הברומטר: גילי ורמוט
הגיבוי שרן בן שמעון מקבל מהפועל תל אביב כבר עכשיו צריך להדאיג מאמן, כל מאמן, שיודע שגיבוי הוא בדרך כלל כסות לכעס שעוד מעט הולך להתפרץ ומבעבע בחדרי חדרים. אבל מדובר כרגע במהלך נכון. עם כל האכזבה על ההדחה מאירופה, הפועל תל אביב היא קבוצה חדשה שצריכה זמן. הרבה זמן. לפני סדרת המשחקים באירופה סיפרו שהאדומים אולי ישחררו שחקנים במקרה כזה כי התקציב שלהם מבוסס על עליה לליגה האירופית, אבל האיומים האלה שוב התבררו כהפחדות סרק. כמו בינואר, הפועל תל אביב לא נחלשת, אלא היא שואפת להתחזק ויש לה עדיין איכשהו כסף למשוך. כמועדון שמנוהל על ידי אוהדים ופועל מהרגש ופחות מהשכל, זה גם טבעי. במקרה הנוכחי זה גם צו השעה: הפועל תל אביב חייבת עדיין להתחזק כדי שהגב שהמאמן מקבל וההשקעה ממנה נהנה בקיץ בדמות שחקני רכש מאוד נוצצים תישא בסופו של דבר פרי.
בן שמעון צריך מגינים טובים יותר, אולי גם קשר נוסף, אבל עם בעיה אחת מהעונה שעברה הוא כנראה נתקע גם הפעם: התלות בגילי ורמוט. אם יש משהו אחד שאפשר וצריך להסיק מתחילת העונה של הפועל תל אביב הוא שהקבוצה עדיין צריכה שגילי ורמוט ייקח אותה לפסגות חדשות. בכל עמדה במגרש יש לקבוצה טווח שיפור, אבל דווקא בעמדה הקריטית לא נראה שיש לאדומים איזו הברקה שוברת שיוויון מעבר לגאונות הזכורה לטוב של ורמוט. סאשה הוא שחקן נחמד אבל הוא לא ורמוט, וישראל זגורי, מתברר, נותר אותו כישרון בעייתי שמסרב להבין מה מפריע לו. כששחקן שירד ליגה זוכה לכזה שיפור בחוזה, במעמד ובקבוצה שבה הוא משחק, אין לו סיבה לחשוב שמשהו בו היה לא בסדר. הנה, עדיין רוצים אותו והוא אפילו מתקדם.
השחקן שיחבר את הרכש המבולבל של טביב בבית"ר
אחרי ההדחה מהאירופית: שחקני הפועל ת"א מבקרים
שלום תקווה מנתח את ההדחה של האדומים מאירופה
זגורי לא יהיה ורמוט העונה. התהליך הנפשי שהכישרון הזה צריך לעבור, וגם החינוך, ייקח יותר זמן. שכטר אולי יכול להיכנס לנעליים שורמוט לא נכנס אליהן בעונה שעברה, אבל התנודות ביכולות שלו בין משחק למשחק מלמדות שגם הוא חווה את מה שעבר על ורמוט בעונה שעברה. כדי שהפועל תל אביב תהפוך לקבוצה מבריקה באמת אין לה ברירה אלא לחלום על ורמוט. הניסיון הזה לשחזר את נוסחת העבר הוא תמיד מסוכן ולוקה לא אחת בנוסטלגיה, אבל במקרה של הפועל תל אביב אין לה ברירה אחרת. אם הקבוצה רוצה לתת פייט למכבי תל אביב ולהיות טובה כמו מכבי חיפה, היא צריכה את ורמוט בתור הנשק המנצח.
לורמוט יש שתי בעיות כאן: הראשונה, רפואית, ואיתה ניתן כנראה להתמודד. הבעיה הקשה יותר היא בבלוטות הרעב שלו. ורמוט חייב להוכיח לנו שהוא לא שחקן של פיק אחד בקריירה. שחקן שמסוגל להגיע לפסגה ולא לנוח שם. ורמוט לא הוכיח לנו שהוא כזה. גם אחרי עונת הדאבל היתה לו ירידה בעונה העוקבת, ומאז הוא לא מראה סימנים של אדם שמבין שהוא חייב לבנות הכל מחדש. זהבי, לעומתו, כן עושה זאת. זהבי לא הלך לקבוצה שאין לו מה להוכיח לה, ולמרות שיש לו עוד מקום להשתפר, הוא מגיע לרוב המשחקים במכבי תל אביב עם סוג של סכין בין השיניים. ורמוט, לצערה של הפועל תל אביב, עדיין מחפש את הדרייב שיניע את הכישרון שלא הופך טוב יותר עם הגיל.
לכן, זו גם תהיה המשימה המרכזית של בן שמעון בהפועל תל אביב. לנסות להציל את ורמוט. נכון, לא הוא הימר על נוסחת ההצלחה הישנה והחזיר את ורמוט בשם הגעגוע והרצון לשחזר. אבל זה מה שיש לו. את התלות בורמוט הוא כנראה לא פתר על ידי הבאת אלטרנטיבה מתאימה, עכשיו הוא צריך לעשות זאת דרך שיחות אישיות, פסיכולוגיה מתאימה ואימונים נכונים. אם הוא לא יעשה זאת, הוא עלול להיאחז בגיבוי מראשי המועדון כמו אוויר לנשימה. וכמו שהפועל תל אביב מתנהלת בשנים האחרונות, הגיבי מסתיים מהר מאוד.
הברומטר: אלכסנדר דוידוב
כשבוחנים את הרכש והסגל של מ.ס אשדוד, לא מובן מדוע דוידוב הוא בכלל הברומטר של הקבוצה. אחרי הכל, אשדוד עשתה בקיץ רכש שבהחלט מעמיד אותה כבר כעת כמועמדת רצינית מאוד להיות הפתעת העונה, תוך מבט מאיים באמת על הצמרת הגבוהה של הליגה. לאשדוד יש העונה לא רק סגל שונה שכבר מבוסס פחות על שחקני הבית שלא לקחו את הקבוצה לשום מקום. לאשדוד, כן, יש גם סגל מבטיח עם טונות של כישרון: סולארי, בלו וצרפתי בהתקפה. ניר ביטון בקישור האחורי. יא יא פטי בהגנה, כשלצדו מגן מעולה כאושינוואה ומגן איכותי כורטה. אופיר מרציאנו רק מבשיל. גם שני השמות ששכחנו, ישראל ראש הבלם והקשר רועי בקל, הם שחקנים שיכולים להיות ברגים טובים בקבוצה טובה.
ניר קלינגר כבר הרכיב קבוצות טובות, ואולי דווקא באשדוד הוא יקבל את השקט להעביר מהאופי שלו והגישה שלו למשחק לכל המכלול הקבוצתי. עם סגל כזה, קלינר צריך להצליח בגדול. עם סגל כזה לקלינגר יהיה קל יותר לעקור את אלמנט הפחד וההסתפקות במועט שנטוע במועדון הזה, ואולי להוציא את קריירת האימון לדרך חדשה. יש רק בעיה עם התיאוריה האופטימית הזו: קלינגר כמאמן נמצא בנסיגה. הוא מאבד ביטחון. הוא צריך שקודם כל הברגים בקבוצה שלו יוברגו בצורה נכונה, ורק אז להצליח.
זו לא הסיבה היחידה למה דוידוב חשוב כל כך לחיבור התמהיל המעניין הזה. דוידוב הוא קשר נהדר שבקבוצה טובה ומצליחה אומרים עליו וואו, איזו גניבה. אם תשמעו את המשפט הזה בעונה הבאה, תדעו שמשהו טוב עובר על אשדוד. אם היא תבליט את דוידוב, לאחרים יהיה נוח יותר להצליח. למעשה, הסגל של אשדוד מורכב מכל מיני פליטים דוגמת דוידוב. הקשר הזה יכול לשמש להם כדוגמה, סמל לסוג הקבוצה שאשדוד יכולה להיות. סולארי יביא את הברק, בלו את העוצמה, צרפתי את הטאץ' וביטון את הכישרון. אבל לכל אלו צריך מנוע. דוידוב יכול להיות המנוע הזה. הגיבור המפתיע שילמד על החיבור המתבקש בתלכיד המאוד מעניין הזה.
