ביום שישי בשעה 16:10 שעון לובליאנה נקבעה העולה הראשונה לשלב השני של יורובאסקט 2013. זו לא הייתה אלופת אירופה ספרד, גם לא צרפת, יוון, סרביה, ליטא או המארחת סלובניה. גם לא נבחרת ישראל. נבחרת אוקראינה, שתארח את האליפות ב-2015, השלימה ניצחון שלישי בשלושה משחקים - הנבחרת היחידה שעשתה זאת בינתיים באליפות אירופה.
על פניו מדובר בנבחרת כדורסל לא רעה, כזו שבנבחרת ישראל דאגו להכניס לנו לראש לאורך כל ההכנה שהיא גדולה ומסוגלת לעשות לנו צרות. דיברו איתנו על פו ג'טר, מתאזרח ברמה גבוהה מאוד, ועל חבורה של ענקים שעומדים לידו. אבל שכחו לספר לנו איפה בדיוק משחקים אותם אוקראינים מפחידים. הכוכב סרגיי גלאדיר שיחק בשנתיים האחרונות בליגה הספרדית במנרסה ופואנלברדה, אך קלע רק 9 נקודות בממוצע. הסנטר קריל נטישקו, שקלע 13 נקודות בממוצע נגד ישראל וגרמניה, רשם 4.2 נקודות במריופול העונה. אולכסנדר מישולה קלע 5.2 נקודות בבי סי דונייצק, אולכסנדר ליפוביי קלע אפילו פחות באותה הקבוצה ומקסים קורנינקו העמיד ממוצעים של 11 נקודות ו-7 ריבאונדים בדנייפרופטרובסק.
לאוקראינה יש גם את ויאצ'סלב קראבצוב, ששיחק ב-NBA פחות מעומרי כספי ויעבור בעונה הבאה לסין ואת גלאדיר, שיצטרף לקבוצת מרכז טבלה באיטליה. כל השאר הם שחקנים סבירים בליגה המקומית. החבורה הזאת הספיקה לעקוץ את בלגיה שנחשבה ל עדיפה בזכות סל ניצחון של פו ג'טר, לנצח גם את ישראל הלא מרשימה ולשמור על המאזן המושלם נגד גרמניה שלפני הטורניר סומנה כקבוצה השנייה הכי חזקה בבית. פתאום באוקראינה חולמים על רבע גמר היסטורי.
"אני עוד לא בטוח אם עלינו סופית, אבל ידעתי שאנחנו יכולים לשחק הרבה יותר טוב מאיך שנראינו במשחקי ההכנה", אמר מאמן אוקראינה מייק פראטלו, אחרי הניצחון על גרמניה. פראטלו הידוע בכינוי "הצאר", מחזיק ברזומה מרשים של אימון ב- NBA ועמד שנים ארוכות על הקווים של אטלנטה הוקס, קליבלנד קאבלירס וממפיס גריזליס. "כולם חשבו שאנחנו הולכים להכישל פה בגלל התבוסות במשחקי ההכנה, אבל זה רק הפך אותנו לקבוצה חזקה יותר", הוא הוסיף, "שיחקנו נגד סרביה, רוסיה, מונטנגרו וטורקיה החזקות והן עזרו לנו להבין איך כל אחד מאיתנו צריך לשחק במהלך הטורניר הזה. הפכנו להיות יותר יציבים מבחינה פסיכולוגית והניסיון שצברנו עוזר לנו מאוד".
פראטלו מדריך כאן נבחרת שהתרגלה לתפוס את אחד מהמקומות האחרונים באליפויות אירופה. העוזר שלו הוא בוב היל, שאימן את אינדיאנה, סן אנטוניו וסיאטל. באוקראינה ידעו לספר שמלבד הניסיון להפיק את המרב מחבורת השחקנים הזאת, אחת מנקודות המפתח הייתה לנסות לייצר נבחרת שבנויה על סגנון משחק בו הוא מאמין. כך הוא גם בחר להשאיר את שחקן ה-NBA לשעבר קירילו פסנקו מחוץ לסגל, לאחר שהגיע לא בכושר ועם משקל עודף. במקומו הפך את נטישקו - שחקן עם רקורד לא מרשים - לשחקן חמישייה כשקראבצוב מה-NBA עולה כמחליפו.
"כשאני, בתור מאמן אמריקאי, מגיע לאמן נבחרת זרה, הידע שלי על העבר של המדינה ומיהם השחקנים המובילים הוא יותר מוגבל", סיפר פראטלו בראיון באוקראינה לפני כחודשיים, "אני מקבל לידיים שלי הרבה מידע, קטעים של שחקנים ואת הסגל הרחב עוזרים לי לבנות. בסופו של דבר אני מקבל החלטה את מי לקחת לאליפות כשהשיקולים העיקריים הם איך השחקנים הללו יכנסו לתוך השיטה של המשחק ואיך הם יוכלו להוציא את המרב בטורניר מהסוג הזה".
מהמהלך האוקראיני של מינוי מאמן זר אחרי שנים של מאמנים מקומיים, אפשר ללמוד גם בישראל. אמנם לנבחרת יש עוד סיכוי לעלות לסיבוב השני, אך האפשרות שאריק שיבק ימשיך לקדנציה נוספת, גם מהצד שלו, נראית קלושה. באיגוד הכדורסל כבר קמו הבכירים שקוראים למנות במקומו את דיוויד בלאט או פיני גרשון. שני המאמנים הראויים הללו יתקשו לקבל את העובדה שעליהם לאמן נבחרת מעבר, כזאת שתצטרך לקלוט בשנה הבאה ארבעה עד שישה שחקנים צעירים כדי לשנות את פניה.
סיבה נוספת בגללה נבחרת ישראל צריכה מאמן זר היא סוגיית המשמעת והכבוד. שחקני הנבחרת מכבדים את אריק שיבק, אבל הם לא נרתעים ממנו ומה שהכניס אותם למוטיבציה בין היתר היו דווקא היכולת הרעה והביקורות הקטלניות. "אם השחקנים היו מגיעים במצב מנטאלי טוב יותר, היינו במצב אחר", אמר בכיר במשלחת הישראלית. מאמן זר, אחד עם ניסיון, יכול להיות מי שיגרום לליאור אליהו ועומרי כספי לשחק ביחד.
"איגוד הכדורסל הוא איגוד עני ויש בו בעיות", אמר לי אתמול בלילה אחד הבכירים שנשאר בארץ, "מאיפה נוכל לשלם עכשיו 200 אלף דולר למאמן שיעבוד חודשיים בשנה?". אגב, גם דיוויד בלאט לא צפוי להסכים לאמן במשכורת נמוכה מאוד. הפתרון תקציבי הוא ספונסר חיצוני. רענן כץ הגיע אתמול ללובליאנה והתקבל בצורה ששמורה למלכים. שניות לפתיחה הוא אפילו שוחח עם ליאור אליהו. אם מישהו ישים את הכסף, זה כנראה יהיה הוא. כך אולי תיסלל הדרך להחתמת מאמן בעל שיעור קומה, נטול אינטרסים, שיוכל לאמן נבחרת חסרת ניסיון וללכד את הכוכבים סביבה.
נחזור לאוקראינה. במחצית של המשחק בין בלגיה לבריטניה שוחחתי עם וולניאב קרבונסלב מהאתר באסקט-ניוז האוקראיני. הוא היה בדרך לשתות ולחגוג את הניצחון. שאלתי אותו מה סוד הקסם של אוקראינה והוא השיב: "אנחנו באים כאנדרדוג, אבל אמיתי, לא אנדרדוג על הנייר. אנדרדוג שמאמין שהוא כזה". כשניסיתי להבין ממנו מה הכוונה הוא הסביר: "אצלנו השחקנים רעבים להצלחה. אצלכם זה נראה כאילו זכיתם כבר בארבע אליפויות אירופה והשחקנים שלכם לא בדיוק רואים את זה כשיא הקריירה שלהם. לנו יש רעב, לכם כנראה שאין".
תובנה קצרה מעיתונאי זר הייתה צריכה לסדר את כל התמונה. "שחקן ישראלי ממוצע בגיל 24 או 25 כבר חושב על מקסום הרווחים שלו מהקריירה, לא איך הוא עוד יכול להתקדם", אומר הבוקר אחד המאמנים הבכירים בארץ, "כשאתה יושב עם שחקן בליגת העל, שבשנה שעברה הרוויח 24 אלף שקל נטו ורשם 4.5 נקודות למשחק, והוא מבקש ממך 35 אלף שקל נטו כי יש חוק רוסי ולא מעניין אותו שאתה מתכוון לתת לו לשחק בערך פי שתיים מהזמן, אז יש פה בעיה. השחקנים הישראלים לא חושבים איך להתקדם ואז כשהם מגיעים לנבחרת אחרי שהם לא משחקים או שהם לא היו בסיטואציות הנכונות, הם לא מסוגלים לתפקד, או שהם עייפים מנטאלית".
זו אולי הבעיה. אז נכון שהכדורסל הישראלי לוקה מאוד ברמות הנמוכות והעתיד יכלול כמה שחקנים שחוץ מלתת עבירות ולשמור חזק לא יוכלו לעשות הרבה, וכנראה שבעוד שנתיים ושש שנים לא נוכל לדבר באמת על עלייה לשלב השני באליפות אירופה כדבר ריאלי, אבל יש דרך אחרת. למשל: שחקן כדורסל בן 19 שקלע כמה נקודות בליגת העל יפסיק לחשוב על עצמו בתור כוכב שבגיל 22 צריך לקבל 100 אלף דולר, ויחלום על הרגע שבו הוא עולה לפרקט באליפות אירופה ולא על חשבון הבנק שלו. השינוי צריך לבוא גם במבנה הליגות, גם בעבודה עם הצעירים, אבל גם בצורת המחשבה שלהם.