על מראות כלי הרכב בצד הנוסע במספר ארצות אפשר למצוא לא אחת מדבקה עם הכיתוב (תרגום לעברית) "העצמים במראה קרובים משהם נראים". זוהי הוראת בטיחות שנכנסה לתוקף לפני מספר שנים בארצות הברית ובקנדה, ומטרתה היא להכניס את הנהג לפרופורציות ולחשוב פעמיים לפני שהוא עובר מסלול בכביש. בתרבות הפופ נעשו שימושים רבים במשפט הזה, וגם לעולם הספורט הוא חדר, במיוחד כשקבוצה צברה מומנטום וסגרה את הפער מהמוליכה.
כשמכבי תל אביב מתבוננת מכס הנהג היא לא רק רואה את העצם הזה שקוראים לו הפועל באר שבע היא יכולה כבר לחוש סדק ראשון במראה. וסדקים בזכוכית, אתם יודעים, טבעם לגדול.
היו שתי נקודות עיקריות במהלך העונה שבהן נדמה היה שמכבי תל אביב נותנת גז: במשחקים מול מכבי חיפה ונגד באר שבע, אז הגדילו הצהובים את יתרונם בפסגה לשש נקודות. אלא שאלישע לוי יודע שאליפות לא מוכרעת במשחקים גדולים ולא מוכרעת על פער כזה כשפלייאוף שלם עוד לפנינו. בעונת הקיזוז הוא איבד הפרש גדול וכמעט זכה בתואר למרות הפסד ביתי 1:0 להפועל תל אביב, בעונה שלאחר מכן המסע שלו לתואר קיבל תפנית מיד אחרי תבוסת 4:1 לאותה הפועל תל אביב. מצד שני, לוי מבין שלו יגיע למשחק העונה הבא במחזור השני של הפלייאוף כשההפרש עומד על ארבע נקודות או יותר, הסיכויים לא ייטו לטובתו.
לכן, דווקא כשהעונה מתקדמת ויש הרבה מה להפסיד, באר שבע מבינה שמד הלחץ שינה כיוון. זה נכון במיוחד אחרי הפציעה של ברק יצחקי, שדוחקת את מכבי תל אביב לפינה ומדללת מאוד את מצבת החלוצים שלה. עד תום הסיבוב סגנית המוליכה צריכה לשחק בבית עם הפועל חיפה ובחוץ מול הפועל רעננה. מכבי תל אביב, שתפגוש הערב את רעננה, תתמודד עם בית"ר ירושלים בנתניה ועם הפועל תל אביב במשחק "חוץ" בבלומפילד (יודעים מה? תורידו את הגרשיים. משחק חוץ לכל דבר). מישהו מהמר שהפער בטבלה יישמר?
לא הוגן לנתח מקצועית את יכולתו של עמרי אלטמן. בפתיחת העונה הקשר הצעיר זכה להרבה קרדיט מפאולו סוזה ופתח בשלושה מארבעת המשחקים הראשונים באירופה. מאז, נעלמו עקבותיו והוא שימש בעיקר פילר מקצה הרוטציה. בליגה פתח אלטמן בארבעה משחקים שניים מול סכנין, נגד מכבי פתח תקווה ומול הפועל עכו ובסך הכול לא יצר אימפקט. בגביע הוא פתח במשחק אחד, היחיד של הצהובים. שם, במשחק ההוא באשדוד, הוא הפך, יחד עם שחקני משנה אחרים שחוברו להם יחדיו, לסמל. סמל לחוסר ההשקעה והרצינות של מכבי תל אביב במפעל, סמל להקרבה של גביע המדינה תמורת מטרות נעלות יותר. אליפות ליגת העל ואירופה, למשל.
ואז בא המשחק בבאזל והגיעה הפציעה של יצחקי ואלטמן שוב עלה בהרכב, במשחק הכי חשוב של העונה. או שמא הוא לא היה הכי חשוב?
ג'ורדי קרויף מנצל היטב את הקרדיט שצבר בשנה וחצי שלו בישראל. בתקשורת נזהרים לבקר את מכבי תל אביב, גם ברגעים שלכאורה ברור שהמלך הוא עירום. האצבע לא סוחטת את ההדק כלפי סוזה כפי שהייתה עושה לרן בן שמעון, אריק בנאדו או כל מאמן ישראלי אחר. יש בכך מידה רבה של צדק, משום שאחד הדברים שלמדנו מקרויף הוא את חשיבותן של סבלנות ובנייה ארוכת טווח. גם אין לזקוף לחובתה של מכבי תל אביב את הגיוס התקשורתי, לקבוצות מנצחות יש את הפריבילגיה הזו. כל זה לא אומר שאי אפשר לחלוק על חלק מההחלטות וההצהרות של המועדון, למרות העוינות כלפי סוג כזה של ביקורתיות בימים אלה.
מכבי תל אביב שידרה לכל אורך החודשים האחרונים שהמשחק מול באזל הוא מטרה חשובה ביותר, אם לא החשובה מכולן. היא גם שידרה שאפשר לעבור. מה זה אומר, "שידרה"? זה אומר שסלחו לה על יכולת פושרת בליגה, שמחלו לה על ההדחה מהגביע, שהייתה תחושה שהמטרה מקדשת את האמצעים. איש שם לא ניסה לבטל את אווירת החגיגיות וציון הדרך המשמעותי שעשוי להגיע במקרה של מעבר שלב. לאחר ה-0:0 בבלומפילד, שבו ביטלו השוויצרים די בקלות את הצהובים, המנגינה השתנתה. עוד לפני ההתמודדות קרויף נראה כמשלים עם ההדחה בראיון שהעניק לרענן ברנובסקי. אחר כך כבר זרק סוזה את אלטמן למערכה. ושוב, לא יהיה זה הוגן לדבר על אלטמן השחקן, רק על מה שהשיבוץ שלו בהרכב מסמל. מכאן, נותר לתהות האם מכבי תל אביב התייחסה לבאזל כפי שהתייחסה למשחק באשדוד.
אז עכשיו, לאחר כל הטרארם ואופוריית אירופה שאולי בעצם לא הייתה אופוריה (תלוי את מי שואלים ומתי), מכבי תל אביב נשארה במאבק על האליפות, מאבק שממנו נגרע אחד השחקנים החשובים שלה. מאז משבר הטילים וברוז' בנובמבר 2012, הצהובים לא עמדו במבחן כל כך משמעותי. הערב, מול רעננה, הם יהפכו את הדף ויתחילו לענות מחדש על השאלות.
קבוצות אחרות שאירופה לא באה להן השבוע בהקשרים חיוביים הן הפועל תל אביב ומכבי חיפה. כמו מכבי תל אביב, שתיהן כבר עפו מהגביע, מה שמאלץ אותן לזכות במקום השלישי על מנת לשחק במוקדמות הליגה האירופית. יש שתי בעיות עיקריות עם הכוונה הזו, שהן בבחינת ביצה ותרנגולת: האחת היא ששתיהן משחקות נורא עד בינוני ולא נראות כעושות מאמץ מיוחד. האחרת היא שהמטרה הזו כנראה לא כל כך קוסמת.
רן בן שמעון טען לפני המפגש עם קרית שמונה ש"זה המשחק הכי חשוב שלנו העונה" ושחקן בקבוצה אמר כי "הפסד נוסף ירחיק את הקבוצה מהמאבק על אירופה". האומנם אותו מאבק על כרטיס לאירופה חשוב לשחקנים כפי שהוא חשוב להנהלה, שבוודאי תסמיך ידה על העפלה אפשרית לשלב הבתים כדי לבנות את התקציב לעונה הבאה? האם בנאדו משכנע מישהו כשהוא אומר " נקווה להשיג את המקום השלישי?"
אולי הגיע הזמן להפסיק עם נאומי המוטיבציה המדומים שלא עובדים על איש, שחקנים ואוהדים כאחד. ה"מאבק על כרטיס לאירופה" היה רלוונטי אי שם באמצע שנות התשעים, כשריח ההיסטוריה עמד באוויר. בואו נודה על האמת: הפועל תל אביב ומכבי חיפה צריכות לנסות לנצח בעיקר כדי להבטיח מקום בפלייאוף העליון, לשמש ספוילרים במאבק האליפות, להציל את הקופה המדולדלת עם כמה משחקים אטרקטיביים ולהרוויח קצת נקודות של יוקרה. אירופה בוודאי לא מחכה להן, ולמען האמת לא בטוח שגם הן מחכות לה.
עוד קטנה
לידור כהן הוא אחד הכישרונות שעליהם בונה מכבי פתח תקווה לשנים הקרובות, ויש סיבה. היכולת הטכנית והבנת המשחק של הקשר בן ה-21 מעידות על אפשרות לפריצה שעשויה להגיע בקרוב. עם זאת, לכהן אין עדיין את היכולות שיהפכו אותו לשחקן חשוב באמת המחץ מול השער. הוא הבקיע העונה שני שערים בלבד, שניהם בגביע המדינה, וגם מול הפועל באר שבע לא הצליח לבצע היטב את הפעולה האחרונה. שחקנים צעירים צריך לעטוף בצמר גפן, אבל לא כשהם משחקים בקבוצת תחתית. בן רייכרט, הצעיר מכהן בשנה, כבר הביא העונה נקודות לרמת השרון. אם כהן יצליח להתבגר מהר במחזורים שנותרו, הסיכוי של מכבי פתח תקווה להישאר בליגת העל יגדל.
בין השורות
מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו: "מאמין בדרך שלי".
רוצה לומר: אני רק תוהה אם הדרך שלי למשרדי ההתאחדות תהיה מאיילון דרום או מכביש החוף.
מאמן הפועל תל אביב רן בן שמעון: "שיחקנו נגד קבוצה טובה, שלטנו לאורך כל המשחק, אבל אתכם מעניין איך אנחנו מוציאים ניצחונות".
רוצה לומר: גם אותי. יש לכם הצעה?
קפטן הפועל תל אביב שי אבוטבול: "אנחנו לא מסתכלים על הפלייאוף התחתון".
רוצים לומר לך: אז אולי כדאי שתתחילו.
יו"ר מכבי פתח תקווה עמוס לוזון לשופט גיא ברגר: "אני מדבר עם יו"ר האיגוד, אתה לא תשפוט אותנו יותר".
רוצה לומר: ושתדע יש לי קשרים גם בהתאחדות.
מאמן בני יהודה יוסי אבוקסיס: "היום היה השיא".
רוצה לומר: ומחר נקבע עוד שיא.
לא ייאמן ש...
מכבי חיפה תפסה את התפקיד של לירן שטראובר בתור סופגת המספרות הווירטואוזיות בליגת העל.
בני יהודה חזרה להסתבך דווקא במשחק בית מול רמת השרון.
מכבי תל אביב צריכה לחפש עכשיו חלוץ בשוק החופשי. מישהו אמר אחמד סבע?