בוידאו: מכבי תל אביב לפני ההמראה לטורקיה
ארבע שנים עברו מאז עזב קרלוס ארויו את מכבי תל אביב, ומחר (חמישי, 19:45, ישיר בוואלה ובאפליקציות) הוא פוגש לראשונה את הצהובים פנים-אל-פנים. מאז הספיק לעשות סיבוב נוסף ב-NBA, לערוק שוב לאירופה ולהשתקע בטורקיה. את השנה הלחוצה במכבי תל אביב הוא לא שוכח. לפי החוזה המקורי שלו, היה יכול להותיר חותם עמוק הרבה יותר ביד אליהו. "לא הרבה יודעים, אבל היה לי חוזה לשלוש שנים במכבי תל אביב. נתקעתי עם סיטואציה מוזרה שם אחרי עונה אחת. הם אלה שעשו חושבים לגבי". רגע לפני המשחק, הוא מספר בראיון מיוחד על השנה בצהוב ובעיקר על השנים היפות בטורקיה שבאו אחר כך, במהלכן הוביל את בשיקטאש וגלאטסראיי לאליפויות אחרי שנות בצורת ארוכות.
שאראס של טורקיה: המהפך שביצע קרלוס ארויו בקריירה
דייויד בלו תוקף את שחקני מכבי תל אביב בראיון
כך מכבי תל אביב תגיע להצלבה: תרשים זרימה מיוחד
בלאט: "אין לנו את הלוקסוס להסתכל יותר מדי קדימה"
ניקולה וויצ'יץ': "לא נראה לי שיגיע שחקן נוסף"
קרלוס, אנשים לא יודעים איך לאכול את גלאטסראיי. מצד אחד, זו לא קבוצה עם מסורת כדורסל ענקית - בוודאי שלא באירופה. מצד שני, פתאום גלא הרימה את התקציב והחתימה המון שחקנים גדולים. מה המטרות שלכם בבית הזה - טופ-8? פיינל פור?
"בכל קיץ, כשאני מתחיל להתכונן לעונה החדשה, אני נכנס לסטייט אוף מיינד של להגיע הכי רחוק שאפשר, בכל המסגרות. כשמתחילים האימונים אני מנסה להטמיע את זה בחברים שלי לקבוצה. אמרתי להם גם בתחילת העונה: אולי אתם לא מאמינים, אבל אנחנו צריכים להאמין שאנחנו יכולים להגיע לפיינל פור. זה תלוי רק בנו. בכמה נהיה קשוחים מנטאלית. אנחנו יודעים שהכי חשוב לשמור על הבית שלנו, במיוחד בטופ-16, ובחוץ לשחק הכי חכם וטוב שאפשר כדי לאסוף כמה ניצחונות. אנחנו משחקים כדי לנצח בכל משחק. יש לנו את היכולת ואת השחקנים עם הניסיון".
איפה אתה מדרג את גלאטסראיי בבית כזה?
"ריאל היא ריאל. צסק"א לא הייתה גדולה בשלב המוקדם. מכבי היא יריבה קשה, גם קובאן ויתר הקבוצות, אבל אני חושב שאנחנו יכולים להעפיל לשלב הבא. המפתח הוא להיות מודעים לכך שבבית אסור לנו להפסיד לאף קבוצה. אם נהיה בריאים אני מאמין שנהיה בסדר, כי הבריאות היא האויב הכי גדול שלנו. איבדנו כל כך הרבה שחקני מפתח. אם לא היו נפצעים לנו כל כך הרבה שחקנים היינו יכולים לעשות משהו גדול מאוד העונה, אבל אנחנו עדיין קבוצה חזקה ועדיין מאוד תחרותיים".
מה לגבי הפציעות שלכם - מזל רע, או אולי הכנה גופנית לא טובה מספיק?
"פציעות הן חלק מהמשחק. אתה לא יכול לשלוט בזה".
אתה יודע שהקבוצה הטורקית האחרונה שעשתה פיינל פור הייתה אפס פילזן ב-2001. מאז הטורקיות שפכו המון כסף, אבל לא הגיעו לשום מקום ברמה האירופאית.
"זה נכון. אבל יש לנו הזדמנות מיוחדת לפנינו. אני מקווה שנהיה אחראיים ונבין שאנחנו יכולים לעשות משהו גדול. יש לנו העונה הזדמנות להיות חלק מההיסטוריה".
בתור המנהיג של הקבוצה, הרבה תלוי באיך תופיע לטופ-16.
"אני יודע. אני מנסה להעניק מהניסיון שלי. תמיד הייתי שחקן קולני, ובגלאטסראיי אני השחקן הכי מבוגר בקבוצה. אני בר מזל ששיחקתי ב-NBA הרבה שנים יכולתי לתרום לחברים שלי בקבוצה. אני חושב שהרכז צריך להיות קולני, לכוון ולנווט, והחברים שלי בקבוצה מגיבים אליי היטב".
עד כמה פופס מנסה-בונסו רוצה להוכיח למכבי שהוא כשיר, אחרי הפארסה של העונה שעברה?
