לאחר קיץ מתיש ותחושה שהחלום האירופי שלו מתפספס, חתם אמש (שני) קובי מויאל באלופת מולדובה שריף טירספול, וייחל היום בקריירה האירופית שלו. מויאל הספיק להירשם כבר אתמול בקבוצתו החדשה על מנת שיוכל לקחת חלק בפלי אוף העלייה לשלב הבתים של הליגה האירופית, ואחר הצהריים הוא ימריא למולדובה להצטרף לחבריו החדשים.
"בית"ר הציעו לי את הסכום הכי גבוה שהם יכלו להציע במסגרת התקציב שלהם, ואני חשבתי שאני שווה הרבה יותר", הסביר מויאל את בחירתו. "זה גם עניין של מטרות, תמיד אמרנו לבית"ר שהמטרה שלי היא חו"ל, ואם זה לא יקרה, בארץ אני אשחק רק בבית"ר. דחיתי הצעות מהארץ כי בית"ר היא הרבה מעבר לקבוצה בשבילי, היא דרך חיים. אלי טביב קיבל את בית"ר עם גיבנת של 15 מיליון שקל ובלי יותר מדי הכנסות, אבל מצד שני צריך גם להבין אותי, לא הייתי כאן בשנים שהיו תקציבים גדולים, ובקריירה כל כך קצרה כמו של כדורגלן אני חייב לעשות את המקסימום לשדרג את עצמי כלכלית. אני לא ילד, היום אני נשוי ובונה משפחה ולא יכול לחשוב אך ורק מהבטן והלב אלא גם מהראש".
על הרצון הבלתי מתפשר שלו לצאת לחו"ל אמר מויאל: "עברתי שנים לא פשוטות בבית"ר. מצד אחד יש את כל הגב, האהבה והתמיכה של הקהל שמחזיקים אותך, אבל מנגד מועדון שרק התעסק בלשרוד, בלי הרבה כסף, כמעט כל שנה ללא משכורות ובכל קיץ תחת תחושה שהולכים לפירוק. הדור שלנו לא ראה כלום מהכסף הגדול של גאידמק, באנו אחרי ושילמנו מחיר לא קטן. האחריות בשנים האלה הייתה בלתי רגילה, אתה לא עוד שחקן, אתה אוהד, אתה מחובר לאוהדים ואתה לוקח עליך את כל התקופות הקשות ואת כל הבאלגן. זה לחץ נפשי שאי אפשר לתאר, יש ימים לא רציתי לצאת מהבית ולקחתי ללב ברמות שפחדתי שיהיה לי נזק בריאותי".
על הדיבורים לפיהם עזב רק משיקולים כלכליים אמר מויאל: "זו לא בושה לרצות להשתדרג כלכלית. אני בן 26, חיכיתי ליום בו אהיה שחקן חופשי בשביל שאוכל להשתדרג כלכלית ואני לא מתבייש בזה. מי שמכיר אותי יודע שההחלטה לצאת הייתה הרבה מעבר לקטע הכלכלי, שריף טירספול זה מועדון גדול עם 12 אליפויות רצופות במולדובה ושאיפות להתקדם כמה שיותר בליגה האירופית ובעתיד לשלב הבתים של ליגת האלופות. מי שמזלזל בה עושה את זה מתוך בורות. יצאו מהקבוצה בשנים האחרונות שחקנים לאנגליה, ספרד, רוסיה ומדינות נוספות באירופה. הייתה לי הצעה מלוזאן וממדינות נוספות בחודשים האחרונים, אך לא הרגשתי שלם איתן. אבל כשראיתי את הרזומה של שריף והסיכויים להתקדם ולהתפתח איתה ודרכה החלטתי שאני הולך על זה".
על העזיבה לחו"ל של אבי ריקן, עמית בן שושן וחיים מגרלשווילי אמר מויאל: "זה לא היה פשוט. מצד אחד אתה שמח בשביל כולם ומפרגן, ומצד שני אתה מרגיש שגם אתה ראוי להיות שם וזה לא קורה. מעבר לכך זה, אתה רואה את בית"ר ירושלים נחלשת וכל השחקנים המשמעותיים עוזבים וזה עוד יותר מדאיג למקרה ותישאר במועדון".
לשאלה האם טירספול היא תחנת מעבר ענה: "תמיד כששמעתי את השחקנים שמדברים על הקבוצה אליה הם הגיעו כתחנת מעבר התעצבנתי. תאר לך ששחקן זר יגיע לארץ ויגיד שבית"ר היא תחנת מעבר בדרך לאירופה. צריך לכבד את המקום שאתה נמצא בו. אני קודם כל צריך להוכיח את עצמי במועדון כמו שריף טירספול ואני צריך לעבוד קשה מאוד כדי שזה יקרה. כל אחד שואף אבל זה באמת לא הזמן בכלל לדבר או לחשוב על זה".
על האפשרות שעוד יחזור לבית"ר אמר: "אני בטוח שכן. בסופו של דבר בית"ר זה הבית, מכאן באתי ולכאן עוד אחזור. בסך הכל אולי אין לבית"ר כרגע סגל חזק אבל איך שלא הופכים את זה בית"ר היא אימפריה. אין בהרבה מקומות בעולם קהל וטירוף כמו שיש כאן וזה משהו שבטוח יהיה חסר לי. קיבלתי הרבה תגובות מאוהדים, רובם תמכו אבל היו גם כאלה שהתאכזבו ואני מבין אותם, כי הם רצו שאישאר אבל אני בטוח שבתוך תוכם הם מבינים אותי והכי חשוב שאני נשאר בצהוב-שחור גם בטירספול...".