הניצחון הוא לא הדבר היחיד: הדרך של טום בריידי אל התהילה

    טום בריידי נתן קייס לטיעון "הגדול בהיסטוריה", לא דרך הניצחון עצמו אלא בשל הצורה שבה הושג. דוד רוזנטל מסכם את אחד ממשחקי הסופרבול הגדולים אי פעם, ומנסה להיכנס לראש של פיט קרול לפני שקיבל את "ההחלטה הכי גרועה בתולדות הפוטבול"

    עשה את זה בסטייל. בריידי (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    כשג'רמיין קרס תפס את הכדור בעזרת הברך, הירך או מה שזה לא יהיה, המוח של האנשים בבוסטון החל לעבוד שעות נוספות. הם לא כל כך רחוקים, שבבי הזיכרון האלה. התפיסה של דיוויד טיירי עם הקסדה ב-2008, גרירת הרגליים של מריו מנינגהאם ב-2012 – בשני משחקי הסופרבול הקודמים הייתה תפיסה אחת בלתי נשכחת נגד ניו אינגלנד פטריוטס, תפיסה שניצחה את המשחק. המהלך הלא ייאמן של קרס, בו הכדור, בניגוד לגופו המתפתל, מעולם לא פגש את הקרקע לפני שנפל לידיו, הוביל את סיאטל למרחק של יארדים ספורים מהתהילה. באותם רגעים, כשלסיהוקס היה את הרץ הכי טוב במשחק על המגרש, לאיש לא היה ספק – גביע וינס לומבארדי יישאר בחופי האוקיינוס השקט.

    ואז, משום מקום, באה הזריקה של ראסל וילסון. ואז, משום מקום, הופיע מלקולם באטלר. ואז, משום מקום, ביל בליצ'יק וטום בריידי זכו בטבעת הסופרבול הרביעית שלהם ב-14 השנים האחרונות.

    בפעם הראשונה לאחר עשר שנים: ניו אינגלנד פטריוטס זכתה בסופרבול
    השיאים, המספרים והתגובות מהסופרבול
    גם קייטי פרי הייתה שם: תמונות למזכרת

    עוד בוואלה! NEWS

    צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

    בשיתוף HONDA
    לכתבה המלאה
    הו, כמה שהזריקה הזו הייתה גרועה. באטלר חוטף את הכדור המכריע (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    לבריידי עוד נגיע, אבל כדאי תחילה להגיד משהו על בליצ'יק. הוא לא איש ישר, בלשון המעטה. אחד המאמנים הכי שנואים על הפלנטה הרוויח בצדק את אויביו. אף על פי שייצא, ככל הנראה, ללא רבב מפרשת הכדורים הבלתי מנופחים, תואר הרמאי לעולם ידבוק בו. אבל בסופרבול הזה הוא הראה שיש דברים שלא קונים ביושר וגם לא ברמאות. ברגע הכי חשוב של השנה, בליצ'יק נכנס לראש של מאמן סיאטל סיהוקס פיט קרול וזה לא קשור לטריקים ותכסיסים, זו פסיכולוגיה טהורה. אחרי שקיבל מיריבו לא מעט שיעורים במהלך המשחק, הפעם הוא היה זה שניצח.

    ביתרון 24:28, כשעל השעון נותרה למעלה מדקה, היה ברור לכולם שניו אינגלנד חייבת לקחת פסק זמן. סיאטל גררה שעון וסחבה עם מרשואן לינץ' ארבעה יארדים נוספים עד לקו היארד האחד. בליצ'יק החליט לוותר על הטיים אאוט. הוא בחר להוריד את השעון. אף שלסיהוקס נותרו שני פסקי זמן, בשלב הזה, כך אפשר לנחש, קרול ומתאם ההתקפה שלו דארל בוול ראו איך העסק מתחיל לזלוג להם והחליטו לא לקחת סיכון. או, יותר נכון, לקחת סיכון מחושב, מבחינתם. הלא ברור שהפטריוטס יעמידו את כולם על הקו רק כדי לעצור את לינץ', ננסה משהו אחר שבמקרה הגרוע יעצור את השעון "באופן טבעי". המשהו הזה היה ניסיון מסירה של ראסל וילסון לריקרדו לוקט. רק שגם באטלר היה שם.

    איך כינה את זה אמט סמית'? ההחלטה הכי גרועה בתולדות הפוטבול. אבל ההחלטה הזו לא באה משום מקום. היא באה מתוך משחק מוחות של אחד מגדולי המאסטר-מיינד שעמדו אי פעם על הקווים ב-NFL.

