"בהפועל תל אביב עשו טעות שבנו תקציב כל כך גדול, עם כסף שבסופו של דבר לא באמת היה. בנו על אירופה, ולא עלינו. בכדורגל צריך שיהיה תקציב אמיתי וישר, לפחות לשנה, ואחרי שנה בודקים מה קורה עם התקציב ומחליטים החלטות. בגלל המצב הכלכלי לא היה שקט בקבוצה. בכל מצב, אני חושב שאנחנו - השחקנים - רובינו לא הבאנו קבלות. אבל בסופו של דבר, להפועל תל אביב לא יכול להיות תקציב של 50 מיליון שקל אם אין את הכסף הזה. זה לא יכול להיות".
עונה צפופה עוברת על איתי שכטר. ביוני שעבר הוא עוד היה רכוש קייזרזסלאוטרן, ובתוך קצת יותר מחצי שנה הספיק להגיע לתחנה שלישית באירופה, נאנט הצרפתית. בתווך היתה העצירה הלא כל כך מוצלחת בהפועל תל אביב. אז אחרי שמונה הופעות במדים הצהובים של נאנט, וכשעתידו, כמו עתיד המועדון שלו, לא ממש ברור, איתי שכטר לוקח אתנחתא כדי לדבר עם וואלה! ספורט על מה שהיה ומה שיהיה.
בינתיים, הוא אט-אט מסתגל לליג 1. שמונה הופעות, ארבע האחרונות בהרכב, כשעדיין חסרים, כמובן, הגולים. בצרפת נכתב שהוא התחיל חלש, אבל השתפר עם הזמן ובמשחקים האחרונים הוא מהשחקנים הבולטים בקבוצה.
"להגיע לקבוצה בינואר זה אף פעם לא קל", הוא מספר. "למזלי, זה שכבר הייתי באירופה עזר לי. אחרי תקופה של כחודש שיחקתי קצת, לא בהרכב, ולאחרונה נכנסתי להרכב. המשחקים האחרונים היו טובים מאוד, אבל לא כבשתי. הקבוצה נראית טוב, ואני מקווה שיגיע כבר הסיפתח שלי".
עד כמה יש לחץ לאותו סיפתח?
"זה שונה מבישראל. חלוץ תמיד לחוץ לתת גולים, אבל בישראל הלחץ יוצא מפרופורציות. אצלנו, אם אתה כובש אתה מלך העולם ואם לא אתה הכי גרוע בעולם. אני שמח שהגעתי לפה, למועדון גדול שבכול משחקים בית מגיעים 35 אלף צופים. אני שמח שנכנסתי לעניינים, עם קהל שמעריך אותי ומאמן שמעריך אותי".
היו פרסומים על כשלים בהעברות של הקבוצה, שאולי ימנעו מנאנט לרכוש אותך.
"לא, לא, זה לא קשור אליי. בגלל שאצלי שאיתי הם חתמו על החוזה כולל האופציה לפני הבלגן, הם יכולים לממש את האופציה עליי. אם יחליטו כמובן ללכת על זה".
ויחליטו?
"יש סיכוי טוב שאשאר כאן, אם הדברים ימשיכו לזרום טוב. אני מרגיש טוב, מרגיש שמרוצים ממני, כמובן שצריך להמשיך, לתת עוד".
התחלת בנאנט באגף ובשני המחזורים האחרונים אתה בחוד. גם בהפועל תל אביב העונה ראינו אותך נע בין שתי העמדות. איזו טובה לך יותר?
"אני תמיד אוהב לשחק כחלוץ, כשיש לידי עוד חלוץ. זו העמדה שאני הכי אוהב".
את הביקורת כלפי היכולת של שכטר בישראלי צריך לחלק ל-2. מבחינת מספרים, העסק די דפק. 7 שערים ו-4 בישולים - בשתי הקטיגוריות הוא עדיין במקום ה-13 בליגה, למרות שמינואר הוא כבר לא פה. מבחינת דקות פר גול הוא אפילו מדורג גבוה יותר - חמישי בליגה; אבל יותר מגולים ובישולים, היתה חלודה. המהירות שאפיינה אותו לא היתה שם, האחד-על-אחד לא עבד, והיו משחקים שהפועל תל אביב נראתה טוב יותר בלעדיו. גם הקהל, ששכטר היה עבורו קונצנזוס, התחיל להשמיע קולות פחות תומכים, והחלוץ נפגע. גם אם אומר שלא, הוא נפגע.
"לא נפגעתי מאף אחד ספציפי", הוא מתעקש. "הבנתי שהמצב היה קשה מאוד, על גבול הנואש, וברגע שקיבלתי הצעה לצאת לחו"ל והבנתי שגם בהפועל יהיו שמחים אם אלך בגלל המצב הכלכלי עשיתי את הצעד הזה. זה היה קשה מאוד. אישתי בהריון ואנחנו עם ילד קטן שצריך להוציא מהגן, אבל אני שמח שעשיתי את הצעד הזה. הגעתי לליגה טובה מאוד, חזרתי לכושר, המהירות חזרה, הדריבל גם".
חיים רמון קרא לך, בין היתר, "הטעות הכי גדולה". החזרה שלך היתה טעות גם מצדך?
"לא חושב. אין כזה דבר. עשיתי את המקסימום כדי לחזור להפועל. חשבתי שהדברים שם ייראו אחרת, אבל אני לא מצטער על כלום. שמח שעברתי לצרפת. יכול להיות שאם בהפועל דברים היו נראים אחרת, לא הייתי יוצא לאירופה. אבל בדיעבד, אני נהנה ומשחק".
יש לך חוזה לחמש עונות, אבל זה אפילו לא נראה כאילו יש סיכוי שתחזור.
"כן, ברור שמבחינה כלכלית, אם לא יגיע רוכש, אין בכלל מה לדבר על חזרה שלי. אבל זה לא רק אני. הרבה שחקנים טובים יצטרכו לעזוב או לקצץ. אני מאמין שהתקציב בהפועל יהיה נמוך, המצב הכלכלי לא טוב וכשהמצב הכלכלי לא טוב אי אפשר לשקר. צריך להיות אמיתיים. עשו את זה, אבל מאוחר מדי. היו צריכים לעשות את זה בתחילת העונה שעברה. להבין שחוזים גבוהים לא יהיו ורכש יקר לא יחזיקו. אבל לפעמים האמוציות משפיעות...".
ואז הגעת לעונה הזו עם משקולות על הכתפיים - כגיבור שבא להושיע וכזה שבגללו עלו מחירי המנויים, ולא נתת את מה שציפו.
"אצל אוהדים תמיד יש לחץ, דווקא איתם הרגשתי בסדר. אם היה בהפועל הרבה כסף, כמו במכבי, אז היה הרבה יותר שקט וכולם היו רגועים. אצלנו בכל משחק אם הייתי פחות טוב, היה עליי לחץ, ואם הקבוצה הפסידה, היה על כולנו לחץ. שקט כלכלי היה נותן לי זמן וגם לקבוצה. ברגע שעפנו מאירופה נהיה עוד יותר לחץ ועוד יותר לחץ ועוד הפסד ועוד הפסד ובסופו של דבר זה מקרין על כולם. אני לא מתרץ, לא שיחקתי טוב ולא עמדתי בציפיות. מבחינת מספרים, היו לי 7 שערים ו-4 בישולים ב-14 משחקים, ואם הייתי נשאר הייתי מגיע ל-15 גולים ומספק קבלות. אבל מבחינת יכולת, אני מסכים עם הביקורת. לא נתתי את מה שציפו ממני. חייבים לומר המצב הכלכלי פגע במועדון ופגע בי".
זה הרגיש כמו סטירה מהם?
"לא יודע אם סטירה, אבל הרגשתי לא טוב עם עצמי. עם היכולת שלי. זה מה שפגע בי. אם אתה לא מביא קבלות ובכל זאת מרוויח הרבה כסף, במובן מסוים הערך אליך יורד. הקהל האמיתי והטוב של הפועל אוהב אותי ומעריך אותי, ויודע מה אני בשביל המועדון הזה. סטטיסטית, אני חושב שאם הייתי ממשיך בהפועל העונה הייתי מספק את הקבלות שכולם רצו".
מה רגע השפל שלך בעונה הזו?
"יש שלושה: כשעפנו מאירופה, כשעפנו מהגביע והרביעייה בסכנין, למרות שלא שיחקתי. כמה קשה היה לראות את זה מבחוץ".
אתה מרגיש שהגזימו בביקורת כלפיך?
"בטוח שהגזימו, כי ככה זה אצלנו. התקשורת יודעת לחזק והתקשורת יודעת לרסק. תמיד היו ויהיו אנשים שירצו ברעתי. מבחינת שערים לא הייתי כזה גרוע, והקבוצה לא הצליחה. כמו שאבא שלי אמר, גם כשהיו שלושה משחקים שלא שיחקתי והפסדנו, עדיין גזרו את שכטר. ידעו לבוא ולהאשים אותי. נגד מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ובני סכנין הפסדנו בלי ששיחקתי. ואז, בלעדיי, הקבוצה ניצחה את מכבי פתח תקוה בעשרה שחקנים. ואז אנשים אומרים 'טוב מאוד ששכטר יצא מההרכב' ו'שכטר לא צריך לפתוח'. זה לא נעים כי בסופו של דבר אתה רוצה לראות את האמת. ברור שלא הייתי טוב בכל המשחקים, אבל הגזימו איתי. הגזימו מאוד".
אתה חושב שבמובן מסוים הביקורת מבחוץ חלחלה פנימה? השפיעה על ההחלטות המקצועיות?
"רן בן שמעון הוא איש מקצוע, הוא לא מתעסק בדברים האלה. אבל זה מחלחל. מחלחל לקהל ולאנשים בבית ששומעים כל הזמן את הביקורת. אנשים ניזונים מזה וזה פגע בי. הרווחתי משכורות גבוהות והגעתי בקול תרועה, והייתי צריך להתמודד עם הביקורות. מה שכן, הרבה מהן היו לא אמיתיות. כשעזבתי, הפועל היתה במקום השלישי עם הפנים קדימה. לא פתחתי, אבל כבשתי ובישלתי. עכשיו המצב פחות טוב, אבל אני מקווה ומאחל שהפועל תשיג את הכרטיס לאירופה. זה כל כך חשוב למועדון הזה".
איתך, הפועל היתה במקום אחר היום?
"קשה לדעת, יכול להיות שהיינו עם 10 נקודות יותר ויכול להיות שעם 5 נקודות פחות".
זה מה שאתה חושב?
"אם הייתי נכנס לכושר, הפועל היתה במצב טוב יותר".
בינואר זה הרגיש כבר כמו לוטו: עומר דמארי או איתי שכטר, שכטר או דמארי? מי יעזוב ומי יישאר? בסופו של דבר בחרו לשלוח אותך ולהשאיר אותו. קינאת בהחלטה הזו? קינאת בעומר?
"צריך לדעת להבין דברים כאלה. עומר היה בכושר טוב יותר, ועומר נתן גולים, והשכר של עומר היה נמוך משלי אז להחזיק בו היה יותר נוח. אני עכשיו מרוצה בצרפת, ושמח בשבילו. דמארי עושה עונה ענקית ומקומו באירופה. הוא מיצה את עצמו בישראל. עבורי, בסופו של דבר, החלום לחזור לאירופה התגשם מהר. אפילו לא אם בצורה שחשבתי".
יש איפשהו חלום לחזור שוב להפועל?
"לא. יש רק חלום להישאר באירופה. חזרתי ליהנות".
ואז, אם-כן, באה ההצעה מנאנט. "זה נסגר מהר, אבל התלבטתי רבות", הוא אומר. "התייעצתי עם אישתי והמשפחה, וקיבלנו את ההחלטה הכי טובה בשבילי. קבוצה טובה, ליגה טובה, יכולת לחזור לעניינים בשקט ועם עבודה קשה. הייתי בנקודה שפשוט לא היה לי טוב".
עירבת מישהו מהפועל בהחלטה? את אחד החברים, את גילי ורמוט?
"לא עירבתי אף אחד".
כמה כואב לך מה שקורה בהפועל העונה?
"כואב. במיוחד מקרים כמו ה-2:3 בדרבי. היה קשה לראות את זה. אין מגיע בכדורגל, אבל להפועל הגיע לנצח. ואז ערן (במלעיל) לא נגמר ונתן צמד מהיר בסוף. רגע כואב, אבל כל העונה של הפועל לא קלה ועדיין זה יכול להיגמר עם כרטיס לאירופה".
למה להפועל תל אביב כמעט אף פעם אין כסף, למה אין לה בעלים?
"זו שאלה טובה. זה מה שאנחנו השחקנים תמיד אמרנו. הפועל זה מועדון טוב, עם קהל תומך, ורק למכבי ולבית"ר מגיעים האוליגרכים והעשירים. אין לי תשובה לשאלה הזו. אני מקווה מאוד שיגיע בעלים ויהיה שקט".
בין השורות אפשר לקלוט שחזרה שלך להפועל לא תהיה תלויה רק בכסף.
"נכון, זה לא קשור למצב הכלכלי כבר. גם אם יגיע בעלים חדש להפועל, אשמח להישאר באירופה. אני נמצא במקום שטוב לי, בליגה שטובה לי".
אוהדי הפועל לא צריכים לפנטז על עוד קאמבק.
"לא. אוהדי הפועל יודעים שעשיתי הכול כדי להגיע להפועל, אבל אני במקום אחר עכשיו ואני בטוח שהם יהיו שמחים אם אצליח".
אניימה, זהבי, טל בן חיים כבר עשו את המעבר, כל אחד והסיטואציה שלו. עליך דיברו, על ורמוט גם, בטח שעל דמארי. נראה שקל מדי לחצות את הכביש בתל אביב בזמן האחרון.
"כל סיטואציה לגופה. אני יכול לדבר רק על עצמי. היה לי מצב ללכת למכבי ביותר כסף, והחלטתי להגיע להפועל. אף אחד לא יודע מה עבר על ערן ואף אחד לא יודע מה יעבור על עומר או על גילי. רק עליי אני יכול לדבר".
אז נדבר עליך. מה עם הקיץ הבא? שמענו על מכבי חיפה שרצתה, שמענו על מכבי תל אביב שגיששה והתעניינה.
"אני לא מסוג האנשים שעכשיו מצרפת יצהירו 'אם אני חוזר לישראל זה רק להפועל תל אביב', ואז בסוף יקרה מה שיקרה ויזכירו לי מה אמרתי. אני לא מסתכל כרגע על שום מועדון בארץ. בשלב הזה אני רוצה לשחק רק באירופה. על ישראל אני לא חושב".
לפני סיום מחמאות לעוד אקסית, מכבי נתניה?
"נתניה זה מועדון יקר ללבי, היו לי שם שלוש שנים מדהימות, שם העבירו אותי מצעירות לבגרות. אני מאושר בשבילם שחזרו, מועדון כזה עם קהל כזה חייב להיות בליגת העל ובצמרת שלה. קבוצה כמו נתניה תוסיף צבע ועניין לליגה בעונה הבאה".
ואיפה אתה תהיה בעונה הבאה? מה התסריט הכי ריאלי?
"התסריט הכי ריאלי? אני אהיה פה, בנאנט, בליגה הצרפתית הראשונה. שחקן הרכב משמעותי, וכמובן, גם גולים".
לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il