הברומטר של בני יהודה: יורו לאמין
כבר עכשיו ברור: בני יהודה תהיה קבוצה מסודרת. הקבוצות של קשטן תמיד מסודרת ובמקום שיש לך שני קשרים אחוריים כמו קוסטה ורפי דהאן, אין סיבה שבני יהודה תהפוך את עורה השנה. שזה אומר שהקבוצה תהיה מאומנת, רצינית, מקצועית וטובה. לעתים טובה מאוד ולעתים קצת פחות מטובה.
גם מחאת האוהדים בבני יהודה לא אמורה להזיז את הרכבת הקבועה ממסלולה. פתיחת עונה לא טובה אולי תהיה שם, אבל אז בני יהודה תתייצב. יש רק דבר אחד שיכול להפוך את החבילה המסודרת הזו לחבילה מבטיחה. כשבוחנים את הסגל של בני יהודה העונה מוצאים רק סיכוי אחד למצוא דבר כזה: יורו לאמין.
לאמין כבש בעונה שעברה 17 שערים במדי שיראק הארמנית. שאר שחקני הסגל בבני יהודה נראים לעומתו כמו ברגים טובים בקבוצה קשטנית טיפוסית. הצעירים שאולי יפרצו העונה, אמיר עגייב ונס זמיר, לא אמורים להיות גם בעונה השיא שלהם הכוכבים של הקבוצה. אדם הרפקה הוא חלוץ ראוי, אבל בטח לא שחקן שהוא מעל קבוצה, וגם אור ברוך, אולי האכזבה הגדולה ביותר של הנבחרת הצעירה ביורו האחרון, לא מסתמן בתור אחד כזה.
לכן, כדי שבני יהודה תצא מהשבלונה הקבועה, היא צריכה שלאמין באמת יהיה בינגו. לשחקן שממוקם על הקו, 17 שערים בעונה זה לא מעט. אם לאמין יהיה הגלבאן החדש של בני יהודה, כל המערכת המסודרת תסתכל אחרת על המציאות. הקבוצות המסודרות של קשטן בנויות לא אחת על המוציאים לפועל, ולאמין הוא זה שיקבע איפה בני יהודה תסיים את העונה. שזה לא כזה הבדל, כן? במקרה הרע מקום 7-8. במקרה הטוב מקומות 4-5.
הברומטר של הפועל ניר רמת השרון: מיכאל זנדברג
לרמת השרון יש העונה סגל קצת יותר נוצץ מהמקובל. מיכאל זנדברג הגיע, וגם יוסי שבחון, אבי סטרול, דלה ימפולסקי. יש גם זרים שמאוד מתלהבים מהם בקבוצה, כמו אמיר האדז'יץ, שהיה מלך השערים בבוסניה, או קשר נבחרת אתיופיה, אסרט מגרסה.
על פניו, רמת השרון נראית כמו קבוצה טובה יותר, קבוצה שיכולה לעמוד במטרה החשובה לא פחות מהישרדות בליגה לשחק כדורגל אטרקטיבי שיביא יותר צופים למגרש ואולי ליצור זהות לקבוצה הזו. מי שעזב הם השחקנים שהפכו את רמת השרון לסנסציה. כאן בדיוק נכנסת השאלה המרכזית של מי שיכולה לחזור ולהיות הפתעה הליגה: האם שכירי חרב אטרקטיביים זה מה שמתאים לרמת השרון?
לקבוצה בעונה שעברה היתה נשמה. השחקנים היו פחות מוכרים, אבל הם באו מלמטה ושיחקו כמו קבוצה שבאה מלמטה. הם התחברו לקונספט. העונה שכירי החרב האיכותיים שהגיעו למועדון צריכים להראות שאפשר אחרת, שאפשר טוב יותר, ובראשם דווקא מיכאל זנדברג. מי שפעם היה השחקן הכי טוב בליגה עדיין שווה משהו. המהירות כבר לא שם, הסיומת נפגעה מזמן, אבל חוכמת המשחק של זנגברג והטכניקה הנהדרת שלו, יכולות להצליח ברמת השרון.
זדנברג יהיה הברומטר לניסוי החדש ברמת השרון. האם החום שהמועדון הזה יודע לתת לשחקנים שהוא קולט יוציא ממנו ומחבריו ברמת שרון משהו טוב יותר או לפחות משהו טוב כמו בעבר? או שמא חוסר האכפתיות שמאפיין סגלים כזה ינעץ סכין בסוד ההצלחה של המועדון? זאת שאלה שלא רק תקבע את העונה של רמת השרון, אלא את עתידה בליגת העל.
