כמעט נכנסו
עירוני רמת גן, מחזור 22 בליגת העל עונת 2003-2004 שיא קריירה במדים הצהובים עם 23 נקודות ומשחק שנחשב לפורץ דרך עבורו. שבועיים לאחר מכן הגיעה ההצגה בנס ז'לגיריס, קצת אחר כך ההתעלות בפיינל פור בתל אביב, והשאר היסטוריה.
פנאתינייקוס, גמר היורוליג עונת 2010-2011 בלו דאג להתייצב בשיא היכולת למשחקי גמר. גם לגמר הזה הוא הגיע, רשם שיא עונתי בדקות משחק (37) וקלע 14, אך החבורה בצהוב נכנעה לאוברדוביץ' ודיאמנטידיס.
גלבוע/גליל, גמר ליגת העל עונת 2010-2011 רק עונה קודם לכן גנבו הקיבוצניקים אליפות סנסציונית ביד אליהו. בלו, שבמשחק ההוא זייף עם 4 מ-18 מהשדה, בא כדי לנקום. הוא סיים עם 19 נקודות, תרומה חריגה באסיסטים (4) זכייה בפרס MVP הגמר והשבת תואר האליפות האבוד למקומו הטבעי.
הפועל אילת, גמר גביע המדינה עונת 2013-2014 עוד אחת מאותן תצוגות אופייניות של בלו במשחקי גמר. הפעם הקורבנות היו עודד קטש והפועל אילת, שחלמו להפתיע ביד אליהו, אך נתקלו בידית הנפץ של הצלף מקליפורניה בשיא תפארתה. הוא סיים עם 13 נקודות במחצית הראשונה, הוסיף 9 בשנייה ונעץ את המסמר האחרון כדי להביא גביע מספר 41 לארון העמוס של הצהובים.
מכבי תל אביב זכתה בטרבל: סיקור מיוחד
10: אריס סלוניקי, מחזור 7 בשלב הבתים ביורוליג עונת 2007-2008
שורה סטטיסטית: 20 נקודות (7 מ-7 לשתיים, 2 מ-4 לשלוש, 8 ריבאונדים, 27 נקודות מדד (שיא אישי ביורוליג)
עונת 2007-2008 לא הייתה קלה עבור בלו, אז עוד דייויד בלות'נטאל. הוא שב ארצה לקדנציה שנייה בצהוב אחרי שלוש שנים באיטליה וברוסיה, ועדיין היה רחוק מלהיות בלב הקונצנזוס של יושבי יד אליהו. במהלך העונה ידע מערכת יחסים מורכבת עם צביקה שרף ואף הצהיר כי "בחיים לא אשחק שוב עבורו", אך החלק הראשון של העונה, לפני פיטורי עודד קטש, היה טוב בהרבה. המשחק מול היוונים התפתח בצורה לא אופיינית במיוחד עבור בלות'נטאל, שלא נבהל ממשחק מצוין של ברייסי רייט אצל האורחת, קלע את מרבית הנקודות משתי נקודות והוסיף תרומה נאה בריבאונדים, אף שבזמנו תופקד בכלל כסמול פורוורד. בסיום קטש הודה כי "בלות'נטאל הוא הברומטר שלנו. כשהוא בעניינים, אתה יודע שכל מי שעל המגרש עשה את העבודה כמו שצריך. כשלא, זה סימן שלא שיחקנו טוב". מי יכול היה לשער שכלל האצבע הזה יהיה שריר וקיים גם בשנת 2014?
לצפייה בתקציר המשחק
9: חימקי מוסקבה, מחזור 4 בשלב הבתים ביורוליג עונת 2010-2011
שורה סטטיסטית: 6 נקודות (2 מ-10 מהשדה, 2 מ-8 משלוש), 3 ריבאונדים
השנים חלפו להן, והרבה מאוד השתנה: בלו שב לישראל לקדנציה שלישית בקיץ 2009, שינה את שמו ואט אט עבר מהפך תדמיתי, שיוחס להתבגרות שביצע מרחוק עת שיחק בלה מאן ב-2008. מתדמית המיזנטרופ המבודד שהודבקה לו בקדנציה הראשונה בישראל לא נותר זכר: כעת הוא היה דמות מפתח על הפרקט ומחוצה לו ונחשב לשחקן אהוד ובעל כושר מנהיגות. במשחק הזה, אי שם במוסקבה הרחוקה, קור הרוח המפורסם של בלו התנקז כל כולו כולו לרגע אחד מזוקק של ווינריות. אחרי ערב קליעה חלש ו-1 מ-9 בלבד מהשדה, הגיעה ההתקפה האחרונה של הצהובים, שהיו בפיגור נקודה. אידסון מצא את פארגו, פרקינס השתלט על הכדור החוזר אחרי ההחטאה ומצא את בלו חופשי. כצפוי, זה נגמר בצ'אקה ובניצחון חוץ יקר. שם ככל הנראה גם נולדה הקריאה הרפטטיבית ומלאת הפאתוס של השדר ניב רסקין. מאז הפך "ווינר שוט של בלו!" למונח שגור ולשם דבר.
לצפייה בתקציר המשחק
8: משחק 3 בגמרסל מול הפועל תל אביב, עונת 2003-2004
שורה סטטיסטית: 20 נקודות, 13 ריבאונדים, 3 אסיסטים
נוסעים חזרה בזמן לתחילת דרכו של בלו, או בלות'נטאל, ביד אליהו. ברבות השנים למדנו שכשדייויד בלו נכנס לזון, קשה מאוד להוציא אותו משם. אבל אז, לפני יותר מעשור, ההתפוצצות המאוחרת של המתאזרח עמוק בתוך עונת 2003-2004 הייתה בגדר הפתעה מוחלטת. זה החל במשחק שהזכרנו קודם מול עירוני רמת גן, נמשך בפיינל פור מופלא והסתיים בסדרת גמר מצוינת מול הפועל תל אביב, זו שפירקה את הצהובים בדרבי בלתי נשכח באותה עונה באוסישקין. בלות'נטאל המשיך להיות האס של פיני גרשון גם בגמר הזה, אבל הפעם הוא כבר לא היה נשק סודי. לראיה: מספר הדקות שקיבל באותו משחק היה גבוה יותר מכל שחקן אחר בשורות הצהובים, כולל אנתוני פארקר, שאראס או וויצ'יץ'. בלות'נטאל ענה ביכולת שיא וסיים עם דאבל-דאבל נדיר, היחיד בשנים בהן לבש את המדים הצהובים. בסיום הוא וחבריו חגגו עונה אדירה עם אליפות ונקמה מתוקה ביריבה מהצד השני של הכביש.
7: משחק 2 בהצלבה מול קאחה לבוראל, עונת 2010-2011
שורה סטטיסטית: 18 נקודות, 3 ריבאונדים
הקילר אינסטינקט שהיה טבוע בדייויד בלו עוד בתחילת הקריירה בא לידי ביטוי בצורה מקסימלית על רקע החבורה הדורסנית עימה שיתף פעולה באותה עונה. אחרי שמכבי תל אביב הפגינה עליונות מרשימה בשלב הבתים והטופ 16, הגיעה המשוכה הגבוהה בדמותה של קאחה לבוראל. במשך משחק וחצי היא אכן נראתה משוכה בלתי עבירה, אך אז, בפיגור 1:0 בסדרה ובמינוס 14 במחצית, משהו במכבי תל אביב התעורר: קראו לו דייויד בלו. הצלף האימתני התחיל את המחצית השנייה עם 2 נקודות בלבד, אך שחרר את הנצרה ברבע השלישי, קלע שלוש שלשות רצופות וסחף את הצהובים לקאמבק גדול, על פניו נגד כל הסיכויים. שלוש דקות לסיום הוא תפר עוד שלשה ענקית שהשוותה וקינח בדאנק במתפרצת שאיזן שתי דקות לסיום. סל הניצחון של ג'רמי פארגו על הבאזר קבע 1:1 בסדרה. הוא הוציא את בלו לחגוג, אך גם הצליח להאפיל על התצוגה העצומה שלו במחצית השנייה.
לצפייה בתקציר המשחק
6: משחק 3 בהצלבה מול ברצלונה, 2007-2008
שורה סטטיסטית: 21 נקודות (3 מ-3 לשתיים, 5 מ-6 לשלוש), 3 ריבאונדים
כאמור, בואו של צביקה שרף אל מאחורי הקווים באמצע העונה לא עשה חסד עם בלות'נטאל. למורת רוחו, הוא הפך לשחקן ספסל ואיבד את מקומו לטובת עומרי כספי הצעיר והמבטיח שקודם ופומפם בצורה אגרסיבית על ידי המאמן הוותיק. גם את סדרת ההצלבה ההיא מול ברצלונה החל בלות'נטאל ברגל שמאל. גרוע מכך, בשני המשחקים הראשונים דקות המשחק שלו קוצצו משמעותית והתפוקה שלו הסתכמה ב-6 נקודות בלבד בסך הכל. הוא רשם נקודת שפל כששותף ל-8 דקות בלבד בהפסד בקטאלוניה, אבל אצל בלו כמו אצל בלו, החושים התדדו והידית התאפסה בדיוק בזמן הנכון. למשחק השלישי והמכריע הוא הגיע חד כתער. הוא נעץ חמש שלשות בזו אחר זו, דייק בצורה מושלמת בנסיונות הזריקה לשתיים וסיים עם שיא נקודות במדי מכבי תל אביב ביורוליג. ואיך לא, זה נגמר עם פיינל פור לאוסף.
לצפייה בתקציר המשחק
5: משחק 2 בהצלבה מול פנאתינייקוס, עונת 2011-2012
שורה סטטיסטית: 16 נקודות, 3 ריבאונדים, אסיסט
נכנסנו לחמישייה הראשונה, וכאן כבר מדובר בקלאסיקות של ממש. כיאה לזה שפותח את הטופ 5, גם המשחק ההוא מול פנאתינייקוס זכור וצרוב היטב בתודעה. הוא סייע במידה רבה להבניית המיתוס סביב דייויד בלו. גם במקרה הזה בלו ומכבי תל אביב פרחו יחדיו בדיוק בנקודה שבה החלו מסביב להפסיק לתת בהם אמון. מכבי תל אביב הובסה בלא תנאי במשחק הראשון, עם משחק פושר של בלו (5 נקודות). מול דיאמנטידיס, שאראס, באטיסט, אוברדוביץ' והר הגעש באואקה היא נראתה חסרת סיכוי גם במשחק השני, אך בלו חשב אחרת. הוא דאג להרגיע את ההמון המשולהב באתונה עם כמה סלים חשובים בדקות הסיום, אך את הדובדבן שבקצפת השאיר להארכה, עם שתי שלשות מאותה בלטה, אחת מהן שלשת ניצחון חצי דקה לסיום, שהוציאה את ז'ליקו אוברדוביץ' מהכלים. שני מהלכים, שתי שלשות, ווינר אחד ויחיד. רק לצפות ולמחוא כפיים.
צפו בתקציר המשחק מול פאו
4: נס ז'לגיריס, שלב הטופ 16 עונת 2003-2004
שורה סטטיסטית: 17 נקודות, 5 ריבאונדים
אם תרצו, זה היום בו דייויד בלות'נטאל נולד מחדש. אלמלא ההצטיינות במשחק הזה, אפשר שהקריירה של המופלאה שלו במכבי תל אביב כלל לא הייתה מתרחשת. אילולא המשחק הזה, מכבי תל אביב הייתה עלולה לפספס את אחד המתאזרחים הגדולים בתולדותיה. בלי התצוגה ההיא, סביר להניח שבלות'נטאל לא היה חוזר לקדנציה שנייה במכבי תל אביב. ולשלישית. ולרביעית.
בשבועות שקדמו למשחק בלות'נטאל הצליח לרכוש את אמונו של פיני גרשון, בזכות סדרה של משחקים טובים במעמד שולי. בכל מקרה, לתצוגה הזו אף אחד לא ציפה. עוד לפני ששארפ נעץ את השלשה ההיסטורית, וכשבמקביל שאראס נותן את משחק חייו, נתן בלות'נטאל תמצית מזוקקת לכל מה שהפך אותו לאגדה: שלשות, סלים גדולים, קור רוח ששמור לטובים ביותר ובעיקר עבודה הגנתית אדירה על טנוקה בירד המנוסה. בלות'נטאל מעולם לא שחקן הגנה גדול, אך זו הייתה הפעם הראשונה שבה התגלה כשומר מוצלח וקשוח מול שחקני פנים גבוהים וחזקים ממנו. מאז הטריק הזה נשלף לא אחת בעתות מצוקה, וכמעט תמיד עבד. פעם אחר פעם בלות'נטאל לחם בגבורה בסנטרים כבדים מתחת לסלים והוסיף נדבך הגנתי חשוב שהשלים את תכונותיו ההתקפיות. בזמנו התצוגה ההגנתית הזו נחשבה יוצאת דופן, אך ברבות השנים הפכה לעניין שבשגרה. הפרחים לפיני גרשון שהגה את הפטנט.
לצפייה בתקציר המשחק
3: צסק"א מוסקבה, חצי גמר היורוליג 2013-2014
שורה סטטיסטית: 15 נקודות, 2 ריבאונדים
ערב המשחק, במכבי תל אביב הביעו חשש נוכח חניכת הטבעות החדשות במדיולאנום פורום, שאיימו להקשות על שחקניהם לדייק מעבר לקשת. אכן, כשהתחיל המשחק כולם התקשו לקלוע מבחוץ, כולל שחקני צסק"א. כולם, חוץ מדייויד בלו, שדווקא במצב העניינים הנוכחי הציג את הידית האדירה לראווה. את אותו משחק סיים בלו עם חמש שלשות שהשוו את שיא השלשות למשחק יחיד במדי מכבי תל אביב ביורוליג. בסך הכל, הוא זרק תשע שלשות. בכל פעם שצסק"א צברה מומנטום חיובי והגדילה את היתרון, בלו היה שם כדי לנעוץ שלשה שתשאיר את מכבי תל אביב קרובה. אפילו שלא קלע אפילו נקודה מטווח אחר, בלו היה המצטיין במגרש לכל הדעות. כשחריאפה קלע שלשה גדולה שהעבירה את המומנטום לצסק"א והעלתה אותה ליתרון תשע, בלו החזיר בשלשה כמעט בלתי אפשרית שצללה פנימה. בדקה האחרונה, כשהידיים של צסק"א רעדו, הוא נכנס למצב טורבו. עוד שלשה שלו עם יד על הפנים צימקה לנקודה בלבד והכניסה את הרוסים לפאניקה. אחר כך הגיע חטיפה מחריאפה ומסירה לטייריס רייס, שכולם זוכרים כיצד הסתיימה. ועכשיו: לגמר.
צפו בתקציר המשחק מול צסק"א
2: ריאל מדריד, גמר היורוליג 2013-2014
שורה סטטיסטית: 14 נקודות, 4 ריבאונדים
אם תבחנו מקרוב את ניקולה מירוטיץ', בהחלט הגיוני שתגלו בגופו חבורות שנותרו זכר למפגש הכואב עם דייויד בלו. פורוורד מכבי תל אביב סימן את מקבילו המוכשר מריאל מדריד כמטרה לפני המשחק ואז, עם הג'אמפ בול הראשון, שחר לטרף ואמלל אותו לחלוטין. אבל כל מי שחזה בבלו מקרוב יודע בכך נמדדת גדולתו: לכל משחק בין אם מולו עומדת יריבה קיקיונית ובין אם זו ריאל מדריד הגדולה הוא מגיע כדי לפרק. היכולת של בלו להתנתק מהסיטואציה היא זו שסייעה לו להפוך לא רק לשחקן נהדר, כי אם גם לכתובת האוטומטית במאני טיים. והנה, גם הפעם זה קרה: אפילו שזה הגמר, אפילו שזה עשוי להיות משחקו האחרון ביורוליג, אפילו שהקריירה יכולה להסתיים באכזבה עצומה, אפילו כשכל כך הרבה מונח על הכף שום דבר לא מסיט את עיניו מהמטרה. אז בלו לקח את עצמו ואת מכבי תל אביב בשתי ידיים, הצית קאמבק מפיגור דו ספרתי במחצית השנייה, קלע שלשת מומנטום ענקית עם הירידה להפסקה, הוסיף עוד כמה סלים גדולים ברבע האחרון ואז פינה את הבמה לטייריס רייס. כעבור כמה דקות הוא הניף יחד עם גיא פניני את הגביע. ככה עושים זאת נכון.
צפו בתקציר הגמר מול ריאל
ובמקום הראשון: פורטיטודו בולוניה, גמר היורוליג 2003-2004
שורה סטטיסטית: 20 נקודות (8 מ-10 מהשדה, 4 מ-5 לשלוש), 3 ריבאונדים
רגעי השיא של בלו ושל מכבי תל אביב שזורים זה בזה, כמעט הולכים יד ביד. אף שהקריירה שלו בצהוב חולקה למקטעים על פני תקופה של 11 עונות, הייתה לו פיסה כמעט מכל הרגעים הגדולים של הצהובים באותן שנים. במשחק ההיסטורי ההוא אולי המשחק הגדול בתולדות מכבי תל אביב חלקו היה לא פחות גדול משל אנתוני פארקר, ניקולה וויצ'יץ', שאראס ושאר חברי היכל התהילה של הצהובים.
ההתפוצצות הרגעית והחד פעמית הזו רשומה במידה רבה על שמו. ריקוד המכונה הקטלני של מכבי תל אביב על הפרקט ביד אליהו החל במידה עם כניסתו של בלות'נטאל, שקלע בקצב מסחרר ומוטט את האיטלקים באבחה אחת. השלשה הגדולה בסיום הרבע הראשון, שלאחריה הגיע היי-פייב ספונטני ונרגש בין גרשון לבלאט, הפך לאחת התמונות שמסמלות את רוח התקופה. את המחצית הראשונה, שהותירה את האיטלקים המומים, חסרי אונים ובפיגור עצום, הוא סיים עם 8 דקות ו-14 נקודות כקלע המוביל של אלופת אירופה המיועדת. מהמהלומה שלו בולוניה כבר לא התאוששה, ועד הסיום הוא נעץ עוד שני מסמרים נוספים בארון שלהם, כולל שלשה רביעית שהביאה את מכבי תל אביב ל-95 נקודות שיא חדש במשחקי גמר. בסך הכל בלות'נטאל שיחק 16 דקות, שכל אחת מהן הייתה שווה זהב. קצת כמו כל הקריירה שלו.
לצפייה בתקציר המשחק
