התייצבות איזורית: שי האוזמן מסכם מחזור בליגת העל

ההגנה של שרון דרוקר מרחיקה את גליל מהתחתית, מכבי ת"א סוף סוף מצמיחה גבוה ישראלי ראוי. שי האוזמן מסכם מחזור

שי האוזמן
צילום ועריכת וידאו: יוסי ציפקיס

1. לרגע אחד ניתן היה לעצום את העיניים ולדמיין עונות אחרות, ומוצלחות הרבה יותר של הצהובים. בעיצומו של עוד מחזור ליגה מרתק, מהסוג שלמרבה ההפתעה (וההנאה) אנחנו מקבלים שבוע אחר שבוע, הגיעה מכבי ראשון לציון לנוקיה והחזירה אותנו למחוזות המוכרים עם הדומיננטיות המובנת מאליה של מכבי תל אביב. עוד יום של חול, שמטרתו העיקרית היא לשמר את הטריות של השחקנים לקראת המשחק החשוב יותר ביורוליג. אלא שכפי שכולם כבר יודעים, העונה הזאת – נכון לעכשיו – רחוקה מלהיות עונה סטנדרטית, ולכן צריך בהחלט להבליט כמה נקודות חיוביות מבחינתה של מכבי. קודם כל היכולת להוריד את אחת מקבוצות ההתקפה הגרועות ביותר בליגה עוד יותר בסקור ולגרום לה להיראות אפילו רע יותר. ובעיקר היכולת להכניס את המשחק לגארבג' טיים עוד בשלב שבו פורצים למגרשים אחרים בערב הכדורסל שבטלוויזיה.

על רקע הנתונים האלה אפשר להתעלם מעוד הופעה חסרת השראה של הצהובים, מעוד ערב בעייתי בכל הנוגע לריבאונד ההגנה ובעיקר מעוד משחק שבו אתה לא יודע מי השחקנים שיקבלו קרדיט מדיוויד בלאט. כך או כך, עושה רושם שמשהו מעניין קורה עם בן אלטיט. בעיקר בדקות שניתן היה לראות ברמלה מהליגה הלאומית אבל אפילו בכמה קטעים שבהם הוא דורך על הפרקט בליגה של הגדולים. אז אולי אולי, בסופו של תהליך ולאחר העבודה המאומצת עליה מספרים לנו, תוצרת הצוות ווייצ'יץ' את אבי אבן, ייצא למכבי תל אביב גבוה ישראלי ראוי למאכל. נעקוב.

מכבי ת"א טיילה ב-58:79 על ראשל"צ, נס ציונה בפסגה

מדור המעקב של אור שקדי התעודד מהשיפור של טייריס רייס

מכבי ראשון לציון הפכה למובילה במירוץ אחרי יובל נעימי

טוב לדעת (מקודם)

פתרון מדוייק לכאבי רגליים וגב בחצי שעה - ובמחיר מדהים

לכתבה המלאה
יש עתיד? בן אלטיט (צילום: יוסי ציפקיס)

מכבי ראשון לציון ביצעה בקיץ מהלכים שבהחלט נראו הגיוניים. החתימה שני פורוורדים סופר אתלטיים ואגרסיביים בדמות האחיות טזמין ודוויין מיצ'ל, שהיו אמורים לייצר עבורה ביטחון בעמדות 3-4. הלכה על בטוח בעמדה מספר 1 עם שני וטרנים מקומיים בדמות חג'ג' ובן דוד. הלכה על סיפור דמוי אדריאן יוטר עם אודיאקוסה שהגיע מהלאומית. המשיכה לתת קרדיט, לפחות בתאוריה, לשני הפרנצ'ייז פליירס האמיתיים שלה דאוסן וסולומון. והתרסקה לחתיכות. מפאת מגבלות הטקסט שלנו כאן, נסתפק ונאמר שהנחות הבסיס והעבודה אולי היו הגיוניות, אבל הנחות זה נחמד ל-BLACK FRIDAY.

ההחלפה של בוסני במתן חרוש סימנה שינוי בקו החשיבה, שבא לידי ביטוי בראש ובראשונה, בהחתמתו של ג'יימס תומאס על תקן העוגן ההגנתי בפנים. ועדיין, נראה שיותר מדי בעיות עדיין קיימות אצל הכתומים של פרי. ואם צריך לסמן עמדה בעייתית במיוחד, סביר להניח שמדובר בעמדת הגבוה הישראלי. בקבוצה שבא כרגע יש שני גארדים זרים, טובים יותר או פחות, שלא יכולים להשתחל לעמדה מס' 4, חייבים גבוה ישראלי סביר כדי לאפשר לשניהם לשחק ביחד תחת מגבלות החוק הרוסי. לא נראה שדניאל איידן או איגור נסטרנקו, בכל הכבוד הראוי, מסוגלים לאייש את העמדה.

יספק את מה שהיה חסר לקטש? אלישי כדיר (צילום: מגד גוזני)

2. בראיון שנתן אחד מעוזרי המאמן של הפועל אילת לפני תחילת העונה, נטען שהקבוצה מיצבה עצמה במעין נס טוברוק גרסת הכדורסל, לפחות בכל הקשור לזרים. ועל כן, בהמשך להצלחה עם סקוטי הופסון ואילי הולמן בעונה שעברה, נאמר באותה הכתבה, הפכה אילת לקבוצה שחרטה על דגלה איתורם של זרים צעירים מוכשרים אשר עוברים ממנה לרמות הגבוהות של אירופה. הפועל אילת, בגלגול הנוכחי, קיימת זו העונה השניה. בעונה הראשונה היא רשמה שתי הצלחות ענקיות בכל הקשור לאיתור הזרים, ובמקביל הצלחות פחותות בהרבה עם הזרים האחרים, ועדיין הרימה יופי של סגל וסגרה עונת בכורה מצוינת. לפחות נכון לנקודת הזמן הזו, לא בטוח שלהצהרות של עוזר המאמן יש כיסוי. יינסי גייטס הוא זר טוב, שלא מספק את הנוכחות שהייתה לאילת בעונה שעברה בצבע בכלל, ולא נראה כמי שמתאים לשיטת הפיק אנד רול בכל מחיר של קטש בפרט. או אולי נגיד שעודד קטש לא ממש מראה סימנים לכך שהוא מוכן להתאים את השיטה שלו לשחקן מסוגו של גייטס.

רודריק ופאלמר הם שחקני התקפה שונים ומוכשרים, כל אחד בדרכו. העניין הוא שברמת העמדה על המגרש, נראה שהם דורכים האחד על הבהונות של האחר ואף אחד מהם לא מצליח להיכנס לעמדת הגארד היוצר והמגוון שרקד על הפרקט של קטש בעונה שעברה, תפקיד שיועד בתחילת העונה לרודריק. גם בוגר אוניברסיטת אינדיאנה הווינר ווטפורד לא מצליח להרים כרגע את הקבוצה למקומות אחרים, ועם כל הביקורות (המוצדקות) שהיו על ג'רום טילמן בעונה שעברה, אין ספק שהאגרסיביות שהוא סיפק בעמדה מספר 4 לא קיימת כרגע. אולי ההחתמה של אלישי כדיר תוכל לסייע בעניין זה ולשחרר את ווטפורד למשבצת הסטרץ'-פור שתפורה עליו. מדובר רבות על בעיות האופי והיציבות של הפועל אילת נכון לעכשיו ועל כך אין ויכוח. לא מספיק מדברים על איכותו של הסגל. עם כל הכבוד לנצחונות היפים שעשתה אילת עד כה בליגה, לא בטוח שסגל השחקנים הזה חזק מספיק כדי לקחת את הקבוצה של אפיק נסים למקומות אליהן היא שואפת להגיע.

כשמגיע, מגיע. שרון דרוקר (צילום: אדריאן הרבשטיין)

3. שרון דרוקר חטף לא אחת במדור הזה, לא מעט בגלל הכדורסל שהקבוצות שלו הראו ולא פחות בגלל איכויותיו כמרואיין. אנחנו מטיפים כאן לכדורסל אגרסיבי ופשוט, מהסוג שמעט מדי קבוצות מציגות בשלולית שלנו, והגליל של דרוקר היא לבטח לא אחת כזאת. מצד שני, ובמיוחד על רקע הבחירה של מרבית מאמנינו המצוינים להחליף הגנות טקטיות בקצב מסחרר, במקום לנסות ולעבוד על הגנות בסיסיות ואיכותיות, משחקת הגליל בשבועות האחרונים הגנה בסיסית אחת. הגנה אזורית. לא מחליפים בכל פוזשן ולא מתחכמים בכוח. ועל הדרך, מתאימים את ההגנה לשחקן המרכזי של הקבוצה, ריק ג'קסון, שככל בוגר אחר של אוניבסיטת סירקיוז, לא ממש יודע לשמור שום הגנה זולת ZONE. על רקע סגל השחקנים החיוור, האולם הביתי שלא קיים בגן נר, פציעתו של הרכז רובינסון והיכולת ההתקפית שעדיין (למרות השיפור המסוים שחל שם לאחר החתמתו של דשון סימס) רחוקה מלהרשים, עושה רושם שדרוקר הצליח לייצב את הגליל, להרחיק אותה מהתחתית ולהשאיר אותה רחוקה, אולי, מהלך אחד מלהתקרב לחלק העליון של הטבלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully