חוסך שבטו, שונא בנו: סיכום המחזור בליגת העל

האם בית הדין יכול להוריד לבית"ר נקודות בשלב כזה של העונה ולמנוע ממנה עלייה מוצדקת למפעלים אירופיים – זו שאלה חשובה שנוגעת להרבה מאוד תקריות בכדורגל הישראלי, כולל מקרים חריגים כמו אשדוד ושש הנקודות שפיפ"א לקחה לה. מצד אחד, יש שלב בעונה בו עונש כזה הוא פסול ולא הוגן, ולקבוצה אין מספיק זמן כדי לתקן את מה שהיא עשתה, ולכן יש להעביר אותו לעונה הבאה. מצד שני, יש מקרים חריגים בהם מידת הרחמים הזו לא אמורה להיות תקפה. כמו למשל, קטטות ענק בדומה למה שהיה במשחק בין מכבי פתח תקוה להפועל חיפה לפני שנתיים. ובעיקר כאשר האירוע כולל גזענות חמורה.

האם האירוע של אחמד עאבד היה כל כך חמור כדי לקחת מבית"ר את הכרטיס לאירופה? זו כבר נקודה אליה יידרשו הדיינים בערעור. אבל כדאי להם, ולאלו שידונו בתקריות הגזעניות הבאות של בית"ר ירושלים לקחת דבר אחד בחשבון – העונש החמור הזה הצליח לזעזע באמת את בית"ר ירושלים. עזבו שנייה את תגובות כל העולם אשם וכולם רוצים שמכבי חיפה תהיה באירופה במקומנו. אלו הם רעשי הסרק. מוטב שכולם ישימו לב למה כל זה עשה לבית"ר - לבעלים זה נמאס, האוהדים התחילו לפחד, השחקנים נכנסו להלם. מתברר שגם בשכונות כי קשות, כאשר מתעקשים לאכוף את החוק ומשתמשים באמצעים הכי חמורים - הגוף שממול מבין, כן מבין, שיש לו להפסיד.

כי מה אומרים על אוהדי בית"ר? שהקריאות הגזענית חזקות מהם. שהם לא מפחדים ללכת עד הסוף, לא משנה מה יעשו להם. והנה, עונש אחד חמור באמת והם מתחילים לחשוש. מתחילים לפחד. הם מבינים שבית"ר האהובה שלהם יכולה ללכת לפח הזבל של ההיסטוריה אם המציאות הזו תמשך. המסקנה היא ברורה: הגיע הזמן להפסיק לרחם. ככל שהעונשים יהיו יותר כבדים, ככה המקרים ילכו ויפחתו, ואולי, מי יודע, גם ייעלמו. בצד השני יש גם הגיון.

אנשים שאוהבים את בית"ר יצאו להגנתה השבוע אחרי הטלת העונש, וזה בסדר. אבל עליהם לזכור אימרה חכמה, שחלקם מיישמים אותה בחייהם הפרטיים: חוסך שבטו, שונא בנו. ככל שבית הדין יהיה נוקשה וחסר רחמים עם בעיות הגזענות של בית"ר, ככה הסיכוי שהתופעה הנוראית הזו תיעלם יגדל. נכון, זה עדיין בית הדין של ההתאחדות הישראלית – לא עקבי, לא רציני, לא חכם, לא מתקדם. אבל את העיקרון שצריך להנחות אותו הוא למד השבוע: עונשים קשים טובים לבית"ר. עונשים קשים טובים למי שבית"ר יקרה לו.

אלי דסה על הכוונת של מכבי תל אביב, שמודאגת מהעייפות

בהפועל באר שבע מעריכים שאלישע לוי יסכם לעונה נוספת לפני הגמר

עכו חוגגת: "זה אחד הקאמבקים הכי גדוים שהיו אי פעם בישראל"

בית"ר: "שהערעור יתקיים השבוע, אין ערך ספורטיבי למאבק על אירופה"

מסע ההישארות של הפועל עכו הוא קודם כל שלומי דורה. הוא קודם כל – חוסר היכולת של מאמן עכו לוותר, להיכנע, להרים ידיים, לומר נואש. מה שאנחנו רואים משלומי דורה בכל משחק, את אותה תשוקה ואותה אמונה, קיבלנו לאורך חצי עונה. דורה הצליח להדביק את עכו באופי שלו, וזו תכונה שלא כל מאמן מסוגל להעביר ולנטוע.

אבל בזמן שכולם מדברים על דורה, צריך גם לדבר על עכו. על קבוצת הכדורגל של עכו. משנת 2009 היא בליגת העל. לפני כן הסיפור שלה הרים ראש עם ניצחונות של 0:4 על מכבי תל אביב בגביע, ומי שחשב שהסיפור הזה הולך להיעלם, מוטב שימתין טיפה. הפועל עכו עדיין כאן והיא יכולה להישאר כאן כמו לא מעט קבוצות קטנות ומעט מוזרות אם תלמד ממה שקרה לה העונה – למועדון הזה אסור לקפוץ מעל הפופיק, ותמיד לחשוב איך הוא מספק אלטרנטיבה שפויה למה שקורה אצל לא מעט קבוצות בצפון, כמו למשל הפועל חיפה. עכו צריכה להעריץ את מכבי חיפה, להיות מקצועית כמו קרית שמונה ולהיות הדוגמה ההפוכה להפועל חיפה. ואם אפשר, אז גם להפועל פתח תקוה.

בחלק האחרון של העונה, כשהאמונה של שלומי דורה החלה לחלחל לשחקני עכו, הקבוצה הזו באמת נראתה כמו אלטרנטיבה להפועל חיפה. שחקני הרכש שהגיעו משם לא נראו כמי שבאו לקחת חוזה טוב מהפראיירית הקטנה ולנוח, אלא כאלה שבאו להראות ולהוכיח. זו צריכה להיות המשנה של עכו בעתיד – אנחנו התשובה לכל מה שרקוב בכדורגל הצפוני, והמשך של מה שטוב בו.

1. אומרים שגמר הגביע חשוב להפועל באר שבע. אבל הוא חשוב למכבי תל אביב באותה מידה. כי למרות שהקבוצה בדרך לעונה עם שני תארים, גמר הגביע יהיה משחק על המורשת על פאקו. על הצורה שבה נזכור את העונה המוזרה של מכבי תל אביב תחתיו. האם זו היתה עונה שבה מכבי תל אביב עשתה את המינימום – כמו למשל במשחק האחרון שלה בווסרמיל – על מנת להיות ראשונה, או שזו עונה ממנה הוציאו הצהובים את המקסימום. זה משחק על ההילה של העונה הזו – האם זו היתה סתם עונה טובה כמו שרבים חושבים, או עונת שיא שסוגרת פרק מפואר בתולדות המועדון, כפי שלעתים אתה מרגיש.

אם פאקו יישאר בסופו של דבר, למשחק הזה יהיה חשיבות רבה מאוד לצורה שבה הוא יתחיל את העונה הבאה שלו. האם העונה תתחיל עם משקולת על הרגל ולחץ ציבורי של תקשורת וקהל - ותהיו בטוחים שיהיה לא מעט מזה אם מכבי תל אביב תפסיד בגמר ולא מעט כבר אורבים בפינה - או ש-2015/16 תחל בלי ספקות ובלי חשבון שצריך לסגור אותו. טרבל יניח כתר גדול יותר על מורשת ג'ורדי קרויף ושלטון שלוש השנים ויראה שיש כאן באמת קבוצה חד פעמית, שעושה דברים נדירים.

2. חואן פאבלו לא היה צריך את ההצגה שלו בבאר שבע כדי להישאר כאן בעונה הבאה. שוער מכבי תל אביב מספק עונה נהדרת, והדילמה הקבועה סביבו – האם לחפש משהו איכותי יותר – היא אותה דילמה ישנה בין הטוב למצוין. האם להסתפק בטוב, או לחפש את המצוין, כשאז אתה יכול להביא משהו שהוא פחות טוב.

כל עוד חואן פאבלו בכושר, מכבי תל אביב יכולה להסתפק בטוב. גם כי לעתים זה מסוכן לחלום על המצוין כשיש לך את הטוב, וגם כי לליגה טוב זה מספיק. בליגה הישראלית פאבלו מספיק. השאלה היא אירופה והחלום הגדול של מכבי תל אביב להעפיל לליגת האלופות, וגם כאן לא בטוח שהתשובה שלילית. כמעט בכל המקרים בהם קבוצה ישראלית העפילה לליגת האלופות, היא לא עשתה זאת עם שוער מצוין. במכבי חיפה הראשונה זה דודו אוואט החידתי, במכבי תל אביב לירן שטראובר הספיק, במכבי חיפה השנייה היה זה דוידוביץ' שכבר לא היה בשיאו, ובהפועל תל אביב זה היה אניימה הנפלא, אבל הקבוצה עשתה זאת קודם כל בזכות הארגון והדמיון ההתקפי.

המסקנה היא שלא בגלל חואן פאבלו מכבי תל אביב לא תעפיל לליגת האלופות. ליציבות שלו בשער יש ערך והיכולת שלו אמורה להספיק. אם כבר, מכבי תל אביב צריכה לשאוף לזרים מצוינים ולא להסתפק בטובים בעמדות האחרות בקבוצה, למרות שגם הם, כמו חואן פאבלו, מספיקים לליגה. שם, בהגנה, בקישור ובהתקפה, מכבי תל אביב צריכה להמר על השדרוג למצוין.

נכון, לעובדה שלחץ מאבק האליפות ירד ממנה יש ערך רב בנושא, אבל עדיין – הצורה שבה עירוני קרית שמונה מסיימת את הליגה היא מעוררת כבוד ומעבירה מסר ברור לעתיד. פלייאוף שהחל עם הפסד לבית"ר ירושלים, המשיך עם שישה משחקים ללא הפסד מול הקבוצות הכי חזקות בליגה, ושלושה ניצחונות רצופים.

אלא שעננה אחרת מרחפת מעל קרית שמונה. מדובר במכירה המסתמנת של שיר צדק, רועי קהת ואולי גם שחקנים אחרים. אסור בשום צורה לזלזל בהגיון השפוי של איזי שירצקי: קרית שמונה חייבת למכור שחקנים כדי להצדיק את עצמה כלכלית. קבוצה בלי קהל ועם מעט הכנסות, חייבת תמיד לשלוט ברסן ולדעת לוותר. אחרת היא תקרוס וחוסר האיזון הכלכלי יהיה גדול מדי גם עבור משוגע לדבר כמו איזי שרצקי.

רק שמצד שני זה גם נראה מוגזם מדי. לאבד ככה שני שחקני מפתח, להעביר מסר לשאר הקבוצה שלשחק בבאר שבע זה עדיף מקרית שמונה, זה לא דבר של מה בכך. כל המהלכים מקטינים מאוד את קרית שמונה ומכניסים לה מכה לא קטנה. סביר להניח שברק בכר לקח חלק מזה בחשבון כאשר חתם לעונה נוספת, אבל גם הוא יודע שזה סימן שאלה לא קטן לגבי היכולת שלו לשחזר מאבק אליפות מול מכבי תל אביב גם בעונה הבאה.