אתם יכולים לתהות מה בעצם הסיפור פה? אוסטריה וינה בסך הכול בקושי גברה את אלופת איסלנד, ועכשיו צפויה להשלים ניצחון כפול על דינמו זאגרב בדרכה לשלב הבתים של ליגת האלופות. ממבט ראשון, לא מדובר בהישג כביר. אלא שיש כאן אירוניה לא מבוטלת. הרי לא הייתה נציגה אוסטרית בצ'מפיונס-ליג מאז 2005. אלא שקבוצת הפאר לשעבר שירדה מנכסיה מצליחה כעת, במקום בו נחלה כישלונות מבישים במיוחד האימפריה העשירה שמתיימרת לשלוט במדינה. העפלתה של אוסטריה וינה היא הדוגמה האולטימטיבית לניצחון הרוח על הכסף. רד בול זלצבורג יכולה רק להסתכל מהצד ולקנא, בעוד רוב חובבי הכדורגל באוסטריה מאושרים עד הגג.
הכנפיים של זלצבורג
תקציבה של זלצבורג עומד על 40 מיליון יורו. ב-2005 רכש את המועדון קונצרן רד בול, ששינה את צבעי הקבוצה, ניסה למחוק את ההיסטוריה שלה, שפך הון עתק על שחקני רכש מכל קצוות הגלובוס, החתים מאמנים מפורסמים, והמטרה הייתה אחת ויחידה להפוך לכוח משמעותי בכדורגל האירופי. אז אמנם יש לזלצבורג בגרסתה האדומה-לבנה ארבע אליפויות אוסטריה מאז המהפך, אבל החלום הגדול מעולם לא התגשם.
ומי הדיח את ספינת הדגל של הכדורגל האוסטרי? את הפיאסקו הכפול מול מכבי חיפה ב-2009 עוד אפשר היה לסבול. ההדחה בידי הפועל תל אביב כעבור שנה כבר נראתה כמו בדיחה רעה בעיני האוהדים. אבל כל זה מתגמד אל מול הקטסטרופה ביולי לפני שנה, אז באה דודלאנז', אלופת לוקסמבורג, ניצחה 0:1 בביתה, יצאה עם הפסד 4:3 מטורף מזלצבורג והטיסה את האוסטרים לכל הרוחות. רד בול, מסתבר, באמת נותן להם כנפיים. הם עפים לפני שלב הבתים על בסיס קבוע. גם העונה כיסחה אותם פנרבחצ'ה ללא בעיות מיוחדות.
הסיגריות של שטרונאך
כולם מתעבים את רד בול זלצבורג ושמחים מאוד לאדה. אלא שעד 2005 מילאה אוסטריה וינה את תפקיד הקבוצה העשירה והשנואה. פרנק שטרונאך, איש עסקים ופוליטיקאי שנוי במחלוקת, רכש אותה בשלהי המאה הקודמת והזרים כספים כדי לבסס את מעמדה ככוח אמיתי בכדורגל האירופי. הוא אפילו שינה את שם הקבוצה לאוסטריה ממפיס, ואין הכוונה לעיר ממדינת טנסי. תאמינו או לא, מדובר במותג סיגריות אוסטרי.
שטרונאך העניק למועדון תקציב גדול פי כמה בהשוואה ליתר קבוצות במדינה, ובמקביל כיהן כנשיא הליגה כולה. זה לא ממש עזר בתקופתו זכתה אוסטריה וינה באליפות אחת בלבד בהדרכתו של כריסטוף דאום, וכשלה בניסיונה להעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות. המאמן שחתום על ההפסד במוקדמות היה יואכים לב, אז מאמן אלמוני יחסית. הוא פוטר במרץ 2004 למרות שהקבוצה הובילה את הטבלה, ובאופן כללי המאמנים התחלפו בעידן שטרונאך במהירות מסחררת. ב-2005 החליט המגלומן באופן מפתיע שנמאס לו ועזב את עסקי הכדורגל. הכסף נגמר, שחקנים רבים נמכרו, ומאז הפכה אוסטריה וינה לקבוצה זעירה אל מול הכוח העולה של רד בול. איך שלא תסתכלו על זה, 2005 היתה שנה מכוננת ביחסי הכוחות בכדורגל האוסטרי.
בוני זוכר את שטוגר
היום נאמד תקציבה של אוסטריה וינה ב-14 מיליון יורו בלבד, וההשוואה לזה של זלצבורג מגוחכת במקרה הטוב. שנים ארוכות של אכזבות עברו על אוהדי הסגולים. ימים לפני חגיגות 100 שנה להיווסדו של המועדון במרץ 2011, הפסידה אוסטריה בדרבי ביתי לראפיד. את עונת 2011/12 הם סיימו במקום הרביעי, וכלל לא העפילו אפילו לליגה האירופית. ואז, בקיץ לפני שנה, שב למועדון פטר שטוגר ושינה הכול ב-180 מעלות.
חובבי הכדורגל בישראל צריכים לזכור את שטוגר היטב מהמשחק הרשמי הראשון של נבחרת כחול-לבן במסגרת אירופית לאחר שהתקבלה כחברה קבועה באופ"א. אנדריאס הרצוג וטוני פולסטר נחשבו לכוכבים הגדולים של אוסטריה בשנות ה-90', אבל שטוגר היה חשוב לא פחות מהם. אולי אפילו יותר. שחקן עם הספק עבודה נדיר שלא פגם ביכולת הטכנית ובראיית המשחק, הוא היה בכל מקום על המגרש. נגד החבורה של שלמה שרף באוקטובר 1992, הוא כבש אחד ובישל שלושה בניצחון 2:5. שימו לב למספר 11 בתקציר הזה.
שוברים כל שיא אפשרי
בתחילת שנות ה-90' זכה שטוגר בשלוש אליפויות עם אוסטריה וינה, והאוהדים כה העריצו אותו שאפילו ההחלטה לבלות בהמשך שנתיים במדי היריבה העירונית המושבעת ראפיד לא הרסה את הילתו. אחרי הפרישה הוא שב למועדון לצוות האימון, וב-2005 קודם באופן מפתיע למאמן הראשי וזכה מיד בגביע. שטוגר היה שם בחודשים הקשים שאחרי נטישת שטרונאך, בחר לעזוב את הספסל כדי להתמקד בתפקידו השני כמנהל הספורטיבי, ויחד אתו זכתה אוסטריה וינה בדאבל ב-2006. חודשים ספורים מאוחר יותר, בעקבות פתיחת עונה מאכזבת, פוטר שטוגר בצוותא עם המאמן פרנק שניקלס, והמועדון לא ראה יותר אליפויות. התרגשות האוהדים הסגולים לאור שובו לפני שנה היתה לפיכך גדולה, אבל אפילו הם לא העריכו את עוצמת ההשלכות.
שטוגר ירש סגל שנחשב לבינוני מינוס, ובנוסף נאלץ להתמודד עם עזיבת הקשר החשוב ביותר, זלטקו יונוזוביץ', לברמן. כסף לרכישות הוא לא קיבל, אז השחקן המשמעותי היחיד שהוחתם היה החלוץ חסר הניסיון פיליפ הוזינר. הפרשנים לא נתנו לאוסטריה וינה סיכוי, אבל זה נגמר בתואר, ולא סתם בדרך שברה החבורה של שטוגר שיאים בזה אחר זה. אוסטריה וינה יצאה לפגרת החורף עם מספר הנקודות הגבוה בהיסטוריה, ניצחה מספר שיא של 13 פעמים ב-18 משחקי חוץ, ולבסוף סיימה את העונה עם שיא של כל הזמנים 82 נקודות. זלצבורג נתנה פייט מצוין, ו-77 הנקודות שלה היו מספיקות לתואר בכל עונה מאז שנת 2000. למעשה, בעונת האליפות שנה קודם לכן, היו לרד בול 68 נקודות בלבד. היא השתפרה, אבל הקבוצה הענייה מהבירה בכל זאת היתה גדולה עליה.
הסוציולוג תורם את חלקו
"זה הרגע היפה בחיי", אמר שטוגר, "חוויתי הרבה הצלחות עם המועדון כשחקן וכמנהל ספורטיבי, אבל אהבה כזו מצד האוהדים לא חשתי מעולם". כאשר נשאל לגבי סוד ההצלחה, הדגיש המאמן את ההיבט הפסיכולוגי: "לפני שנה השחקנים שלי שמעו כל יום שהם לא ראויים ללבוש את החולצה עם סמל המועדון. אף פעם לא היה לי סגל של שחקנים כה ממושמעים ונחושים". שטוגר עבד בעיקר על הכנה מנטלית, ונעזר בסוציולוג שמתמחה בתהליכים קבוצתיים, ורנר צוכלינג. הצוות המקצועי הביע עניין בשלומם של השחקנים בחייהם הפרטיים, העניק להם יחס אישי, ויצר אוירה חיובית במיוחד. כל השחקנים התעלו על עצמם, והוזינר הפציץ 27 שערים, שמשכו את תשומת ליבה של אברטון.
ללא קשר להישגים על הדשא, המועדון עשה צעד חשוב מבחינה מוסרית ותדמיתית כאשר פתח בצעדים נוקשים כנגד ארגוני אוהדים המייצגים את הימין הקיצוני. לאוסטריה וינה היה קשר הדוק עם הקהילה היהודית לפני מלחמת העולם השנייה, ורבים ממנהליה ושחקניה נספו בשואה. בעידן אנשלוס, סירבו במועדון בתוקף לשנות את השם למרות פקודות שנשלחו מטעם השלטונות הנאצים. המאבק הנוכחי נתפס כהמשך ישיר למורשת המועדון, ורוב האוהדים תומכים בו.
גם נקודה תספיק
אחרי הזכייה, שרו כל מאכלסי היציעים שירי אהבה לשטוגר וביקשו ממנו להישאר. הם קראו על העניין שמגלה בו ברמן שחיפשה מחליף לתומאס שאף המתפטר ונחרדו מאפשרות עזיבתו. בסופו של דבר, הירוקים הלכו דווקא על רובין דוט, אבל שטוגר בחר לעבור לגרמניה בכל זאת, וחתם בקלן מהליגה השנייה. אנחנו עוד נשמע עליו רבות בשנים הקרובות. הסוציולוג צוכלינג הלך יחד אתו, והקבוצה נותרה ללא רועה. עשרות שמות של יורשים אפשריים נזרקו לאוויר, והאיש שנבחר היה ננאד בייליצה, קרואטי צעיר בן 42 שאימן עד אז קבוצות קטנות בלבד. הוא קיבל את התפקיד בזכות מוסר העבודה הגבוה, הצניעות והדמיון המסוים לשטוגר בהתנהלותו.
מוקדם לומר אם בייליצה יצליח לשחזר את העונה המופלאה של קודמו, אבל את המשימה הראשונה והחשובה ביותר הוא עומד להשלים כבר היום. מבחינתו, ביקור מולדת בזאגרב היה פיקנטי במיוחד, ולפני הניצחון 0:2 הוא הסביר את היתרון הגדול של האוסטרים: "להנהלת דינאמו יש סכסוך קשה עם האוהדים. האוהדים שלנו עומדים מאחורינו". היציעים הסגולים, שמזדהים עם סגל מקומי ברובו, יזכו כעת לחוויה בלתי נשכחת. האם היא תסתיים בתבוסות בשלב הבתים? זו כבר שאלה אחרת לגמרי, אבל לפחות הרף לא גבוה במיוחד.
את זלצבורג כבר ביישה אוסטריה בעצם העפלתה הצפויה. עכשיו זה הזמן לשפר את ההישגים של ראפיד שהשתלבה בשלב הבתים ב-2005, אבל הוגרלה לבית אכזרי והפסידה את כל משחקיה מול יובנטוס, באיירן מינכן וקלאב ברוז'. נקודה אחת לאוסטריה כבר תעשה היסטוריה, אבל אם רוח שטוגר תמשיך לרחף מעל האצטדיון, היא מסוגלת ליותר. כיאה לאימפריה לשעבר, לזכותה 24 אליפויות, וניצחונות רבים באירופה בשנות ה-70' וה-80'.