    מהרגעים הבודדים שראו את תווי הפנים שלו זזים. בליצ'יק (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    קצת קשה להאמין, אבל עשר שנים חלפו מאז הזכייה האחרונה של הפטריוטס בסופרבול. אתה מביט לאחור ותוהה מה פספסת. הרי די צרוב בתודעה שלפחות פעם אחת בין 2005 ל-2015 הם היו שם, על הפודיום. ובכן, זה לא קרה. בגלל הקסדה של טיירי, בגלל הקארמה של ספייגייט, בגלל ההשמטה של ווס וולקר, בגלל המון דברים שקשורים ושלא קשורים לפוטבול. בריידי שלט ביד רמה כל כך בליגה, אבל משהו תמיד עצר אותו. לעתים נראה היה שאפילו הוא מנע מעצמו את הטבעת הרביעית.

    כך, למשל, ברבע השלישי בסופרבול 49. מלאת השראה מהדרייב המדהים של חצי הדקה האחרונה במחצית הראשונה, סיאטל נתנה לפאטס לטעום מהתרופה של עצמם, ובעקבות הוויתור על הכדור בהטלת המטבע פתחה את המחצית השנייה עם הכדור. בתוך דקות שוויון הפך ליתרון של 10 נקודות, בין היתר בגלל איבוד שני של בריידי במשחק. באותן דקות, הקוורטרבק של ניו אינגלנד נראה אומלל, בדיוק כפי שנראה לפני שבע שנים בסופרבול 42, על אותו מגרש בגלנדייל, אריזונה. הבליצים של סיאטל, בראשות מייקל בנט המצוין, עבדו ובריידי מיהר לשחרר את הכדור. הוא נראה חסר תקומה.

    ברבע הרביעי זה פתאום היה בריידי אחר, אולד פאשנד. הוא הפך לקוורטרבק השלישי בהיסטוריה שמוביל את קבוצתו למהפך אחרי פיגור של עשר נקודות בסופרבול, אבל הראשון שעושה זאת ברבע האחרון. לפני ההתמודדות הזו דנו רבים, גם אנחנו בוואלה! ספורט, האם זכייה בסופרבול תגדיר אותו כקוורטרבק הגדול ביותר ששיחק אי פעם את המשחק. אחרי ניצחון רגיל אולי לא היינו מקבלים את התשובה. אחרי ניצחון כזה, ייתכן בהחלט שכן.

    רק ניצחון מהסוג הזה יכול היה לגרום לאנשים שוב לחשוב שהוא הגדול אי פעם. בריידי (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    פוטבול הוא משחק מוזר. הכול עבד לניו אינגלנד במחצית הראשונה, אבל היא ירדה להפסקה בשוויון, כשווילסון משלים, שימו לב, 4 מ-7 ניסיונות המסירה שלו ל-84 יארד. עלוב, אבל עובד. סיאטל נראתה כמשייטת לעוד טבעת, וברבע הרביעי פתאום חטפה שיתוק התקפי. ואז היא התעוררה שוב, עד רגע אחד של פיזור נפש. כשזה מגיע למהלכים כאלה, אתה מבין פתאום שכל מה שקרה עד עכשיו לא באמת היה חשוב.

    כי בסופו של דבר, קרול לא נפל מבליצ'יק ברוב שלבי המשחק. הבחירה ללכת בהטלת המטבע על כדור במחצית השנייה הייתה מכה מוראלית, קטנה אבל חשובה, לפטריוטס. הטאצ'דאון העצום לפני ההפסקה היה מהלך של גאונות מעורבת בביצים מברזל. הבליצים המטורפים על בריידי ברבע השלישי כיסו על קו אחורי פגוע ושחוק. קרול עשה הכול נכון, עד שהיה צריך לעשות את המהלך היחיד שיכול להיות נכון – ובו גם נפל.

    Beast Mode, הם קוראים בסיאטל למצב הזה שבו לינץ' לוקח את הכדור, מעמיס עליו שחקנים ומתחיל לרוץ. ביסט מוד, הם ראו שם בסיאטל איך הרץ שלהם מזגזג, מהתל ופורץ את כל קווי האויב עד לאנדזון. ביסט מוד, הם דמיינו בעיני רוחם איך הוא חורש עם עור החזיר את הקו.

    יארד אחד, זה מה שהיה חסר. בשביל זה לא צריך ביסט מוד, בשביל זה אפשר גם חתלתול מוד.

    אבל לא היה ביסט מוד ולא היה חתלתול מוד. הייתה זריקה גרועה אחת, שהדבר היחיד שיותר גרוע ממנה הוא הקלישאה שייצרה. נדודי שינה בסיאטל. כן, אין ספק שהפעם הם באמת קיימים. והם יהיו שם לעוד הרבה, הרבה זמן.

    מה עשיתי, לעזאזל? קרול מכה על חטא (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    בתמונה: טבעת אליפות, גרסת הפטריוטס

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully