וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנבחרת הצעירה

13.8.2013 / 17:14

השחקן היחיד שיכול לחבר את הרכש המוזר של אלי טביב לקבוצה ראויה בבית"ר ירושלים, הכישרון הנפלא שיכול לספק להפועל חיפה נוסחת הצלחה חדשה. וואלה! ספורט פותחת את פרויקט פתיחת העונה שלה עם השחקנים שיהיו ברומטר העונה. במקרה, או שלא, שניהם היו בסגל של לוזון ליורו

צילום: טל אנגלנדר עריכה: מיכאל ברגמן

צפו בהפסד של בית"ר ירושלים במשחק אימון

אלי טביב הבעלים של בית"ר ירושלים. קובי אליהו
יצטרך עזרה. טביב/קובי אליהו

הברומטר של בית"ר ירושלים: אופיר קריאף

בית"ר ירושלים בדרך לעונה קשה. כנראה. הסגל נבנה מערב רב של שחקנים שזקוק לזמן שלא קיים, עמוד השדרה של הקבוצה מהעונות הקודמות עזב ברובו המוחלט, הטלטלה הניהולית עדיין לא התייצבה, והרוב השפוי של האוהדים עדיין פצוע בלבו מאירועי העונה שעברה ומרגיש לא פחות מבולבל במהלך הקיץ. זו הסיבה המרכזית לכמות המנויים הדלה מהרגיל, יותר אפילו ממסע הרכש החידתי. הקריאות לסאדייב וקדאייב עדיין מצלצלות באוזן של מי ששמע אותן ונגעל, וגם היחס הלא הוגן לו זוכה אלי טביב מהתקשורת מתקשה להעיר את השד הצהוב-שחור היעיל מכולם – זה של "כל העולם נגדנו".

חשוב להבין – המהפכה בסגל לא כזו רעה לבית"ר. דור שחקנים שהוביל את בית"ר בעיקר למאבקי תחתית ולא עמד בלחצים שנוצרים תוך כדי עונה מטבעו הידוע של המועדון, היה צריך לעזוב. בכל קבוצה שפויה מהפכה כזו ושחרור של שחקנים מתוסכלים ושבעים מצרות היה מתבקש. אבל בית"ר היא לא קבוצה שפויה. אחרי העונה שעברה אפילו גרוע מכך.

אם התהליך שבית"ר עוברת כעת יסתיים בהצלחה אפשר יהיה לברך על הקיץ הזה. אבי ריקן, למשל, הרוויח מקום טוב יותר לצמוח כשחקן וכפיגורה, הרחק מהקבוצה המסובכת שהיתה מעסיקה אותו בעיקר בדאגות. בעוד שנה או שנתיים בית"ר תוכל להחזיר אותו טוב יותר וחזק יותר. כנ"ל לגבי קובי מויאל. אבל מי יכול לדעת שבית"ר עוברת כעת תהליך הבראה נכון שבסיומו יוכלו לקלוט אותם מחדש. הדבר היחיד שברור כעת בבית"ר הוא ששום דבר לא ברור.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
אופיר קריאף שחקן בית"ר ירושלים. קובי אליהו
כל מה שבית"ר ירושלים חולמת: ילד חצוף שחושב בגדול, מוציא מעצמו את המקסימום ומתנהל בצניעות ומקצוענות. קריאף/קובי אליהו

בסגל השחקנים הנוכחי יש ניצוצות של כישרון, שעם עבודה קשה ומאמן חזק וטוב יכולים להתחבר לתלכיד סביר בהחלט. קשר אחורי שלקח אליפות במקדוניה, מגן עם רזומה מעניין בבלגיה, כישרון ישראלי מבטיח דוגמת אצילי, ישראלי ותיק שתמיד מביא מספרים ובבית"ר אולי לא ירשה לעצמו לרוץ כל כך מעט על המגרש דוגמת רביבו. קפילוטו הוא בלם סביר, הרוש הוא שוער ראוי. עם עזריאל ועוד שלושה שחקני רכש אולי עוד תצא מזה עונה סבירה, שיכולה לסמל החלמה כללית למועדון. הבעיה היא במערכת. בחוסר הסבלנות. בחוסר היכולת להעניק למאמן את הזמן הסביר לבנות מכל זה משהו.

לכן, כדי להרוויח עוד קצת זמן, בית"ר צריכה את השחקנים שנותרו בסגל מהעונה שעברה. אופיר קריאף הוא כל מה שבית"ר ירושלים חולמת: ילד חצוף שחושב בגדול, מוציא מעצמו את המקסימום ומתנהל בצניעות ומקצוענות, כי מי כמוהו יודע כמה כדורגל יכול להיות הפכפך ומה יכול לקרות לך אם תעבוד קשה או לשם שינוי תאמין שהגעת כבר להכול. קריאף הוא המהפכה הירושלמית שאוהדי הקבוצה תמיד רצו: כישרון ללא תסכולים מהעבר ועכבות מההווה. העובדה שגדל ביציע האולטראס רק מחזקת זאת.

קריאף יכול לשמש כהשראה שכל כך נדרשת לקבוצה שמסתמנת כרגע כעלובה מאוד. הוא צריך להיות הרוח. אם קריאף ייקח את מה שקרה לו ביורו לעונת התקדמות נוספת ככדורגלן, לבית"ר יהיה סיכוי טוב יותר לעבור את עונת המעבר הזו בשלום. אם יבשל, יכבוש, יתקל, יחלץ ויצית את הדמיון והלב של האוהדים, משהו מאותו בלבול ודכדוך יעבור מהר מאוד להתלהבות. הקשרים הקדמיים יותר יהיו חופשיים יותר, לחלוצים יהיה פחות לחץ להתחיל לספק את הסחורה וכל הקבוצה תדבק בתופעת קריאף: כזו שאיש לא ממש מכיר, אבל היא באה מלמטה לעשות את הבלתי ייאמן. נכון, כרגע זה דמיוני. אבל תזכרו מה חשבתם על קריאף כאשר אלי כהן הישן והטוב בחר לקדם אותו לקדמת הסגל של בית"ר.

אלי כהן מאמן בית"ר ירושלים. קובי אליהו
קריאף יכול לשמש כהשראה שכל כך נדרשת לקבוצה שמסתמנת כרגע כעלובה מאוד. כהן/קובי אליהו

הברומטר של הפועל חיפה: עאהד עזאם

גם הפועל חיפה, כמו בית"ר, איבדה את העוגנים המרכזיים שלה. רן אבוקרט במכבי חיפה, גל הראל בהפועל באר שבע, וגם חסרונו של שחקן דומיננטי כגיא צרפתי, הגם שהיה רק עונה אחת באדום, עשוי להיות מורגש. את מקומם מילא שלומי דורה ברכש. כאשר מדובר ברכש של הפועל חיפה, הסיכוי להביא שחקן דומיננטי הוא קטן יותר. הכסף שיש במקומות האלה מוליד בדרך כלל שחקנים בינוניים. חלק ממלאים את הצורך הבסיסי, הרוב לא, אבל מעטים הופכים למנהיגים.

לכן הפועל חיפה תמשיך להתקיים מהשחקנים שנותרו אצלה. אם מחטטים היטב, מוצאים שם כמה כלים לא שגרתיים לקבוצה שרגילה לחיי תחתית: יובל אבידור הוא עדיין חלוץ טוב בליגת העל שאולי יום אחד יספק עונת שיא, מהארן לאלה יכול להגיע מאוד רעב לעונה הזו, וגם לירן כהן מסוגל להביא מספרים לא רעים להפועל חיפה אם דברים ילכו לו כמו שצריך. אלא שהפועל חיפה זקוקה למשהו נוסף כדי שכל אלו יקרו לאורך זמן: היא צריכה להתחיל לטפח נוסחת הצלחה חדשה מהצעירים שיש לה.

עאהד עזאם שחקן נבחרת ישראל הצעירה לפני ז'אן פול בואטיוס שחקן נבחרת הולנד הצעירה. ברני ארדוב
הגיע הזמן שהפועל חיפה תחשוב טוב על העתיד, ולא על ההווה. עזאם/ברני ארדוב

בראש הצעירים האלה ניצב עזאם, שעשוי להיפגע מאוד מההגעה של דריו פרננדס. מי שמצפה שפרננדס יהיה הברומטר של הפועל חיפה, לוקח סיכון גדול יותר ממי שפוחד לתת לעזאם יותר מקום להוביל. נכון, לזה בדיוק פרננדס מגיע. אבל פרננדס הוא חבית חומר נפץ, והוא מגיע לעונה הזו פצוע וחבול מאוד נפשית. עזאם הוא כישרון נהדר שסבל מאוד בעמדת המגן הימני בעונה שעברה. 24 הופעות בהרכב בעונה שעברה לא הפכו אותו לשחקן מוביל באמת. ועכשיו, עם בואו של הקשר של בית"ר, מקומו שוב בסכנה. טוב יעשה דורה אם ינסה לחשוב יותר על העתיד של הפועל חיפה ולא על ההווה. את עזאם צריך לגדל להיות הרן אבוקרט החדש של הקבוצה, ובעמדות האחרות להתבסס על רכש. עזאם טוב יכול לספק להפועל חיפה עונה מפתיעה וחשובה. פרננדס טוב יכול לספק להפועל חיפה עוד עונה סתמית בשיפולי טבלת הליגה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully