באוגוסט 2002 לבש ליאור רפאלוב בפעם הראשונה את המדים הלאומיים. הוא שותף כמחליף בהפסד 4:2 של נבחרת הנערים בהדרכת אברהם בכר מול הנבחרת המקבילה של הונגריה. מאותו הרכב, רק גיא חיימוב שרד עד לנבחרת הנוכחית. ואלה שמות: אלנתן סלמי, חן בן שמעון, יוחאי אהרוני, יקיר לוסקי, ירון יונה, אורי שטרית, ליאור ג'אן, מור ממן, עמי גילברט ושי מימון. לחלקם חזו עתיד מזהיר, אחרים נחשבו לבעלי פוטנציאל וכמה מהם העבירו כמה שנים בליגת העל, אך רפאלוב היה היחיד שהצליח להמריא לקריירה אמיתית, ארוכה ויציבה בטופ.
13 שנה אחרי , עם הרבה עליות וירידות במכבי חיפה ותהליך התקדמות מדורג בקלאב ברוז', נבחרת ישראל מקבלת את ליאור רפאלוב בשיאו. חודש לפני יום הולדת 29, בעיצומה של העונה הטובה בקריירה, אחרי שהביא במו רגליו תואר ראשון לברוז' מאז 2007. במקביל, הקשר מקבל החל מהערב (שבת, 20:00, ערוץ 1) את ההזדמנות האמיתית הראשונה להוביל את נבחרת ישראל כשהוא בשל מתמיד, לוהט ונכון להיום הכוכב הגדול של הליגה הבלגית. מ-ה-פ-ך.
כל הכתבות, העדכונים והדיווחים לקראת ישראל - ויילס
הזמן של רפאלוב: ישראל נגד ויילס (20:00, ערוץ 1)
גוטמן החדש: השינויים שעובר מאמן נבחרת ישראל בקמפיין הנוכחי
17 שנים אחרי הבעיטה ההיא: ג'ון הארטסון ואיל ברקוביץ' נפגשו
צ'אבי הוולשי: ג'ו אלן מחכה לביברס נאתכו ונבחרת ישראל
אופיר מרציאנו מקבל את אמון הנבחרת ומבהיר: "שמתי את אשדוד בצד"
איך אפשר להגביל את גארת' בייל: המפתחות והלקחים מהעבר
"את הדיסק של ליאור ראינו חמש דקות במשרד וקמנו. לא היה צריך יותר. למרות שזה היה תג מחיר אסטרונומי, הרגשנו אז בברוז' שרק שחקנים כאלה יכולים להוביל את המועדון שוב לתארים". הדובר: דירק רנסון, כדורגלן עבר בקלאב ברוז' ומי ששימש כסקאוט של המועדון בתקופה בה המועדון רכש את רפאלוב ממכבי חיפה (רנסון משמש היום בתפקיד דומה בגנט).
"ליאור רפאלוב הוא כוכב ולא כוכב", מגדיר אותו אחד העיתונאים המסקרים את קלאב ברוז' באופן צמוד. לא במקרה הוא אומר זאת, כי רפאלוב צנוע, כל כך צנוע. השותף לחדר בנסיעות, החבר הכי טוב שלו, ויקטור ואסקס, הגיע מברצלונה לברוז', באותו קיץ שליאור עשה את הדרך מהכרמל של ישראל. הוא נחשב לכישרון הכי גדול בקבוצה, שיחק נהדר ומשך את עיקר תשומת הלב. אבל סטטיסטית ומבחינת יכולת אמיתית, לפי העיתונאים בברוז', "רפא" הוא השחקן הטוב בקבוצה.
כריסטוף דאום הגרמני אימן את רפאלוב בעונת הבכורה שלו בבלגיה (2011/12). המאמן חוזר אחורה לאותה עונת הסתגלות ואומר לוואלה ספורט: "לא היה לי ספק שהוא יהפוך לשחקן מוביל בברוז' ובבלגיה. הוא הפגין יכולת גבוהה כבר בעונתו הראשונה מחוץ למדינה שלו, וזה מדד להסתגלות והצלחה בעתיד. הוא עדיין לא היה יציב מספיק, אבל זה טבעי לעונה ראשונה, במיוחד כי היה צריך להתמודד פיזית עם משהו שלא היה רגיל אליו".
יציבות זו הייתה הבעיה האמיתית של רפאלוב עד לעונה זו. בליגת העל שלנו, הרגע בו החל לגלות עקביות היה זה שלקח אותו עד למעמד שחקן העונה ב-2011 וסלל את דרכו לאירופה בעסקת ענק שהכניסה לקופת הירוקים 2.5 מיליון יורו. בבלגיה, התהליך היה דומה. ההייפ, כאמור, היה תמיד סביב ואסקס, בעוד רפאלוב נחשב לשחקן היעיל. על אף המחמאות מפי דאום, עונה לאחר מכן הקשר הישראלי התנדנד אצל המאמן חואן קרלוס גארידו ואף שקל לעזוב את ברוז'. רפאלוב מספר כי "זאת הייתה התקופה הקשה ביותר עד היום. פתחתי כמעט כל משחק, אבל הייתי מוחלף ראשון ולא הייתה כימיה בינינו, גם בתפקוד על הדשא. היה שלב שכבר כיוונתי לחפש מקום אחר, הרגשתי שזה לא הולך למקום טוב איתו".
בקיץ 2013, כשהספרדי גארידו עדיין בקלאב ברוז', החזיק רפאלוב בהצעה מאלצ'ה, אז העולה החדשה לליגה הספרדית. היו דיבורים אז גם על גרמניה ואנגליה, אבל הקבוצה הצנועה מספרד הייתה היחידה שפנתה רשמית. אלא שהמשכורת המוצעת הייתה נמוכה מדי, רפאלוב דחה בנימוס ונשאר בקלאב ברוז' עם מטרה אחת: "להביא למועדון תואר ראשון מאז... ממתי בעצם? כמה זמן עבר?", שאל, ודאג לטפל בבעיה.
בחודש דצמבר האחרון, בבחירות העיתונאים לשחקן הכי טוב בבלגיה לשנת 2014, לרפאלוב לא נמצא מקום אפילו בטופ 5. מדוע? בברוז' מספרים שליאור לא התערבב, לא היה חזק בתקשורת, ושוב - צנוע מדי. "אתה אומר לו שהוא שיחק נהדר, והוא רק יחייך, יהיה מבויש ולא יענה אפילו", מסביר עיתונאי בלגי. "הוא לא מוכר את עצמו מספיק טוב כדי לקבל את המחמאות האישיות האלה. מצד שני, רואים עליו באמת שהוא לא צריך או רוצה אותן".
כאשר שואלים את רפאלוב על כך, הוא מסכים ללא היסוס: "כן, זה משהו שאני לא מצטער או מתנצל עליו, זה אני. ידוע ששחקנים מנסים לקדם ולמכור את עצמם דרך תקשורת או כל מני רשתות חברתיות. אני? אני אוהב את השקט שלי. באתי ממכבי חיפה, שם סיקרו כל דבר הכי קטן שעשיתי. התקשורת הייתה סביבי בכל פינה ולחצה. מאוד נהניתי מהשינוי הזה, מהשקט והפינה שלי. ברגע שחוויתי את השינוי כאן לא רציתי לוותר עליו, גם אם יש לזה מחיר מסוים. אני כל כך נהנה מהשקט הזה ושומר עליו בקנאות".
אבל עם כל הצניעות, רפאלוב היום הוא סטאר. בכל זאת. כולם מזהים אותו ברחוב, הוא תמיד בתוכניות הטלוויזיה. ובעיקר, הוא כוכב על המגרש. יש את הסיבות הטבעיות של עוד שנת התחשלות וניסיון יחד עם הדרך שעבר, אבל לא פחות מכך הסיבה נעוצה במאמנו, מישל פרודום. בברוז' הייתה תחלופת מאמנים ערה, אבל האנשים שם מספרים שמאמן כמו פרודום לא היה. הוא אינטליגנט, יודע איך לדבר עם שחקנים, איך להשתמש בהם על הדשא ובעיקר איך להוציא מהם את המקסימום.
כשרפאלוב עוד היה פצוע, פרודום ניגש אליו ואמר: "אתה חייב להישאר במועדון מתשע ועד חמש, כל יום". גם כשהשחקנים היו בחופש, רפאלוב נדרש להגיע למתקני המועדון, לעבור טיפול, לנוח, להתאמן העיקר להיות שם. הוא לא אהב את זה בהתחלה. העדיף כמובן להיות עם האישה והבן. אבל זה השתלם לו. הוא חזר מהר יותר מהפציעה, ובסוף הודה: "זה עבד". זה היה האקט הראשוני שהראה לרפא שהוא יכול לסמוך על פרודום, ולהפך.
רפאלוב מסביר: "זה היה בעיקר בשלושת החודשים הראשונים, זה היה נוהל קבוע מתשע עד חמש במועדון. זה עזר לי מאוד. עבדתי כמעט על כל שריר אפשרי, מהבטן ועד שרירים שכמעט אף פעם לא עבדתי עליהם. תוסיף לזה מנוחה נכונה ותזונה מסודרת ומתאימה. הייתה לזה השפעה ישירה עליי. אם לפני כן כשהייתי רץ עם הכדור 40 מטר הייתי מרגיש מאמץ, זה השתנה לגמרי. זה אפשר לי לעשות שינוי במשחק שלי"
האפשרות לשינוי במשחק שלו - זו הסיבה השנייה לשיפור העצום והיא טקטית לחלוטין. רפאלוב היה רגיל לחזור לאחור ולקבל כדור לרגל. פרודום ידע שרפא צריך ביטחון, אבל גם הבין שהוא צריך לשנות את כל מה שהוא רגיל אליו. המאמן הכריח את רפאלוב לרוץ לעומק בלי כדור, במקום לבוא לאחור. עכשיו הוא כבר מתמחה בגישה החדשה. הוא עושה גם וגם. הוא הרבה יותר יעיל, המשחק שלו הפך בלתי צפוי והמספרים עלו בהתאם.
רפאלוב בעונת שיא בבלגיה בכל הקשור למספרים. 14 שערים ו-18 בישולים יש לו בכל המסגרות. אל מספרים כאלה לא הגיע מאז ימיו במחלקת הנוער של מכבי חיפה. הקשר מדגיש כי "השינוי הזה נתן לי יותר מרחבים ויכולת לאיים על השער. ברגע שהרגשתי מוכן מבחינה פיזית, הכול התחבר. זה היה תהליך של התקדמות לאורך העונה. ככל שמבקיעים יותר האתגר להמשיך ולהגדיל את המספרים מושך אותך. ואני רוצה להגיע כמה שיותר רחוק בכל מסגרת השנה, ברמה האישית והקבוצתית. זכינו בגביע, שזאת הייתה מטרה אחת. עכשיו אני רוצה לזכות באליפות ורוצה מאוד גם לזכות בשחקן העונה בבלגיה. רוצה כל מה שאפשר לזכות בו".
לפני כמה חודשים רפאלוב אמר בראיון בבלגיה שאילולא פרודום, גם הוא לא היה שם כיום. התקופה הלא פשוטה וההצעות מסביב, כללו גם אחת גדולה מישראל. רפאלוב: "הייתה בקיץ הצעה ממכבי תל אביב של הרבה יותר כסף, הצעה שלדעתי אף שחקן ישראלי לא קיבל. אבל זה לא היה על הפרק מבחינתי. הכסף כאן הוא לא אישיו, אלא קודם כל ההתקדמות המקצועית. במיוחד אחרי השנה הזאת שאני מרגיש מצוין, ולא פחות חשוב, מרגיש שאני עוד יכול להתקדם".
העונה הגדולה של רפאלוב הגיעה לשיאה בגמר הגביע, עם אותו שער ניצחון מרהיב בזמן הפציעות נגד אנדרלכט. אבל מי אנחנו שנסביר את המשמעות. לשם כך יש את כריסטוף דאום הגאה שמכריז: "השער בגמר הגביע אומר הכול על השחקן שהפך להיות בברוז'. זה שער של שחקן שמרגיש שהמגרש הוא שטח המחייה הטבעי שלו. לא במקרה זה הזכיר את השער של זידאן. להבקיע שער כזה בגמר גביע, בדקה כזאת, זה אופי של שחקנים יוצאי דופן. הרבה שחקנים, מתוך לחץ, היו מנסים לעצור את הכדור, אולי למסור בנגיעה. רפאלוב הרגיש שהוא בעל הבית במגרש וזה מה שמיוחד בגול הזה עבורי, מעבר לכך שהוא נתן את הגביע לברוז'".
רפאלוב עצמו יודע להתרגש מההישג, שלרגע מחזיר אותו לילדות באור עקיבא. הוא מסביר: "בדיוק דיברתי עם עיתונאי בלגי ואמרתי לו שזה מסוג השערים שכילדים בשכונה חולמים עליהם. גם גול בגמר גביע, גם בדקה האחרונה וגם מהאוויר - זה כל מה שאתה חולם כילד. תוסיף לזה את העובדה שבמכבי חיפה הפסדתי פעמיים בגמר גביע ותבין כמה זה היה מרגש עבורי. כשמחברים את זה לכל הטירוף שהיה לאחר מכן... זה משהו שילווה אותי לכל החיים".
ומהגביע הזה שחתום על שמו וילווה אותו לעד, רפאלוב חוזר לבעיות שלנו. רפא היה האלירן עטר של ההתכנסות הקודמת. מתוסכל כי הרגיש שהוא ראוי לחולצת ההרכב שניתנה לגילי ורמוט. הפעם לא רק שאלי גוטמן נותן לו את האשראי, הוא גם מרבה בשיחות אישיות עם הקשר. המאמן הלאומי מעוניין להראות לרפאלוב עד כמה הוא מאמין בו ולנסות לנקות ממנו תחושות כי הוא לא במעמד לו הוא ראוי. שיבין שהוא אחד השחקנים המובילים בנבחרת. גם בנבחרת מקווים כי השיחות הללו של גוטמן הרימו את רפאלוב. כולם יודעים שאת רפאלוב האמיתי מקבלים רק כשהוא מרגיש גב מלא וביטחון שהוא אחד המובילים. אחרת, עשויים לאבד אותו.
כאשר כריסטוף דאום נשאל בנוגע לסיטואציה של רפאלוב, הוא מיישר קו עם אלי גוטמן ואומר: "אם המאמן חושב שהוא צריך לשחק בהרכב או פחות מתאים טקטית, זה משהו שהוא צריך להסתגל אליו. אם ישחק בשמאל, בימין או באמצע. זה לא משהו שהוא בכלל צריך לחשוב עליו. נבחרת זאת לא קבוצה וצריך להתאים את עצמך. לנבחרת יש את הרצונות שלה, את הטקטיקה שלה והטעויות הכי גדולות של שחקנים הן שהם משווים את הסיטואציה לזאת של קבוצה. אלו שני דברים שונים לגמרי, וכך גם רפאלוב צריך לחשוב ולשרת את הנבחרת שלו".
רפא עדיין מתגעגע לישראל, אבל כבר התאקלם מזמן בבלגיה. אשתו פתחה עסק מצליח, ונראה ששני בני הזוג מרוצים מאוד מהלוקיישן. עם המקום הראשון בליגה ורבע גמר הליגה האירופית בכיס - ההחלטה אכן נראית חכמה. יחד עם זאת, הכוכבים הגדולים של הליגה הבלגית רגילים להמשיך הלאה לליגות בכירות יותר. נדיר שהם נשארים.
הנה, לדוגמה, שני נציגי קלאב ברוז' הקודמים שקיבלו את פרס שחקן העונה בבלגיה. ב-2011 נבחר איבן פרישיץ' הקרואטי בזכות 22 שעריו, ומיד נמכר לבורוסיה דורטמונד תמורת 5 מיליון יורו. ב-2013 הגיע תורו של קרלוס באקה הקולומביאני, שהבקיע 25 שערים ונמכר לאחר זכייתו בפרס האישי לסביליה תמורת 7 מיליון יורו. אף אחד מהם לא הביא תואר לכחולים-שחורים. למועמד הנוכחי רפאלוב יש גביע ביד, אליפות על המדף וגם מסע קסום באירופה שעוד עשוי להימשך. אז רפאלוב אמנם עושה זאת בגיל מבוגר יותר, אבל האם יילך בעקבות קודמיו? "אני תמיד אומר לאשתי שהלוואי ואלה יהיו הצרות שלנו", הוא עונה, "לכל נמצא פתרון. בסופו של יום, מה שמנחה אותנו זו אך ורק ההתקדמות המקצועית, ולא שום דבר אחר".
לפני 26 שנה זכה מאמנו של רפאלוב, מישל פרודום, בגביע אירופה למחזיקות עם מכלן הבלגית. אחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה באותה עונה היה אלי אוחנה, שבישל את שער הניצחון בגמר. רפאלוב ופרודים עלו עם ברוז' לרבע גמר הליגה האירופית ורפאלוב מספר כי גם השם של אוחנה עלה בשיחות: "אירופה זאת תמיד מטרה ורוצים להצליח בה. פרודום סיפר לי על אוחנה, כמה גדול הוא היה ואיזה עונה אדירה הם עשו באירופה ביחד עם מכלן. הלוואי שנשחזר את זה". עוד לפני השחזור, רפאלוב יכול לקרב את הנבחרת למשהו שאוחנה וחברי הדור שלו לא עשו הגעה לטורניר גדול.
