לרגל עונת 2013/14 החלטנו לפתוח מדור חדש: מעקב צמוד ויסודי אחר 17 שחקנים מליגת העל, ישראלים וזרים, בסיבוב הראשון, השני ובפלייאוף. השחקנים שנבחרו הם בעיקר הישראלים בעלי הפוטנציאל להגיע למעמד של שחקנים מובילים בכדורסל הישראלי, אבל גם זרים בולטים בליגת העל. השחקן השלישי שאנחנו חוזרים אליו הוא ג'סטין הארפר (24, 2.08), הפורוורד המגוון של הפועל תל אביב, שהגיע אליה אחרי שהות קצרה ב-NBA. עקבנו אחריו במהלך משחק הניצחון של האדומים 68:77 על גלבוע/גליל במסגרת המחזור ה-17.
תקציר המעקב הקודם ואיך הגיע למשחק:
בפעם הקודמת שעקבנו אחרי ג'סטין הארפר, במהלך המחזור השלישי, הוא היה עדיין שחקן חדש וטרי בהפועל תל אביב. ההבנה שלו של המשחק הקבוצתי עדיין הייתה לוקה בחסר, אבל אפשר היה לזהות את הניצוצות של היכולת, שמאז רק הלכה והשתפרה. ביקשנו לחכות ולראות איך הוא ייקלט, ואין ספק, עכשיו כבר אפשר להצהיר על קליטה מצוינת. לקראת סוף הסיבוב הראשון, ובעיקר בהצגה נגד מכבי חיפה אז קלע 26 נקודות, הראה בוגר מכללת ריצ'מונד כי מבחינה התקפית הוא פתרון מצוין עבור הפועל, ולא פעם ייתן לאדומים יתרון מול שחקני פנים שיוצבו מולו. דווקא לאחר הפציעה של רביב לימונד מעמדו נפגע, בשל שיקולי החוק הרוסי, ולאחרונה הוא מגיע כשחקן ספסל. ב-16 משחקיו עד עכשיו רשם 9.9 נקודות ו-4.5 ריבאונדים בממוצע למשחק.
פירוט המשחק
סטטיסטיקה: 14 נקודות (5 מ-8 ל-2 נקודות, 0 מ-1 ל-3 נקודות, 4 מ-5 מהעונשין), 4 ריבאונדים (1 בהתקפה), חטיפה ואיבוד ב-20:15 דקות משחק. בסך הכל 14 נקודות מדד כללי
כשהיה על המגרש: 33:35 להפועל תל אביב
כשלא היה על המגרש: 35:42 להפועל תל אביב
כמו בכל משחק מאז הפציעה של רביב לימונד, גם הפעם הארפר פתח על הספסל, ונכנס 5 דקות לסוף הרבע הראשון בגלל בעיית עבירות של ג'וש אוונס. הפתיחה שלו הייתה רעה מאוד. בנגיעה הראשונה בכדור הוא ברח לו מהיד, ולאחר מכן רשם שלוש החטאות ברציפות, פעם ראשונה בזריקה קשה תוך כדי סיבוב מול ריק ג'קסון החזק, לאחר מכן החטיא ליי-אפ במתפרצת וסיים עם פספוס של שלשה פנויה. גם בצד ההגנתי הוא פתח לא טוב, ולמרות שהפועל עצרה את גלבוע/גליל על 8 נקודות ברבע הראשון, היה נראה שהוא לא מוצא את עצמו.
המשחק השתנה ברגע שקרלון בראון מצא את הארפר מתחת לטבעת לסל קל, ומאז הפורוורד בן ה-24 פשוט היה נראה מצוין. בהגנה הוא עזר ליונתן שולדברנד לחטוף כדור, ומיד לאחר מכן סיים תרגיל בין שניים עם וינסנט קאונסיל בהגעה לקו העונשין. הארפר הציג גם תנועה יפה בתוך האזורית, כשהוא נע בצבע, קיבל כדור, וסיים בזריקה יפה. בהתקפה הבאה הוא נע בגב של האזורית, קיבל כדור וסיים עם סל ועבירה. את התנועה ללא כדור הוא ביצע עוד פעם אחת, ועוד נקודות שלו הגיעו במשחק מעבר. מנגד, בהגנה הוא קצת חלם, כשדשון סימס קלע עליו 5 נקודות ברציפות, מה שגרם לארז אדלשטיין להחזיר אותו לספסל.
הפועל תל אביב נראתה פחות טוב במחצית השנייה, אבל דווקא שחקנה של אורלנדו לשעבר הציג יכולת הגנתית טובה. זה החל עם מניעת כדור יפה על דשון סימס, ולאחר מכן עצר אותו באחד על אחד. בהתקפה הוא כבר היה פחות אקטיבי, והפעולה היחידה שביצע הייתה לקטוף ריבאונד התקפה, ולהגיע לקו העונשין אחרי תנועה. 6 דקות לסיום הוא יצא, רגע לפני הקאמבק של גלבוע/גליל, וראה את הקבוצה שלו מנצחת מהספסל.
מסקנות:
שלושה שבועות קשים עברו על הפורוורד הזר של הפועל תל אביב. הפציעה של רביב לימונד, והכניסה שלו וינסנט קאונסיל לחמישייה במקומו, אילצה את ארז אדלשטיין לקצץ לו את דקות המשחק. במשחקים מול חולון, ראשון לציון ונס ציונה הוא נראה לא טוב, אפילו פחות טוב מאיך שפתח את העונה. אם אפשר להסתכל על מגמה, במשחק מול גלבוע/גליל אפשר להאמין שג'סטין הארפר הפך צד של התקליט, והתחיל את הטיפוס שלו בחזרה מעלה. מהכישרון והפוטנציאל שלו התפעלנו כבר במעקב הראשון שלו העונה, הפעם נראה כי הוא כבר עמוק בתוך תהליך ההתבגרות והבנת המשחק האירופאי, ואפילו יותר בתוך השיטה שבה משחקת הפועל תל אביב.
הפתיחה של הארפר הייתה יכולה דווקא ללמד שהוא עוד לא שם. המהלך הראשון שלו הזכיר את הסיבוב הראשון. הוא ניסה לקחת את ריק ג'קסון, שחקן חזק ממנו בהרבה, עם הגב לסל, וסיים בזריקה קשה מאוד שלא קשורה להתקפה. אלא שמלבד לזה, כל הזריקות האחרות שלו, גם אלה שלא נכנסו בהתחלה, היו חלק מהשטף ההתקפי. אז אמנם לא צריך להתרגש משחקן שלוקח את מה שהמשחק נותן לו, אבל זה כבר מראה שמדובר במישהו שלא נמצא במלחמות אגו.
הדבר היפה באמת שהארפר עשה מול גלבוע/גליל היה לפתור במחצית הראשונה את הבעיות של קבוצתו מול האזורית. זה התחיל עם תרגיל בין שניים עם וינסנט קאונסיל, המשיך עם עלייה מקו הבסיס לקצה הצבע החשוף לנקודות קלות, ופעמיים נוספות הוא הגיע בגב של ההגנה לאזורים שהאזורית של שחקניו של דרוקר פשוט לא כיסתה. לתנועה החכמה שהוא למד ותרגל באימונים של ארז אדלשטיין ועופר רון צריך להוסיף את האלמנט המשמעותי במשחק של הארפר - הגובה והיד הרכה שלו. כשהוא מצליח לפנות את עצמו בתנועה לזריקות באזורים הנוחים לו, הפועל תל אביב מרוויחה, ובגדול.
גם אחרי המשחק המשיך ארז אדלשטיין להשוות את ג'סטין הארפר לג'וש דאנקן, בדיוק כפי שאנחנו עשינו במדור הקודם. הנתונים, גובה, יד רכה, אגרסיביות, תמיד היו שם. ההבדל העיקרי ביניהם עד היום היה בהבנת המשחק, תחום בו דאנקן מצטיין. ההתפתחות של הארפר העונה מקרבת אותו מאוד לרמה הזאת, ויש הרגשה שהוא יכול להגיע אפילו רחוק יותר בזכות האתלטיות שלו.
ציטוטים
ארז אדלשטיין: "ג'סטין הארפר היה מצוין ובגלל החוק הרוסי שאני הולך אחרת הוא לא פותח. ג'סטין צריך לעשות מה שהקבוצה צריכה, אם היה לנו סנטר גדול היה לו יותר קל. גם ג'וש דאנקן משחק לפעמים עם פרחוסקי ולפעמים על אליהו. אנחנו מלמדים אותו את הסגנון האירופאי, יש לו כישרון התקפי מדהים".
ג'סטין הארפר: "הייתי צריך להיות אגרסיבי בהתקפה כדי שהקבוצה תנצח, להוריד ריבאונדים ולשחק חזק. יש לנו רק שלושה גבוהים, ואנחנו חייבים להראות נוכחות מול קבוצות עם גבוהים".