1. ביום הגמר של תחרות הקפיצה המשולשת באליפות העולם, הופתעתי לקרוא בתקשורת הישראלית טורים של עיתונאים בכירים שטענו שלא יוכלו לחגוג עם אנה קנייזבה, או חנה כפי שקוראים לה כאן, את ההישג שלה באליפות העולם. הם כתבו שלא מדובר בתוצר של האתלטיקה הישראלית, כך שזו לא אמורה להיות החגיגה שלנו. לא רק הם חושבים כך, אלא עשרות אם לא מאות גולשים שקראתי טוקבקים שלהם באינטרנט, כמו גם אנשים שאני שומע ברחוב. קשה לי מאוד להבין את הטענות האלה, וזה מרגיש לי כמו צביעות. הרי ממה אנחנו מתפרנסים כעיתונאי ספורט? ממה אנחנו נהנים כצרכני ספורט? קודם כל מקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, אחר כך מקבוצות הצמרת של ליגת העל בכדורגל, ורק קצת מהנבחרות הלאומיות. האם כל מה שקורה שם זה תוצר של איגוד הכדורסל הישראלי או ההתאחדות לכדורגל?
כמעט שיא עולם: בונדרנקו זכה בזהב עם קפיצה של 2.41 מטר
איסינבייבה "יוצאת מהארון": פה זה רוסיה, גברים הולכים עם נשים
מעיין שחף פסלה בגובה 1.92 מ' ולא עלתה לגמר
ואז בא הטיעון, הבכלל מגוחך מבחינתי, שבו מתלוננים על כך שקנייזבה היא בכלל לא משלנו כי היא לא יהודיה וגם לא ממש ישראלית. אבל למה לא לתת לה הזדמנות? כשהקופצת במוט היהודיה ג'יליאן שוורץ הגיעה לכאן מיד קבעו שהיא ישראלית רק בגלל הדת שלה, אבל בסופו של דבר מדובר באמריקאית שרצתה להבטיח את מקומה במשחקים האולימפיים והחליטה להחליף מדים. פרט לכך שהיא יודעת מה זה סדר פסח, אין לג'יליאן שוורץ קשר לישראליות.
אם מדברים על כדורסל, גם את דרק שארפ כולם הפכו לישראלי, אבל כעת כשהוא עזב את החממה הנוחה במכבי תל אביב הוא הבין שאין לו מה לחיות כאן. קנייזבה החליטה להגיע לכאן אך ורק ביוזמתה. איגוד האתלטיקה הישראלי קיבל אותה בזרועות פתוחות, אבל לא מדובר בגוף עשיר שיכול להרשות לעצמו לייבא ספורטאיות. באיגוד נתנו לקנייזבה מה שיכלו, אבל זה לא היה יותר מדי. בגיל 23 היא עזבה משפחה, שפה, דת, חברים ובאה לארץ אסייאתית חמה וזרה, עם אתלטיקה ברמה נמוכה יחסית לאימפריה אוקראינה, ולמרות שיכלה להמשיך ולייצג את המדינה שאליה היא שייכת, היא רצתה להפגין נאמנות למדינה החדשה שקיבלה אותה.
הבעיה מתחילה בזה שאנשים מסויימים לא ממש מקבלים אותה פה, ותחשבו מה זה עושה לספורטאית צעירה, שהיא בסך הכל ילדה, שביום בהיר אחד כולם כאן מצפים למדליה אבל תוך כדי אומרים גם שהיא לא משלנו. אז נכון, היא לא יהודיה כשרה כמו רובכם ואם תשאלו אותה או את החברים שלה יגידו לכם שקוראים לה אנה ולא חנה. חנה זה שם יהודי, למרות שבאוקראינה של היום הוסיפו הרבה אותיות ח' לשמות שלהם כדי להיבדל מהרוסים וזו הסיבה שרבים קוראים לה חנה. היא הגיעה לכאן בלי יותר מדי, רק עם אהבה. היא גרה עם בעלה אנטולי מיננקו בתל אביב, לא באוקראינה. היא גם קיבלה עזרה, לא יותר מדי מגופים גדולים בארץ כי אם מאיש עסקים מקומי שהתאמן עם בעלה אנטולי בחדר הכושר ושמע על הקשיים שאליהם נקלע הזוג הצעיר.
אם יש דבר שמרגש אותי במדינה היהודית שלנו זה אנשים שלא חייבים להיות פה, אבל החליטו לחיות כאן בכל מקרה בשם האהבה, בשם הנוף היפה, מה שזה לא יהיה. האנשים האלה הם לא נצלנים. הרבה אתלטים ושחיינים יהודים מארצות הברית היו ועוד איך נצלנים. דונלד סנפורד מרגש אותי כי הוא מייצג בשבילי ילדה ישראלית-אמריקאית שגדלה בקיבוץ עין שמר, אנה קנייזבה מרגשת אותי כי מההתרשמות שלי אחרי שיחות עם מקורביה די ברור לי שמדובר בבחורה צעירה, שכל עתידה לפניה, שבסך הכל רוצה להתאקלם במדינה החדשה שלה שדווקא די מוצאת חן בעיניה והיא כן רואה בה עתיד, למרות שרובנו כאן מתקשים להיות אופטימיים באשר לעתיד. עצם זה שכבר בשנה הראשונה שלה היא הביאה לנו הישג כל כך גדול, ולא חשוב איפה היא למדה לקפוץ משולשת, הופך אותה לישראלית שתרמה למדינה יותר ממאות אלפי הכלומניקים הפרזיטים שחיים בינינו. רק תמשיכי ככה אנה, אל תתייחסי לכל התאוריות חסרות הבסיס, כי כשתהיי מועמדת למדליה אולימפית בריו 2016 ותתראייני בעברית כולם כבר ישכחו מזה. להזכירך, גם גדול האתלטים בישראל אלכס אברבוך היה פחות או יותר במצב דומה.
2. אם כבר הזכרנו את אימפריית האתלטיקה אוקראינה, אי אפשר שלא לציין את האתלט המרשים ביותר באליפות עד עכשיו, בוגדן בונדרנקו האוקראיני. כבר הרבה שנים שלא יצא לי לראות אתלט במקצועות השדה עם ביטחון עצמי כל כך גבוה, אולי האחרון היה שיאן העולם בקפיצה לגובה חאבייר סוטומאיור. בזמן שרוב הקופצים לגובה כבר סיימו את הופעתם בונדרנקו עבר גובה של 2.35 מטרים בניסיון הראשון וזו בסך הכל הייתה הקפיצה השניה שלו בתחרות. כשהרף הוצב על גובה של 2.38 מטרים בונדרנקו החליט לוותר על הגובה הזה, בידיעה שמוטאז עיסא בארשים הקטארי כנראה יעבור אותו. זה אומר שבונדרנקו היה בטוח שיצליח להשוות את שיאו האישי המדהים שנקבע השנה ועומד על 2.41 מטרים מה שהפך אותו לקופץ לגובה השלישי בכל הזמנים. הוא אכן עשה את זה, ואחרי שבארשים ניסה להרים את הרף ל-2.44 ובונדרנקו שוב ויתר, הוא ניסה לשבור את שיא העולם של סוטומאיור שלוש פעמים ונכשל בגובה של 2.46 למרות שהיה קרוב. מה שאני מסיק מכך זה שבונדרנקו כבר עבר גובה של 2.46 ואולי אפילו קצת יותר באימונים, אחרת הוא לא היה מתנהל ככה. ועדיין, מדהים היה לראות שהוא מצליח להשיג תוצאה של 2.41 באליפות עולם כי זה משהו שגם סוטומאיור ופטריק שיוברג הגדולים לא הצליחו לעשות. ההימור שלי שיא העולם בקפיצה לגובה, שמחזיק מעמד 20 שנים בדיוק, יישבר כבר בקיץ הנוכחי.
