1. מגיע לחולון שנתחיל דווקא איתה את הטור. אבל אתם איך זה, הסיפור תמיד הוא מכבי. והסיפור הזה צריך להתחיל דווקא במקום הלא צפוי, בדיוויד בלו. מהרשרושים מסביב אפשר לחשוב בטעות שהשילוב (ועוד בחמישיה) של שחקן שרק הרגע הגיע הוציא את הצהובים מהקצב. שיבש את החיבור. אז קבלו נתון בלו סיים את המשחק במדד פלוס מינוס של 5 למעלה. כלומר, בדקות שבהן הוא לא היה על המגרש, מכבי הפסידה ב-15 הפרש.
מכבי תל אביב לא צריכה להיות מודאגת במיוחד מההפסד לחולון. היא בהחלט צריכה להיות מודעת לבעיות שלה. תתחילו להתרגל למנטרה הבאה: הסמול בול עליו הוחלט במהלך בניית הקבוצה הוא מהלך מסוכן במיוחד. קודם כל בגזרת הריבאונד (כשאפילו קבוצה נמוכה כמו חולון שוחטת את מכבי בקרשים 27:35) ושנית בנושא קצב המשחק. אם מריצים הרכבים נמוכים, צריכים לשחק התקפה מתאימה. שזה בעיקר תרגילים קצרים ונקודתיים יותר וקצב משחק מהיר יותר. מצד שני, בשביל ריצה צריך ריבאונד.
ומה עם הגו-טו-גאי? למי בקבוצה הזאת אפשר לתת את הכדור כדי לתת גול? ג'ו אינגלס ממשיך להראות סימנים של קודם כל שוטר. דווין סמית' היה כזה מאז ומתמיד. כנראה שבגלל זה החליטו להחתים סקורינג גארד שיכנס לחמישיה בעמדה מספר 1. ההחלטה הייתה נכונה. לא בטוח שהליהוק.
אפשר להגיד על גוני יזרעאלי הרבה מאוד דברים. חלקם טובים, חלקם (הדי גדול) פחות. דבר אחד שאי אפשר לקחת מהבחור הוא היכולת שלו להשתלט על משחקים. לטוב או לרע, כשגוני יזרעאלי על המגרש, וזה רלוונטי לכל קבוצה בה שיחק, הקבוצה הופכת להיות שלו. אין הרבה שחקנים ישראלים שאפשר להגיד עליהם את זה. לא מעט פעמים זה ייצור קונפליקטים וחיכוכים. אתמול אפשר היה לראות משחק של ערוץ הגולד בשידור ישיר. וכל הקרדיט לגוני יזרעאלי (ולשדים של חולוניה).
2. בטור שסיכם את גמר טורניר ווינר הערנו שתי הערות מרכזיות לגבי ירושלים. האחת נוגעת לקשיים שיש לבראד גרינברג להתמודד עם ספסל ארוך. השנייה למחסור בגו-טו-גאי בקבוצה מהבירה. ומה שהיה נכון למשחק ההכנה, נכון עוד יותר להפסד הביתי במחזור הראשון לאשדוד. מאמנה של ירושלים שיתף 11 שחקנים במהלך המשחק. והצליח להישאר בדקות האחרונות עם השחקנים הלא נכונים. הרצון לתת בטחון ליותם הלפרין הוא בטח שלא רעיון רע, אבל לפחות שלשום, הוא עלה לו במשחק.
הבעיה החמורה יותר היא הבעיה המבנית בסגל של ירושלים. כתבנו ונסביר זאת שוב. דרווין קיצ'ן הוא יותר בול הנדלר (איכותי ככל שיהיה) מאשר שחקן שיכול לייצר לעצמו. רונלד דופרי הוא שחקן התקפה אתלטי וזריז, אבל מוגבל במיוחד. שניהם ביחד מייצרים קו אחורי שמזמין הגנות בונקר ובזה ליגת העל שלנו ומאמניה מתמחים. ארטיום פרחוסקי הוא שחקן שאפשר לדחוף לו, פה ושם, כדורים פנימה. לא יותר. מכבי תל אביב שלחה אליו שמירות כפולות בגביע ווינר (במחצית הראשונה) ושילמה מחיר. אשדוד ויתרה על התענוג מההתחלה. וג'וש דאנקן? דאנקן שחקן מוכשר ואהוב במיוחד על כותב שורות אלה. אפשר ורצוי להגיד עליו הרבה דברים טובים, אבל הוא לחלוטין לא קודם כל ברמת האישיות שלו שחקן שרוצה ומסוגל להיות ה-איש. וככה נשארת לה הקבוצה של גרינברג כשהיא רוויית שחקנים שכל אחד מהם מושלם לשחק לצידו של הגו-טו-גאי. רק ששכחו להחתים אחד כזה. רגע, לא כתבנו את זה גם על מכבי?
מצד שני, לחבורה של נתי כהן דווקא יש אחד כזה, והוא היה ההבדל היחידי בין נצחון דו ספרתי באדום לבין הפסד. קוראים לו אוסטין פרימן. אז נכון שפרימן קיבל מוניטין של שחקן שקולע הרבה בקבוצות שמפסידות, אבל מדהים שמקבלי ההחלטות שם החליטו בקיץ לוותר על פרימן ולקחו במקומו תייר מזדמן מונצואלה בשם אולי ביילי, שהיה גם השחקן ה(ממש) לא נכון וגם בעמדה הלא נכונה. בכל מקרה, מוטב מאוחר. לאשדוד צפויים עוד ימים לא קלים השנה, אבל הקשיחות בצבע שאפיינה אותם במהלך דקות מסוימות (ממרקוס דאב, ראיין פיטרסון שהוא סוג של רומיאו טראוויס לעניים וגם עמית ביר כץ) במלחה היא נקודה ממנה הם אמורים לשאוב עידוד.
3. בראיון סוף המשחק נשאל רביב לימונד אם העונה הזאת היא שנת מבחן עבורו. שאלה משונה במיוחד לשחקן בגילו ובמעמדו. נכון שברמת הרזומה והקבלות לימונד לא צריך להוכיח דבר לאיש. מצד שני, הבחור מנתניה סוחב על הגב חבילה של ציפיות בלתי ממומשות. והוא יודע את זה יותר טוב מכולם. במהלך שנים על גבי שנים החליטו מאמנים על גבי מאמנים לאלף אותו. ללמד אותו. להראות לו. ובשוך הסערות ובחלוף העונות, נותר לימונד עם תדמית של שחקן שלא מתאים לסכמות קבוצתיות. שחקן שעסוק יותר מדי בחישובי מגיע לי-לא מגיע לי.
החיבור שלו העונה עם ארז אדלשטיין הוא הזדמנות בלתי חוזרת להוכיח לכולם אחרת. קצב המשחק והסטים ההתקפיים של האדומים, ביחד עם הגישה הבלתי שגרתית של אדלשטיין יכולה להוביל את רביב לימונד, סוף כל סוף, למצות את הפוטנציאל שלו ולהפוך לגארד הישראלי הטוב ביותר בליגה. לא פחות. ואחרי שהפועל תשלים את הרכבת הקו האחורי ותחבר לקרלון בראון ולימונד את הפוינט גארד המתאים, יכולים לעשות שם עונה מעניינת מאוד.
