שתיקה רועמת: סיכום השבת בליגת העל

ההשאלה השקטה והעצובה של איתי שכטר, שבאה באופן סמלי בדיוק סיבוב אחד לאחר המשחק הטוב היחיד שלו העונה, היא הוכחה לכך שהמניעים שבגינם חזר להפועל תל אביב היו פסולים. בטטת הכורסה סוגרת שבת עם השחקן שמשאיר את באר שבע במירוץ האליפות

דוד רוזנטל
one

עד השבת האחרונה הפועל תל אביב הבקיעה שלושה שערים במחצית הראשונה פעם אחת בלבד העונה. זה קרה ב-26 באוקטובר, ב-0:5 על הפועל ניר רמת השרון. במחצית ההיא בישל איתי שכטר שני שערים והבקיע שער נוסף. לאחר ההפסקה הוא הוסיף צמד. זה היה משחק השיא שלו מאז שחזר לשורות האדומים, אולי הטוב ביותר של שחקן אינדיבידואלי ב-90 דקות העונה.

סיבוב שלם עבר והפועל תל אביב שוב כבשה שלישייה במחצית אחת, שוב לרשת רמת השרון. הפעם, שכטר לא היה מעורב בגולים. הוא כבר היה בצרפת. "בסיטואציה שנוצרה העונה", מסר ביום חמישי, "זו האופציה המועדפת עלי ועל המועדון. אני מאמין שביכולתי להשתלב בהצלחה בליגה הצרפתית שהיא מהחזקות באירופה, ובקבוצה מצוינת כמו נאנט. ואם בדרך הזו אני גם מקל על המועדון מבחינה כלכלית, אז זה טוב לשני הצדדים".

בהודעות רשמיות אין יותר מדי עסיסיות. המסר שלהן די מונוטוני ומשעמם, בדרך כלל מאוד דיפלומטי, מתחמק ומנסה להשאיר הכול פתוח בלי לשרוף גשרים. על פניו, גם ההודעה הזו של שכטר כוללת מסרים דומים. יש בה את האלמנט הקבוע של נימוס, של פרגון ושל הוקרת תודה.

אבל טמון בה גם עצב. הרבה עצב.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה
מסר מלא בעצב. שכטר (צילום: ברני ארדוב)

זה היה שבוע סוער בכדורגל הישראלי בכלל ובהפועל תל אביב בפרט. האופטימיות אחרי הניצחון על בית"ר ירושלים התחלפה בזריזות לכאוס בפרשת עומר דמארי ואחר כך להלם בעקבות ההדחה מהגביע. את יום חמישי פתח המועדון עם ההבהרה שדמארי נשאר סופית וסגר עם ההשאלה של שכטר. זה היה מהלך צפוי ומתבקש, לפחות לפי ההיגיון הכלכלי של חיים רמון – אם דמארי נשאר, שכטר הולך. בתחילת פברואר לא יהיה מקום לשניהם בסירה הזו.

איך אמר דיוויד פדרמן פעם? "אנחנו שומעים את הקולות". גם שכטר ידע את זה, הוא לא חירש ולא עיוור. הבעיה שלו מאז שחזר למתחם חודורוב הייתה בכלל חוש הריח. הוא הפסיק להבקיע, הפסיק להתמקם ברחבה, די הפסיק לשחק. מתחת למבע האדיש והלא-מבין לעתים מסתתר בחור נבון בעל חוש ביקורת, אחד שכבר נתן לעונה שלו ציון 5 עם התוספת "ואני עוד מפרגן לעצמי". בלי לנסות לשאת חן, להתגונן ולתקוף את אלה שתוקפים אותו. שכטר יודע שאוהדים שקיבלו אותו על חוזה של 350 אלף דולר לחמש שנים, חוזה שספק אם אפילו מכבי תל אביב מוצפת המזומנים הייתה מציעה לו, מצפים בצדק ליותר. הוא גם יודע שאחרי ההשאלה לנאנט עוד יישארו לו ארבע שנים באדום.

סמלי ששכטר שוחרר מהפועל תל אביב בדיוק סיבוב אחד לאחר משחק השיא שלו, אבל סמלי עוד יותר הוא העיתוי ובעקבותיו השקט שליווה את המהלך. על דמארי חרשו ארבעה ימים בתקשורת, כל פיפס של מי מהמעורבים תפס כותרות ראשיות. תחושת הקבס של אוהדי הפועל תל אביב מהמהלך הורגשה היטב. שכטר הושאל בדיוק בזמן שבו מכבי תל אביב בכדורסל נאבקה במדריד ומכבי תל אביב בכדורגל הכריזה על צירופו של ברק בדש. נראה שלא במקרה הוא נפל בין הכיסאות התקשורתיים. פשוט לאף אחד לא היה אכפת.

"בסיטואציה שנוצרה העונה, זו האופציה המועדפת עלי ועל המועדון". "עלי", מילת המפתח שמבהירה את התמונה: הוא מת לברוח מהפועל תל אביב ולשאוף אוויר בחוץ. עם חוזה כל כך גבוה הציפיות ממנו הפכו לבלתי נסבלות, הכושר והפציעות שלו הפכו אותן לבלתי אפשריות. ייתכן ששכטר חושב שעשה טעות כשלא חתם במכבי תל אביב או במכבי חיפה בתחילת העונה (אם אכן היו לו הזדמנויות ממשיות להגיע אליהן), אבל דבר אחד הוא בוודאי מבין: את הפער בין שכטר 2010 לשכטר 2014 לא יצליח לסתום חוזה עתק. אפילו גילי ורמוט, שחזר אשתקד ומצטיין השנה, מתקשה גם היום לסגור את החלל.

זו הייתה הסיבה שבגללה שכטר הגיע להפועל תל אביב, והסיבה הזו הייתה שגויה מיסודה. מעניין אם עכשיו גם בהפועל תל אביב מבינים את זה.

למרות עונת שיקום גם הוא מבין היום שקשה לסגור את פערי העבר. ורמוט (צילום: קובי אליהו)

ניר קלינגר עשה שיעורי בית. הוא הכין את מ.ס. אשדוד למצבים נייחים והכדורים של מאור בוזגלו מצאו רק את הראשים של הבלמים האורחים. במשך מחצית שלמה שיחקה באר שבע לידיים של אשדוד. נאמנים לשיטה שניצחה להם את כל המשחקים בחודש האחרון, השחקנים של אלישע לוי הרבו ליפול וחיפשו את השריקות בסמוך לרחבה, במקום לנסות וליצור איום משמעותי דרך האגפים. לאחר שהבין את המסר, לקח בוזגלו את העסק לרגליים ופרץ את הסכר בשער שרק מתי מעט בליגה שלנו יכולים להבקיע.

אבל בעוד רוב הסופרלטיבים נשאבים לשער של בוזגלו, רצוי להתמקד בכובש השער השני של באר שבע. לו היה אלישע לוי נשאב לדעת הקהל, גליינור פלט היה הולך הביתה באמצע הסיבוב הראשון. ההולנדי הרבה להחמיץ, לא טיפל היטב בכדור ובאופן כללי נראה כמו פלופ. הוא התקשה להשתלב בהרכב ולאט לאט כבש שוב את מקומו, תרתי משמע.

אפשר להסביר בהרחבה מה עשה פלט בסיבוב השני, אבל יותר פשוט ללכת לטבלה שלמטה, שמראה לא רק כמה חשובים היו ארבעת השערים שכבש, אלא בכלל את יחס הפלוס/מינוס המצוין בשערי הקבוצה כשהוא על המגרש (שימו לב בעיקר למשחקים מול הפועל עכו ובני יהודה). מההתפלגות הזו עולה מסקנה אחת: באר שבע הייתה צריכה את ההולנדי בשישה משבעת המשחקים האחרונים שלה כדי להישאר במאבק האליפות.

פלט, ואת זה ראינו בעיקר בקרית שמונה, עדיין מחמיץ המון, אבל הנוכחות שלו במגרש מביכה את היריבות. הגובה והניידות שלו עושים הבדל גדול, ולא רק במצבים הנייחים. בליגת העל, מרבית הקבוצות מתקשות להסתדר עם חלוץ שמתנשא ל-1.94 מטר, ואין כמו מכבי תל אביב, שהביאה בשנה שעברה את ראדה פריצה וממש עכשיו את ברק בדש, כדי להבין את ההבדל הגדול שעושה שחקן מטרה גבוה. ניתן להאמין שפלט יפתח בבלומפילד ביום ראשון. המץ' אפ שלו מול מרכז ההגנה של מכבי תל אביב עשוי לא רק להכריע את ההתמודדות, אלא לפתוח לחלוטין את המירוץ לאליפות.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

שתי קטנות

1. צירופו של ברק בדש למכבי תל אביב וההצהרות שליוו את המעבר הזכירו מהלכים של קבוצת הכדורסל עם הזרים בשנים עברו – שחקן שנותן נגדה הופעה טובה יגיע ליד אליהו בהמשך. אבל אנחנו כבר מכירים את ג'ורדי קרויף ויודעים שהוא חושב קצת אחרת. ייתכן שהלך על ברק בדש לאחר שהבין שלא יוכל לשים את ידו על שכטר, ויכול להיות שבדש בכלל לא היה פלאן בי אלא האופציה המועדפת, או לפחות אחת מהן. כל זה לא משנה – מכבי תל אביב עשתה מהלך מבריק ביחס להיצע השוק בחורף הנוכחי.

לא שבדש הוא חלוץ-על, אבל הוא נותן לצהובים את הערך המוסף שהיו צריכים. טל בן חיים נעלם, ראדה פריצה איטי יותר ואולי גם פצוע, ברק יצחקי לא יציב ומונס דאבור עדיין מנסה להפוך לתותח שהבטיחו לנו שיהיה. בדש מכניס פלפל לרוטציית חלוצים שחוקה. הוא לא ג'וקר כמו זהבי, אבל עדיין יכול להיות האיש שייתן את הגול במשחקי חוץ קשים. לקרויף יש בעיה של מגן שמאלי עם הדעיכה של עמרי בן הרוש והתקפי הלב שמייצר לו יואב זיו (יביא זר לעמדה?), אבל לפחות את החור שנוצר לו בשבועות האחרונים בעמדת החלוץ הוא סגר.

2. בתום הסיבוב הראשון היו יובל נעים ומנחם קורצקי שניים מהמאמנים הבולטים בליגת העל. הפועל עכו והפועל רעננה התמקמו במרכז הטבלה, עם צבירת נקודות בקצב שיספיק להן להישארות. מפתיחת הסיבוב השני צברה עכו שלוש נקודות בשישה משחקים ויחס השערים שלה עומד על 11:2. רעננה, עם משחק עודף, צברה שתי נקודות. יחס השערים שלה עומד על 12:3.

הדמיון הרב בין השתיים בשורה הסטטיסטית ובהסתבכות המחודשת בתחתית אינו מקרי. לקבוצות דלות במשאבים יש בדרך כלל אוויר לסיבוב אחד, שאחריו הקלפים נטרפים שוב בהתאם לחיזוק שלהן ושל יריבותיהן לתחתית. קורצקי, שפגש אתמול את בני יהודה המאוששת, חש את זה על בשרו. נעים, שיתמודד הערב עם בית"ר ירושלים עתירת הרכש, עלול גם כן להרגיש הערב כמה כואבת יכולה להיות הנחיתות בכיס.

מהלך מבריק של קרויף. בדש (צילום: האתר הרשמי של מכבי תל אביב)

בין השורות

מאמן מכבי פתח תקווה קובי רפואה: "לחזור מפיגור כפול מעיד על אופי".

רוצה לומר: אבל תיקו ביתי לא מעיד על היחלצות אמתית מהתחתית.

מאמן מ.ס. אשדוד ניר קלינגר: "הגביע לא היה צריך להשפיע, אבל ניכר שהיינו עייפים".

רוצה לומר: והנה הסברתי את כל המהות של מ.ס. אשדוד.

מאמן הפועל תל אביב רן בן שמעון: "לבוא אחרי הדחה ולראות קבוצה כל כך שוטפת, שמחה וכיפית זה נהדר".

רוצה לומר: והנה אני מתחיל שוב בהסחת דעת מהעונה העגומה שלנו.

מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו: "ששלומי דורה יילך לחגוג בקרית חיים".

רוצה לומר: כן, אני משחרר הרבה תסכול ולחץ.

מאמן הפועל חיפה שלומי דורה: "הוא צריך קילומטרז' יותר גדול כדי להגיע למה שאני עשיתי".

רוצים לומר לך: אנחנו יודעים שהתכוונת לתחום האימון, אבל עדיין רוצים להבין - באמת אמרת את המשפט המגוחך הזה על אדם עם כל כך הרבה מניות בכדורגל הישראלי?

אתה באמת אמרת מה שאמרת? דורה (צילום: אדריאן הרבשטיין)

לא ייאמן ש...

בני יהודה ניצחה העונה עם שני כיבושים בפעם הראשונה בשבעה ניסיונות. בששת המשחקים הקודמים שבהם כבשו צמד, הזהובים סיימו שלוש פעמים בתיקו והפסידו שלוש פעמים.

מלבד רועי בקל אין למ.ס. אשדוד שום שחקן שמאמין במילה "תכליתיות".

ברצלונה מאבדת את כל הקסם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully