ראיון שהעניק בירם כיאל לעיתון "הארץ" יצר מיני סערה בסקוטלנד. השחקן ביקר את הכדורגל הסקוטי, תקף את לי מקולוך, שפצע אותו בדצמבר 2011, וזכה ללא מעט תגובות עוינות וביקורת מצד שחקני עבר, אוהדים וכלי התקשורת. המדור "המראות ונחיתות" עם הסערה שצפויה להוביל לסיום הרומן הארוך בין הקשר לאלופה הסקוטית ועם דודו ביטון, שעובר עונה קשה ובקיץ יצטרך לקבל החלטה מאוד לא פשוטה לגבי עתידו.
המראות ונחיתות - כל הכתבות במדור
נאתכו כבש ובישל בפאוק, לוזון שרד בפסגה
דאבור ניצח את ריקן בדרבי הישראלי בשוויץ
ממריא: בירם כיאל (סלטיק)
בשבת, השלים כיאל 90 דקות בפעם הראשונה העונה, דווקא אחרי שבוע מוזר. הוא חגג אליפות שלישית ברציפות בעוד עונה מלאת פציעות בה רשם רק תשע הופעות ליגה. "בהתחלה אהבתי אותו (סגנון המשחק בסקוטלנד), אבל אחרי כל הפציעות עכשיו כבר לא. יש חוסר טכניקה, אבל הקצב רצחני, הכוח, האינטנסיביות במשחק והכדור לא עוצר לדקה", אמר ל"הארץ" לפני שעבר למתקפה, רפי דהן סטייל: הפציעה לא נראית ככה כל כך קשה, אבל אני מאמין שהוא עשה את זה בכוונה. הוא שחקן לא הכי נקי בעולם. גם כשחזרתי מהפציעה אז כל הזמן היה בראש התאריך, התיקול, באיזו דקה, באיזה מקום במגרש - לא שכחתי לרגע, לקח לי הרבה זמן לחזור, וגם כשחזרתי לא הייתי ב-100 אחוז. התיקול ההוא היה מאוד גס, זה חלק מהכדורגל אבל אני שמח שבכל פעם ששיחקתי מאז נגד הבחור הזה ניצחתי אותו".
הפציעה עליה מדבר כיאל אירעה באולד פירם ב-28 בדצמבר 2011. השחקן הוא לי מקולוך, קפטן ריינג'רס, שיחגוג בחודש הבא 36. אותה פציעה גמרה לכיאל את עונת 2011/12. אז הוא היה בשיאו ועורר לא מעט עניין בפרמיירליג האנגלית. לטענתו, קני דלגליש ואלכס פרגוסון עקבו אחריו ותג המחיר שלו עמד על 6-7 מיליון ליש"ט. כשחזר, לא היה אותו שחקן. מעמד העל נפגע, פתאום מצא עצמו מתנדנד בין ההרכב לספסל. השנה הייתה מקוללת. כיאל החמיץ חודש וחצי בפתיחת העונה, חזר כעבור מספר שבועות שבר את הרגל במשחק ליגת האלופות נגד מילאן.
בסקוטלנד לא ממש הבינו מדוע נזכר כיאל במקולוך אחרי שנתיים וחצי. "כיאל צריך להבין שלקבל מכות זה חלק מהסיכון שבלהיות כדורגלן ברמות הגבוהות", כתב שחקן העבר כריס סאטון בטור אישי ל'דיילי רקורד'. "לפעמים האמוציות גבוהות על הדשא ולפעמים שחקנים מגזימים. בנסיבות כאלה יכולים לקרות דברים מכוערים, אבל אין שום טעם בלחיות תקריות שקרו לפני שנים... תמיד חשבתי שזה צבוע לדבר על תקריות כאלה רטרוספטקיבית". גם אלי מקויסט, מנג'ר ריינג'רס, מיהר להגיב: "עם כל הכבוד לכיאל, אני לא חושב שאפשר להשוות את האולד פירן למה שהיה פעם. אני לא בטוח שהוא היה נהנה לשחק עם ברטי אולד וג'ון גרייג. זו הייתה חוויה פוקחת עיניים עבורו. אני צריך להגן על השחקן שלי. הוא לא שחקן מלוכלך".
גם הרמיזה העבה על רצונו לעזוב לא עשתה רושם. "חסרונו בכלל לא יורגש", צוטט שחקן העבר של סלטיק מורדו מקלאוד. "אני לא יודע אם כיאל עדיין סובל מפציעות, אבל הוא לא השחקן שהיה... במרכז המגרש יש לסלטיק את מלגרו, בראון, ביטון ויוהאנסן. הייתי מעדיף את יוהאנסן על פני כיאל בקבוצה שלי בכל זמן". מקלאוד מבהיר בעצם את הנקודה. סלטיק כבר לא צריכה את כיאל כמו פעם ואחרי ארבע שנים מוצלחות וחסרות מזל במועדון, כיאל מרגיש צורך להתרענן.
כיאל רק בן 26 וסלטיק היא בית עבורו כמעט כמו מכבי חיפה. למעשה, לקשר יש 76 הופעות ליגה במדים הירוקים של הבויז לעומת 92 במדים הירוקים של חיפה. אבל במובן מסוים הוא מרגיש שיכול היה להיות היום במקום יותר גבוה. ברמה האישית וגם ברמת הנבחרת. התסכול שלו מובן, הרצון לעזוב לגיטימי, אבל הפעולות שלו עלולת לפגוע בו. פעם, הוא היה אחד הגיבורים של סלטיק, אבל העליהום התקשורתי רק ממיש שכל הצדדים מוכנים לפרידה. וכיאל ממש לא יעזוב כגיבור. השבוע הוא חטף מכל מקום, אפילו על כך שהתעקש לעמוד במרכז חגיגות האליפות ולצלם סלפי. כיאל היה אהוב בסלטיק יותר מאיל ברקוביץ', שבזמנו עורר את זעם האוהדים כשפרגן בפומבי לריינג'רס. האם היחס עומד להשתנות?
כך או כך, ייתכן שניל לנון יריץ את כיאל עד תום העונה כדי לנער ממנו אבק ולהחזירו לשוק. לישראלי חוזה לעונה נוספת ולכן סלטיק תעדיף בוודאי למכור אותו בקיץ הקרוב. המחיר יהיה סביר והרזומה צריך להספיק כדי שיהיו קופצים. אולי לא ליברפול ומנצ'סטר יונייטד, אבל כיאל בהחלט עשה מספיק כדי לחפש קבוצות תחתית בפרמיירליג או קבוצת צמרת בצ'מפיונשיפ. זוכרים מה עשה ברקוביץ' אחרי סלטיק? שיקם את עצמו בבלקבורן והגיע לגבהים חדשים במנצ'סטר סיטי. זה צריך להיות המודל של כיאל.
נוחת: דודו ביטון (אלקורקון)
שנה עברה מאז ביטון, אחד הסקוררים המובילים בין השגרירים בשנים האחרונות, שם כדור ברשת במשחק ליגה. הפעם האחרונה הייתה ב-31 במרץ אשתקד במדי אפואל ניקוסיה ומאז זה קרה פעם אחת בסיבוב הראשון של הגביע הבלגי. מאז ביטון חזר לסטנדרד ליאז' ונדד לאלקורקון הספרדית, אבל כמעט לא משחק. 144 דקות בליגה האירופית, 89 בגביע הבלגי ואפס בליגה ועוד 149 דקות במדי אלקורקון. הופעה אחת בלבד בהרכב בכל המסגרות. העונה שלו, ללא ספק, מאכזבת ומוחמצת.
ביטון טיפוס שאפתן. בקיץ, אחרי ההצלחה והאליפות באפואל, היו לו אופציות לא רעות באירופה, אבל הוא החליט לחזור לסטנדרד ליאז' ולהילחם על מקומו. הוא נראה טוב במשחקי ההכנה ובתחילת הדרך במוקדמות הליגה האירופית, אבל בליגה הוא לא קיבל צ'אנס וברוב המשחקים מצא את עצמו מחוץ לסגל. בתחילת העונה, לגיא לוזון היה יותר קל ללכת עם השחקנים המקומיים ואהובי הקהל. כשהתוצאות היו חיוביות, לביטון פשוט לא נותר מקום. בינואר, הוא החליט לעזוב. משם, ההחלטה התקבלה בשבילו.
בעלי סטנדרד ליאז' רולאן דושאטלה רכש במהלך העונה את צ'רלטון ואלקורקון (לצד קבוצות נוספות שבבעלותו או בבעלות בנו) והחל לפזר שחקנים בין המועדונים. צ'רלטון לא הייתה על הפרק מבחינת ביטון. לחלוץ אין הופעות בנבחרת ישראל ולכן לא היה יכול לקבל רשיון עבודה באנגליה. לפיכך, החליט דושאטלה לשלוח את הישראלי בהשאלה לקבוצה מפרברי מדריד. ביטון היה אמור לקבל את ההזדמנות לשחק ולחזור מחושל יותר, אבל זה לא מה שקרה בפועל.
אלקורקון היא קבוצה קטנה עם שאיפה אחת העונה - להישאר בליגה. מלבד ביטון, בסגל שלה אורוגוואי אחד (שגם הוא מושאל מסטנדרד), שני צרפתים וכל השאר מקומיים. בנוסף, שבוע לאחר המעבר פיטרה הקבוצה את המאמן מיגל אלברס והחזירה את חוסה בורדלאס. ביטון שיחק בעיקר כמחליף ודווקא כשנראה שהוא נכנס לעניינים הגיע כרטיס אדום במשחק החוץ מול נומנסיה (0:1). מאז, הוא לא שיחק כלל. עד סוף העונה נותרו עוד תשעה מחזורים. אלקורקון תיאבק נגד הירידה וביטון יקווה למשהו שישנה את הסיטואציה ויחזיר אותו לעניינים.
ליגה מוזרה הסגונדה. למוליכה לה קורוניה יש כבר שמונה הפסדים ו-57 אחוזי הצלחה בלבד. תשע נקודות מפרידות בין המקום השישי, המוביל פלייאוף העלייה, למקום ה-19 המוביל לליגה השלישית. כולן מנצחות את כולן והמשחקים פיזיים מאוד ומעוטי שערים. ממוצע הבקעות למשחק בליגה הוא 2.3 והוא נמוך למשל מליגת העל (2.5). גם תומר חמד, למשל, מתקשה לבוא בה לידי ביטוי ולספק מספרים. מן העבר השני, מספיק לשים לב לדומיננטיות של בלמים כמו קרלוס גרסיה ואברהם פאס בליגה שלנו כדי להבין את מהות הסגונדה.
לביטון חוזה לשנתיים נוספות בסטנדרד, אבל ההערכה היא שלא יישאר. הוא לא יוכל להרשות לעצמו עוד עונה כזו. בלי דקות, בלי שערים. מאז יצא החלוץ לאירופה הוא סירב לשמוע על חזרה לישראל, אך בסביבתו נשמעים לאחרונה קולות אחרים שמדברים על כך שיהיה מוכן לשקול. כנראה שגם הוא מבין שאם יעשה עונה גדולה של 12-15 שערים וישחק 90 דקות כל משחק, כולם, כולל אנשי הצוות המקצועי בנבחרת, יסתכלו עליו אחרת. אחת הקבוצות שכבר גיששה סביבו היא העולה החדשה מכבי נתניה, שקרובה לליבו של ביטון. "מברוק למכבי נתניה שלנו שחזרה למקום אליו היא שייכת", כתב השחקן בדף הפייסובק שלו. חלוץ שצריך בית חם. קבוצה אותה הוא אוהד ומכוונת גבוה. מריח כמו משהו מעניין שיכול להצליח.
השבוע שהיה
המאזן הכולל: שער אחד (ביברס נאתכו) ובישול אחד (ביברס נתאכו).
מוכנים לקמפיין הבא: ביברס נאתכו, איתי שכטר, תומר חמד, בירם כיאל, אבי ריקן ורמי גרשון הם שחקני הסגל המורחב היחידים שהשלימו 90 דקות. ליאור רפאלוב (83 דקות) ועדן בן בסט (55) פתחו בהרכב. בן שהר, יוסי בניון (18 כל אחד) ומאור מליקסון (16) עלו מהספסל.
מתאוששים: בירם כיאל פתח בהרכב סלטיק במשחק ליגה לראשונה מאז אוקטובר, תומר חמד השלים 90 דקות מלאות בפעם הראשונה העונה.
צל"ש השבוע: ביברס נאתכו מנע סוף שבוע שחון ונבחר לאיש המשחק בניצחון פאוק.
ביזאר השבוע: שבוע אחרי הניצחון על אנדרלכט, גיא לוזון נהנה מחסדיה של היריבה המרה ושומר על עצמו שבוע נוסף בפסגת הטבלה הבלגית.
שימו לב ש: רצף ההבקעות של מונס דאבור, שחקן החודש בשוויץ, נעצר, אבל גראסהופרס צימקה את הפער מבאזל לנקודה בלבד. משחק העונה בעוד שלושה שבועות.
