אם יש משהו שמרגיז את דיוויד בלו במכבי תל אביב, אלו השחקנים שנהנים להאשים את המאמן. "כואב לי שדיוויד בלאט סופג התקפות כאלו משחקנים", מקונן בלו על ההתנהלות של חלק מחבריו לסגל. "דיוויד עושה עובדה מצוינת, זו הדרך הכי קלה עבורם לצאת מהמצב - להאשים אחרים. מה שניק קיינר מדלי אמר עליו? היתה לו הזדמנות להוכיח את עצמו. כואב לי כי אף אחד לא רואה את כמות השעות שהוא עושה בצפייה בווידאו בנוקיה. הוא הבחור הראשון להגיע והאחרון לעזוב. זה מראה עד כמה אכפת לו. אני שומע שהרבה בחורים מתלוננים כשהם נכנסים למשחק על כך שאם הם מפספסים שתי קליעות, מוציאים אותם מהמשחק. למה? אם תחמיץ שתי קליעות אבל תשקיע בריבאונד או תגנוב כדור- לא יוציאו אותך מהמגרש. אז כשאני שומע בשנים האחרונות בחורים שאומרים שהם לא מקבלים את הצ'אנס שלהם, זה לא מדויק. כי הם מתכוונים רק להתקפה. אלו שיעשו הגנה טובה ויילחמו על ריבאונד - הם אלו שישחקו. זה מה שהרבה שחקנים לא מבינים. זה גם מה שדיוויד עושה. למרות שיש כאלו שיטענו ההיפך. לדעתי זו לא העבודה של דיוויד לתת לשחקנים ביטחון, אם הם לא עושים דברים מסוימים. השחקנים הם מקצועיים, אנשים בוגרים, וככאלו הם צריכים להבין מה העבודה שלנו. וזה לא לקבל דברים ללא מאמץ. אתה צריך להרוויח את זה. זה שאתה מגיע למכבי לא אומר שמישהו חייב לך משהו. המפתח זה גם מה קורה כשאתה יוצא מהמשחק. מה שקורה עם לא מעט שחקנים זה שהם יוצאים מהמשחק, הם מדוכדכים וזה משפיע עליהם בהמשך הערב. ואז אתה מאשים את המאמן, כי לא שיחקת טוב. אבל לא , זה לא עובד ככה. אם השחקנים לא יאגרו את ההרגשות האלו, הם יוכלו להשתפר".
דיוויד, מבחינה מקצועית, הרוטציה של בלאט סופגת ביקורות. שחקנים משחקים משחק אחד 30 דקות, ואחר כך נעלמים. והם טוענים שהם מתקשים להתמודד עם השינויים הקיצוניים הללו בדקות המשחק. גיא פניני, למשל, כמעט ולא שיחק בחודש וחצי הראשונים של העונה, פתאום חזר לרוטציה והוקפץ ישר לחמישייה בליגה, ואחר כך שוב יובש, בעיקר באירופה. אלכס טיוס משחק און אנד אוף. יש שחקנים שבכלל הולכים לאיבוד בשיטה הזו. מנקודת מבט של שחקן הקבוצה, מה אתה חושב על הרוטציה של בלאט בין המשחקים? עד כמה זה פוגע בחוסן הנפשי של השחקנים?
"אני מבין את מצב הרוטציה, אבל זה הכדורסל בכלל באירופה. לקבוצות הכי טובות באירופה יש לפחות 12 שחקנים טובים, ובכל קבוצה כזאת תמיד יש בחור אחד שמשחק ואחר שלא. אני חושב שלפני שמאשימים את הרוטציה של בלאט, צריך לבחון את הסטטיסטיקה ולראות למה שחקן מסוים יצא מהרוטציה. שוב, רוב השחקנים יגידו שמגיע להם דקות משחק כי הם קולעים. אבל אם הם לא מוצאים לפועל את תכנית המשחק, הם לא יכולים לקבל דקות משחק. במשחקים יש כלים מסוימים בהגנה, ועקרונות. ואם אתה לא הולך לפי הכלל הזה אתה לא יכול לשחק. אז אתה צריך לפתח עקביות בהגנה ובמה שצריך כדי לשחק, וזה המצב גם במקרה הזה. גם אני, בפעם הראשונה שהגעתי למכבי, הייתי נהדר באימונים אבל לא קיבלתי הרבה דקות. רק לקראת סוף העונה שיחקתי יותר. שחקנים צריכים להבין בעצמם למה הם לא משחקים הרבה, ואם אתה לא רוצה לשאול את המאמן למה אתה לא משחק- תהפוך להיות השחקן ההגנתי הכי טוב ואז תשחק. דיוויד הוא הבוס. הוא רואה דברים ששחקנים לא רואים כשהוא יושב במשרד שלו ומנתח את הווידיאו".
