פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האשראי מתחיל להיגמר: סיכום השבת בליגת העל

        בעוד פאקו ממשיך לבזבז את קרדיט ההרתעה שצברו קודמיו, ערן זהבי נעלם במכבי תל אביב והצהובים כבר לא מאמינים ביכולתם לנצח בלעדיו. בטטת הכורסה סבורה שהמשבר של האלופה אמיתי, יודעת למי צריך בנין למסור את המפתחות ונותנת עצה לאיש השבת, רוני לוי

        האשראי מתחיל להיגמר: סיכום השבת בליגת העל

        לפעמים לא צריך ללכת סחור-סחור. יש להביט לאמת בפנים. ולאמת הזו, במקרה של צמרת ליגת העל, קוראים הפועל רעננה. למה לדבר? בואו נלך לטבלאות.

        טבלת משחקים פנימית של שלוש המוליכות (עיבוד תמונה)
        טבלת משחקים פנימית של שלוש המוליכות והפועל רעננה (עיבוד תמונה)

        כשמסתכלים על צמרת ליגת העל, מבינים שמי שעיצבה אותה יותר מכל היא הפועל רעננה, שלקחה תשע נקודות מקרית שמונה ובאר שבע, אבל 0 ממכבי תל אביב. באספקטים אחרים, ההבדלים בין מכבי תל אביב לקרית שמונה ובאר שבע זעומים ביותר, מתמטית וגם רציונלית. האם באר שבע, שנראתה נורא ואיום בנתניה, יכולה בהכרח להפסיק לחלום על אליפות? האם קרית שמונה, שעושה הכול, ממש הכול, כדי לא לזכות בתואר, אכן תמסמס את ההזדמנות הזו? והאם הכול, כפי שאומר פאקו אייסטרן, באמת תלוי במכבי תל אביב?

        עוד מליגת העל:

        ג'ורדי מאוכזב, ספק אם פאקו ימשיך במכבי תל אביב
        אלישע לוי מסביר את ההפסד לנתניה: "הם ניצחו באגרסיביות"
        ברק בכר על התיקו של קרית שמונה: "זו החמצה"
        לחץ באשדוד לפטר את ניר קלינגר


        בטור, הנוקב כהרגלו, של יום שישי כתב פז חסדאי על הפינוק של האוהדים הצהובים, שכבר לא מוכנים להסתפק ב"סתם אליפות" ומתחילים להפוך לאוהדים של הכדורסל. "אנשים שוכחים שכסף הוא יתרון, אבל לא הכול", כתב, "שוכחים איך בשנים קודמות, לא כל כך מזמן, כסף נשפך ללא תועלת".

        יש מידה לא מבוטלת של צדק בקביעה הזו, הלא מכבי תל אביב היא עדיין המועמדת מספר 1 לאליפות ואולי גם לגביע, וזה כשמאחוריה כבר זכייה אחת בגביע הטוטו. היא עשויה לזכות השנה בטרבל היסטורי. ועדיין, שאלה אחת חייבת להישאל: לו היה פאקו מגיע למכבי תל אביב לפני עונת 2012/13, לו צנח לתוך המערכת המבולגנת וחסרת השקט שאליה הגיע אוסקר גרסיה, האם היה אוחז במקום הראשון לאחר 23 מחזורים?

        כנראה שלא. כי פאקו לא מייצר אפקט הרתעה במכבי תל אביב, הוא יותר משתמש בקרדיט שהשיגה בשנתיים האחרונות תחת אוסקר וסוזה. מכבי תל אביב שלו לא מאיימת, לא מפחידה, היא בעיקר מקווה שהעונה הזו תעבור בשלום. הצהובים של אייסטרן חיוורים ולא ממוקדים. הם לא ניצחו במשך שלושה מחזורים, ובאף אחד מהמשחקים הללו גם לא נראו פייבוריטים על המגרש.

        אז כשפאקו חוזר ואומר שהאליפות תלויה במכבי תל אביב, הוא לא טועה. רק שככל שנוקפת העונה משמשת האמירה הזו בעיקר כדי להעיד על חולשת היריבות, לא על העוצמה של הקבוצה שלו. מכבי תל אביב במשבר אמתי. אפילו ג'ורדי כבר התחיל להרגיש.

        פאקו אייסטרן מאמן מכבי תל אביב (יוסי ציפקיס)
        לא מייצר הרתעה, אלא .משתמש בקרדיט מהעונות הקודמות. פאקו (צילום: יוסי ציפקיס)

        מקום 3: ערן זהבי

        השער שכבש ערן זהבי מול מכבי נתניה היה היחיד שלו מהשדה (לא כולל פנדלים) בחודשיים האחרונים, מאז הניצחון על מכבי פתח תקוה. זה קרה ב-21.12, היום הכי קצר בשנה. ובאמת, מאז לא רק הימים בלוח השנה מתארכים, גם התסכול של זהבי. משהו לא טוב עובר עליו. בהתחלה דיברו על מעבר לאירופה, אחר כך על חוסר שביעות הרצון שלו מהתפקוד בעמדת החלוץ. בשורה התחתונה, זה כבר מזמן לא זה. זהבי לא פוגע לאחרונה ואתו כל מכבי תל אביב.

        יש, כמובן, קורלציה ברורה בין היכולות של אי.זי. 7 לחוסר המחץ של הקבוצה שלו, לעובדה שהיא לא מצליחה למצוא את הרשת ואפילו להגיע למצבים. במידה מסוימת, השער האדיר ההוא נגד מכבי נתניה, שהעלה את מכבי תל אביב ליתרון ראשון במשחק בו פיגרה פעמיים, שלח מסר רע לחברים שלו. הם הטמיעו סופית את העובדה שבלעדיו אי אפשר לנצח.

        האם זו אשמת זהבי? כמובן שלא. הוא עשה מה שהוא צריך לעשות – להבקיע ולכל שחקן יש תקופות רעות. רק שלאחר שהפסיק, נדמה שלמכבי תל אביב אין תוכנית מגירה. הכול שקוף, אנמי וחסר מחץ. השחקן המסוכן ביותר של הצהובים מול קרית שמונה היה עמרי בן הרוש, וזה אומר דרשני. אתמול טל בן חיים הראה פה ושם ניצוצות של כוחניות וכושר פריצה, אבל במחצית השנייה נעלם גם הוא לחלוטין תחת המשחק הנרפה של האלופה.

        יכול להיות שמכבי תל אביב שבעה, ייתכן שגם זהבי איבד מהרעב. עד יום רביעי כולם יצטרכו למצוא אותו מחדש, אחרת העונה הזו יכולה ללכת לכיוונים שליליים עוד יותר.

        שחקני מכבי תל אביב, דור פרץ, דור מיכה, ערן זהבי, גילי ורמוט (יוסי ציפקיס)
        הקבוצה הזו מתחילה להפנים שהיא לא יכולה לנצח בלי זהבי. מספר 7 יורד מהמגרש עם החברים המאוכזבים (צילום: יוסי ציפקיס)

        מקום 2: מהראן לאלה

        במחזור השישי של העונה, כשלהפועל חיפה היה ניצחון בודד באמתחתה, יצאו האדומים לטדי למשחק מול בית"ר ירושלים. הלחץ על ראובן עטר היה גדול, הפסד נוסף היה מערער מאוד את מעמדו. בדקה ה-77 הכניס עטר למשחק את מהראן לאלה, אפשר להגיד שאפילו בלית ברירה. בזמן הפציעות קיבל לאלה כדור ברחבה, בעט במדויק לרשת של בוריס קליימן ועטר ניצל. שבוע לאחר מכן מצא שוב את הרשת ב-1:1 עם הפועל פתח תקוה ובהמשך היה אחראי לניצחון הגדול באשדוד, עם שער בדקה ה-64. זה היה המחזור האחרון בשנת 2014.

        2015 נכנסה ולאלה המשיך במומנטום החיובי, אבל שלושת השערים האחרונים שלו לפני השבת לא הניבו להפועל חיפה נקודות. ההידרדרות הייתה יותר מדי עבור יואב כץ, שפיטר את עטר ומינה את טל בנין. המאמן החדש קיבל דיבידנד ושלוש נקודות מהחלוץ הוותיק כבר במשחקו הראשון על הקווים. וזה הרבה יותר מסתם נתון טריוויאלי, זו יכולה ואמורה להיות תחילתה של ידידות מופלאה.

        לאלה סבל מהרבה חוסר מזל בקריירה. סיום עונת 2009/10, שהסתיימה בדאבל של הפועל תל אביב, אמורה הייתה לפתוח לו אפיקים חדשים, לפני שבאה הפציעה הארוכה ועמה הדעיכה. לאלה נאלץ לנדוד ובחר בהפועל חיפה, לא בדיוק הקבוצה לנקות בה את הראש. ניר קלינגר היה שם, גם שלומי דורה עמד על הקווים ואיש מהם לא מסר ללאלה את המפתחות. גם עטר לא. הוא אולי הכניס אותו למערכה, אבל כמו קודמיו, לא שידר לשחקן שהוא סומך עליו במאת האחוזים.

        עם תשעה שערים ב-23 מחזורים, בנין יצטרך לעשות מה שלא עשו קודמיו ולסמוך על לאלה, לתת לו להיות ערן זהבי בקטן, השחקן שלא מוציאים מההרכב. לניסיון וקור הרוח שלו, שהתבטאו גם בשער שכבש בשבת, אין תחליף, בוודאי שלא במצב של הפועל חיפה בתחתית.

        מהראן לאלה הפועל חיפה (קובי אליהו)
        הגיע הזמן שיסמכו עליו. לאלה (צילום: קובי אליהו)

        איש השבת: רוני לוי

        הפועל חיפה ניצחה במשחקו הראשון של טל בנין. תופעה זו מוכרת היטב בליגה שלנו: מגיע מאמן חדש, השחקנים מקבלים מוטיבציה, נותנים קצת יותר וגם יוצאים עם הניצחון. האם זה מעיד בהכרח על ההמשך או על טיבם של המאמנים המחליפים? הרי לו היו כל כך טובים, הם היו פותחים את העונה ורצים עם הקבוצה לכל אורכה.

        רוני לוי אינו המחליף הקלאסי. הוא לא אחד שאפשר לקרוא לו "סותם חורים". את שלב ההוכחות והיכולת המקצועית הוא כבר עבר מזמן, ובנתניה הוא, כדברי אלון מזרחי, שוב מוכיח שאין לו מה להוכיח. מי היה מאמין לפני חודש וחצי, שניצחון ב"סמי עופר" בשבת הבאה יקדם אותה בעוד צעד לעבר הפלייאוף העליון? אלה לא רק התוצאות, זו גם השיטה. אם עוד אפשר היה לראות בתיקו מול מכבי תל אביב הצגה שהגיעה משום מקום, בא המשחק מול הפועל באר שבע והוכיח ששום דבר לא מקרי, גם לא ההתפוצצות של לארי קאיודה, שהבקיע צמד שני בתוך שבועיים.

        לוי פשוט לא צריך לפתוח את העונה בבית. מסיבות שאינן תלויות בו ומהרבה אחרות שכן, בשנתיים האחרונים הוא הגיע לשתיים מהמערכות הלחוצות ביותר בליגת העל ועשה בהן עבודה טובה. בליגה שבה הבינוניות בשוק המאמנים שולטת, מאמן ברמתו חייב להיות אחד מאלה שפותחים את העונה ביוני, לא בינואר. אלא שבקיץ הוא לא רואה את עצמו בר השגה לקבוצות הקטנות, וכשהחורף מגיע הוא לוקח גם את ההזדמנויות הפחות אטרקטיביות. בסופו של דבר, כולם מפסידים.

        יש לשער שלוי היה מעדיף לאמן את אחת הקבוצות המובילות בליגה ולא קבוצה עם שאיפות הישרדות כמו מכבי נתניה או בית"ר ירושלים. ייתכן שבעונה הבאה ייפתח לו חלון במכבי חיפה או בבאר שבע (סביר שמכבי תל אביב תמשיך עם מאמן זר, גם אם זה לא יהיה פאקו), אבל האופציות לא רבות. גם אם זה לא יקרה, לוי יהיה חייב להבין שעדיפה ציפור קטנה ביד משתיים מול הטלוויזיה בבית. הפעם אסור לו להגיע ליולי בלי חוזה.

        שחקן מכבי נתניה, לארי קאיודה, עם המאמן רוני לוי (מגד גוזני)
        אסור לו להגיע ליולי בלי קבוצה. רוני לוי חוגג עם קאיודה (צילום: מגד גוזני)