מספרים שבאחת מהפעמים בה ראשי קילמס הארגנטינאית ניסו להסיר את הקללה שרובצת על הקבוצה, הם נסעו להניח זר פרחים על קברה של המכשפה שהטילה אותה, אבל הניחו אותו על החלקה הלא נכונה. כמה ימים לאחר מכן, הם שוב פספסו עלייה לליגה הראשונה.
כדי לחזור לסיפורה של La Maldicion de la Bruja ("הקללה של המכשפה") או La Maldicion de Quilmes ("הקללה של קילמס"), צריך לחזור כמעט 20 שנים אחורה, למאי 1994.
קבוצת קילמס שמכונה El Cervecero (בשלני הבירה) - נגזרת של הבירה המפורסמת שקרויה בעצמה קילמס ושמוצאה בעיר - אף פעם לא הייתה קבוצת פאר בכדורגל הארגנטינאי, אבל היא בהחלט חברה של כבוד בו. המועדון הוא אחד מהוותיקים בארגנטינה ולאורך שנים ארוכות הקבוצה שיחקה בליגה הראשונה. ב-1978, אחת מהשנים הגדולות בתולדות הכדורגל המקומי, היא אף זכתה באליפות. יחד עם זאת, בשנות ה-80 החלה הידרדרות. הקבוצה נשרה עד לליגה השלישית, חזרה לשנייה, אבל התקשתה לשוב לבמה המרכזית. גם כשעלתה לשם אחרי המתנה של עשור, היא לא שרדה זמן רב ונשרה בתום עונה אחת, 1991-92.
בעונת 1993-94 קילמס הציגה יכולת משכנעת והתחרתה עם חימנסיה חוחוי - ראש בראש - על עלייה לליגת הבכירה. לראשי המועדון זה לא הספיק. הם הרגישו שנדרש חיזוק ופנו לכוחות על טבעיים. ערב המחזור ה-39 ניצבו "בשלני הבירה" במקום השני בטבלה עם 53 נקודות, אחת פחות מחימנסיה. עד לסיום העונה נותרו ארבעה מחזורים ובקופה שמונה נקודות (אז ניתנו שתי נקודות לניצחון). זה היה אחד מאותם זמנים בהם ווינרים מוגדרים ככאלו, ואילו במפסידנים דבק כתם.
מספר חברי הנהלה בכירים שחיפשו ביטוח, התניעו את הרכבים ונסעו 112 קילומטרים דרומה, לעיירה צ'אסקומוס. המטרה הייתה אחת ויחידה: מפגש עם זקנה מקומית העונה לשם דורה, שנודעה ביכולות הכישוף ובלחשים שלה. הם ישבו איתה ושטחו בפניה את סיפור העונה והמצב בטבלה. היא מצידה, הבטיחה להם שתמורת 4,000 פסוס, היא תדאג לכך שהדברים יבואו על מקומם בשלום. מחצית מהסכום לפני, ומחצית אחרי. ברגע שהחזיקה 2,000 פסוס ביד, דורה אמרה לחברי ההנהלה: "אל תדאגו, ביום שבת חוחוי תפסיד 3:0".
יום שבת הגיע ואיתו המחזור ה-39. קילמס שיחקה נגד דפורטיבו מורון והוליכה 1:2, לפני שחזיז שנזרק מהיציע פגע באנריקה קואנקה מדפורטיבו וגרם לפיצוץ ההתמודדות. במקביל, חימנסיה חוחוי יצאה למשחק חוץ נגד קלוב אתלטיקו דגלאס הייג הצנועה והובסה 3:0. הנבואה של דורה התגשמה בצורה מדויקת להפליא.
ביום שני המכשפה המזדקנת התייצבה במשרדי קילמס ודרשה את 2,000 הפסוס הנותרים, אבל נתקלה בתגובות מגחכות ומזלזלות. "המשחק שלנו פוצץ. לא ניצחנו ולכן לא מילאת את חלקך", אמרו לה שם ושלחו אותה לדרכה. דורה זעמה והקימה מהומה. בזמן שאנשי הביטחון הוציאו אותה לרחוב, היא שאגה בקול שהיא מטילה את המועדון קללה בת 13 שנים. אף אחד לא לקח את האיומים של הזקנה התמהונית ברצינות.
כמה ימים לאחר מכן, המשחק נגד דפורטיבו מורון חודש במצב של 1:2 לקילמס (בצורה מדהימה, קילמס לא ספגה הפסד טכני). קבוצת הצמרת קיבלה פנדל והייתה יכולה לעלות ל-1:3 מבטיח, אבל החמיצה ובהמשך הקבוצה המקומית ביצעה מהפך מרשים וניצחה 2:3. למרות ההפסד, "בשלני הבירה" עדיין היו בפיגור נקודה מהפסגה ובקופה נותרו שש נקודות. הם היו נחושים להשיג את הכרטיס, אבל אלו שמאמינים בכוחות על טבעיים יספרו שלמכשפה דורה היו רצונות מנוגדים, והם יציגו את שלושת המחזורים האחרונים של העונה כהוכחה.
קילמס הפסידה 1:0 לדפורטיבו לאפררה, נפרדה ב-2:2 מאינסטיטוטו ובמחזור האחרון סיימה ב-1:1 מול אתלטיקו רפאלה. חימנסיה חוחוי, זו שהייתה אמורה להיות מקוללת על ידי המכשפה דורה, חגגה העפלה ואילו קילמס שבורת הלב המשיכה לפלייאוף העלייה, אבל הפסידה שם לאינסטיטוטו ונשארה בליגת המשנה. ברגעים האלו כבר היו במועדון כמה קולות שתהו אם לא היה עדיף להיפרד מ-2,000 פסוס נוספים ולא לקחת סיכון של סכסוך עם עולם השדים והרוחות.
פיצוץ המשחק נגד דפורטיבו מורון ב-1994:
בשנים הבאות קילמס ניסתה לחזור לליגה הבכירה שוב ושוב, אבל לא הצליחה. בעונת 1999-2000, נראה היה שזה סוף סוף קורה. ליגת המשנה חולקה אז לשתי טבלאות שונות ו"בשלני הבירה" סיימו במקום השני בחלק שלהם דבר שזיכה אותם בהשתתפות בפלייאוף עלייה בן ארבע קבוצות. הם גברו על אתלטיקו רפאלה בחצי הגמר, אבל נכנעו להורקאן במפגש הכפול בגמר.
לשמחתם, השיטה הסבוכה בארגנטינה נתנה להם הזדמנות נוספת במעיין פלייאוף ניחומים. קילמס שוב הגיעה לגמר, אבל עוד פעם ירדה מנוצחת, הפעם על ידי לוס אנדס. זה לא היה הסוף. מפלייאוף הניחומים הקבוצה נשרה למשחק כפול נגד בלגראנו מתחתית הליגה הראשונה צ'אנס אחרון בהחלט לעלות ליגה - אבל הפסידה 3:1 בבית ו-3:1 בחוץ. שלוש הזדמנויות לעלות ליגה דרך שלושה מסלולים שונים וכישלון בכל אחת מהן. בשלב הזה "הקללה" כבר עמדה על סדר היום, אבל ההכנות לעונה הבאה כבר היו בעיצומן והיא הושמה בצד. מפח הנפש הבא כבר עמד בפתח.
בעונת 2000-01 קילמס הגדילה לעשות וסיימה במקום הראשון בטבלה שלה בליגת המשנה. היא שוב התייצבה לפלייאוף העלייה ושוב נכנעה בגמר, הפעם לבאנפילד. היא שוב נשרה לפלייאוף ההזדמנות השנייה, שוב עלתה לחצי הגמר, אבל במשחק הראשון מבין שניים נגד נואבה צ'יקגו, נכנעה 1:0. בשלב הזה גם גדולי הסקפטים במועדון החליטו לשים את הציניות בצד והסכימו שיש להסיר את הקללה.
שבע שנים אחרי שנסעו לפגוש את דורה ולבקש ממנה לכשף את חימנסיה חוחוי, חברי ההנהלה שוב התניעו את הרכבים והדרימו לצ'אסקומוס הפעם כדי להסדיר חוב היסטורי. למגינת ליבם, כשהם הגיעו לעיירה וביקשו לפגוש את המכשפה הזקנה, הם גילו שהיא מתה שנה לפני כן, וחזרו על עקבותיהם ללא הסכם שלום. משחק הגומלין נגד נואבה צ'יקגו התקיים תחת גשם שוטף והסתיים ב-0:0. קילמס שוב פספסה הזדמנות לעלות.
בדיוק כמו בשנה לפני כן, "בשלני הבירה" עמדו בפני צ'אנס אחרון לחזור לליגה הבכירה - משחק כפול נגד בלגראנו שסיימה במקום ה-18 בליגה הראשונה. נחושים לפייס את רוחה של דורה שהמשיכה לנקום מעולם המתים, מנהלי הקבוצה הוציאו משלחת נוספת לצ'אסקומוס, הפעם כזו שתניח זר פרחים על קברה של המכשפה ותבקש ממנה סליחה. אלא שהזר הונח על קבר לא נכון וזמן קצר לאחר מכן ניחשתם נכון הגיע הפסד לבלגראנו. שתי עונות, שש הזדמנויות לעלות ליגה, שישה כישלונות וקללה אחת שמסרבת להרפות.
קילמס נכנעת לבלגראנו בפליייאוף ב-2001:
האגדה מספרת שאוהד מסור של קילמס מאס בכישלונות ונסע לצ'אסקומוס. הוא איתר את קברה של דורה, כרע מולו ברך, ביקש והבטיח שאם תיוולד לו בת הוא יקרא לה על שם המכשפה. על פי אחת מהגרסאות, הוא גם איתר בת משפחה של דורה ושילם לה מכיסו את אותם 2,000 פסוס נותרים. ב-2003 נולדה לאותו אוהד בת ושמה האמצעי - דורה.
השיטה בכדורגל הארגנטינאי כבר הייתה שונה אז והעונה חולקה לשתיים. קילמס, עם דריו פרננדס מהפועל חיפה כשחקן הרכב, סיימה את האפרטורה במקום השלישי ואת הקלאוסורה במקום השביעי, אבל צברה בשתיהן 64 נקודות שהיו שוות לה מקום שלישי בסיכום הכולל. זה הספיק לה בשביל מפגש פלייאוף כפול נגד ארחנטינוס ג'וניורס שסיימה במקום השני הכללי, והיא ניצחה 0:1 בבית וכפתה 0:0 בחוץ. במילים אחרות: קילמס חזרה לליגה הראשונה אחרי 11 שנים.
יכול להיות שההתנצלות של אותו אוהד של הקבוצה היא זו שהעלתה את הקבוצה ליגה, אבל אולי זו פשוט הייתה יכולת טובה שכללה שמונה חודשים רצופים בלי הפסד בית. יכול להיות שבקשת הסליחה ואזכורה של המכשפה בשמה של בתו הסירו את הקללה, אבל אולי הבלם אגוסטין אלאז'ס כבש את השער היקר נגד ארחנטינוס פשוט בגלל שהוא היה טוב מספיק בשביל לעשות את זה. כך או כך, כנראה שבקילמס לא יפנו שוב למכשפות.
חגיגות העלייה של קילמס ב-2003: