5 במאי 2010. שני מחזורים לסיום העונה בליגה הספרדית, וריאל מדריד סירבה לוותר על מאבק האליפות. כריסטיאנו רונאלדו כיכב עם שלושער ב-1:4 על מאיורקה וסייע לצמק את הפער מברצלונה לנקודה. מאמנו מנואל פלגריני שיבח אותו בסיום ומיהר להזכיר: "כריסטיאנו הוא שחקן מצוין, אבל נאלצנו להעביר חודשיים בלעדיו כשהיה פצוע בתחילת העונה. אני רוצה לראות איך ברצלונה הייתה מסתדרת חודשיים בלי ליאונל מסי".
שלוש שנים וחצי עברו מאז אותה עקיצה/תהייה, ופלגריני, שממתין למפגש מול ברצלונה בשמינית גמר ליגת האלופות, ראה מאנגליה איך הקטלאנים מסתדרים לא רע בכלל ב-59 הימים בהם מסי נעדר בגלל הפציעה הטורדנית בשריר הירך האחורי. מאז שנפגע במגרשה של בטיס ועד הקאמבק עם הצמד כמחליף בשמינית גמר גביע המלך לרשת חטאפה ביום רביעי האחרון, ברצלונה אמנם הפסידה פעמיים, אך רשמה שבעה ניצחונות בכל המסגרות ושמרה על המקום הראשון בליגה. התלות המוגזמת במסי, זו שתפחה למימדי ענק בעונה שעברה ואף קיבלה את השם "Messidependencia", פחתה בצורה מסוימת. זו עדיין ברצלונה של מסי, אבל לא רק.
אתלטיקו מדריד - ברצלונה (ש', 21:00, ספ' 5): מסי לא צפוי לפתוח
קוקה - באתלטיקו מדריד כבר קוראים לו "השחקן המושלם"
מה קורה לדייגו קוסטה מול ברצלונה ומי השוער הטוב בליגה?
אחרי חודשיים מחוץ למגרשים, ליאונל מסי חזר עם צמד נגד חטאפה
ברצלונה חגגה עם מסי. אלכס סונג משוכנע: "המפלצת חזרה"
פלגריני לא נשאר להיאבק בברצלונה כמאמן ריאל מעבר לעונה ההיא. המשפט שלו, לעומת זאת, נותר חקוק בזיכרון של הקטלאנים. רבים תהו: מה שווה ברצלונה בלי מסי? אפילו אנדרס אינייסטה הודה לקראת סיום העונה שעברה כי התלות הזו בעייתית. עד העונה הנוכחית היו לו 61 משחקים בממוצע לעונה, כולל מפגשי הידידות הכי זניחים שאפשר לחשוב עליהם. מסי לא ויתר על אף משחק, ברצלונה לא חשבה לוותר עליו. 73 שערים בעונת 2011/12, 60 שערים בעונה שעברה - מסי נשא על גבו את כל הנטל. אז הגב עוד החזיק מעמד, אבל בשלב מסוים שריר הירך האחורי קרס. תקופה קצרה אחת בחוץ, ועוד תקופה קצרה. עד שבאה מכה לחודשיים. לרונאלדו זה קרה באוקטובר 2009, שמונה חודשים לפני המונדיאל בדרום אפריקה. למסי בנובמבר 2013, שבעה חודשים לפני המונדיאל בברזיל.
התלות המדוברת הזו - אותה Messidependencia - עמדה למבחן מהיר בעידן חרארדו מרטינו. אפילו הוא, שמלכתחילה ניסה לייצר למסי מנוחה, גם אם בניגוד לרצונו של הסופרסטאר, לא חשב שזה יקרה כל כך מהר. אולי ברצלונה הנוכחית פחות סוחפת מזו של פפ גווארדיולה וממשיכו טיטו וילאנובה, אולי יותר פגיעה ולבטח פחות מושתתת על סגנון הטיקי-טאקה המפורסם שלה. אולם, בניגוד לשני קודמיו בתפקיד, מרטינו נאלץ להתמודד עם חסרונו של מסי ונתן לכך מענה הולם. הוא קיבל עזרה מההנהלה בקיץ עם הנחתתו של ניימאר, אבל לכל היתר דאג בעצמו עם הענקת הביטחון לפדרו ובעיקר לאלכסיס סאנצ'ס, שכבר היה עם רגל וחצי חזרה באיטליה.
שימו לב לזה: בעונה שעברה לקח לאלכסיס 23 מחזורים כדי להבקיע שער ליגה ראשון, אי שם בפברואר מול חטאפה. העונה, אחרי 18 מחזורים שחלפו וחודש לפני פברואר, יש לו 11 שערים ב-14 משחקי הליגה בהם שותף. "ברצלונה כבר עמדה לזרוק 40 מיליון יורו לפח", כתב מיגל ריקו ב"אל מונדו דפורטיבו" בנוגע לאלכסיס, שנרכש על ידי ברצלונה באודינזה בקיץ 2011 (הכרטיס עלה 26 מיליון יורו; שכר והוצאות נלוות הקפיצו את הסכום הכולל). "לא פפ ולא טיטו הצליחו להוציא ממנו את המקסימום. מרטינו הגן עליו מול התקשורת, נתן לו עדיפות אפילו על חשבון ניימאר ושיקם כישרון שכולם כבר החשיבו לכוכב אבוד. ההיעדרות של מסי אילצה גם אותו להתעלות, ולראשונה זה שלוש שנים אלכסיס הוכיח שהוא יכול להיות משמעותי עבור ברצלונה".
זו התרומה של שחקני ההתקפה בברצלונה עד כה העונה
וכך זה היה בכל העונה שעברה (עדיין ללא ניימאר)
אלכסיס הוא לא היחיד. פרט לצ'יליאני שכבר אחרי חצי עונה השווה את המספרים מעונת הבכורה שלו בקאמפ נואו ואפילו הבקיע לראשונה בכדור חופשי, גם פדרו, ניימאר וססק פברגאס התעלו. חלקם עוד לפני הפציעה של מסי, חלקם רק אחרי. בכל מקרה, הנתונים הסטטיסטיים מדברים בשמם. כפי שניתן לראות בטבלה הגרפית, כל ארבעת השחקנים הללו כבר עברו את רף 10 השערים. פדרו שיפר את ביצועיו מהעונה החולפת, אלכסיס כבר השווה אותם ולשניהם יש כרגע יותר שערי ליגה ממסי. גם פברגאס צמוד מאוד למספרים שרשם בסיום העונה הקודמת. וניימאר? אם מתייחסים לנתונים של העונה שעברה, הוא מקבילו של דויד וייה. החלוץ שעזב לאתלטיקו מדריד תרם לברצלונה 16 שערים ושישה בישולים ב-40 משחקים בכל המסגרות ב-2012/13. הברזילאי רחוק מעורבות בשער אחד קטן מהשוואת התפוקה. ושוב, אנחנו בסך הכול באמצע העונה.
אחרי שני ההפסדים הרצופים לאתלטיק בילבאו (הפסד הליגה היחיד של ברצלונה עד כה) ולאייאקס, גם בתקשורת הקטלאנית האוהדת עסקו בהרחבה ב"חור שחור שיצרה ההיעדרות של מסי - חור שאף שחקן לא מסוגל לסגור". זה היה בתחילת דצמבר. בסוף אותו חודש ולכבוד סיום השנה האזרחית, הרוחות נשבו לכיוון אחר לגמרי. אמנם ברצלונה לא נתקלה ביריבות מהטופ האירופי וכאמור לא מרשימה כבעבר, אבל את השערים שלה היא המשיכה לכבוש בצרורות וגם הניצחונות הדרושים הושגו. "סיימנו את השנה על הצד הטוב ביותר", כתב צ'רלי רשאק, מאמן ברצלונה לשעבר, בטורו ב"אל מונדו דפורטיבו" הקטלאני. "בחייכם, מה עוד אפשר לבקש? מקום ראשון בליגה, העפלה לשמינית גמר ליגת האלופות ועליית שלב בגביע. הקבוצה מתקדמת ומגיבה היטב ללחץ הכבד מצד אתלטיקו מדריד הרודפת אחריה. וכל זה בלי מסי".
רשאק הסביר: "תוך שבועות ברצלונה עברה מטמורפוזה שהוכיחה שמרטינו יודע מה יש לו ביד. לפעמים כשכוכב גדול חסר, זו הזדמנות עבור אנשים להעריך את הפוטנציאל האמיתי של הקבוצה כולה ומאפשר לאחרים לנוע לקדמת הבמה. פעם ניימאר השכיח את התלות במסי, ואם לא הוא אז פדרו וססק הופיעו. מבחינתי, זו ההוכחה הטובה ביותר לקיומה של קבוצה. כשכוכב חסר, אחרים נוטלים את ההובלה ומייצרים פתרונות. אני אוהב את חלוקת השערים הזו, שהחלה עוד לפני שמסי נפצע. ברצלונה מרוויחה מזה כי בעונות קודמות גם היריבות התמקדו בעיקר במסי. עכשיו יש הרתעה מכיוונים נוספים".
אז רשאק משוכנע שברצלונה רק הרוויחה מתקופת ה"בלי-מסי" שלה, וכך גם טאטה מרטינו. הוא, שמראש לא שם את כל הז'יטונים על הטיקי-טאקה והכין תכניות גיבוי באמצעות משחק מהיר יותר והפעלה סיסטמטית של האגפים, רשם את ההצלחה המרכזית שלו עד כה דווקא בזירה של מסי. הסגנון של המאמן הארגנטינאי עדיין לא דופק כמו שעון. ברצלונה שלו היא עדיין לא המכונה המשומנת אליה הוא שואף, ובטח לא הקבוצה הקסומה שהייתה לפפ. אך לראשונה מאז עונת 2008/9, בה סמואל אטו ותיירי הנרי שיחקו לצד מסי וכבשו בצרורות, יש לברצלונה שוב צוות מסייע קטלני מבחינה התקפית. אפילו יותר משלישיית ה-MVP שהרכיבו מסי, וייה ופדרו. וזה עוד קורה בתקופה בה צ'אבי ואנדרס אינייסטה נמצאים בדעיכה.
"מרטינו ספג לא מעט ביקורות ואמרו שהוא רק מחכה לקיץ כדי לברוח מרוב לחץ, אבל צריך להודות שהוא עבר משוכה לא פשוטה שעלולה הייתה להכשיל אותו", נכתב ב"אל פאיס". "ברצלונה הזו פגיעה יותר וזקוקה לעוד דמות בהגנה, אך היא ידעה לייצר אלטרנטיבה ברגע שנקלעה לבעיה מהותית". עכשיו מתחיל המבחן האמיתי של ברצלונה. הרי אין אתלטיקו מדריד, ריאל ומנצ'סטר סיטי כדין גרנאדה, אלצ'ה וחטאפה. ב-2009/10, כאשר ריאל מדריד שיחקה ללא רונאלדו, היא הפסידה לסביליה וסיימה בתיקו בחיחון בלעדיו. ביתר המשחקים הנוחים היא ידעה לנצח. מיד כשחזר, הפסידה 1:0 בקלאסיקו לברצלונה. משחק שעל הנייר, עלה לפלגריני באובדן האליפות. לפחות לגרסתו של מרטינו, אצלו זה לא יקרה. כי "אין אפשרות שברצלונה לא תשתפר בעקבות חזרתו של מסי".
כעת המאמן הארגנטינאי יכול לשוב לרוטציה האהובה עליו ולכלול בתוכה - במידת מה - גם את מסי. הפרעוש עקב אחרי חבריו מהצד וראה לא רק שיש עוזרים טובים, אלא שאפשר גם להשאיר אותם לבד מדי פעם. אולי עכשיו מסי לא יתעקש על כל דקה כבעבר. ובכל מקרה, האג'נדה הברורה של מרטינו לא תאפשר לו להציב את מסי כל הזמן על המגרש. השאלה היא איך יצליח מרטינו לתמרן בין השאיפה לרצות את הכוכב הבלתי מעורער שלו לבין החשש מיצירת שחיקה שתגרום לו להיעדר בשלבי ההכרעה של העונה; ובמקביל, כיצד תחולק עוגת הדקות בין שאר שחקני ההתקפה שמצויים בכושר אישי מצוין? הנטל על הכתפיים של מסי הוא עדיין נטל משמעותי, אך כפי שהדגיש השבוע צ'אבי: יש מי שיכול להקל עליו ולעזור לו להמשיך להוכיח שהוא עדיין מספר 1 בעולם.
