קבלת שבת

סימון מטרה: לקראת המשחק בין ליברפול למנצ'סטר יונייטד

סימון מיניולה, השוער היקר בתולדות אנפילד, הביא במו ידיו שני ניצחונות לליברפול. האם הוא מסוגל לעשות זאת גם נגד מנצ'סטר יונייטד? והאם ברצלונה צריכה לחשוב שוב על איש הכולבו שיפגוש אותה ביום ראשון? מיכאל יוכין עם משחק השבוע שלו באירופה ושלוש המלצות נוספות

מיכאל יוכין
29/08/2013

אגדה ממבט ראשון: ליברפול – מנצ'סטר יונייטד (ראשון, 15.30, ספורט1 ו-HD)

פפה ריינה תמיד היה ענק בדו קרב הפנדלים. השוער הספרדי רשם אחוזי הצלחה פנומנליים עבור ליברפול בשלוש הזדמנויות כאלה, והביא לאדומים שלושה הישגים כבירים במו ידיו. ריינה עצר שלוש בעיטות בגמר הגביע האנגלי מול ווסטהאם של יוסי בניון ב-2006, בסיום עונתו הראשונה בקבוצה כאשר אוהדים רבים עוד התגעגעו לייז'י דודק שיובש על הספסל. כעבור שנה, הוא הדף פנדלים של אריאן רובן וג'רמי בדו-קרב הדרמטי נגד צ'לסי והעלה את ליברפול לגמר ליגת האלופות על חשבון ז'וזה מוריניו, בפעם השנייה תוך שלוש שנים. לבסוף, חתום ריינה על שלוש הצלות נוספות בדו קרב נגד קרדיף בגמר גביע הליגה ב-2012, ואחראי לתואר הראשון שהניף סטיבן ג'רארד מזה שש שנים.

אבל הנה לכם סטטיסטיקה הזויה למדי. לצד ההצטיינות בתום 120 דקות, כשל ריינה באופן קבוע בפנדלים תוך כדי משחק. ליתר דיוק, עצר הספרדי ארבעה פנדלים בלבד מתוך 37 בכל הקדנציה שלו באנגליה. במילים אחרות, בעוד בדו קרב היו לו 67 אחוזי הדיפות, הרי במשחק רגיל ירד נתון זה ל-11 אחוזים. ואם זה לא מספיק, הרי שאף אחת מארבע ההצלות שלו בפרמייר-ליג לא הניבה ניצחון. בשלושה מקרים זה נגמר בהפסד, ושיא השיאים נרשם נגד ויין רוני באולד טראפורד במרץ 2010, כאשר החלוץ האנגלי ראה את הבעיטה נהדפת על ידי ריינה, אבל הספיק להמשיך את הריבאונד פנימה, והשווה את התוצאה בדרך לניצחון. אין עוד שוער בעולם עם הבדלים קיצוניים כאלה.

אין עוד שוער עם הבדלים כל כך קיצוניים. פפה ריינה(צילום: רויטרס)

עוד בוואלה!

"הייתי טבח, עבדתי משבע בבוקר עד חצות כדי להגשים את החלום להיות שחקן"

בשיתוף מפעל הפיס

והנה בא סימון מיניולה, ועשה בבכורה שלו את מה שריינה לא השכיל לעשות במשך שמונה עונות. משחק הפתיחה של הליגה כולה עלול היה להסתיים במפח נפש עצום לקבוצתו של ברנדן רוג'רס, שהייתה עדיפה באופן ברור מול סטוק, אולם צברה רק יתרון 0:1 וכמעט איבדה אותו בגלל נגיעת יד ביזארית של דניאל אגר ברחבה. אז נכון, הפנדלים של ג'ונתן וולטרס הפכו לבדיחה בממלכה, אבל זה לא מוריד דבר מהזינוק האדיר של השוער הבלגי – הפעם הבעיטה דווקא לא הייתה רעה בכלל. מיניולה השאיר את הנקודות אצלו, ושחזר זאת גם במחזור השני, כאשר עצר כדור קשה ומסוכן של כריסטיאן בנטקה ושמר על 0:1 יקר בשלהי המפגש נגד אסטון וילה. "אומרים ששוער טוב שווה 10 נקודות במהלך העונה. אחרי שני משחקים, סימון כבר הביא לנו ארבע. חשוב שיהיה לקבוצה שוער גדול, ולנו יש אחד כזה, בסך הכול בן 25, רעב להצלחה ונחוש להשתפר", פרגן רוג'רס.

חמש שנים חלפו מאז פתחה ליברפול את העונה עם שני ניצחונות. אז, ב-2008/9, זה נמשך טוב מאוד, עם רצף של 10 משחקים ללא הפסד עד נובמבר, מקום ראשון בפגרת חג המולד, מאבק רציני על האליפות כמעט עד הסיום, ומקום שני בטבלה הסופית. שנה לאחר מכן באה הקריסה, רפא בניטס הועזב, והאדומים לא ראו מאז אפילו מקום בליגת האלופות. יהיה מוגזם ומגוחך להאשים בכך את ריינה, אולם לחוסר היציבות שלו היה חלק מסוים באובדן הביטחון העצמי של הקבוצה כולה (ע"ע השער העצמי שלו מול ארסנל במחזור הפתיחה ב-2010). עם הזמן, גברה באנפילד התחושה כי העמדה בין הקורות זקוקה לחיזוק, והוא אכן הגיע הקיץ. מיניולה הפך לשוער היקר בתולדות המועדון כאשר הוחתם מסנדרלנד תמורת 9 מיליון ליש"ט.

הכוונה המוצהרת של רוג'רס היתה ליצור תחרות על האפודה הראשונה. "הזמנתי את פפה לארוחה לפני כחודשיים, והסברתי לו מה אנחנו הולכים לעשות. הוא מעודכן בכל המהלכים, ולא יהיה מופתע". אולם ריינה הבין טוב יותר מכולם את משמעות הבאתו של אחד השוערים העולים ביבשת. הוא הרי ראה את דודק מאבק ברגע את מקומו בהרכב כאשר הגיע לקבוצה ב-2005, למרות המעמד האגדי של הפולני באנפילד. כאשר קיבל טלפון מנאפולי ושמע את בניטס, החלטתו היתה ברורה. ההשאלה שלו מעולה לכל המעורבים, והספרדי עשוי ליהנות מאוד באיטליה, תוך ניסיון לזכות במקום בסגל הספרדי במונדיאל.

סימון מיניולה, שוער ליברפול. רויטרס
התחושה הייתה שאנפילד צריך רק חיזוק בין קורות השער, ואז הוא הגיע. מיניולה(צילום: רויטרס)

רוג'רס הגדיר את מיניולה כאחד השוערים הטובים בליגה, והוא לא לבד. ג'ו הארט שיבח אותו מאוד אחרי ההפסד של מנצ'סטר סיטי לסנדרלנד בדצמבר האחרון, בו נעל הבלגי את השער באופן הרמטי. מרטין אוניל, בהיותו מנג'ר סנדרלנד, הצהיר: "סימון לא פחות טוב מהארט, הוא השוער המצטיין של הליגה". הפרשנים בצפון מזרח אנגליה קבעו באופן נחרץ כי כושרו הפנטסטי של הבלגי השאיר את החתולים השחורים בליגה בעונה שעברה. ארסן ונגר חשק להחתימו, אבל נרתע מהמחיר שדרש מועדונו. ואולם סוכנו ממש לא נרתע. המטרה היתה ברורה: "אנחנו רוצים שסימון ישחק במעמד בו יוכל לתת פייט לטיבו קורטואה על המקום בשער הנבחרת".

