16 במרץ 2013. אחרי שלושה חודשים מחוץ להרכב ודם רע עם מאמנו בקורטרייק, קיבל לנדרי מולמו הזדמנות לפתוח במשחק הביתי עם לובן במסגרת המחזור האחרון בעונה הסדירה בבלגיה. מולמו פתח כבלם ורשם 90 דקות טובות במשחק שהסתיים ללא שערים. לאחר מכן, בששת משחקי קורטרייק בפלייאוף האמצעי, הוא לא רשם ולו דקה אחת.
17 במרץ 2013. אוסה גואובדיה, "אייס קרים" שיחק 90 דקות בדרבי של סקופיה בו הפסידה קבוצתו ורדאר 3:2 למטאלורג. זו הייתה שירת הברבור שלו במקדוניה, המדינה שהעניקה לו אזרחות. שבועות ספורים לאחר מכן סכסוך חוזי בין הצדדים הגיע לסיומו עם החלטה להיפרד. ב-12 המחזורים האחרונים של העונה, הקשר לא נכלל בסגל.
6 באוגוסט 2013. בהפרש של כמה שעות מודיעה בית"ר ירושלים על החתמתם של שני השחקנים, שיהיו הזרים הראשונים שלה בעידן אלי טביב. יש לא מעט נקודות השקה בקריירה של הבלגי והניגרי. שניהם בני 26. שניהם, כאמור, מגיעים אחרי עונה מורכבת. שניהם נחשבו לכוכבים בגיל צעיר, אבל משהו נתקע. עכשיו הם ינסו להרים מחדש את הקריירה בישראל. האם בית"ר על בעיותיה הרבות זה המקום הנכון? הכירו את הזרים החדשים בבירה.
ההונגרי רוברט פצשין מועמד לבית"ר ירושלים
בבירה לא מוותרים על צירוף סינטאיהו סלליך
דור מלול במגעים עם בית"ר, הבלם דניאלס מועמד
מולמו, בן להורים ממוצא קונגולזי, נולד בקינשאסה ובגיל שנתיים עבר עם משפחתו לליאז' לבית ששוכן מטרים ספורים מאצטדיונה הביתי של סטנדרד. החיבור בין הילד למועדון היה בלתי נמנע והוא עשה בו את צעדיו הראשונים ככדורגלן. בגיל 18 מולמו כבר נחשב לכישרון מבטיח וגם כיכב בנבחרות הצעירות של בלגיה. בסטנדרד העניקו לו חוזה לארבע שנים, אבל השאילו אותו כדי שיתחשל. מאמן סנט טרוידן מארק וילמוטס, שהכיר היטב ביכולותיו של המגן, קפץ על המציאה ולקח אותו תחת חסותו.
וילמוטס, כיום מאמן נבחרת בלגיה, הוא דמות מפתח בקריירה של מולמו. לא סוד ששחקן העבר האגדי שימש במשך שנים גם כסוכן שחקנים ואחד מהשחקנים שייצג היה מולמו. וילמוטס הדריך את המגן במשך עונה אחת ואז הפסיק לאמן למשך ארבע שנים, אבל המשיך לתמוך ולעזור לבן חסותו. מולמו נשאר בסנט טרוידן שנתיים נוספות והפך לשחקן מפתח. בקיץ 2007, החליטו בסטנדרד להחזירו לסגל וגם שדרגו והאריכו את חוזהו. במקביל, השחקן נטל חלק גם באליפות אירופה לנבחרות צעירות.
אלא שבסטנדרד לא חיכו לילד בן ה-20 חיים קלים גם בגלל פציעה לא פשוטה בשרירי הבטן. "הייתה לו תחרות עצומה וזה פגע בו", מוסיף העיתונאי בארט לאהה. "היה שם את דאנטה מבאיירן מינכן שאז שיחק כמגן. מישל פרודום נתן לו לשחק לסירוגין ולפעמים ניסה אותו כקשר. זה לא התפקיד המקורי שלו ושם התחרות שלו הייתה עם מילאן יובאנוביץ' ואקסל ויטסל כך שהיה לו קשה לשמור על מקום בהרכב". מולמו היה חלק משתי האליפויות של סטנדרד ב-2007/8 ו-2008/9 ולמרות שמעמדו המקצועי קצת השתפר תחת לאסלו בולוני בעונה השנייה, הוא לא באמת הצליח להפוך לשחקן קבוע בהרכב.
לפיכך, הזימון ההזוי של מולמו לנבחרת הבוגרת של בלגיה באוקטובר 2009 התקבל בתדהמה. טוב, אולי לא עד כדי כך. ימים ספורים לפני כן מונה וילמוטס לעוזרו של דיק אדבוקאט ולתקשורת הבלגית הזימון הריח לא טוב. אדבוקאט הכחיש: "אני בונה רק על היכולות של השחקן. ראיתי אותו ואני יכול להשתמש בו. הוא שחקן מבטיח", אבל הסערה עשתה את שלה. מולמו זומן עוד פעמיים לסגל, אבל לא שיחק במדי נבחרת בלגיה הבוגרת ושנתיים לאחר מכן, בגלל אותה ביקורת, קיבל החלטה לייצג את קונגו, מדינה בה לא ביקר מאז היה בן ארבע.
הרומן עם סטנדרד הסתיים בקיץ 2010. במועדון החליטו לא לחדש את חוזהו וכבר במהלך העונה סיפר השחקן: "יש לי סיכום בעל פה עם קבוצה זרה. שתי קבוצות גרמניות הגישו לי הצעה קונקרטית". המעבר לבונדסליגה לא קרה. לקראת תום העונה דווח בבלגיה בהרחבה על אפשרות שהמגן יעבור לאנדרלכט. שושבין העסקה היה כמובן וילמוטס, אבל האלופה הטרייה נסוגה מהעסקה "בשל ההמולה התקשורתית". אז מולמו עבר לטורקיה, לבוקאספור מהעיר איזמיר. ואחרי 21 הופעות וירידה ליגה, שב לבלגיה וחתם בקורטרייק, למרות שעל פי פרסומים היה מבוקש גם במכבי תל אביב.
"רציתי שינוי. שיחקתי בליגה טובה מול שחקנים טובים וגיליתי תרבות חדשה. החוויה גרמה לי להרגיש טוב", סיפר מולמו על החוויה בטורקיה. הוא האמין שהחזרה לבלגיה גם תחזיר אותו לעניינים. המציאות הייתה שונה. למרות פתיחה טובה, פציעה לא פשוטה השביתה אותו לשלושה חודשים מהמגרשים. כשחזר לכשירות, גילה שהמאמן היין ונהייזברוק מעדיף את מוסטפה אוסלאח. גם העונה החולפת נפתחה טוב עבור מולמו. הוא שב להרכב, שיחק בקביעות וזומן לאליפות אפריקה. בקורטרייק ביקשו ממנו לוותר על הטורניר ולהישאר, אבל השחקן התעקש, יצא וראה את שלושת משחקיה של קונגו בשלב הבתים מהספסל. ונהייזברוק כעס. כשמולמו חזר, הוא עבר סדרת חינוך ושותף רק בשני משחקים עד תום העונה.
מערכת היחסים בין השניים הייתה עכורה במיוחד. לקראת תום העונה נקנסו מולמו והחלוץ ארנסט נפור בסכום של 50 יורו על עבירת משמעת קלה, אך סירבו לשלם. "הם שמו עצמם מעל כל השאר", זעם המאמן. ההחלטה למעשה כבר התקבלה. למרות שלמגן חוזה לשנתיים נוספות, ונהייזברוק לא רצה לשמוע ממנו. "המאמן קיבל את ההחלטה שלו. היו לנו כמה עימותים בעונה שעברה ומאז אני לא משחק", סיפר מולמו בראיון בבלגיה לפני מספר שבועות. "ביקשתי ממנו הסברים והמצב לא השתפר. ראשי המועדון ביקשו ממני לחכות והבטיחו שיהיה שינוי, אבל בסופו של דבר המאמן מחליט".
"אני חושב על העברה כבר שלושה או ארבעה חודשים", ענה בתשובה לשאלה האם דרכו בקורטרייק הסתיימה. "המצב הולך ונהיה יותר גרוע. (במהלך העונה) אמרתי למאמן שאני רוצה לשחק ושאני רוצה לעזוב אם זה לא יקרה. שום דבר לא השתפר ולא קיבלתי הסבר מאז שחזרתי מאליפות אפריקה. המאמן אמר לי שאוסלאח בכושר טוב והוא לא מתכוון לבצע שינויים. הרגשתי שזה לא הוגן כי באותה התקופה הקבוצה לא ניצחה 10 משחקים. איתי הקבוצה שיחקה טוב יותר".
כמו מולמו, גם אייס קרים נחשב לכישרון גדול בצעירותו, אבל לפני הניתוח המקצועי, חשוב להבהיר נקודה. אייס קרים זה הרבה יותר מסתם כינוי. זה שמו של השחקן שמופיע גם בדרכון. " בבנין סיטי, העיר ממנה באתי מניגריה, הילד האמצעי נחשב מיוחד וזוכה לשם ססגוני. אני האמצעי מבין חמישה ילדים ובמשפחה קראו לי אייס קרים. השם המלא הוא אייס קרים אוסה, כשאוסה זהו שם שמשפחה. גואובדיה זה שם המשפחה השורשי של סבא שלי שמלווה חלק גדול מבני המשפחה".
אייס קרים עזב את ניגריה בגיל 18, אחרי שהרשים בנבחרות הצעירות. סקאוט ניגרי שעבד באוסטריה עשה את השידוך ופאשינג (אז סופרפונד) שמה את ידה על הכישרון. בקבוצה האוסטרית ראו בו פוטנציאל לטווח הארוך. "אנחנו רוצים לבנות אותו לאט", אמר המנהל הספורטיבי אנדראס הופמן. אז אייס קרים הושאל למספר קבוצות בליגות נמוכות ולא הותיר חותם משמעותי. בשנתיים באוסטריה הוא רשם בסך הכול 45 דקות בקבוצה הבכירה של פאשינג.
התחנה הבאה של הניגרי הייתה במקדוניה בקבוצת מקדוניה גיורצ'ה פטרוב. אחרי עונה אחת, הקבוצה ויתרה על השתתפותה בליגה הבכירה בשל בעיות כלכליות. אייס קרים שב לניגריה וחזר בקיץ 2011 למקדוניה, הפעם לוורדאר סקופיה הגדולה. בעונה הראשונה הכול הלך חלק. 23 הופעות טובות. אליפות. שלל מחמאות. "הוא אחד השחקנים הטובים שהגיעו לכאן", נכתב עליו. במקדוניה כל כך התלהבו והשחקן אף קיבל אזרחות. היה שם מי שחיכה בקוצר רוח שהשחקן ישלים חמש שנים בליגה כדי שיוכל לשחק בנבחרת.
אוסה קיבל חוזה חדש, אבל גם נתקל במציאות חדשה. המאמן החדש בלגויה מילבסקי, בלם העבר ששיחק גם באשדוד, פחות בנה עליו. במקביל החלו בעיות כלכליות. הכסף לא נכנס בזמן והקשר החל להתעצבן. במהלך פגרת החורף ראשי ורדאר הציעו לו חוזה חדש לשלוש שנים. הניגרי ענה בשלילה ודרש: "קודם תשלמו את מה שמגיע לי". הפיצוץ לא איחר להגיע. החל מחודש מרץ אוסה נותר מחוץ לסגל הקבוצה. שבועות ספורים לאחר מכן סיכם עם המועדון שיעזוב תמורת ויתור על החובות כלפיו. בסך הכול היו לו 10 הופעות ליגה בלבד במהלך העונה החולפת.
עכשיו שני השחקנים מנסים לשקם את עצמם בישראל. אייס קרים הסכים לתקופת מבחנים ארוכה. אחרי ארבעה חודשים שלא התאמן, הוא היה חלש באימון הבכורה. בבית"ר ראו שחקן שונה לגמרי מזה שנראה בקלטות ואף שקלו לשחרר אותו, אך המאמן אלי כהן העריך כי שחקנים עם מבנה גוף כמו שלו צריכים זמן להיכנס לכושר אחרי תקופה ארוכה והוציא אותו למחנה. לגרמניה הגיעו טביב וחיים רביבו ואחרי צפייה בשחקן באחד ממשחקי האימון החליטו שאמנם הוא לא שחקן של הרבה תנועה כמו דריו פרננדס, אבל יש לו טאץ' בכדור ומסירה לעומק שיכולים להיות מאוד יעילים בכדורגל הישראלי. בעת חתימת ההסכם הציע טביב לשחקן לעשות חוזה עם אפשרות לחתוך אותו בינואר וזה ענה: "תרשום מה שאתה רוצה, אני בטוח בעצמי ולא חושש משום דבר, אני יודע מה אני יכול לתרום לקבוצה".
מולמו, לעומתו, הסכים להגיע להתרשמות קצרה. ערך מספר אימונים, שותף במשחק אימון אחד וביקש תשובה, כשעל הפרק הייתה הצעה אטרקטיבית מבחינה כלכלית מאזרבייג'אן. כהן והצוות הניהולי קיבלו הרבה מילים חמות מרמי גרשון ששיתף איתו פעולה. גם הרזומה המרשים יחסית עשה את שלו והשחקן נחת בישראל לצורך חתימה. "הוא מגן התקפי, מהיר עם הגבהה טובה. היה שחקן מבטיח", טוען העיתונאי לאהה. "היו לו את האיכויות להגיע לקבוצה הבכירה של סטנדרד ליאז', אבל מאז הקריירה שלו נעלמת. הוא לא משחק יותר מדי ואיבד מהכושר והחדות. חבל, כי הוא שחקן שבהחלט ראוי לליגה הראשונה בבלגיה. הוא היה צריך להיות היום בפיק וזה לא המצב. בשנים האחרונות גם חסרה לו מוטיבציה, אולי בגלל זה הוא בחר בישראל כי שם הוא חושב שיהיה לו יותר קל".
בית"ר ירושלים זה לא מועדון קל, בטח לא כשהקבוצה נבנית מחדש מבחינה ניהולית ומקצועית. השלד הולך ונעלם וכהן נאלץ להרכיב את הפאזל מחדש ובתנאים לא קלים. הסיפור של הזרים הוא למעשה סיפורו של המועדון. בית"ר נבנית על מה שיש בשוק, על לא מעט שמות נשכחים ודחויים שמקבלים צ'אנס אולי חד פעמי לחזור למרכז הבמה ולהוכיח את עצמם בקבוצה גדולה. לפיכך, הציפיות מהזרים יהיו גבוהות. ללא פרננדס ואולי גם ללא קובי מויאל, אייס קרים יצטרך להיות המנוע בקישור האחורי של בית"ר. מולמו ימצא בטדי מה שלא היה לו בשנים האחרונות - קבוצה כמעט ללא תחרות על מקום בהרכב. מצפים ממנו להביא את היכולות ההתקפיות והניסיון משנים בליגה הבלגית הבכירה.
אייס קרים כבר הוכיח לטביב שיש לו את הרעב הדרוש. מולמו? זה כבר סיפור אחר. "אני לא יכול להגיד שאני מרוצה ממה שקורה עם הקריירה שלי עד עכשיו. כילד, חלמתי לשחק באנגליה ולהגיע הרבה יותר רחוק, אבל קרה מה שקרה. זה מה שאלוהים החליט. לא אוריד את הראש", צוטט השחקן שמבין שזה הזמן להתעורר: "המצב יכול להיות גרוע יותר. יש שחקנים שגמרו קריירה בגלל פציעה, אז אני לוקח את הדברים בפרספקטיבה הנכונה".
