חייבים להיות בטופ

יותר ממשחק חשוב: אוהד גרינוולד על פתיחת הטופ 16

מכבי תל אביב צריכה לנצח הערב בטורקיה, אבל אם לא, יותר מדי בעיות נסתרות מהעין עלולות להפוך לצרה אמיתית: הכעס החדש של ההנהלה על איכות המשחק תחת בלאט והשימוש של המאמן בגבוהים בליגה. החידה הרפואית סביב שון ג'יימס וההימור באי הבאת מחליף. הבלוג של גרינוולד

אוהד גרינוולד
ברני ארדוב

אומנם זהו רק המחזור הראשון של שלב הטופ-16, אבל חשיבות המשחק מול גלאטסראי חורגת מן המשמעות הספורטיבית המיידית שלו. אכן, אפשר שבדיעבד יתברר כי תוצאת המשחק הזה - לא רק זהות המנצחת, אלא גם ההפרש המדויק שבו יסתיים - יהוו פקטור משמעותי במועד חלוקת הכרטיסים לרבע הגמר; אלא שהרכב הקבוצה הטורקית מהווה, במידת מה, תמונת ראי לפילוסופיה הניהולית של מכבי תל אביב הנוכחית - ומכאן נגזרת יוקרתו המיוחדת של המשחק.

שכן בגלאטסראי התקבצו, באופן נדיר, מספר אקסים שניתן לכנותם "מיתולוגיים": מיתולוגיים לא בגלל היכולת שגילו על הפרק בהיכל, אלא בשל מה שהם מסמלים; ואשר האינטראקציה איתם הביאה ליצירת כמה מן התזות המפורסמות ביותר (וכמה מעקרונות הניהול המפורסמים ביותר) שניתן לייחס לדור הצעיר בצמרת המועדון.



מכבי תל אביב - גלאטסראיי (20:00, ישיר בוואלה! ובאפליקציות)

משדר: למה מכבי תל אביב שוב רוצה לזרוק את דיוויד בלאט?

היריב המפחיד והשחקן המעצבן: שאלון הטופ 16 שלנו לצהובים

החוזה שלא הכירו במכבי והגעגועים לפיני: ראיון עם קרלוס ארויו

מה עבר על ארויו מאז החזרה לאירופה ואיך הוא עדיין בגלא?

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
המגה סטאר האחרון של מכבי תל אביב. קרלוס ארויו (צילום: GettyImages)

בלו בראיון תקיף: "התקפות השחקנים על בלאט כואבות לי"

כל הדרכים של מכבי תל אביב מהטופ 16 להצלבה

הכירו את יריבות כל מכבי תל אביב בטופ 16

צפו: סיכום שלב הבתים של מכבי תל אביב ביורוליג

גלא בנויה, למשל, סביב כוכב אחד גדול - קרלוס ארויו מיודענו, שהוא השחקן האחרון אשר בעת שהוחתם במכבי כבר נחשב למגה-סטאר מוכח, מעין פרנצ'ייז פלייר בפוטנציה, בדומה לספאנוליס באולימפיאקוס או לנבארו בברצלונה או לרודי בריאל מדריד או לדיאמנטידיס בפנאתינייקוס הגדולה. מאז הניסיון עם ארויו ב-2009 החליטה ההנהלה של מכבי שלא להניח עוד את כל אונקיות הזהב שלה בכספת של שחקן אחד.

ובמבחן התוצאה, מאז אותה עונה איבדה מכבי שתי אליפויות ישראל והעפילה לפיינל פור אחד בחמש שנים.

ועוד בגלאטסראי משחק מילאן מצ'באן - מי שמסמל את היעדר יכולתה של מכבי המודרנית לקלוט זר צעיר ומוכשר ולטפח אותו בסבלנות - אפילו מקום בו החליטה, בצעד אמיץ, להשקיע כספים בלתי-מבוטלים בהחתמתו (וראו גם מקרה שרמדיני ואחרים).

וישנו פופס מנסה-בונסו, שסיפורו הקפקאי במכבי מסמל יותר מכל את הפער המדהים שקיים בין הצוות הניהולי לבין הצוות המקצועי, ואת היעדר ההחלטיות הכללית במועדון. כזכור, מנסה-בונסו חתם במכבי בקיץ 2012, בעיקר בלחץ ההנהלה (דני פדרמן) שהתלהבה מביצועיו בנבחרת בריטניה באולימפיאדה. דיוויד בלאט, שאימן אז את נבחרת רוסיה ואפילו שיחק איתה מול בריטניה של מנסה-בונסו, לא התלהב בתחילה, אך לבסוף אישר את המהלך.

מנסה-בונסו עבר ניתוח קטן לאחר האולימפיאדה - לטענתו בידיעת ובאישור מכבי, לרבות תקופת ההחלמה הצפויה - אלא שכשנחת בישראל בחודש ספטמבר, באיחור ניכר (באשמתו), טען הצוות הרפואי של מכבי שהחלמתו של מנסה-בונסו עלולה להתארך עוד יותר, עד בסמוך לפתיחת העונה, ובלאט מיד קפץ על עגלת הפרוגנוזה הזו כדי להורות על שחרורו. הסנטר הבריטי עזב את ישראל פגוע, והנה גם הוא מצא את דרכו אל גלאטסראי.

התארכות ההחלטה בעניין מנסה-בונסו הביאה לתגובת שרשרת שלילית ביותר, שבדיעבד אולי עלתה למכבי בהשפלה רבתי בסדרת רבע גמר היורוליג ולאובדן תואר האליפות. כתוצאה מהשחרור המאוחר של מנסה-בונסו נאלצה מכבי לאתר מחליף ממש בסמוך לפתיחת העונה - ובתחילת חודש אוקטובר, רגע לפני הטיפ-אוף של עונת 2012/13, הוחתם במקומו בחור בשם מלקולם תומאס, שהתברר כפלופ בקנה מידה אדיר. לאור הכישלון המסתמן עם תומאס ניסה מכבי להתחזק בשחקן פנים נוסף. דרקו פלאניניץ' כבר היה פלופ בקנה מידה קולוסאלי כך שהמפגש עם הפרצופים הללו מסתכם בהרבה יותר מארבעים דקות של כדורסל. הוא מהווה הזדמנות לעשיית חשבון נפש.

סיפור קפקאי בצהוב. מנסה בונסו (צילום: קובי אליהו)

אומנם, אלו מקרים שונים לחלוטין, אבל ניתן לאתר את אותם ניצנים של בלבול רפואי-מקצועי-ניהולי שניכרו אשתקד בעניין מנסה-בונסו גם במקרה הרלוונטי יותר של שון ג'יימס.

ג'יימס, נזכיר, אינו מתפקד כבר למעלה מחודש בשל כאבים עזים בגבו. הוא סבל מאותם כאבים גם בשנים קודמות, ולפני שנתיים אף הושבת לפרק זמן ארוך במהלך העונה. אלא שאז היה ג'יימס רק שחקן משלים, כך שהאימפקט המקצועי של היעדרו היה שולי. ואילו העונה נבנה משחק הפנים של מכבי במידה רבה על ג'יימס.

מה יש לג'יימס? מאיזו בעיה הוא סובל? הדעות במכבי חלוקות, ומאחורי הקלעים מעורר המקרה הזה סערה. מסופר כי ויכוחים מרים נרשמו באחרונה בנושא אפילו בין צוות הפיסיותרפיסטים (המצוין) של מכבי לבין מאמני הכושר, ומובן שגם ההנהלה והצוות המקצועי נקלעו לקלחת.

הרופא של מכבי בשנתיים האחרונות הוא ד"ר גיא מורג, שהוא אורתופד בהכשרתו, אלא שהוא אינו מומחה לבעיות גב (מתמחה בברכיים). לפני שבועיים, אחרי שבמכבי הבינו שהמקרה של ג'יימס מתחיל להסתבך, נשלח הסנטר לסדרה של בדיקות MRI אצל טובי המומחים בארץ, בפיקוחו של ד"ר מורג. החשש היה מבעיה בדיסק, שעלולה לחייב ניתוח קשה ובכל מקרה גוזרת השבתה ארוכה. בעיה שכזו לא אותרה. הדיאגנוזה הייתה שג'יימס סובל מבעיה עצבית, אך מקור הבעיה נותר עמום. אחת הסברות הייתה שהדיסק של ג'יימס לוחץ על עצב כלשהו בגב, וכתוצאה מכך סובל ג'יימס מכאבים ומשרירים תפוסים, שהיא תופעה פיזיולוגית מוכרת (השריר נתפס כדי להגן על העצב הלחוץ).

לפני שנתיים, כשג'יימס התלונן על כאבים לאורך זמן, כפי שקורה העונה, מבלי שאותרה הבעיה האמיתית, היו במכבי שחשבו שג'יימס מתפנק. גם היום יש שטוענים במכבי ש"לוקח לשון יותר מדי זמן לחזור מהפציעה הזו". אלא שג'יימס לא רק סובל, אלא בעיקר לא רוצה לקחת סיכון. הוא יכול לקבל זריקות לשיכוך כאבים, דבר שניסה בעבר, אלא שהן עלולות להחמיר את מצבו.

בינתיים החזרה למגרש של ג'יימס מתארכת משבוע לשבוע. לפני שבועיים לא הצטרף לנסיעה לאתונה ובקבוצה האמינו שעשרה ימי מנוחה יביאו אותו כשיר לטופ-16. במכבי הבטיחו שג'יימס ייטול חלק במשחק מול חולון, וכמובן יצטרף לנסיעה איסטנבול. אלא שגם מול חולון ג'יימס נשאר על אזרחי, וגם לנסיעה הנוכחית לטורקיה לא הצטרף.

במכבי חשבו על אפשרות להתחזק מתחת לסלים, אלא שגם בשל הסברה הרפואית שג'יימס אמור לשוב בקרוב, וגם בגלל ההיצע הלא מרשים בשוק השחקנים, החליטו שלא לבצע מהלך. השאלה הגדולה היא מה יקרה אם יתברר שג'יימס לא מסוגל לחזור בקרוב, או אף אם ינסה לשוב ויחווה כאבים מוגברים, כפי שקרה לו ב-12 בדצמבר, כשניסה להשתלב במשחק הבית מול ריטאס (שיחק 18 דקות), אבל מיד לאחריו הבין שאינו כשיר.

בכל מקרה, כעת טוענים במכבי שהתוכנית לגבי ג'יימס היא שיחזור לאימונים של אחד-על-אחד בימים אלו, ולקראת תחילת השבוע הבא ישוב לאימוני הקבוצה. אלא שגם בבסט-קייס-סצנריו, בו ג'יימס חוזר כבר בימים הקרובים להתאמן, חופשי מכאבים, חזרה שלו לכושר משחק תיארך עוד מספר שבועות, כי למעשה הוא אינו משחק כדורסל סדיר בערך מאמצע חודש נובמבר.

כך שגם אם יהיה כשיר לחלוטין, למשל, בעוד שלושה שבועות, אפשר ששניים-שלושה הפסדים בזמן הזה - למשל הערב, או בשבוע הבא בבית מול קובאן, או בעוד שבועיים בקובנה - וסיכוייה של מכבי להעפיל לשלב הבא ייפגעו באורח קשה. כי סופו שחורציאניטיס, גם בכושר מלא, ואלכס טיוס המשופר, מבינים במכבי, אינם מספיקים כשלעצמם לא רק כדי להתמודד מול המגדלים של ריאל וצסק"א, אלא אולי אפילו מול הגבוהים של גלאטסראי (מנסה-בונסו, מצ'באן, ארצג) וקובאן (מאריץ', הנדריקס ואחרים).

מצד שני, לאור רשימת שחקני הנפל שצורפו במהלך העונה בשנים קודמות, אולי ההחלטה שלא להתחזק בגבוה נוסף איננה רעה כל כך.

מי צריך להתאים את מי? דיוויד בלאט (צילום: ברני ארדוב)

ולקראת המשחק החשוב מול גלאטסראי ישנה עוד נקודה קריטית שראויה לציון. מכבי אומנם מנצחת, איכשהו, כבר שמונה משחקים ברציפות - בשיניים, בזכות מפרקים, בזכות התעלות בשניות האחרונות או פשוט בגלל החטאות עונשין סיטונאיות של היריבה - אבל בצמרת הקבוצה מודעים לכך ש"זה לא זה". לא רק סגנון המשחק המשמים מביא אותם לבקר קשות את בלאט מאחורי הקלעים, אלא בעיקר ההתנהלות של בלאט עם סגל השחקנים והתעקשויות של המאמן שאינן מובנות לכולם.

למשל, העובדה שבלאט מסרב לשחק בליגה עם שני גבוהים. בלאט מתאים את סגנון המשחק של מכבי לסמול-בול של הקבוצות הישראליות, אלא שלדעת גורמים במכבי, אלה הקבוצות האחרות שהיו צריכות להתאים את עצמן למכבי. יש לבלאט המון קומבינציות אפשריות: סופו וטיוס (או קודם לכן, טיוס וג'יימס), או סופו וג'ייק כהן, או אפילו טיוס עם אלטיט. אך המאמן בוחר, באופן עקבי, לשחק עם הרכבים נמוכים יותר.

ביקורת נוספת נוגעת לבעיית ניצול הסגל, והיא קשורה ישירות לסוגיה שלעיל. הזכרנו את כהן, ונוכל לדבר גם על לנדסברג, וקודם לכן על טיוס שכמעט שוחרר, ואפילו על טייריס רייס, שבינתיים מראה רק ניצנים, אחת למספר משחקים: התחושה בצמרת הקבוצה היא שבלאט לא מצליח, בניגוד לשנים עברו, למצות את מלוא הפוטנציאל של הסגל הנוכחי. זה אולי קשור לסגנון המשחק האיטי שגוזר בינתיים על הקבוצה, או להחלטות מקצועיות א-פריוריות שאינן מובנות לכולם, כמו ההתעלמות המופגנת מכהן ומלנדסברג במשחקי הליגה, אפילו כאשר שחקני הרוטציה הבכירים מופיעים מנומנמים, כמו במשחק האחרון מול חולון, אבל השורה התחתונה היא שהסגל הזה יכול להיראות הרבה-הרבה-הרבה יותר טוב, וזה אולי הדבר הגרוע ביותר שניתן להגיד על מאמן. כי טעויות תוך כדי משחק אפשר לעשות, ואפשר לקבל החלטה אסטרטגית שגויה פה ושם, ולעתים אפשר אפילו להיתקע עם סגל מוגבל ובעייתי שאין יותר מדי מה לשאוב ממנו, אך כל זה אינו המקרה הנוכחי. וכשהסגל לא ממצה את עצמו באופן עקבי (והרי טענות על חיבור אינן רלוונטיות בחודש ינואר) - זהו כישלון אישי של המאמן, וזו הסיבה המרכזית שבגינה מאמני ספורט מאבדים את עבודתם.

אל כל זה אפשר להוסיף בעיות כמו תסיסה מתמשכת בחדר ההלבשה, שלא נרגעת גם בשבועות האחרונים, וכעס עתיק על בלאט בשל היעדר שיתוף הצעירים (כהן, לנדסברג, אלטיט ואחרים). אכן, ניצחונות במכבי הן סם ההרגעה הבדוק ביותר, אך אל לכם לטעות: גם ניצחונות דחוקים, כמו זה האחרון מול חולון, מסבים לבלאט נזק עצום כלפי-פנים. ובמכבי יש אנשים שמודים כעת שהיו מפטרים את בלאט לפני מספר שבועות, אלמלא חששו מתגובת התקשורת והקהל.

ובכל זאת, הם אומרים לאחרונה בשיחות סגורות, ובניגוד להלך הרוח הכללי - הכיסא של בלאט אינו יציב. פתיחה גרועה של שלב הטופ-16, ודיבורים על פרידה מהמאמן יעלו גם יעלו. ובמקרה כזה, הפעם הם גם בהחלט עלולים להסתיים במעשה.

ohad@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully