הקריירה הבאה של אברהם גרנט

לפני כמה שנים סייר איש עסקים בישראל עם אברהם גרנט. האיש התעניין בהקמת אקדמיה לכדורגל, והשניים ניהלו שיחה בנושא. בכיר בהתאחדות תפס את גרנט באמצע השיחה, והציע: "עזוב את השחקנים, אתה צריך ללמד מאמנים ועסקנים".

גרנט נדלק.

***

אם מישהו במדינת ישראל יודע מי יאמן את הנבחרת בקמפיין המוקדמות ליורו 2016, הוא שומר את הסוד ממש טוב. אלי גוטמן לא הודיע אחרת, ולכן יש להניח שהוא רוצה בתפקיד. בעת שכסאו של אריק בנאדו רעד, הדיווחים על מועמדותו של גוטמן למכבי חיפה התחזקו מדי שעה, אבל כרגע, גוטמן מגיע לקרית אליעזר רק כדי לצפות בהפועל חיפה מפסידה למכבי תל אביב, ולא למטרות אחרות. הגיוני מצד גוטמן לרצות עוד קדנציה. מאמן נבחרת ישראל זו משרה שלרוב מוסיפה יותר שערות לבנות מאשר שורות חיוביות לרזומה, אבל אם לאמן את הנבחרת, אז זו הקדנציה לעשות זאת.

ביורו 2016 בצרפת תשחקנה 24 נבחרות, והסיכוי של ישראל גדל בהתאם. אנשים רבים רוצים את התפקיד (כמעט כל שם אפשרי נזרק לסיר הספקולציות בחודש האחרון), ואם "ועדת האיתור" התורנית קוראת, היא מוזמנת לדעת שאפילו מאמן נבחרת הולנד הצעירה, קור פוט, התעניין ועשוי להציע עצמו לג'וב דרך סוכנו, בקרוב מאוד. פוט התאהב בישראל ביורו הצעירות האחרון, ובקיץ כבר גישש ובירר האם אחת הקבוצות הגדולות בישראל מחפשת מאמן. רק בית"ר ירושלים היתה פנויה באותו הזמן, ואלי טביב בחר באלי כהן.

אז אנחנו יודעים שהרבה אנשים רוצים לאמן את הנבחרת בקמפיין הבא, אבל מה המועמד התמידי אברהם גרנט רוצה? הדיווחים על גרנט, כרגיל, רצים מרתון. עוד הצעה ועוד הצעה, רשמית ולא רשמית, עוד ארוחה במסעדה שלוזון אוהב ועוד ניסיון ועוד גישוש. נכון לכתיבת שורות אלה, גרנט לא הצהיר שהוא מעוניין בתפקיד, ויותר חשוב, גרנט לא הצהיר שהוא לא מעוניין בו. בימים אלה הוא בכלל נופש בחו"ל עם אשתו צופית, ולא נראה שהוא מחכה ליד הטלפון ומרפרש אתרים.

מדוע גרנט לא מוציא הודעה רשמית שבה הוא מכריז כי לא ייאמן את הנבחרת בשום מצב – הודעה שכנראה היתה גורמת למינוי מהיר יותר של גוטמן? בגלל שגרנט הוא אשף תקשורת. בישראל זה כינוי גנאי, אבל גרנט לבטח יודע שלהגיד "לא" למדינה שלך זה דבר שלא עושה טוב. וכמובן, אין מה לעשות - ככול ששמך מוזכר יותר, כך אתה נשמר בעניינים. למאמן שרוצה עוד תפקיד בחו"ל, למשל, לא מזיקות החדשות שבנבחרת ישראל מאוד רוצים אותו לעוד קמפיין. וכל עוד הוא יכול למשוך זמן, לחכות עוד קצת להצעה אטרקטיבית יותר, למה לא לעשות זאת?

סיני התפטר, ייטב לוזון מאמן מכבי פתח תקוה

בבית"ר ירושלים בינתיים מחכים

רוזנטל על האיש החסר במכבי ועל אלו שבאמת מפריעים לבית"ר

הדוח של חכמון: דורה קרא לי סמרטוט

יצא יורם ארבל, נכנס מאיר איינשטיין

אז מה אברהם גרנט רוצה? זה אמנם לא קשור לנבחרת, אבל לאחרונה גילה המאמן סוף סוף מה התוכנית העסקית שעומדת לנגד עיניו בשנים הקרובות.

המאמן הישראלי הוזמן לתערוכת Four Four Jew במוזיאון היהודי בלונדון, תערוכה שמלמדת על תפקיד הכדורגל בחיי יהודי בריטניה. הוא הגיע למוזיאון בלוויית דייויד דין, לשעבר סגן יו"ר ארסנל וסגן יו"ר ההתאחדות האנגלית. בין היתר נשאל שם גרנט על קריאות גזעניות במהלך משחקים, וענה שהוא מאמין יותר בחינוך מוקדם מאשר בענישה חזקה. "חינוך תמיד עדיף", אמר שם. "אנחנו צריכים לברר מדוע אנשים מתנהגים בצורה מסוימת ולא רק להעניש אותם על כך". בהמשך נשאל גרנט על ידי עיתונאי האם אין בכוונותיו להשקיע בכדורגל הישראלי, ללמד, לפתור בעיות, לנצל את הידע שצבר מעבר לים. גרנט ענה: כן.

אז הנה התוכנית העתידית של גרנט: הוא רוצה לאמן בעוד קדנציה אחת לפחות, בין אם בקבוצה או בנבחרת, וכמובן שחו"ל זה האופציה הראשית. אבל התפקיד הבא כנראה יהיה התפקיד האחרון על הקווים. בעוד שנתיים או שלוש מהיום, גרנט רוצה להקים אקדמיה בישראל. ולא, לא הרבה שחקנים יעברו שם. בכלל לא. זה החלק המינורי.

גרנט אכן הקשיב לבכיר ההתאחדות שהמליץ לו את שהמליץ לו, והרעיון התגבש אט אט בראש. כרגע, החזון של גרנט כולל אקדמיה שמתמחה בקורסים למאמני ועסקני כדורגל. לפי המאמן, שחקנים וכישרון יש פה, אבל לא יודעים לעבוד איתם ולנצל את המאגר. גרנט קורא ושומע שעסקנים ישראלים טוענים ש"צריך לעשות פה עבודת שורש", אבל אף אחד לא יודע מהי אותה עבודת שורש. הוא רוצה קו אחיד לאימון ספורט, מגיל צעיר, והוא רוצה שעסקני ספורט יתנהגו בצורה הכי מקצועית שאפשר. זה כולל גם התנהלות מול תקשורת. לפי התוכניות של גרנט, גם לעיתונאים יהיה מה ללמוד באקדמיה הזו. בקיצור ולסיכום, הוא רוצה להכניס את כל מה שראה בחו"ל לתוך סילבוס. בגזרת הבונוס, בין אם להרצאה באקדמיה ובין אם סתם לביקור נימוסין, גרנט מפנטז להביא לכאן את ארסן ונגר.

יהיה מעניין לראות האם גרנט יילך חזק עם החזון. על פניו, מדובר ברעיון מעניין ומבורך. בישראל, גרנט הוא לא קונצנזוס. ההצלחות הכבירות שהשיג, גם אם חלקן התרחשו בעזרת קשרים חזקים, עדיין נתפסות פה כ"פוליטיקה זולה" במקרה הטוב ו"תחת" במקרה הרע. לדרור קשטן יש כבר תואר – המאמן המעוטר בישראל – אבל גרנט, שהיה במרחק החלקה מלהיות אלוף אירופה, עדיין לא נתפס פה כמאמן הכי גדול בכל הזמנים. באנגליה, הוא עדיין מוזמן לכל תוכנית אפשרית. הוא נודד מאולפן לאולפן ומבקר תכופות בפודקסטים. ולא, אתה מחפש לראות היכן מקניטים אותו ומתי צוחקים עליו, אבל לא עושים זאת. נראה כאילו ממש מתעניינים בדעתו בכל נושא אפשרי. לא משנה איך גרנט גרם לכך – זו אומנות.

לעצמו ולביתו, גרנט השיג את כל מה שיכול היה להשיג. שיא הקריירה כבר נקבע. מקצועית, הוא כבר לא יזכה בליגת האלופות. כלכלית, הג'וניור והג'וניור של הג'וניור שלו מסודרים. אז כן, יהיה מבורך אם הנוסע המתמיד יגשים את חזונו הטרי ויחזור לישראל כדי לנסות לתרום ולשפר. ככול שנהיה אמביוולנטיים לגביו, אי אפשר להכחיש שאת הידע שיש לו – בהתנסויות טובות ורעות – אין לאף איש מקצוע ישראלי. לכדורגל שלנו, שהביא את גרנט מפתח תקוה ללונדון, מגיעה תמורה. אנחנו מחכים.

