב יהיה הרבה יותר קשה".