המצב הזה לא לטובתו של מיניולה בשלב זה. קורטואה, היורש הוודאי של פטר צ'ך בצ'לסי, שמושאל כבר עונה שלישית לאתלטיקו מדריד, צעיר ממנו בארבע שנים. המוניטין שלו בשמיים מאז פרץ בסערה להרכב גנק וזכה באליפות ב-2011. אם לא יחול שינוי, עלול מיניולה להישאר בצלו בנבחרת במשך כל הקריירה. זה לא מתאים לו. הוא רוצה להיות על הדשא כבר במונדיאל בברזיל. זה לא דבר של מה בכך, במיוחד עבור אחד שכלל לא התכוון להיות שוער.

עד גיל 15 היה מיניולה קשר בינוני למדי בנוער של סנט-טרוידן, עיר הולדתו. בשלב זה הוא התחיל לגדול בקצב מהיר, ולטעמם של המאמנים הפך גבוה ומגושם מדי. הוא הוגדר כשחקן איטי ונחתך מהקבוצה. אז הוא החליט לשנות מקצוע, כדי לתעל את 193 הסנטימטרים שלו. כעבור חצי שנה, אחרי שעבר אימונים עם אבא בחצר ביתו, הוא שב לסנט-טרוידן כשוער, הפעם כדי להישאר. המועדון הצנוע היה מאושר כאשר סטיב ברוס שכנע את הבחור המבטיח לחתום סנדרלנד בקיץ 2010, ושילם תמורתו שני מיליון ליש"ט. על הנייר, היה מיניולה אמור לשמש גיבוי לקרייג גורדון, אולם הקריירה של הסקוטי חסר המזל התרסקה בגלל פציעה, והבלגי תפס את מקומו. מאז, איש לא העז לערער על מעמדו. הוא רק הלך והשתפר על בסיס חודשי. גם שבר בעצם הלחי אחרי התנגשות עם אמיל הסקי בסוף 2011 לא עצר אותו.

אוהב את השוער שלו והוא לא לבד. ברנדן רוג'רס(צילום: GettyImages, Alex Livesey)

מיניולה הוא לא כדורגלן שגרתי. דובר חמש שפות, בעל תואר במדעי המדינה, גר עם הוריו עד שעבר לאנגליה בגיל 22, סולד מראוותנות. "אני מבין שחקנים שמשוויצים במכוניות יוקרה, אבל זה לא בשבילי. חפצים לא חשובים לי. זה כנראה עניין של חינוך בבית", הוא אומר. השקט הנפשי שלו מקרין על שחקני ההגנה. העורף של האדומים לא השתפר יתר על המידה בהשוואה לעונה שעברה, וניתן היה לראות זאת גם נגד נוטס קאונטי בגביע הליגה, אבל הם טרם ספגו שער בפרמייר-ליג.

ביום ראשון מצפה למיניולה המבחן האמיתי הראשון בקבוצתו החדשה. סטוק ו-וילה זה נחמד, אבל נגד האלופה, עם רובין ואן פרסי בכושר מצוין, זו אופרה אחרת לגמרי. עוד כמה הצלות שיניבו שלוש נקודות, והבלגי יהפוך לאגדה באנפילד כבר באוגוסט. ליברפול לא ניצחה שלושה משחקים רצופים בתחילת העונה מאז 1994. האם בכוחה לשנות את הסטטיסטיקה?

נגד סטוק ואסטון וילה זה נחמד, אבל ואן פרסי הוא כבר מבחן בליגה של הגדולים(צילום: רויטרס)

מתיו עדיין מחכה? (ולנסיה – ברצלונה, ראשון, 22.00, ספורט5 ו-HD)

ז'רמי מתיו הוא מועמד לא רע לתואר השחקן הכי אנדרייטד באירופה. שיתוף הפעולה שלו עם ג'ורדי אלבה לאורך האגף השמאלי של ולנסיה במשך שתי עונות היה אחד הדברים הכיפיים ביותר לצפייה מבחינה אסתטית. שניהם מגנים שמאליים שהחלו את הקריירה כקיצונים, וחילופי המקומות ביניהם היו יעילים ובלתי צפויים. כדורי הרוחב של מתיו נוטים להיות מדויקים, ותרומתו להתקפות עצומה כאשר הוא בכושר טוב.

