בוידאו: מאמנו של כריס וורן, אפי בירנבוים, על המטרות של בני הרצליה העונה
במהלך השבוע החולף עשינו בוואלה! ספורט הרבה כבוד לשחקנים הישראלים כשהצגנו את הדירוג שלהם על פי מיטב פרשנינו בתוספת אנשי כדורסל מובילים. אלא שעם כל הכבוד לישראלים, מי שעושה באופן מסורתי את הליגה טובה יותר, לפי הפרשנים והקהל, הם השחקנים הזרים. העונה, בדומה לעונה שעברה, רק שלושה מהם יוכלו להיות על הפרקט בכל רגע נתון, ובכל זאת אין להתכחש להשפעה של זרים טובים על קבוצות הליגה, כפי שיוכלו לספר לכם אלופות מהעבר כגון הפועל חולון, הפועל גלבוע/גליל ומכבי חיפה. אז רגע לפני פתיחת 2013/14, הנה חמישה זרים שיתנו ערך מוסף לקבוצה שלהם, יעשו כבוד לליגה, וידליקו אותנו בתקשורת ואת הקהל בביצועים וביכולות שלהם.
כריס וורן (בני הרצליה, 32, 1.96 מטר)
כמה שחקנים מגיעים לליגת העל, ולא למכבי תל אביב, כשברזומה שלהם עונה אחת עם ממוצע דו ספרתי של נקודות ביורוליג? וכמה שחקנים עם שלוש עונות כאלה? כנראה שרק אחד, כריס לבור וורן. הרכש המפתיע של בני הרצליה אמנם רשם את הנתון המדהים הזה בין השנים 2006-2009, אבל מאז המשיך לשחק ברמה הגבוהה ביותר של הכדורסל האירופאי, עם שנתיים נהדרות בבילבאו כולל עונה אחת שנגמרה בגמר הפלייאוף הספרדי.
אז איך שחקן כמו וורן נוחת בישראל? את העונה שעברה הוא פתח עם הרבה ציפיות באבלינו מאיטליה אך נפצע אחרי פחות מחודש ועבר ניתוח בברך, שהצריך בזמן התאוששות של מספר חודשים. אל הקיץ הזה הוא הגיע בגיל 32, והפציעה אף שלא מדובר בקרע ברצועה הצולבת הדאיגה קבוצות רבות. קשה להאמין שאם היה בריא לגמרי, היתה בני הרצליה מצליחה להביא לאולם היובל שחקן שרק לפני שנתיים הדיח את ריאל מדריד מהפלייאוף בספרד.
אם הכל יעבור בשלום מבחינה בריאותית, ככל הנראה מדובר במועמד לגיטימי לתואר מלך הסלים של ליגת העל. מדובר בקלע ברמה יוצאת מן הכלל, שחקן שיודע לחדור, לייצר ולשמור. בסגל של בני הרצליה יש לו מחליף, מייקל אומה, כשבינתיים השניים משחקים לא רע ביחד והפכו לצמד סקוררים שקשה מאוד לעצור. אל האופטימיות הגדולה הזאת חייבים לציין שעד כמה שוורן שחקן מלהיב, והקבוצות שלו גם נטו להצליח באופן יחסי, מבחינת ממוצע נקודות העונות האחרונות שלו בקריירה היו פחות טובות. אם ייראה כמו השחקן מציבונה זאגרב ולא כמו זה של אבלינו, בני הרצליה תחזור, ובגדול, לצמרת הכדורסל הישראלי.
טרנס רודריק (הפועל אילת, 25, 1.96 מטר)
הקריירה של הגארד-פורוורד מפילדלפיה הייתה אמורה להתפתח ברמה כזאת שהוא יהיה על גבול הכניסה ל-NBA, אלא שהתקוות והמציאות לא הלכו באותה הדרך. רודריק הגיע לאוניברסיטת בירמינגהאם שבאלבמה בקיץ 2007, אולם בעיות אקדמיות לא אפשרו לו לשחק לאורך כל השנה הראשונה. את השנה השנייה פתח עם לא מעט דקות, אך לאחר ששוב נקלע לבעיות אקדמיות אחרי הסמסטר הראשון, לא שיחק בחלק המכריע של העונה ובסיומה מאס והחליט לעזוב את המכללות.
מהשלב הזה הקריירה של רודריק החלה לטפס, אך הבעיות נותרו, כפי שתיאר אותן מאמנו בפורלי בעונה שעברה, סאנדרו דל אנג'לו: "על שחקן מסוגו צריך לשמור, ואם תעשה עבודה טובה כמו שאנחנו עושים, תקבל ממנו תוצרת מרשימה מאוד". אחרי עונה אחת בליגה האוסטרית הפך רודריק לאחד השחקנים הטובים בליגה האיטלקית השנייה, כשהציג יכולות מגוונות מאוד. ניסיון קצר בקרמונה מהליגה הראשונה נגמר בחזרה לפורלי מהליגה השנייה, בה רשם בעונה שעברה 18.6 נקודות, 7.1 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים למשחק.
אז מה אנחנו הולכים לראות מרודריק? הרבה מהכל, בעיקר אם באילת יצליחו לשלב בינו לבין קווין פאלמר. אין הרבה שחקנים שמגיעים לכאן בסכומי הכסף של רודריק שמסוגלים לקלוע מבחוץ, להתמקם לריבאונדים ברמה גבוהה ועדיין להיות קבוצתיים. אחד ממאמני ליגת העל אמר השבוע שהרכש של אילת נראה כמו שחקן שיכול לסיים כמה משחקים עם טריפל דאבל. מאמן אחר אמר שמדובר ביורש של סקוטי הופסון. אם באילת ימצאו את הנוסחה לשלב את רודריק עם פאלמר, שחקן שכמוהו נמצא על עמדות 2-3, ועדיין לשחק בחוק הרוסי עם הגארדים הישראלים הנהדרים שיש להם, נזכה לראות בו בזמן שחקן נהדר, וכן את אילת בצמרת. לא מעט מזה תלוי בסבלנות של רודריק ושל הקבוצה לחיבור הזה ולמציאת ההרכבים הנכונים.
קרלון בראון (הפועל תל אביב, 24, 1.96 מטר)
אחרי טורניר הקדם-דראפט בפורטסמות' ב-2012, הפך קרלון בראון לאחד השמות המבוקשים באירופה בקרב הקבוצות הבינוניות. שחקן שלדעת רבים יש לו את החבילה כולה - קליעה, הגנה, מסירה ואתלטיות. אחרי שהרשים גם במדי שארלוט בליגת הקיץ ביקש 130 אלף דולרים כדי להגיע לארץ או לאירופה, וברגע האחרון החליט לנסות להגשים את חלום ה-NBA והלך למחנה הסופי של גולדן סטייט. כשלא חתם שם הגיע עד לליגת הפיתוח, והיה לאחד השחקנים המגוונים והמרשימים באיידהו.
בקיץ הנוכחי הסיפור השתנה. ארז אדלשטיין קיבל המלצה עליו, התרשם והביא אותו על תקן מחליף. בראון היה אמור להיות הזר הרביעי בתכנון המקורי של הפועל, וגם הסכום שהוצא עליו, קצת יותר מחצי ממה שביקש קיץ לפני כן, היה בהתאם. אלא שכמו בסיפורי אגדות, הפועל התעכבה מאוד במציאת שני זרים נוספים ובראון, שהגיע כזר הראשון לאימונים, הרשים מאוד, ועוד לפני העונה הוא הפך לשחקן מוביל ולמועמד לגיטימי לתואר גניבת העונה.
מה ניתן לצפות ממנו? אחוזים סבירים מחוץ לקשת, אתלטיות בלתי נגמרת והרבה אופי ואגרסיביות. יש שהשוו אותו כבר לג'ו קרופורד ששיחק בהצלחה במכבי ראשון לציון לפני שנתיים, עם קליעה קצת פחות טובה, אבל עם אותו רצון להצליח. במשחק ההכנה נגד נס ציונה הגארד המלהיב התעופף לשמיים פעם אחת במהלך שגרם גם לספסל היריב למחוא כפיים. בהפועל כבר מצטערים שהם לא החתימו אותו לשנתיים, ויודעים שאחרי עונה אחת באירופה, אין ספק שימצא את עצמו בליגה אחרת לגמרי.
ארטיום פרחוסקי (הפועל ירושלים, 26, 2.11 מטר)
המימדים וההופעות המצוינות של הסנטר עב הבשר במדי הפועל ירושלים עד כה גרמו ללא מעט אנשים לתהות איך פרחוסקי לא משחק השנה ביורוליג. כשמסתכלים על הקריירה שלו, מתקבלת התשובה. אחרי שנתיים בג'וניור קולג' בדרום איידהו הוא הגיע למכללת רדפורד הקטנה תחת בראד גרינברג ורשם שנתיים נהדרות, שהביאו אותו עד ליגת הקיץ של ה-NBA, אך לא יותר. את העונה הראשונה באירופה העביר ב-VEF ריגה הגדולה, הצטיין בליגה הבלטית אך התקשה ביורוקאפ. לאחר מכן עבר לקאנטו, נחתך, חתם בבודיבלניק קייב והיה סביר. בקיץ שעבר הפתיע והרשים מאוד בליגת הקיץ במדי ניו יורק, מה שגרם לאולין אדרנה מהליגה הטורקית לתת לו צ'אנס ולקבל ממנו, לראשונה בקריירה האירופית, עונה טובה מאוד.
אז איך באמת הגיע לירושלים? בראד גרינברג רצה מאוד להביא את פרחוסקי למכבי חיפה בעונה שעברה ואף היה במגעים עם השחקן וסוכנו, אלא שהכסף בליגה הטורקית היה לא רע ובחיפה העדיפו את ג'יימס תומאס. הקיץ גרינברג כבר התעקש והקשר הנהדר שלו עם הסנטר הוביל אותו לחתימה על חוזה בתור הגבוה שעולה מהספסל בחוק הרוסי, ככל הנראה בדרך להיות השחקן הדומיננטי מתחת לסלים ביורוקאפ.
אז מה כל כך מלהיב בסנטר הבלארוסי? ובכן, את מגוון התנועות שלו והעוצמה התרגלנו לראות עד כה רק באליפויות אירופה. פרחוסקי נועל שחקנים על הגב ומסוגל לעשות הכל באיזור הצבע, מה שיהפוך כל דקה שלו על המגרש בליגת העל לכאב ראש למאמן היריב. במשחקים בגביע ווינר ירושלים ניצלה את המיס-מאצ' כדי להכניס לו כדורים והוא לא אכזב. שיתוף הפעולה האפשרי עם ג'וש דאנקן ואלישי כדיר, שני שחקנים שיודעים לשחק טוב מאוד עם הפנים לסל, יהיה מעניין מאוד. אם ימשיך להיות יעיל בשני צידי המגרש, הדרך ליורוליג תהיה קצרה מתמיד.
טיילר האניקאט (עירוני נס ציונה, 23, 2.03 מטר)
אם יש שחקן שלא היה אמור להיות בישראל בכלל בקריירה שלו - בטח שלא בשלב כל כך מוקדם, בטח בעולה החדשה - מדובר בפורוורד החדש של נס ציונה. אחרי שנחשב לעילוי בתיכונים הגיע האניקאט ל-UCLA, רשם שנה ראשונה סבירה ושנה שנייה מדהימה שהובילה אותו לסיבוב השני בדראפט ולבחירה על ידי סקרמנטו כדי להיות המחליף של עומרי כספי. אלא שבעוד כספי התייבש בקליבלנד, האניקאט נאלץ לנדוד לליגת הפיתוח מכיוון שבקינגס חשבו שהוא לא מספיק בשל ל-NBA. כשכבר שיחק, הוא לא היה מספיק טוב. הסיפור חזר על עצמו גם בעונה לאחר מכן, והפורוורד המסקרן נשלח ליוסטון בטרייד שהביא לסקרמנטו את תומאס רובינסון. זמן קצר לאחר מכן, האניקאט שוחרר גם מהרוקטס.
ובכל זאת, לכאורה ניתן היה לצפות ששחקן כל כך מוכשר ימצא עצמו באחת האריות של אירופה האניקאט היה דווקא כלל לא רע במדי יוסטון בליגת הקיץ ואף היה אמור ללכת למחנה הסופי של הקבוצה, מה שהוריד אותו מהרשימות של לא מעט קבוצות שלא היו מוכנות לחכות עד ספטמבר. אלא שתוך כדי הקיץ השתנתה ההחלטה של הפורוורד, שהבין ששנה אחת באירופה תעשה לו טוב. קשרים טובים של אנשי נס ציונה גרמו לכך שהשמועה הגיעה לאזניהם מהר, ובשיחת טלפון מוצלחת הם שכנעו אותו להגיע לארץ, והשאר היסטוריה.
האניקאט הוא בדיוק מסוג השחקנים שגורמים לצופים הישראלים להגיד וואו. גארד-פורוורד בגובה 2.03, שבישראל ישחק על עמדות 3-4 (למרות שב-NBA יכול לשחק אפילו בעמדה מספר 2). כדי להגיע למעמד של תותח-על יש עוד הרבה עבודה, שכן לעת עתה האניאקט נוטה להיות קצת שכונתי, לזרוק יותר מדי משלוש ולחדור מעט מדי. כשהוא חודר לסל, רק השומרים הגדולים בישראל יוכלו לנסות לעצור אותו, ולא בטוח שגם הם יצליחו. עוד שנה אחת של התבגרות (רק השנה, אגב, אמור היה לסיים את תקופת המכללות שלו) יהפכו את האניקאט לפורוורד ברמות הגבוהות ביותר, ואולי ישיבו אותו למקום בו אמור היה להיות ה-NBA.
