פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אלוהים, עדי: על ההצגה של עדי גורדון מול יוון ב-1993

        הוא קלע שמונה שלשות, כל זריקה נכנסה והסל "נראה כמו ג'ורה". לפני עשרים שנה חיסל עדי גורדון במו ידיו את יוון, באחת ההצגות הגדולות אי פעם של שחקן ישראלי באליפות אירופה. למה זה לא עזר לנו אז, ואיך העובדה שאין קליבר כמוהו דווקא יכולה לעזור לנו ביורובאסקט

        אלוהים, עדי: על ההצגה של עדי גורדון מול יוון ב-1993
        צילום: קובי אליהו, עריכה: קובי אליהו ומיכאל ברגמן

        בוידאו: אריק שיבק מדבר על הכול רגע לפני אליפות אירופה

        עונת 1992/3 בכדורסל הישראלי תיזכר לעד כזו שבה לקחה הפועל גליל עליון את תואר האליפות ממכבי תל אביב. בשביל שחקני נבחרת ישראל ששיחקו בגליל ובקבוצות הצמרת האחרות - מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל ירושלים - הייתה זו עונה מפרכת עוד יותר. קיץ קודם לכן הם השתתפו בטורניר הקדם אולימפי בברצלונה ונחו כחודש עד לפתיחת העונה. ימים ספורים אחרי סיום העונה הנוכחית, הם כבר התייצבו לאימון הפתיחה לקראת אליפות אירופה בגרמניה, הראשונה מזה שש שנים שבה משתתפת הנבחרת הלאומית.

        "הגענו לנבחרת אחרי עונה ממש מתישה, עם הסיפור של אבדן האליפות של מכבי. הייתה נקודת פתיחה מאוד קשה יחסית", נזכר מוטי דניאל, "אני זוכר שיחת פתיחה ערב האליפות, יצאנו והרגשנו כמו אחרי האליפות ולא לפניה. לא היו אנרגיות וכוח".

        כל הדברים הללו, בתוספת הגרלה לא פשוטה עם איטליה, יוון ולטביה, היו אמורים להוביל את ישראל לטורניר לא מוצלח. אלא שאת אליפות אירופה שנערכה בגרמניה לפני 20 שנה זוכרים בעיקר בגלל המשחק השני, ההצגה של עדי גורדון נגד יוון, 35 נקודות בערב שהוא ככל הנראה המוצלח ביותר של שחקן ישראלי בנבחרת בשני העשורים האחרונים.

        שחקן נבחרת ישראל עדי גורדון (יח"צ , עדי אבישי, מעריב)
        משחק שנכנס להיסטוריה. עדי גורדון באימון במדי הנבחרת (צילום: עדי אבישי, מעריב)

        אריק שיבק עונה למבקרים: "הרוע בא מהעיתונאים"

        סוף יורובאסקט 1993: הטורניר שגרמניה לא תשכח"

        אלכס טיוס מקווה להחלים עד לטורניר

        נעימי וצ'וברביץ נופו מהנבחרת

        "כל זריקה שעדי לקח נכנסה"

        הסגל שהוציא צביקה שרף לאליפות אירופה כלל את דורון ג'מצ'י, מוטי דניאל, נדב הנפלד, תומר שטיינהאור, עדי גורדון, ליאור ארדיטי, ישראל אלימלך, עופר פליישר, אמיר כץ ושמעון אמסלם, כשלצדם דורון שפר שהגיע ככוכב הצעיר. משחק הבכורה זימן לישראל מפגש עם איטליה של פיטיס, מאיירס ורוסקוני, והנבחרת הפסידה כצפוי 92:83.

        אם במשחק הראשון הסיכוי להפתעה היה נמוך, נגד יוון של פניוטיס יאנאקיס זה כבר נראה תלוש מהמציאות. שרף, שזכה בסיום עונת 1992/3 בגביע קוראץ' עם אריס סלוניקי, הגיע מוכן וקיווה שישראל שלו תוכל לעשות את הבלתי ייאמן. גם הוא לא ציפה למה שהתרחש על הפרקט.

        "אני זוכר משחק מטורף עם הרבה קהל יווני. היה מזג אוויר חם ואווירה של מלחמה", נזכר דניאל. עם פתיחת המשחק השתלט גורדון על העניינים, כשקלע ארבע שלשות במחצית הראשונה, אבל ישראל ירדה בפיגור 41:40, בעיקר בשל הצגה של ינאקיס בצד השני. גורדון הבין שהוא חייב לקחת את המשחק עליו. הוא השתלט על העניינים, קבר ארבע שלשות נוספות, הוסיף כמה לייאפים בשניות הסיום וסגר משחק עצום עם 35 נקודות וניצחון 74:79.

        "זה הפך לסוג המשחקים שבהם השחקן מרגיש שהסל הוא כמו ג'ורה", אומר סנטר הנבחרת דאז עופר פליישר, "כל זריקה שעדי לקח נכנסה, כולל כמה זריקות משוגעות, זה היה ממש מדהים. הוא עשה כל מה שהוא רצה על הפרקט". סנטר נוסף, שמעון אמסלם, מוסיף: "אתה יושב בחוץ ורואה מישהו שאפשר לסמוך עליו. יש משחקים כאלה של שחקנים, זה קורה. פעם שיחקתי עם מאיר טפירו. ארבע פעמים הייתי פנוי מתחת לסל והוא זרק. אחרי המשחק הוא אמר לי, "אני רואה את החישוק וזה נראה כמו אמבטיה, אני לא יכול להחטיא". יש שחקנים שבתקופה הזאת עדיף לא לדבר איתם וזה מסוג הימים שהיה לגורדון נגד יוון. זה היה מיוחד ומרגש".

        אחד החברים הטובים ביותר של גורדון הוא תומר שטיינהאור, שגדל אתו במכבי חיפה. המשחק הזה מבחינתו היה עוד אחד משרשרת ההצגות של גורדון. "כל הקריירה היו לעדי משחקים מהסוג הזה, הוא היה הרכז הכי טוב בדורו. זה היה משחק שבו הוא הביא את כל היכולות שלו לידי ביטוי, אנשים זוכרים את ההצגה הזאת כי הוא לא היה ממכבי. מהשחקנים של מכבי היו רגילים לדברים כאלה. אני זוכר את צביקה במשחק הזה, הוא היה מאושר ובאופוריה כי הוא ניצח את היוונים בזמן שאימן במדינה".

        מוטי דניאל שחקן נבחרת ישראל בכדורסל (ברני ארדוב)
        זוכר משחק מטורף באווירת מלחמה. מוטי דניאל (צילום: ברני ארדוב)

        "לא רואה אף אחד ממטר"

        גורדון התעלל בהגנה היוונית בכל פעם שרק רצה, אבל זה לא היה מפתיע במיוחד. שנה לפני כן, בטורניר הקדם אולימפי בספרד, קלע השחקן 38 נקודות על הראש של ליטא, רק שאז ישראל נוצחה, בדרך לשבעה הפסדים משבעה משחקים בטורניר. לגורדון היו מספר הצגות במהלך הקריירה, גם לאחר אותו המשחק, מה שנבע בעיקר מהסגנון המיוחד שלו.

        "עדי לא היה מעולם כמו כל השחקנים", מסביר אמסלם, "אם לפעמים באימון בוקר כולם היו זורקים לסל, הוא היה עושה משקולות. כולם היו עושים ספרינטים, הוא היה עושה ניתורים. הכול הפוך ממה שאנשים חשבו. החשיבה שלו הייתה אחרת, היה לו מאמן כושר אישי בשם אילן סלע ולכל משחק הוא היה מתכונן אחרת. החשיבה ההפוכה שלו גרמה לך להאמין שהוא יעשה משהו בלתי צפוי על המגרש. הוא היה בלתי ניתן לעצירה, יכולת וירטואוזית אדירה, שליטה במשחק בכל הרבדים שלו. פשוט הצגה".

        "כשעדי היה גדול אי אפשר היה לשלוט בו", מעיד דניאל, "לא המאמן, לא המאמן של הקבוצה השנייה, לא ההגנה, לא ההתקפה. הוא היה מנהל את המשחק כמו שהוא רצה, משתלט עליו, לוקח את הכדור ועושה עוד פיק אנד רול ועוד פיק אנד רול וזורק שלשות. זה לא קשור לצביקה או לשחקנים שלידו, הוא פשוט לקח את המשחק עליו. זאת תכונה שאין להרבה שחקנים".

        לא סתם הוזכר שרף בהקשר של גורדון. השניים ידעו מערכת יחסים של עליות ומורדות, שהסתיימה בפרישת השחקן מהנבחרת ב-1997. "באחת ההתקפות יצאנו למתפרצת וצביקה צעק לעדי לעצור ולעשות תרגיל. עדי עצר את הריצה שלו, לקח את הכדור ואמר לצביקה, "או שאתה מאמין בי או שאתה לא מאמין בי"", נזכר אמסלם, "זה דבר שאתה לא אומר לצביקה, אבל הוא הבין את גודל האירוע ולא הגביל אותו. הוא דאג לדברים אחרים. זה מה שנתן לו את הדרייב להמשיך".

        שטיינהאור מפרגן לשרף על היכולת שלו לתת לשחקן את הביטחון להמשיך במשחק הסוליסטי. "באותו משחק עדי לא ראה אף אחד. אתה רואה שחקן שכל מה שהוא עושה מצליח, אתה נותן לו להמשיך. צביקה, ייאמר לזכותו, לא היה מגביל שחקנים על המגרש. הוא היה יושב לך על הראש כדי שתעשה את התרגיל הזה או אחרת, אבל היו שחקנים שהוא פחות הגביל אותם. עדי היה בזון במשחק הזה, וכשהוא היה בזון אי אפשר היה לעצור אותו".

        צביקה שרף מאמן נבחרת ישראל (ברני ארדוב)
        ידע לא להגביל, למרות המשמעת. צביקה שרף (צילום: ברני ארדוב)

        מאופוריה לדיכאון

        אותה אליפות אירופה בשנת 1993 תיזכר גם בשל מה שקרה יום אחרי המשחק נגד יוון - הביזיון נגד לטביה. "אחרי יוון אנשים היו באטרף לא נורמלי", מספר דניאל, "חזרנו למלון, שיחקו איטליה נגד לטביה, ואם האיטלקים מנצחים המשחק השלישי כנראה לא חשוב. הלטבים ניצחו את האיטלקים ופה הייתה ההפתעה. הלכנו למלון ואף אחד לא חשב על האפשרות הזאת. היינו אחרי מאמץ אדיר, ממש יוצא דופן, בטוחים שאנחנו כבר בשלב הבא, וצביקה הגיע עם בשורות איוב: "אמרתי לכם שזה לא גמור". זה מתחיל לחלחל לך לראש, משהו לא הולך לפי התוכנית שלך. באנו למחרת ומהשנייה הראשונה לא היינו במשחק. הם פתחו עלינו בצורה מטורפת, קלעו מכל מקום. נגד היוונים לא שיחקה החמישייה הראשונה, ונגד הלטבים צביקה חזר לאותה החמישייה ולא היו את אותן האנרגיות".

        ישראל הובסה 101:84 וחזרה הביתה לאחר שלושה ימים. הפעם השנייה שזה קרה לה מאז הייתה רק ב-2009, עם שלושה הפסדים באליפות אירופה בפולין. "מי שלא היה באליפויות אירופה לא יכול להבין את זה", אומר פליישר, "בכדורסל אחד ועוד אחד זה לא תמיד שניים. באנו כאנדרדוג ליוון ולא ידענו לרדת לקרקע. זה מה שיפה בספורט, הרבה פעמים בכדורסל אתה מנצח 40 הפרש ומשחק אחרי זה אתה מפסיד. נגד יוון הכול הלך, כל זריקה נכנסה, ויום אחר כך קרה בדיוק ההיפך".

        על השאלה כיצד שחקנים כל כך מנוסים התפרקו מנסה לענות גם אמסלם: "הגענו לאליפות הזאת אחרי מחנה ארוך ומתיש ובמשך שבועות לא היינו בבית. היינו מותשים אבל מאוד מוכנים. ההפרש בינינו לנבחרות הללו לא היה גדול, לא היינו יכולים לנצח בהליכה. לא זלזלנו בלטביה, אבל זה היה מסוג הימים שבהם שום דבר לא הולך. הייתה אכזבה גדולה מאוד".

        עופר פליישר שחקן עבר הפועל תל אביב כדורסל (מערכת וואלה! NEWS , קובי קוביקו)
        בכדורסל אחד ועוד אחד זה לא תמיד שניים. עופר פליישר (צילום: קובי קוביקו)

        יחיד בדורו?

        ביום רביעי הקרוב תחל נבחרת ישראל את אליפות אירופה 2013, 20 שנים לאחר אותה הצגה גדולה של גורדון. השאלה הברורה היא האם קיים היום שחקן שיכול לשחזר את מה שעשה גורדון ולקחת עליו את הנבחרת. "בדור הזה לא רואה מישהו שיכול להשתלט על המשחק", אומר שטיינהאור, "עומרי כספי יכול לקלוע 30 נקודות, אבל הוא צריך שמישהו ימסור לו. עדי היה עושה הכול - הוא מסר, אבל בחר לעשות הכול לבד. גם עודד קטש היה עושה את זה בנבחרת. בעתיד זה אולי יכול לקרות".

        דניאל ממשיך את הקו: "כספי יכול לקלוע את הנקודות שלו, וגם ליאור אליהו יכול. אבל אצלם זה יבוא ממתפרצות, מריבאונד התקפה, שלשה פה, שלשה שם, חלק מהמשחק. עדי השתלט על המשחק, זה היה האופי שלו. הוא עשה מה שהוא רוצה, הוא שם את האנשים איפה שהוא רוצה. לשחקנים של היום פחות יש את היכולות האלה, את האופי להשתלט על המשחק".

        אלא שלטענת אמסלם, העובדה שלישראל אין שחקן מסוגו של גורדון תפעל לטובתנו. " אנחנו אוהבים לשבח את הקבוצות על המשחק הקבוצתי, לא להיות מבוססים על שחקן אחד. סופסוף יש לנו נבחרת שבאמת יכולה להיות כזאת. אני מאוד מאמין בשיטה של אריק שיבק, שלא מתבססת על שחקן אחד".

        עומרי כספי שחקן נבחרת ישראל בכדורסל עם אריק שיבק (קובי אליהו)
        דווקא בנבחרת הזו יש סיכוי להגיע להישגים בזכות הקבוצתיות (צילום: קובי אליהו)