***

נישאר על הקווים. ליגת העל קיבלה בסוף השבוע טוויסטים חזקים בעלילה. המון תבוסות, המון ביקורות, המון שמועות. אז אלו מאמנים מבין ה-14 צריכים ללכת על ביצים? ניר קלינגר עדיין לא מתרומם מהבינוניות של אשדוד, שלומי דורה עדיין לא ממש מוביל קבוצת צמרת ורב"ש עדיין לא תואם את הציפיות לשלמן הובא, אבל אם רוצים לדבר לחץ, הנה הטופ-5.

5 חיים שאבו. כמו קודמו, רפי כהן, ש"אם לא יחליט אנחנו נחליט בשבילו", גם שאבו יכול ללכת בכל רגע. אולי בכלל הלך אתמול, וכולנו לא יודעים ולא נדע. ובגלל שכבר אמרנו שהפועל ניר רמת השרון זה לא בדיוק מועדון כדורגל ראוי כרגע, נמשיך הלאה, לעולם האמיתי.

4 דרור קשטן. הסיבה שהמאמן המעוטר בישראל לא מדורג גבוה יותר, בהתאם למצבה המקצועי הנוראי של קבוצתו, היא בגלל שעדיין לא מדברים חזק יותר על אופציית עזיבה. כלכלית, בני יהודה תיפגע מאוד אם תפטר אותו; מאותה סיבה, וכי זה לא באופי שלו, קשטן לא יתפטר על דעת עצמו. סביר להניח שעד המחזור הקרוב החמסה תחזיק מעמד, והכיסא עדיין מוגדר יציב יחסית. הרזומה והמורשת? אלו מקבלים הגדרות אחרות לגמרי ככול שהעונה הנוראית חולפת.

3 אריק בנאדו. אל תתנו לניצחון הנוח מול בית"ר במחזור האחרון לרכך את המצב. נושא המאמן במכבי חיפה מורכב, וראינו בעונה שעברה שהבוס לא מהסס לעשות סטופ לקדנציה - אפילו כשמדובר בסמל. הסיבה שבנאדו תופס את המקום הזה במצעד הזה היא בבחינת "מה שיש לו להפסיד". וברשימה זו, לבנאדו יש הכי הרבה מה להפסיד. בגלל שהוא נמצא במועדון היוקרתי ביותר, בתפקיד חלומי שנחת עליו מבלי שבכלל ציפה לו. אם, איכשהו, המצב יתערער שוב (למשל, בעקבות הפסד כואב להפועל תל אביב הערב) ובסופו של תהליך בנאדו יפנה את מקומו, הוא כנראה יצטרך להתחיל מתחתית שרשרת המזון. אם בכלל ירצה בכך.

2 אלי כהן. מבין כל הנמצאים ברשימה זו, מאמן בית"ר ירושלים הוא היחיד שלא תלוי בתוצאות - מעמדו מעורער בכל דקה, בכל שנייה, מרגע שקיבל את התפקיד. לפי גורמים בבית"ר, את המשחק מול אשדוד הוא עוד ינהל, אבל הלחץ תוקף לפני כל משחק. שיחת הטלפון הסוערת עם "נציג הבעלים" חיים רביבו לפני שבועיים מציגה את כל הכאוס. כהן נמצא במאבק בלתי אפשרי, והוא אפילו לא יכול לדעת מי האויב הכי גדול שלו בכל רגע נתון. הוא צריך לרצות את הבוס הגדול, את הבוס המשני (שבמקרה גם אח של שחקן שהוא לא ממש רוצה), והכי חשוב - את הקהל התובעני, שמסרב לקלוט שאסופת השחקנים הזולים שהגיעו לבית"ר ירושלים העונה שווה מקום שישי, בלחץ. וכשארבעת המשחקים הקרובים של בית"ר הם באשדוד, מול מכבי, בדוחא ומול באר שבע, הכיסא לא חם, הוא שורף. לאלו שמתחבטים בשאלה מי יישאר יותר זמן, אלי כהן או חיים רביבו - לכו תדעו, זה אולי ייגמר בתיקו ושניהם יילכו מהר משחשבנו.

1 משה סיני. הטקסט הנוכחי נכתב אתמול בלילה, ובפסקה זו בדיוק הובאו טענות שהיום בצהריים כבר עוטפים איתן דגים.

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il

לפוסטים קודמים בבלוג