38 - מונטה אליס השווה את שיא הנקודות שלו כמאבריק, בניצחון הקבוצה על האלופים, במשחקו הראשון של רונדו בקבוצה, לאחר שהגיע בטרייד המדובר מבוסטון. רונדו סיפק תשעה אסיסטים בבכורה, מתוכם שליש לחברו החדש בקו האחורי, שסיפק עבורו הצהרה נחרצת לכל המפקפקים ביכולת של השניים לשחק יחד. והנה עוד כמה מספרים שיעזרו לפענח את התעלומה שבפנינו, או לפחות להבינה טוב יותר, מהזווית המספרית של המדור.
5:1 - המאבריקס מתהדרים בהתקפה הכי טובה ב-NBA השנה, וקשה לנחש כמה עוד נותר להם להשתפר, אם בכלל. זו ההגנה של המאבס לעומת זאת, שאשמה בעובדה שהם במאזן 5:1 מול אריות הפלייאוף של המערב העונה. רונדו כבר הוכיח עצמו כשומר נהדר, אם כי ראוי להזכיר שהטענה הזו לא מתבססת על השנתיים האחרונות שלו בבוסטון המדשדשת. כך או כך, השדרוג על-פני נלסון יהיה מורגש ומהר.
29 - תחום ספציפי בו המאבס נואשים לסיוע הוא ריבאונד ההגנה, בו הם מדורגים 29 בליגה. העונה כסלטיק, רונדו שאב 7.2 ריבאונדים בהגנה ל-36 דקות מעמדת הרכז. זהו נתון בריא גם לשחקני-פנים, והוא צפוי להחליק את המעבר בין ההגנה הבעייתית של דאלאס להתקפה המצוינת שלה. מהבחינה הזו, שימו לב גם לדווייט פוואל, שכאילו נוסף לטרייד כדי שלרונדו יהיה חבר שיישב לידו במטוס, אך עשוי להפתיע לטובה במצבת הגבוהים המדוללת של הטקסנים. השנה, הסיכויים שידחק לקצה הספסל אמנם גדולים יותר מכניסתו לרוטציה, אך מדובר בביגמן מגוון ואתלטי שפרץ מאוחר במכללת סטנפורד.
בין אם ההימור יצליח להקפיץ את דאלאס למועדון של המתמודדות הרציניות, ובין אם הוא יוציא את הקבוצה מהאיזון הנפלא שנוצר אצלה קיובן מקבל נקודות על האומץ והרעב שהוא מפגין. המהלך מגדיל את סיכוייה של דאלאס לזכות באליפות, כמו גם שהוא מגדיל את הסיכויים של ניו-אורלינס או פיניקס להיכנס על חשבונה לפלייאוף.
כעת המאבס נמצאים רק במקום החמישי במערב התחרותי, אך אל לנו לשכוח מי הקבוצה שהייתה הכי קרובה להעיף את האלופים מהפלייאוף האחרון. הספרס נזקקו לשבעה משחקים והרבה מזל כדי לצאת מהסיבוב הראשון. זה שנים ריק קרלייל מכין את הלימונדה הכי טעימה ב-NBA מלימונים שאף אחד אחר לא רוצה, ואם חיפשתם מאמן שלא כדאי להמר נגדו, הרי לכם אחד. מה שהופך את רונדו לשחקן כל כך מרתק, היא עובדה שיחד עם החסרונות הכל-כך צורמים שלו בכדורסל המודרני, מדובר בגאון כדורסל, וקל לשכוח זאת. בשורה התחתונה, אנו דנים בניסיון לשלב את אחד מהשחקנים הכי חכמים בליגה בהתקפה אדירה, המתבססת על קריאת-מצבים של שחקניה.
קליבלנד בלחץ מהפציעה של ורז'או: "המחסור בעומק מורגש"
קליבלנד גברה 104:125 על מינסוטה, אנדרסון ורז'או נפצע
הלילה: ווסטברוק ולילארד נאבקו, פורטלנד ניצחה, הלייקרס הפתיעו
גם שתי התרסקויות מטוס לא עצרו את שחקן המכללות אוסטין האץ'
33 - אם המאבס מחפשים בעיה אמתית הם ימצאו אותה דווקא בבעיות של רונדו מקו העונשין, שזורק פחות משתי זריקות לערב ב-33 אחוזי הצלחה, אם אפשר לכנות קליעה אחת מכל שלוש "הצלחה". ברגעים מכריעים של סדרת פלייאוף, עושה משחק דומיננטי כמו רונדו שם תקרה מאוד נמוכה על הקבוצה שלו אם הוא מפחד להישלח לקו. הוא יצטרך למצוא את הדרך חזרה מעל הקו האדום (60 אחוז, אם אנחנו מתעקשים על מספר), או שלדאלאס לא יהיה סיכוי לצאת מהמערב.
13 - זאת החטאות לשלוש היו לג'ראלד גרין בהפסד הסאנס לבאקס, שבאופן אירוני הוכרע בשלשת-ניצחון מקרית שנעזרה בלוח, ומיד עולה השאלה רגע, כמה?! כן, כן - שלוש-עשרה, 2 מתוך 15. שחקן שמחטיא כל כך באותו משחק זה לא משהו שרואים כל יום. למעשה, תופעה של 13 החטאות מבחוץ קרתה רק שבע פעמים מאז עונת 1985/86. ואלו שמות אותם מפגיזים נטולי-מצפון, שחירפו את אחוזי השדה שלהם:
1. ניק ואן אקסל - הלייקרס מול הג'אז של הורנסאק, עונת 93/94, שלוש מ-16 מחוץ לקשת.
2. דניס סקוט - המג'יק מול הנטס, 95/96, שתיים מ-17.
3. ג'ורג' מקלאוד - המאבס מול הנטס, 95/96, שבע מ-20.
4. ריי אלן - הבאקס מול הניקס, 01/02, אחת מתוך 14. אני באופן אישי מחליק לו, אגב.
5. קוונטין ריצ'רדסון - הסאנס מול הוולבס, 04/05, ארבע מ-17.
6. אחרון חביב, עד שהגיע גרין, הוא דיימון סטודאמייר, ששבר את המחשבונים והלבבות של אוהדי פורטלנד - הטריילבלייזרס מול הווריורס, בעונת 04/05, עם חמש מ-21 (!) ניסיונות.
49 - כמעט יובל נקודות היו לשיקגו בולס ברבע הרביעי במשחק אותו הם ניצחו 120:129 את מוליכת המזרח, טורונטו ראפטורס. זהו שיא מועדון חדש, וגם מבט חטוף לתקרה ההתקפית של השוורים. רוז קלע 15 נקודות מתוך ה-29 שלו ברבע המכריע, וג'ימי באטלר המשיך להעלות את תג המחיר שלו בשנת חוזה, עם 27 נקודות, 11 ריב, וחמש חסימות (מרשימות במיוחד אגב). המספרים טוענים שבאטלר אמור להיות אולסטאר השנה, כמו גם מבחן העין, ורק נותר לקוות שמאמני המזרח לא יאחרו להבין זאת השנה, כי יש להם נטייה לעשות זאת.
1951 - זו השנה בה בולטימור בולטס שיחקה שלוש הארכות בשני משחקים רצופים, והייתה הקבוצה האחרונה לעשות זאת. ואז הגיעה סן-אנטוניו ספרס 64 שנים אחרי-כן.
במשחק המופלא שבו ניצחו הגריזליס את הספרס בשלוש הארכות 116ף117, דני גרין עשה היסטוריה קטנה, כשהפך לשחקן היחיד עם לפחות שבע שלשות וחמש חסימות באותו משחק. המשחק השני, בו ניצחה פורטלנד טריילבלייזרס בתוצאה 120:129, היה כולו בסימן דמיאן לילארד שהתפוצץ בדרך לשיא קריירה של 43 נקודות מלאות פאסון. האלופים, שסיגלו לעצמם גישת "מרתון" מעט שנויה במחלוקת שדוגלת במנוחה לכוכבים, חייבים לחייך לנוכח האירוניה. אם הייתם אומרים לפופוביץ' שהוא יזדקק לשש הארכות כדי להפסיד פעמיים הוא בטח היה מקיא לכם על הנעליים.
51.9% - בניגוד לגרין מול מילווקי, ראסול באטלר קולע משלוש באחוזים טובים כל-כך (41 מתוך 79) עד שקשה להאמין שיצליח לשמור עליהם לאורך זמן. וושינגטון הימרה על כך שנשאר לבאטלר מה לתת, והרוויחה את אחת מההפתעות של תחילת העונה במחיר של חוזה מינימום. באטלר היה רלוונטי ברוטציה של קבוצת NBA בפעם האחרונה בעונת 10/11, קחו לכם רגע לחשב כמה זמן עבר מאז,והנה פתאום הוא מגלה איכויות קייל-קורבריות (שגם אליו עוד נגיע). מעבר לסיפור המיוחד של באטלר, מסתתרת השאלה בנוגע לצעירים, אוטו פורטר וגלן רייס ג'וניור, שעל אף שהם חורכים רשתות במשחקי ליגת הקיץ, הקבוצה ממשיכה להצביע אי-אמון, ומנחיתה ותיקים מעליהם. בינתיים זה עובד, ומסתמן שבאטלר לא יוותר בקלות על הדקות שלו.
14 מאזן הניצחונות של אטלנטה הוקס מתוך 15 המשחקים האחרונים הופך את דממת האלחוט שסביבם לשערורייתית. הפסד אחד מאז ה-27 בנובמבר! הנצים מביטים מלמעלה על כל קבוצה במזרח שהיא לא טורונטו, והם עושים זאת באלגנטיות יעילה כאשר כל שחקני החמישייה שלהם קולעים בספרות כפולות בממוצע למשחק. לאחר שהחתמות הקיץ שלהם הסתכמו בת'אבו ספולושה, הקבוצה מסתמכת בעיקר על הצמיחה המשותפת של הסגל, תחת המאמן מייק בודנהולצר, נצר לגילדת הספרס הנאצלת. בניגוד לשאר הקבוצות שמנסות לשלב אלמנטים סגנוניים מסן-אנטוניו, נדמה שבאטלנטה מתחילים כבר לקצור את הפירות. קייל קורבר ממשיך להצדיק את המוניטין האגדי שלו כקלע, עם 83 שלשות ב-53.9 אחוזים בלתי מתקבלים על הדעת, ותשומת הלב הפרנואידית שהוא מקבל מהגנות יריבות, מעצם נוכחותו על הפרקט, פותחת את המשחק לחבריו. הקבוצה מדורגת בעשר הראשונות ביעילות התקפית והגנתית, הישג אותו היא חולקת רק עם שיקגו מבין קבוצות המזרח, והשמיים הם הגבול עבור הנצים, לפחות עד לפלייאוף.
13.5 מיליון דולר המשכורת השנתית בחוזהו של סמית', הפכה את שחרורו לשיחה החמה ברחבי הליגה. דטרויט מוכנה לשלם לסמית' הרבה מאוד כדי שלא יישחק יותר כדורסל בשורותיה, מהלך חסר-תקדים כשלוקחים בחשבון שסמית' בן ה-29 מעמיד ממוצעי קריירה של 15.4 נק', 7.8 רב', 3.3 אסיסטים ושתי חסימות למשחק.
אם הלכת למסעדה, ושילמת המון כסף על ארוחה שלא טעימה לך, האם תסיים את המנה בכוח, ותעניש את עצמך פעמיים? דטרויט בחרה להפסיק לאכול, וכנראה לא מצאה ברחבי הליגה ג'רנל מנג'ר ללא חיבור לאינטרנט, שיסכים לתת לה משהו בעל-ערך בתמורה לשחקן.
דטרויט היא קבוצת הלוטרי הוותיקה ביותר במזרח, הפעם האחרונה שלה בפוסט-סיזן הייתה אי-אז בשנת 2009. הבוכנות במאזן 23:5 והם מוצאים את עצמם במקום שלא הולם את הציפיות מקבוצה המאומנת על ידי סטן ואן-גנדי, שמצדו נימק את ההחלטה ברצון לקדם את הצעירים "באגרסיביות", כלשונו. כשמעמיקים פנימה, מגלים שואן-גנדי, ככלל, לא מייחס חשיבות רבה לסגל שהוא מקבל בעת כניסה לתפקיד חדש, כפי שהצהיר בעצמו בראיון, וכך מתבהרת לה המשמעות האמתית של דבריו. דטרויט תמשיך להצחין את מצולות המזרח העונה, וגם שיפורים ושינויים כאלה ואחרים לא אמורים להשפיע באופן דרמטי על המיקום שלה. כל זה אמור להועיל לה בערב הדראפט, שיגיע מיד אחרי עוד פלייאוף שבו הם לא יקחו חלק.