"אני חושב שהרבה שחקנים משחקים בשביל עצמם", ממשיך בלו, "ומה שהם לא מבינים שהדרך הכי קלה להצליח זה דווקא ההיפך. לשחק בשביל הכלל. בשביל הקבוצה. גם אם זה לא עבור המאמן, אני משחק עבור הבחור לידי. כי דווקא בקבוצות הכי טובות לא תמיד יש את המאמנים הכי נחמדים".
***
דיוויד בלו נמצא היום בעמדה שבה הוא יכול להגיד את כל האמת שלו. כשהפרישה באופק, ומאחוריו כל כך הרבה קדנציות בצהוב, לקלע המופלא של מכבי תל אביב אין בעיה להסביר מה חורק במכונה לקראת הטופ 16. הוא שיחק בקבוצה הנהדרת הקודמת של דיוויד בלאט, זו שהסתיימה בגמר פיינר פור, והוא מבין בדיוק מה ההבדל בין העונה ההיא לעונה הזו השחקנים, והשחקנים בלבד. "אין לנו השנה הרבה בחורים שיכולים לעשות מה שדורון פרקינס עשה בהגנה. פארגו הוא אתלט בשני צדי המגרש. גם ליאור אתלט נהדר. זו מנטליות אחרת וסוג שונה של אתלטיים ממה שהיו אז ויש עכשיו. אני לא אומר פחות טובים, אלא שונים".
הפועל ירושלים מאוד רצתה אותך בקיץ. ראית את הפרויקט שבנו שם. למה לא חתמת שם?
"תחושת הבטן והלב שלי אמרו לי לשחק עם מכבי. ירושלים גם רצתה שאחתום לשנתיים, ומכבי הסכימו לשנה. וזה יותר נכון לי כי לא יודע אם אמשיך בעונה הבאה, ומכבי כיבדו את זה. הם הבינו איפה אני בחיים ולא לחצו אותי לחתום על חוזה לשנתיים. אני מרגיש מוערך. אולי הרגשתי לא מוערך בעבר, אבל מכבי לא מצמצה כשרציתי לחזור, בטחו בי כשאמרתי שאני בכושר, וקיבלו אותי בחזרה בזרועות פתוחות. עבורי זו הערכה".
האם אתה חושב שירושלים יכולה להוות אלטרנטיבה אמיתית למכבי?
"יש להם בסיס אוהדים טוב, נראה שלהנהלה אכפת מהשחקנים שם, בראד גרינברג הוא מאמן טוב שמבין את הישראלים והזרים, יש להם ארנה חדשה עוד מעט. אז הם יכולים להיות קבוצה טובה מאוד".
איך ראית את ההחלטה של ליאור אליהו לעבור לשם?
"איפה שהיה חותם, זו החלטה נכונה לליאור".
מכבי סיימה את השלב הראשון ביורוליג עם 80 אחוזי הצלחה. ועדיין, יש טענות שאתם לא משחקים כדורסל טוב מספיק.
"אני לא רואה את הביקורות כי אני לא קורא עיתונים. הטענות מגיעות מאנשים שרבים מהם פשוט רוצים לראות אותנו נכשלים. ובכלל, אני יכול להגיד שזה לא מטריד אותי או את החברים שלי לקבוצה, כי אנחנו יודעים עד כמה טובים אנחנו וכמה טובים אנחנו יכולים להיות. לא במקרה סיימנו ראשונים בבית שלנו. אנחנו אנושיים. אנחנו ממשיכים ואחרים מנסים להוריד אותנו ולהגיד דברים שליליים עלינו. זה משהו שקשה לנו להעריך או לקבל".
יש בקבוצה הזו המון שחקנים שיודעים לשים את הכדור בטבעת. הרבה אתלטיות. לכאורה, הרבה כלים לעשיית נקודות. ועדיין מכבי לא קולעת מספיק. בפעם האחרונה הגעתם ביורוליג ל-80 נקודות במחזור השני. גם בליגה אתם לא מצליחים לנצח משחקים בהתקפה. למה זה קורה?
"הקבוצות הכי טובות שזוכות באליפויות הן אותן קבוצות שמציגות הגנה טובה. זו המטרה. אנחנו לא מחפשים רק לקלוע נקודות אלא לנצח משחקים. לגבי ההתקפה, אולי זה עניין של כימיה. זו השנה הראשונה שהשחקנים משחקים ביחד, הם לא יודעים עדיין איפה למצוא אחד את השני על המגרש".
המפקפקים בכם שואלים: מי זו מכבי הנוכחית? קבוצת התקפה? קבוצת הגנה? מה דעתך?
"הייתי רוצה להגדיר את מכבי כהגנתית. זה בגלל שאני רוצה להגיע לאליפויות וזו הדרך. ואם היו שואלים אותי מה אני רוצה, זה להיות קבוצה הגנתית טובה שמשחקת התקפה טוב. כך גם בלאט אומר לנו שעלינו להיות".
לקראת הטופ-16, אילו נקודות במשחק שלכם דורשות שיפור?
"דבר ראשון, עלינו לשפר את ריבאונד ההגנה. אנחנו משחקים הגנה טובה עד לנקודה שאנו מובילים ביורוליג, אבל כדי להיות קבוצה הגנתית אפקטיבית ולהגיע לשלב הבא אתה צריך לשלוט בכל האספקטים בהגנה, כמו גם להוריד את כמות האיבודים והחלטות נכונות יותר בהתקפה".
לא מעט פעמים, כשנכנסים לחדר ההלבשה לאחר משחקים, שחקנים נראים לחוצים, מסובבים את הכיסא לקיר. רואים בבירור את הלחץ עליהם.
"אני לא חושב שזה עניין של לחץ, אלא עניין של אישיות, כמה מהבחורים פשוט לא אוהבים לדבר עם התקשורת או מרגישים בנוח על כך. שיחקתי עם שחקנים טובים מאוד שהיו כך, אולי יש כאלו שפשוט לא רוצים להגיד משהו שאולי יתחרטו עליו".
אבל זה לא קשור רק לתקשורת. רואים על הספסל של מכבי הרבה שחקנים שניכר על הפנים שלהם היטב התסכול, הם עוזבים את חדר ההלבשה והפנים שלהם לא מסתירות את מה שהם חשים. לרייס למשל את היה את התקרית עם בלאט, שהוא לא רצה בכלל לגשת לפסק זמן שבלאט העביר.
"בנקודה הזאת של הקריירה שלי אני יכול להביט על זה ולזהות דברים דומים כשאני הייתי שחקן צעיר יותר. המטרה שלי אז היתה לעלות בדרוג האישי שלי ,כשחקן, כי זו העבודה שלי, ככה חשבתי לעצמי אז. לכן אם לא שיחקתי מספיק, או שלא הייתי מרוצה מהסטטיסטיקה שלי, הרגשתי שאני לא יכול לעלות במעמד כשחקן. אני חושב שזה דבר טבעי שכל שחקן צעיר מרגיש בתחילת ובאמצע הקריירה. רק בשלב מאוחר יותר הם מבינים שיש במקצוע יותר מאשר לטפס בסולם המעמדות. כמו ליהנות מהמשחק, להעריך את מה שיש לך ולהשקיע את מה שלמדת. גם אם אתה לא משחק בכלל, אז אתה צריך לעודד את אלו שכן משחקים".
אחרי ההפסדים בליגה ולוויטוריה היתה מחשבה בהנהלה לפטר את בלאט. האם הרגישו את זה בקבוצה? והאם השחקנים מרגישים שמערכת היחסים בין המאמן להנהלה לא טובה?
"אני באופן אישי לא מקשיב לשמועות. כשאתה מפסיד המאמן הוא המטרה הקלה ביותר ואולי לכן זה פורסם. אני לא חושב שהשמועות השפיעו על השחקנים".
***
בוא נדבר קצת על הליגה הישראלית. הפסדתם כבר ארבעה משחקים, ובעצם לא זכור משחק שבאמת הרשמתם בו בליגה. אפילו מול נתניה התקשיתם, אמש הלך קשה מול חולון. זו הליגה הכי קשה שאתה זוכר מאז שהגעת למכבי?
"ההפסדים שהיה לנו בשלב המוקדם של העונה לא היו טובים למועדון. לפעמים אם אנחנו לא מגיעים לשחק ברמה הגבוהה ביותר בליגה הישראלית. יהיה קשה לזכות במשחקים כך, הרי קבוצות באות לשחק הכי טוב שלהן מולנו. אם ניקח אליפויות וננצח, אף אחד בסוף העונה לא יזכור לנו את זה. מאז אנחנו במומנטום והנחנו את זה מאחורינו".
דעתך על ההשתלבות של טייריס רייס? איך אתה רואה את מה שעובר עליו?
"טייריס הוא שחקן עם המון תשוקה, שחקן אמוציונאלי שעובד קשה ואוהב את המשחק. כשטייריס ניצח את משחק החוץ מול ריטאס הוא היה הגיבור, הוא רק צריך להמשיך מה שהוא עושה. דבר אחד שהוא אולי צריך ללמוד זה לא להראות איך הוא מרגיש. זה טוב שהוא מרגיש את זה, אבל אם הוא מראה את זה פומבית, אנשים מפרשים את זה לא נכון לפעמים".
יש תחושה שמכבי הולכת בשנים האחרונות אחורה לגבי כל מה שקשור לרכש. היית כאן בשנים הגדולות, כשהגיעו כוכבים כמו פארקר, שאראס ו-וויצ'יץ'. בשנים האלה מכבי הצליחה לגנוב שחקנים מוכשרים בכסף קטן שהפכו לכוכבים. אבל בשנים האחרונות מגיעים לכאן המון כישלונות. למה לדעתך זה קורה, ומה צריכים לעשות אחרת כדי לשנות את המצב?
"אני הבחור הלא נכון לשאול את זה. באופן אישי, אני סבור כי הלקח שניתן ללמוד, זה שלא צריך לא להחתים בחורים רק על פי הסטטיסטיקה אלא על פי האופי שלהם ואתיקת העבודה שלו. בכלל, זה דבר בכדורסל שאולי לא מוערך מספיק. לפעמים עדיף להחתים שחקן שייקח שבעה ריבאונדים ויקלע רק ארבע נקודות ויהיו לו את התכונות האלו, ולא להחתים שחקן שכתבו שהוא קולע 17 נקודות במשחק".
ואולי הבעיה היא ששחקנים מתקשים להתמודד עם הלחץ של מכבי - עם הדרישות של התקשורת, של האוהדים? ואולי זו ההצלחה של העשור הקודם שהפכה את המשימה של השחקנים הנוכחיים לבלתי-אפשרית? כאילו הקבוצה הנוכחית משחקת תחת צל כבד.
"בואי אני אשאל אותך: האם השוו את הקבוצות האלו לקבוצות שהיו עם מיקי ברקוביץ וטל ברודי? קל למבקרים לרדת עלינו עכשיו כי אנחנו לא הקבוצה של 2004, אבל האוהדים שאוהבים אותנו רוצים שנגיע לאותה רמה והישגים, וזה בסדר מהאוהדים שירצו את זה, אבל אלו זמנים אחרים, שחקנים אחרים, וגם הכדורסל בעולם השתנה. הלחץ מהתקשורת על השחקנים? לי זה לא מפריע, אולי יש שחקנים שזה כן משפיע עליהם. ה'צל' של הקבוצה ההיא לא מפריעה לשחקנים. להחיות את הרגעים ההם זה אולי מה שהאחרים עושים אבל לא אנחנו".
***
בלו יודע שזוהי אולי ההזדמנות האחרונה שלו להותיר חותם. "עוד לא החלטתי אם לפרוש בסוף השנה, אשב עם עצמי בסוף העונה ואחליט. יש סיבה ששחקנים מפסיקים לשחק, כי זה כואב פיזית. תלוי איך ארגיש. ניקולה וויציץ' הפסיק לשחק, בסופו של דבר. הגוף אומר לך: 'תפסיק לשחק'", הוא אומר.
האם אתה מתכוון לקחת על עצמך יותר בטופ-16?
"ההיסטוריה מראה שככל שהעונה מתקדמת, אני משחק טוב יותר ואינטנסיבי יותר. אהיה יותר פורה ואתרום יותר".
עד כמה אתה מרגיש שחזרת לכושר? איזה שינוי חל בך?
"פיזית אני חושב שאולי אני לא קופץ גבוה כמו שהייתי, אבל אני מחפה על זה בכך שאני יותר חכם ועם יותר ניסיון משהייתי. אני קולע טוב יותר ובהגנה אני יותר חכם. גם אם פיזית הלכתי צעד אחורה, מנטלית לקחתי צעד קדימה. לא יודע מה טוב יותר. עבורי, להיות מחוץ למגרש גרם לי להבין שאני אוהב לשחק כדורסל יותר מאשר אני אוהב להיות שחקן כדורסל מקצועני. בכדורסל מקצועני יש ציפיות, פציעות, לצפות בווידאו, אימונים על סיטואציות. אבל ברגע כשאתה משחק 5 על 5 באימון או נכנס למשחק עצמו , אז מתחיל הכיף האמיתי. ברגעים האלו, כשאני משחק מול 11 אלף צופים בנוקיה, אני חווה את אותה שמחה ששיחקתי עם חברים שלי בשנה שלא שיחקתי. בכך שהתרחקתי מהמשחק וחזרתי הבנתי שאני פשוט אוהב לשחק. זה גם גרם לי להעריך יותר כל דקה ודקה".
מה עוד?
"לפני שנתיים הייתי חוזר הביתה, פותח אתרים וצופה בקליפים של המשחק, הייתי קורא את המאמרים ומה העיתונות כתבה. לפני שנתיים, אם היינו מנצחים אבל הייתי משחק לא טוב ולא קולע, אז אולי לא הייתי כל כך שמח. לפני שנתיים, אם הפסדנו, והייתי קולע 30 נקודות אז הייתי חושב לעצמי 'הפסדנו, אבל קלעתי 30 נקודות'. עכשיו, פשוט כיף לשחק. ולא אכפת לי כמה אני משחק וכמה קלעתי באופן אישי".
מבחינת מאזן הכוחות והיכולת הנוכחית, איפה מכבי יכולה לסיים בטופ-16? הרי אומרים שריאל וצסק"א הן ברמה אחרת. אולי המקום הריאלי של מכבי בבית כזה הוא המקום השלישי?
"כל קבוצה מתחילה ב מאזן חדש בטופ 16. בדרך כלל הקבוצות שמסיימות ראשונות את הסיבוב הראשון הן הפייבוריטיות. כל קבוצה אפשר להביס. ריאל מדריד? אני לא מסכים. בסופו של דבר יש חמישה שחקנים על הפרקט, בדיוק כמונו. המטרה שלנו היא לא להגיע לשלב הבא או אפילו לשלב הפיינל פור, המטרה שלנו היא להשיג את הכל וללכת על הכל. העובדה שאנחנו מובילים באירופה באספקטים מסוימים בהגנה, יכולה לתת לנו מדד איפה אנחנו נמצאים".