"פופס לא שמח ממה שקרה עם מכבי, אני יודע את זה. הוא חושב שהיה אפשר לטפל אחרת בעניין שלו. ממה שהבנתי ממנו, מכבי החתימה אותו מתוך ידיעה שהוא פצוע ושייקח לו קצת זמן לחזור לכושר, ואז החליטה לשחרר אותו. אבל אמרתי לו: זה מה שזה, חלק מהביזנס. פופס מצוין בשבילנו. הוא היה השחקן שהיינו צריכים. יש לו יכולת סיום חזקה בצבע. אם הוא יהיה בריא, הוא יהיה מאוד משמעותי בהמשך העונה".
***
איך זה לשחק תחת מאמן כמו עתמאן?
"הוא מאמן מצוין והוא הסיבה העיקרית שבגללה הגעתי לגלאטסראיי. הוא מבין אותי ומכבד את מה שאני עושה על המגרש. עתמאן הוא מאמן שמקשיב גם לשחקנים. הוא קשוח איתנו אבל יודע לשמוע אותנו, כשיש לנו רעיונות".
התחושה היא שהקבוצה משחקת כדורסל איטי כשאתה על המגרש, ועם אנדר ארסלן קצת יותר מהר. וביחד נראה שקצת קשה לכם.
"אה - לגמרי ההיפך! אנחנו אוהבים לשחק יחד. זה משנה את הטמפו של המשחק. כשאני וארסלן משחקים יחד אנחנו יוצרים יותר הזדמנויות ויצירתיות בפיק אנד רול. יוצרים הרבה מיס מאצ'ים ורצים יותר. תראה, במשחקי החוץ אנחנו בכל מקרה מאטים את הקצב, כי בחוץ אתה לא משחק רק נגד היריבה אלא גם נגד הקהל שלה. בבית אנחנו רצים קצת יותר".
מהן נקודות החוזק שלכם, בעיניך, ומהן נקודות החולשה?
"אתה עיתונאי מישראל, אז לא אדבר איתך על החולשות שלנו. נקודות החוזק? אנחנו מאוד בטוחים בעצמנו. משחקים כדורסל נלהב ובטוח".
***
עד כמה שונים החיים בטורקיה מהחיים בתל אביב?
"זה סגנון שונה לגמרי, אבל באופן כללי זו אותה אווירה מבחינת להיות בעיר גדולה. למשפחה שלי טוב, יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים, וזה מה שחשוב לי. איסטנבול היא אירופה, וזה סגנון חיים קצת שונה מאשר בארה"ב. אבל אם למשפחה שלי נוח אז גם לי נוח. אני אומר לך, אני לא יכול להתלונן על הטיפול של מכבי בשחקנים שלה. זה Class A Organization. הם נתנו לי כל כך הרבה כבוד ואהבה כשהייתי שם ודאגו לי ולמשפחה שלי. האנשים של מכבי הם מקצוענים, ומכבי זה אחד המועדונים האירופאים שמתנהלים כמו קבוצת NBA".
מה עם געגועים לפיני גרשון? הוא מפרשן עכשיו את המשחקים של מכבי. תהיה לך הזדמנות לפגוש אותו.
"באמת? אני שמח. אני מאוד מתגעגע לפיני ומצפה לראות אותו. לא מזמן דיברתי עם המאמן שלי עליו. אני חושב שהיה לי חיבור טוב איתו. בעונה ההיא, לצערי, לא הצלחנו במיוחד ביורוליג, אבל עשינו דברים טובים בליגה הישראלית. זכינו באליפות, שזה היה דבר מאוד חשוב. זו הייתה עונה קשה, עם הרבה שחקנים שבאו והלכו - פייזר, באטיסטה, רודני ווייט ואחרים. זה היה ממש משוגע. אבל אנחנו השחקנים נשארנו ביחד, ועברנו את זה. אני חושב שהאנשים מבחוץ ביקרו אותנו יותר מדי כי הם התקשו להבין את הקושי שהיה לנו באותה עונה, ואולי לא העריכו מספיק את המחויבות שהייתה לנו למועדון. תגיד, דרק (שארפ) עדיין במכבי?".
לא. בשנתיים האחרונות הוא שימש כעוזר מאמן שני, אבל בקיץ עזב את מכבי וחזר לארה"ב אחרי כמעט 20 שנה בישראל.
"באמת? דרק היה מנהיג, שחקן כל כך תחרותי. הוא הבין את המשחק והיה מטורף על כדורסל. אני יודע שהאנשים במכבי ובישראל כיבדו אותו מאוד. אני מקווה שמכבי יחזירו אותו לקבוצה".
***
עם יד על הלב - האמנת שבשלב הזה של הקריירה תגיע לטורקיה, במקום לסיים כווטרן ב-NBA?
"כל דבר קורה מסיבה מסוימת. בטורקיה קיבלתי את ההזדמנות לשחק את הכדורסל שלי, ואני מאוד שמח מזה. אני כאן כי רציתי להיות כאן. היו לי הזדמנויות להמשיך ב-NBA, אבל עבורי הכי חשוב זה לשחק ולא לשבת על הספסל. אני אוהב את המשחק וגם בגילי רוצה להתפתח ולהיות פרודוקטיבי. אני מאושר שהייתה לי הזדמנות להיות חלק מה-NBA במשך כל כך הרבה זמן, אבל ההחלטה לעזוב לא הייתה קשה".
אומרים שההבדל בין ארויו הנוכחי לבין ארויו של מכבי הוא שלקדנציה שלך בתל אביב הגעת בסיטואציה אחרת; לפרק זמן מוגבל, מתוך מטרה לחזור לארה"ב. כאילו חשבת שאתה לא שייך לרמות האלה, אבל הגעת בשביל הכסף הגדול שהציעה מכבי. ולעומת זאת עכשיו חזרת לאירופה מתוך הבנה שאתה הולך להשתקע - וזה השפיע על היחס שלך למשחק ולסביבה. לכן גם אולי יצא לך שם במכבי של שחקן קצת מתנשא, ובטורקיה אתה לגמרי חלק מהקבוצה.
"תראה, זה נכון שעכשיו אני במצב מנטאלי אחר מאשר אז. הארכתי את החוזה שלי כאן בעונה נוספת, אז אני יודע שאני נשאר. גלאטסראיי הראו שהם בוטחים בי ובכדורסל שלי ואני לא מתכוון לאכזב אותם. אני רוצה להרוויח את המשכורת שלי בדרך הנכונה ומקווה להביא עוד תארים לקבוצה. אני יודע שכאן אני נמצא ואני מתמקד בחיים הנוכחיים שלי. אבל מה שאתה אומר על מכבי הוא לא נכון. אני לא יודע כמה אנשים מודעים לזה, אבל כשבאתי למכבי חתמתי על חוזה לשלוש שנים. אומנם הייתה לי בכל קיץ אופציית יציאה ל-NBA, אבל בעיקרון באתי בסטייט אוף מיינד של לחיות בתל אביב שלוש שנים. לצערי אחרי העונה הראשונה נקלעתי עם מכבי לסיטואציה מוזרה. אני רציתי להישאר, אבל מכבי החליטה לעשות חושבים. מאוד הצטערתי שנאלצתי לעזוב. הבעיה הייתה בעיקר כלכלית, כי למכבי היה קשה להמשיך עם החוזה שלי. הבנתי וכיבדתי את זה, וחתמתי במיאמי. מכבי רצתה שאשאר, אני רציתי להישאר, אבל מכבי דיברו איתי על שכר אחר לגמרי. אני רוצה להדגיש שמאוד הייתי שמח להישאר בישראל. אהבתי את האוהדים, את ההנהלה, פיני היה מעולה עבורי. בסופו של דבר זו הייתה החלטה של מכבי. אבל אין לי הארד פילינגס. זה חלק מהמקצוע. אני מצפה כבר לחזור ליד אליהו ולפגוש את כל הפרצופים המוכרים. אולי רוב האנשים כבר לא שם, אבל שמעון עדיין במכבי, ומשפחת פדרמן, וחלק מצוות האימון, ואמי (ביטון), אז אין לי שום דבר מלבד אהבה וכבוד לאנשים האלה. הרגשתי שמכבי פתחה בפניי דלת לאירופה ואני לא שוכח להם את זה".
***
אתה יודע שאתה השחקן הכי יקר ששיחק במכבי תל אביב, ובישראל בכלל. מאז, מכבי לא שילמה עוד סכומים דומים אפילו לאלו ששילמה לך. ומאז מכבי עברה לבנות קבוצה בסגנון אחר: לפזר את הכסף על פני יותר שחקנים, מאשר לרכז אותו סביב כוכב אחד. מה דעתך על שיטת הבנייה לאורך - האם היא עדיפה, או שאולי עדיף לבנות קבוצה סביב כוכב מסדר הגודל שלך או של ספאנוליס?
"קודם כל, אני מודע לעובדה הזו, ועבורי זה כבוד ענק. לגבי השאלה שלך: יש כל כך הרבה אלמנטים שצריך לבחון. למשל: איזה מאמן יש לך? איזה שחקנים כבר חתומים בקבוצה? מה היכולות הכלכליות של הקבוצה - גם אם יחתום כוכב, מי יקיף אותו? וכו' וכו'. כל האלמנטים האלה באים יחד. אם יש לך סגל שמורכב מתמהיל של שחקנים מנוסים שכבר זכו באליפויות, אתה יכול להקיף אותם בצעירים, בתנאי שגם יש לך מאמן מנוסה. לפעמים השיטה הזו עובדת ולפעמים השיטה האחרת. תראה למשל את פנרבחצ'ה: בשנה שעברה היו להם שחקנים מעולים, אבל השנה הם הביאו את אוברדוביץ' והם משחקים מעולה. אז מי אני שאחליט?".
אתה בן 34. כמה שנים עוד נשארו לך בכדורסל?
"יש לי חוזה לעוד שנה בטורקיה. בקיץ אהיה בן 35, אבל אני מרגיש מעולה. אני שומר על הגוף שלי. בסוף הקיץ אחליט האם להישאר בנבחרת או לא. אני חושב על זה. ונראה משם. יש לי עוד מה לתרום".