בעונה שעברה נמכר אלבה לברצלונה, בעוד מתיו עבר פציעה קשה, ובהמשך סבל מיחס לא מזהיר מצד המאמן דאז ארנסטו ואלוורדה. פיחות במעמדו גרם לו לשקול עזיבה הקיץ, ובארסה הוזכרה כמועמדת להחתימו. בהתחשב בעובדה כי הצרפתי מסוגל לשחק גם כבלם, מדובר באופציה מצוינת לרוטציה של טאטה מרטינו, והיא גם זולה במיוחד. קשה להבין מדוע הדבר לא יצא לפועל, אבל זה עדיין לא מאוחר. אם יקבל הזדמנות בהרכב, מתיו בהחלט מסוגל להוכיח זאת לבלאוגרנה.

אם הוא יוכיח לבלאוגראנה שהוא ראוי, ייתכן שגם ישחק בעתיד הקרוב תחת טאטה מרטינו. ז'רמי מתיו(צילום: GettyImages)

החלום שנשאר (שחטאר דונצק – מטאליסט חארקוב, שבת, 19.30)

הדחתה של מטאליסט מליגת האלופות בגלל משחק מכור מלפני שבע שנים, שהתקיים בעידן ההנהלה הקודמת, ללא קשר לשחקני הסגל הנוכחי, מצערת מאוד. חארקוב היא קבוצה מבריקה, עם סגנון התקפי ומרתק, ונטיה לכבוש כמות מטורפת של שערים מרהיבים במיוחד. היא יכולה היתה להוסיף המון לצ'מפיונס-ליג ולרענן אותה, אבל כעת נותרה לה רק הליגה האוקראינית, בה סיימה בעונה שעברה לראשונה בתולדותיה כסגנית האלופה. כעת, בהיעדר מעורבות באירופה, אפשר לכוון גבוה יותר, ומטאליסט אכן מובילה את הטבלה, בעקבות התבוסה המפתיעה של שחטאר לדניפרו של חואנדה ראמוס בשבוע שעבר. אם תצליח לא להפסיד בדונצק, תהיה זו הצהרת כוונות מרעישה, ובעונה הבאה דבר לא ימנע ממנה לככב על הבמה הגדולה.

אם מרקו דביץ' ומטאליסט ייצאו עם תוצאה טובה מדונצק, הם יספקו הצהרת כוונות משמעותית(צילום: AP)

תחילתה של ידידות מופלאה (שאלקה – לברקוזן, שבת, 19.30)

עיתונאי בכיר שמסקר את שאלקה, אוהד שרוף את הקבוצה, התפאר באוזניי הקיץ על הכישרון שצמח במחלקת הנוער, לידו אפילו יוליאן דראקסלר נראה שחקן ותיק. הכניסה של מקס מאייר בן ה-17 באמת לא יכולה היתה להיות טובה יותר. הילד נזרק למים העמוקים ביום רביעי בסלוניקי, כאשר התוצאה היתה 1:1, בישל את שער היתרון לדראקסלר, ומיד הוחלף כדי לשמור על התוצאה. "אלה היו תשע הדקות הטובות בחייו", אמר המאמן יינס קלר, אשר משרתו ניצלה ביוון. כעת נותר לראות אם מאייר יקבל את מקום הכבוד בהרכב לצדו של דקארסלר נגד לברקוזן שעדיין שומרת על מאזן מושלם. שיתוף הפעולה בין השניים עשוי להיות אחד הדברים המרתקים בבונדסליגה, אם לא מעבר לכך. שווה לחכות.

אפילו דראקסלר(צילום: GettyImages, Vladimir Rys)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully