רומנטיקה היא משהו שקל ואפילו הכרחי, לפעמים, לזייף. למשל, החזרה של מכבי נתניה לליגת העל. הרי מהמחזור הראשון ידענו שנתניה תעלה, שברור שהיא מעל הליגה, שהיא תשאיר לכולן אבק בדומה למכבי פתח תקווה בשנה שעברה. זו הייתה העפלה קלה של קבוצה אחת שהליגה כולה השתחוותה לה. 30 שנה אחרי ההכרזה האלמותית של מוטל'ה שפיגלר, שוב יש לנו נתניה ועוד 15. זה רק הקונטקסט שהשתנה.
הבעיה היא שמכבי נתניה, כמועדון וכקבוצה, בכלל לא צריכה להיות בלאומית. היא שייכת לליגת העל, היא חייבת להיות בליגת העל. כל עונה שהיא לא שם נתפשת כסטייה סטטיסטית. גם בעונה שעברה מכבי נתניה לא הייתה צריכה לרדת, אבל קומבינציה של יכולת גרועה, חוסר מזל ובעיקר חוסר יכולת להסתגל לאצטדיון ביתי חדש עשו את שלהם. השינוי היה קיצוני מדי. מקצועית, הקבוצה לא הייתה מוכנה אליו.
שלוש קבוצות מליגת העל אירחו השנה בנתניה מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובני סכנין. זה בלי שהזכרנו את המובנת מאליה הפועל רעננה, שמקיימת בו את כל משחקי הבית. זהו המתקן שמלבד המגרשים ה"דואליים" (בלומפילד וקריית אליעזר) אירח העונה הכי הרבה משחקים בליגת העל. "אצטדיון נתניה החדש" היה מאז הקמתו הכול מלבד אצטדיון מכבי נתניה. בשנה שעברה זה פגע בקבוצה כמו שזה פוגע עד היום במכבי פתח תקוה, שירדה באצטדיון המושבה, מאז שחזרה צברה בו ניצחון אחד בלבד (הנה, עוד תיקו מאופס מול הפועל עכו) ונקלעה בעקבות זאת לעוד מאבק הישרדות.
המסר לאוהדי מכבי נתניה חשוב: יש בעלות חזקה, העתיד נראה מבטיח, אבל בלי תמיכה מאסיבית המגרש הזה לא יהיה ביתי. ואחרי התוכחות והאזהרות הגיע הזמן להגיד בפה מלא: טוב שזה היה קצר. התגעגענו.
קבוצה שתחנוך בעונה הבאה אצטדיון חדש היא מכבי חיפה. המעבר לסמי עופר לא יכול היה לבוא בעיתוי גרוע יותר עבור הירוקים, שאיבדו השנה מנות הגונות של קרדיט. במדור הזה נכתב כבר בעבר עבור שחקני מכבי חיפה זו מעולם לא הייתה שאלה של אירופה, הכרטיס הזה לא מעניין אותם (צריך לזכור למרות שרשרת ההפסדים הם עדיין חזק במאבק הזה, וכרגע בעמדת זכייה בו אם קרית שמונה או באר שבע יניפו את הגביע). הבעיה היא שגם הכבוד הפסיק לעניין אותם.
על פניו, כבר לא משנה איך מכבי חיפה תסיים את 2013/14. ובכן, הרושם הזה לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. מכבי חיפה מתנהלת ממפלה להשפלה, ובהיעדר מישהו או משהו שיעצור את הסחף, הופכת עונת כישלון לעונת ביזיון. ההבדל עצום, כי המועדון הזה תמיד שמר בעידן יעקב שחר על ארשת מסודרת, גם בעונות הקשות ביותר. והנה, פתאום קורים שם דברים שראינו בעבר במכבי תל אביב ובבית"ר ירושלים, דברים שמעידים על אובדן של פאסון ודרך פעם זו הקצירה של רובן ראיוס, פעם אלה הבקבוקים שגוררים רדיוס ופעם זה טאלב טואטחה שזורק כסא. מדורה אחרי מדורה, כל אחת קטנה בפני עצמה, אבל את ריח העשן החזק מכיוון כפר גלים כבר אי אפשר לפספס.
לא ברור מה יעשה אריק בנאדו עד סיום העונה, כל עוד הוא המאמן, משהו בקבוצה חייב להשתנות. כמו שהפועל תל אביב הרימה את עצמה אחרי דרבי ה-2:3, כך מכבי חיפה חייבת למצוא את הפנייה שתגרום לה לסיים בטעם טוב. הנזק ששרשרת התבוסות הזו גורם עלול להתפשט הרבה מעבר לאפריל-מאי, במיוחד בקבוצה עם קהל תובעני שלא שוכח, ובפתחו של מעבר היסטורי עלול גם להעניש.
כדאי שההארה תגיע מהר, כי בשבוע הבא מכבי חיפה מגיעה לבלומפילד. היריבה: מכבי תל אביב.
בשבועות הראשונים של העונה, כשהפועל תל אביב נעה בין תיקו לעוד הפסד, רן בן שמעון דיבר על מטרות, ליהג על דרך שהוא מאמין בה. אלה נראו בעיקר אמירות חסרות תוכן. הפועל תל אביב הייתה מבולגנת, הרבתה להיכנס לפאניקה ובעיקר יצאה מוקדם מהמירוץ. בן שמעון של הפועל הזכיר את בן שמעון של מכבי, אותו מאמן מבוהל שעושה ניסויים על המגרש ויורה לכל הכיוונים, בתקווה שמשהו יפגע. התוצאה הייתה אותה תוצאה, אבל המציאות הכלכלית בהפועל תל אביב לא אפשרה לצדדים להיפרד. ייתכן שבעולם שבו למועדון יש יותר מזומנים, רב"ש שוב היה נפרד מתל אביב אחרי סיבוב אחד בלבד.
בחודש האחרון קיימה הפועל תל אביב שני דרבים והתמודדה עם מכבי חיפה והפועל באר שבע. בכל המשחקים הללו היא התעלתה על היריבה. המחצית הראשונה בווסרמיל הייתה הטובה ביותר של קבוצה אורחת ששיחקה שם העונה, ואלמלא עומר דמארי נכנס למשבר פנדלים מוזר, כנראה שהפועל תל אביב הייתה יוצאת מהמפגש הזה עם יותר מנקודה אחת.
מפתה להגיד שזו לא יותר מיכולת של גארבג' טיים, שיותר קל להתעלות אחרי שהעונה הסתיימה, אבל משהו בשפת הגוף של השחקנים משדר אחרת. יש שם חיבור. פתאום דני עמוס מביא נקודות בשתי הצלות נפלאות (ואחת גם בדרבי), פתאום ההגנה לא כזו עבירה, פתאום הקישור מוציא למתפרצות קטלניות. פתאום נראה שיש, שומו שמיים, דרך. בדיוק אותה הדרך שעליה בן שמעון סיפר ואיש לא רצה לשמוע.
השבוע פרסם עמית גולדשטיין כי בן שמעון עשוי בקונסטלציה מסוימת להישאר בהפועל תל אביב. היכולת של הקבוצה במרץ-אפריל רק מגדילה את הדילמה. האם מדובר בהצטיינות בגארבג' או בשיפור אמתי? זו כרגע ההתלבטות של ההנהלה האדומה. העתיד של בן שמעון יהיה זה שיקבע מה היא חושבת בנושא.
עוד קטנה
איציק יצחקי פרסם לאחר התיקו של הפועל באר שבע עם הפועל תל אביב, כי אופיר דוידזאדה סובל ממה שנראה כמו קרע וייתכן שסיים את העונה. אם הפציעה של ויליאם סוארס נבעה מחוסר מזל, זו של דוידזאדה היא כבר סממן של עונה ארוכה ואינטנסיבית. אלישע לוי חייב לקחת את זה בחשבון לפני חצי גמר הגביע מול קרית שמונה. בשבת הבאה נפגשות שתי הקבוצות לחזרה גנרלית בליגה, ואולי כדאי ללוי לחשוב על ספסול של התותחים הכבדים. לפעמים המטרה מקדשת את האמצעים, והמטרה של הפועל באר שבע כרגע היא גביע המדינה.
בין השורות
מאמן מכבי פתח תקוה קובי רפואה: "השחקנים נתנו 200 אחוז וזה לא מספיק".
רוצה לומר: בלאומית גם 70 אחוז יספיק.
מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו: "כל משחק בפלייאוף העליון קשה, במיוחד משחק נגד מכבי תל אביב".
רוצה לומר: אני מקווה שלא נחטוף יותר מרביעייה.
מאמן הפועל חיפה שלומי דורה: "לא חושב שלא הופענו למשחק".
רוצה לומר: אם לא היינו מופיעים, היה נגמר 1:8.
מאמן הפועל עכו יובל נעים: "לפעמים אני מרגיש כמו בסרט של יהודה ברקן".
רוצים לומר לך: חייך, אכלת אותה.
ועוד יובל נעים: "עם מאמן אחר לעכו המצב של סליחי היה גול".
רוצים לומר לך 2: המאמן הכי טוב בליגת העל בגזרת התגובות.
לא ייאמן ש...
עומר דמארי החמיץ שני פנדלים בתוך שבוע.
מונס דאבור לא הבקיע במשחק של גראסהופרס.
באיירן מינכן הפסידה בליגה.