סטייה מולדת: על סוגיית המתאזרחים בנבחרות באליפות אירופה

סייע רבות בהכנת הכתבה: ירון ארבל

שחקני מכבי תל אביב, ריקי היקמן וטייריס רייס, מספרים במידה רבה את סיפורה של אליפות אירופה שתיפתח מחר בסלובניה. הנה זה במספרים: מרבית הנבחרות המשתתפות מחזיקות בסגל שלהן מתאזרח. בלא פחות מ-10 נבחרות ניתן למצוא שחקנים אמריקאים שכל זיקה ביניהם לבין המדינות אותן הם מייצגים מקרי במקרה הטוב. כל מי שביקש הוכחה להיות העולם כפר גלובלי אחד גדול, יוכל למצוא אותה ממש כאן, בין כותלי אולמות הכדורסל בסלובניה.

ואלה שמות: בו מקאלב המקדוני, זאק רייט הבוסני, ריקי היקמן הגאורגי, טייריס רייס המונטנגרי, קייל ג'ונסון הבריטי, תומאס קלאטי הפולני, פו ג'טר האוקראיני, דונטיי דרייפר הקרואטי, טרוויס דיינר האיטלקי, אלכס טיוס הישראלי.

חלק מהשחקנים ברשימה הצדיקו בדבר מה את קבלת הדרכון, על אף היותם אמריקאיים מבטן ומלידה – הם שיחקו במשך כמה שנים במדינותיהם ונקשרו בהן. בכך אין שום דבר חדש. הרי מקרים כמו זה של אלכס טיוס, טרוויס דיינר (שמשחק באיטליה כבר שלוש שנים) או תומאס קלאטי (ששיחק בפולין במשך כמה שנים בעבר) היו גם הרבה לפני כן.

אך בשנים האחרונות הורע המצב, וסוגיית המתאזרחים הפכה לבלתי הגיונית ובלתי נשלטת. נבחרות רבות ניצלו את הפתח הקטן הזה והפכו את העניין לשוק של ממש. לגאורגיה חסר רכז? ריקי היקמן יהיה פיתרון הולם בעבור חופן דולרים. מונטנגרו זקוקה לגארד סקורר? מיד נאזרח בהבזק של שנייה את טייריס רייס. יצאנו לבדוק ומי אחראי למצב העגום כיום ויצאנו עם כמה סיפורים ביזאריים.

סיקור מיוחד: כל הכתבות והידיעות לקראת היורובאסקט

שיבק: "אנחנו יוצאים מוכנים לאליפות אירופה"

ניקולא באטום יהיה האקס פקטור של צרפת לצד פארקר?

אלוהים, עדי: על ההצגה של עדי גורדון מול יוון ב-1993

תופעת המתאזרחים כבר נמשכת על פני עשרות שנים באירופה, אך תמיד היו לה גבולות ברורים. אז הנה, קבלו אותה, הנבחרת שמתחה את הגבולות מחדש – מקדוניה. המקדונים, לקחו את כל העניין צעד אחד קדימה ולא בחלו באף אמצעי. ב-2002 העניקו אזרחות לקניון ג'ונס - שמעולם לא שיחק במקדוניה – כדי לחזק את הקו הקדמי לקראת אליפות אירופה.

בשנים שלאחר מכן מקדוניה, שרצתה להבטיח את עתידה ולהמשיך במגמה שהחלה כמה שנים קודם לכן, ממש סגרה לעצמה דיל. השמועות מספרות כי המקדונים החתימו את ראשי אריס סלוניקי על הסכם לפיו כל זר שישחק במדיה יעמוד לרשות הנבחרת של המדינה השכנה. וכך היה: שחקנים כמו מייק ווילקינסון, ריאן סטאק, ג'רמיה מאסיי ועוד קיבלו על עצמם את רוע הגזירה ושיחקו עבור מקדוניה. לצורך העניין, אריס הפכה למעין סוכנות של מקדוניה. בהמשך הקשר עם אריס התרופף, אך השיטה של מקדוניה נותרה זהה.

כמה אירוני שדווקא מקדוניה, זו שהזנתה את סוגיית המתאזרחים, הייתה גם הנהנית העיקרית ממנו. המסע המופלא שלה ושל בו מקאלב ביורובאסקט 2011, שהסתיים במקום הרביעי וכמעט במדליה היסטורית, גרם לכמה נבחרות לנסות ולחקות את מקדוניה. מצד שני, הוא העלה גם נקודה למחשבה: ההישג הנהדר סחף אחריו את המדינה כולה, ומאז הכדורסל נוסק. הקבוצות הגדילו את התקציבים, הפופולאריות הולכת וגוברת ובעקבות האליפות ההיא זכו כמה משחקני הנבחרת לחוזים משופרים באירופה. עכשיו מקדוניה אפילו יכולה להתגאות בשחקן NBA ראשון בדמותו של פרו אנטיץ', שחתם באטלנטה הוקס בקיץ האחרון. לבו מקאלב – או בשמו המקדוני בורצ'ה מקאלבובסקי – יש לא מעט מניות בהתפתחות של הענף.

יובל נעימי ואלכס צ'וברביץ' נופו מסגל ישראל לקראת האליפות

ובסוף הגרמנים מנצחים: על הזכייה של גרמניה ב-1993

בולגריה אומנם לא תופיע ביורובאסקט בסלובניה אחרי שלא הצליחה להעפיל משלב המוקדמות, אך גם היא "תרמה" רבות להזניית סוגיית המתאזרחים. כבר בעבר הספקנו לקבל מושג על השחיתות הבלתי נתפסת בכדורסל הבולגרי, שבאה לידי ביטוי בסיפורו ההזוי של יעקב ג'ינו, שפוטר מצסק"א סופיה ב-2006 בנסיבות מקוריות במיוחד. אך מסתבר שזה היה רק על קצה המזלג. מה שנעשה בנבחרת כבר היה פשוט מגוחך. באמצע העשור הקודם נפוצו דיווחים על עשרות שחקני כדורסל שהתאזרחו בבולגריה ומועמדים לשחק בנבחרת. בעוד שבפיב"א החוק התיר (ועודנו מתיר) רק מתאזרח אחד בסגל, בבולגריה העניקו דרכונים מכל הבא ליד, מה שעורר תמיהה. יותר מעשרה מתאזרחים הגיעו למחנה האימונים של הנבחרת, ואילו לפחות חמישה נוספים נותרו בחוץ והם קיבלו אזרחות מבלי שבולגריה כלל הזדקקה להם.

ובכן, מתברר כי הדבר הפך לעסק רווחי ממש: השחקנים שילמו על הדרכונים, מתווכים בבולגריה העבירו את הבקשות וגזרו קופון ואילו פקיד מושחת במיוחד במשרד הפנים הבולגרי היה מאשר את הבקשות בזו אחר זו, בתמורה לתגמול כספי כמובן. כולם היו מרוצים מכך: גם השחקנים, שאומנם מימנו הרבה אנשים לא מאוד טובים באמצע הדרך, אך קיבלו דרכון אירופאי תקף שהשתלם מאוד בהמשך. יותר מאשר ניסיונות לחזק את הנבחרת הלאומית, מה שנסב סביב העניין היה בעיקר שיקולים כספיים.

בשנים האחרונות התופעה בבולגריה הלכה ופחתה, עד שנעלמה לחלוטין. בטורניר המוקדמות ליורובאסקט 2015, שהסתיים לפני כמה ימים, בולגריה הופיעה ללא מתאזרח. כנראה שהעסקים כבר לא משתלמים כמו פעם.

דפוס הפעולה של טורקיה שונה בתכלית מזה של מקדוניה ובולגריה, אך הוא לא פחות בזוי: היא מביאה למדינה כישרונות צעירים מרחבי אירופה בגילאים צעירים, מעניקה להם אזרחות וממשיכה לטפח אותם עד הפיכתם לשחקנים מוצלחים בנבחרת הלאומית. זה שנים שהטורקים נוקטים בטקטיקה המפוקפקת-משהו ומקבלים דיבידנדים בחלוף זמן מה. כך היה עם מירסאד טורצ'אן - שבילדותו בבוסניה ענה לשם מירסאד זחוביץ' – עד שהתגלה על ידי אנשי מקצוע טורקים והובא לשטחה בגיל 17 כדי לקבל אזרחות. השאר הוא היסטוריה: טורצ'אן הוביל אותה לזכייה במדליית ארד ביורובאסקט 2001, היה קפטן הנבחרת במשך שנים רבות ווהפך לאחד מגדולי כדורסלני טורקיה בכל הזמנים.

הסיפור של ארסן איליאסובה, מכוכבי הדור הנוכחי, לא פחות הזוי. על פי תעודת הלידה שלו, איליאסובה נולד וגדל בטורקיה, אך שמועות ודיווחים רבים לאורך השנים העלו את הסברה לפיה טורקיה זייפה עבורו מסמכים. על פי הנטען, איליאסובה גדל תחת השם ארסן איליאסוב באוזבקיסטאן וכשהיה בן 18 עבר לטורקיה, שם קיבל אזרחות באופן מיידי ונכתב כי הוא 15 – 3 שנים פחות מגילו האמיתי. איגוד הכדורסל של אוזבקיסטאן אף הגיש תלונה רשמית למוסדות פיב"א בנוגע לאיליאסובה, בטענה שטורקיה אזרחה אותו שלא כחוק, אך זו נדחתה.

גם כיום טורקיה ממשיכה באותה שיטה, ומצליחה לכופף את החוקים לטובתה: לפני שנתיים, באופן תמוה למדי, התקבלה בקשתה לשתף במדי הנבחרת את אמיר פרלדזיץ' מפנרבחצ'ה אולקר – שגדל בבוסניה, שיחק בנבחרות הצעירות של סלובניה ואף רשם כמה הופעות בנבחרת הבוגרת שלה – על אף שהדבר מנוגד לחוקי פיב"א. אמרה באייב, המשתייך לסגל הרחב של טורקיה (אך לא יופיע באליפות) התאזרח בגיל צעיר וכך גם דושאן צ'אנטקין הענק (2.21) ששורשיו בכלל מסרביה.

כדורסל אירופי בוואלה! ספורט