דינו מנגין, אחד שראה דבר או שניים בכדורסל, אחד שמכיר את מילאנו כמעט על כל גלגוליה השונים - משנות ה-70 וה-80 העליזות והמוצלחות ועד ההתבוססות בבינוניות של שנות ה-2000 היה הראשון לזהות. כבר בתחילת העונה, אי שם בחודש אוקטובר, הוא חזה שמשהו בקבוצתו האהובה ישתנה. הוא גם ידע לזכות מי לזקוף זאת.
"דייויד מוס הוא בדיוק השחקן שמילאנו הייתה צריכה", אמר בריאיון באיטליה. "איתו, מילאנו תהפוך סוף סוף לקבוצה נושכת, סוף סוף נראה קבוצה שורטת ולא נשרטת. סוף סוף יהיה לקבוצה הזו לא רק כישרון, אלא גם אופי. דייויד מוס הוא מסוג השחקנים שיכולים לשנות את המנטליות הלוזרית מהשנים הקודמות, הוא יכול לשנות את העונה של מילאנו".
הנבואה ניתנה לשוטים, או לשורטים, במקרה הזה, אבל מנגין האגדי צדק. אוי, כמה שהוא צדק. מוס בוודאי אינו הגורם היחיד, אבל מילאנו אכן שינתה לחלוטין את פניה, ולפורוורד עם הראסטות יש חלק גדול בכך. לא לחינם התעקש לוקה באנקי, מאמן מילאנו, להביא איתו את מוס כנדוניה מסיינה בתור צעד ראשון. במידה מסוימת, מגדיר האמריקאי את מילאנו החדשה: קשוחה. הגנתית. פיסית עד כאב. ווינרית.
ועכשיו, רגע לפני סדרת ההצלבה מול מכבי תל אביב, תפקודו של מוס הופך לקריטי עוד יותר. אלסנדרו ג'נטילה, שחלק איתו דקות בעמדות 3 ו-2, מושבת. קית' לנגפורד מגיע לסדרה בכושר ירוד, לאחר כמה שבועות בהן נעדר בעקבות פציעה. בהינתן כל אלה, סביר להניח שדניאל האקט, עוד רכש מוצלח, ייטול את המושכות בהתקפה.
נטל המנהיגות, לעומת זאת, יוטל על כתפיו של מוס. ומדובר בחתיכת כתפיים חסונות.
***
8.6 נקודות. 3 ריבאונדים. 1.5 אסיסטים. חטיפה. אלה ממוצעי הקריירה הבינוניים של מוס ביורוליג. והעונה: 7.2 נקודות. 3.5 ריבאונדים. 1.1 חטיפות. 1.5 אסיסטים. אז מה בכל זאת יש בו, בדייויד מוס, שגורם למילאנו ולאנשי מקצוע רבים וטובים באירופה להתלהב כל כך? בקיץ האחרון זכה מוס לים של הצעות מרחבי היבשת. ברצלונה עשתה ככל שביכולתה כדי לגנוב את מוס מסיינה מתחת לאף של מילאנו, אך נענתה בשלילה והתפשרה לבסוף על קוסטאס פפאניקולאו.
אולימפיאקוס חיזרה אחריו נואשות, כפי שעשתה גם בקיץ שלפני כן. קאזאן ואנדולו אפס הגישו הצעות משלהן. מוס היה ללא ספק אחד השחקנים המבוקשים באירופה בקיץ האחרון. רק לשם השוואה, דווין סמית', המצ' אפ של מוס בסדרה, שחקן סופר-מוערך ואחד שמנפק מספרים טובים בהרבה בקבוצה הישגית ומצליחה יותר, אפילו לא היה קרוב לעורר עניין רב כל כך. מכבי תל אביב הצליחה להשאירו יחסית בקלות, בעוד שמילאנו הפכה עולמות כדי לגרום לעסקת דייויד מוס לקרום עור וגידים, רגע לפני שנחטף על ידי עשירות וגדולות ממנה. לא פחות מ-500 אלף יורו שילמה מילאנו לסיינה עבור שחרורו של מוס, ובנוסף העניקה לו חוזה המוערך בכ-700 אלף דולר לעונה.
תמוה? לא אם שואלים באיטליה, שם מכירים לעומק ולרוחב את מוס וגם את סמית', מתקופתו באבלינו וטרוויזו. "אולי המספרים של סמית' טובים יותר, אבל דייויד מוס הוא השחקן המשלים האולטימטיבי. לתפקיד הספציפי הזה הוא טוב יותר מסמית'. מוס שחקן התקפה מוגבל, אבל הוא שחקן הגנה ענק, אחד שמחבר בין כולם ומדביק את חבריו באנרגיה העצומה שלו. סמית' סולידי בשני צידי המגרש, אבל לא באמת מצטיין באף תחום", אומר פייטרו שיבטה, עיתונאי 'גאזטה דלו ספורט'.
***
הוא נולד בשיקגו לפני 30 שנה, ובילדותו בכלל חלם ונשם פוטבול. רק מאוחר יותר, בסביבות גיל 12, התוודע לכדור הכתום, וייבא לפרקט את כל הגינונים מהמשחק עליו גדל. בעיקר את הפיסיות והאגרסיביות, שמאפיינות את סגנון משחקו ממש עד היום. מוס העיד על עצמו כמה פעמים בעבר שלפעמים "אני שוכח שמדובר בכדורסל ומשחק כאילו אני רץ בשיא הכח לכיוון האנד זון".
למרות קריירת קולג'ים נאה ומכובדת באינדיאנה סטייט, שם סיים כקלע החמישי הטיבו בתולדות המכללה, מוס נאלץ לעבור דרך חתחתים לפני שהגיע עד הלום. הוא לא נבחר בדראפט, לא עורר עניין מיוחד באירופה, ולקח את הכישרון לשוויצי שבפולין. הדרך למעלה החלה עם המעבר לאיטליה, תחילה לג'סי הקטנה מהליגה השנייה, ולאחר מכן בטראמו, במדיה רשם עונת פריצה מצוינת ומשך את תשומת הלב מסיינה. החבר'ה מטוסקנה אוהבים, כנראה, את האמריקאים מהליגה המקומית השנייה: שם החלו שניים מהזרים המצליחים בתולדותיה, דייויד ואנטרפול וטרל מקינטייר. רומיין סאטו, שמוס נכנס לנעליו הגדולות בסיינה, החל גם הוא באותה ג'סי. כמוהם, גם מוס הפך די מהר לסיפור הצלחה.
"מוס אף פעם לא היה מסוג השחקנים שיזכו ב-MVP, או בתארים אישיים כאלה ואחרים, אבל לאורך כל התקופה בסיינה הוא היה האיש שעשה את העבודה המלוכלכת, זה שדאג לפרטים הקטנים שמנצחים משחקים. יש לו חלק עצום בהצלחה של סיינה ואני די בטוח שאיתו, למרות כל הצרות הכלכליות, הקבוצה לא הייתה מתרסקת כמו שהיא מתרסקת העונה", אומר ג'וזפה ניגרו, המסקר את סיינה ב'גאזטה דלו ספורט'.
***
נראה שכל מי שבא עם מוס במגע כלשהו ידבר בשבחו כולם יעידו על רצינותו, מקצוענותו וחיוניותו לקבוצה (עוזר מאמן מילאנו, מאסימו קנסליירי: "הוא תמיד הראשון להגיע והאחרון ללכת באימון, הוא דוגמא לכל חבריו לקבוצה").
כולם, מלבד עדות אחת, שלפני ארבע שנים איימה לחסל למוס את הקריירה: עדותה של אישה אחת, שטענה כי ב-2010 השחקן תקף אותה מינית.
נקדים ונאמר כי בחודש פברואר האחרון מוס נוקה מכל אשמה וזוכה בבית המשפט בפירנצה מחוסר ראיות, אך פרשה זו ללא ספק מטילה עליו צל כבד ומותירה כתם שנשאר עד היום. ראשיתו של הסיפור בטיסה של סיינה חזרה ממשחק טרום עונה בפולין. במהלך אותה טיסה, הכיר מוס את האישה, שתהפוך לימים למתלוננת, והשניים קבעו להיפגש מאוחר יותר במועדון מקומי בסיינה. מכאן, הגרסאות מתפצלות לשתיים: לטענת האישה, מוס רדף אחריה באובססיביות בתום הדייט לאחר שסירבה לו, הכניס אותה בכוח לרכבה ושם הכריח אותה לבצע בו מין אוראלי. לטענת מוס, הם קיימו יחסי מין בהסכמה מלאה. למחרת האירוע, הבחורה הופיעה בבית החולים עם חבורות במקומות אינטימיים בגופה. מוס נעצר ללילה אחד, אך דבק בגרסתו ובחלוף שבוע כבר חזר לשחק במדי סיינה.
חלקים נרחבים ופרטים רבים מהתיק בעניינו של מוס נותרו חסויים, אך ההליך המשפטי נמשך זמן רב. ככל שחלף הזמן, כך החשדות נגד מוס הלכו ונחלשו, התיק הלך והתמסמס, עד שבשלב מסוים אפילו המתלוננת עצמה הפסיקה להגיע לדיונים. רק בחודש פברואר האחרון, אחרי שמוס הגיש בקשה לזירוז התהליכים, נפסק סופית על סגירת התיק. אגב, יש הטוענים כי מוס לא עזב את איטליה לטובת אחת מן ההצעות של ברצלונה או אולימפיאקוס אך ורק בגלל התיק שעדיין היה בשלבי סגירה. כעת, הוא חופשי לעשות כרצונו, אך השידוך בינו ובין מילאנו הקבוצה והעיר - עובד יופי.
הראסטות שמעטרות את ראשו כבר כיכבו על השער של שני מגזיני אופנה נחשבים בעיר. הוא אפילו מחלטר מפעם לפעם כדוגמן. וכן, למרות התלונה ההיא, הוא ממשיך לחרוש את המועדונים במילאנו. או כפי שמגדיר זאת העיתונאי פייטרו שיבטה, "מוס לא טרבלמייקר, אבל אפשר לומר שהוא נהנה מסצנת חיי הלילה עד כמה שהוא רק יכול. אל תתפלאו אם תתפסו אותו מבלה באחד מהמועדונים בתל אביב. קשה לי להאמין שהוא יפספס הזדמנות לנצל היתרונות של עיר כזאת".
***
על המגרש, כמו מחוצה לו, מוס הוא ה'בד אס' שמילאנו כה זקוקה לו. כשפייטרו שיבטה, אותו עיתונאי איטלקי, מתבקש להסביר עד כמה מוס חשוב הוא מפנה לסטטיסטיקות המתקדמות, שמספרות טוב יותר את הסיפור.
שם אפשר לראות שבניגוד למה שניתן היה לשער, אלה לא קית' לנגפורד ואלכסנדרו ג'נטילה שעושים את ההבדל, כי אם דניאל האקט, ניקולו מלי הצעיר ובעיקר, בעיקר דייויד מוס. מבין השחקנים הבכירים של מילאנו שמשחקים 20 דקות ומעלה למשחק הוא המוביל במדד היעילות המשוקלל (מדד המשלב בין היעילות ההתקפית וההגנתית של הקבוצה בזמן ששחקן X נמצא על המגרש). בלעדיו, היעילות ההגנתית של מילאנו צונחת פלאים וכך גם אחוז הניצחונות הפיתגוראי - קטגוריה סטטיסטית שמתרגמת את המדד ההתקפי וההגנתי לכדי הסתברות מתמטית לניצחון.
"לא לנגפורד יכריע את הסדרה הזאת, אלא השחקנים שמובילים את מילאנו מאחורי הקלעים, וביניהם מלי ומוס", אומר שיבטה בהמשך לסטטיסטיקות הללו. "מוס בקי בכדורסל של באנקי, הוא כבר היה חלק מקבוצה שהגיעה לפיינל פור (סיינה ב-2010-2011, י.א), ההשפעה שלו תהיה מכריעה יותר משל שחקנים אחרים, בלי קשר לכמות הנקודות שיקלע".
