29 באוקטובר 2006. חמש דקות לסיום הדרבי הקטן בין אוסאסונה לאתלטיק בילבאו (1:1) ערך המאמן האורח פליקס סריוגארטה חילוף אחרון. פראן יסטה, באותם ימים הכוכב הגדול של בילבאו, פינה את מקומו לטובת מי שנחשב לתקווה הבאה של המועדון - בניאט. המחליף הנרגש, אז רק בן 19, צמח באקדמיה של הבאסקים וכבר שיחק בנבחרת הנערים של ספרד, אבל חלם על דבר אחד: להיות הקפטן של בילבאו. אותן חמש דקות שקיבל מהאיש שהדריך אותו בקבוצת המילואים - דקות שאמורות היו לסלול את דרכו לתהילה בקבוצת נעוריו - התבררו לבסוף כזמן המשחק היחיד שלו במדי הקבוצה אותה הוא כל כך אהב. חודש לאחר מכן סריוגארטה פוטר, מחליפו מאנה לא ספר את בניאט ובקיץ 2007 הגיע חואקין קפארוס שהחליט להיפטר ממנו.
פחות משבע שנים חלפו מאז אותן חמש דקות רשמיות בודדות של בניאט במדי בילבאו, ובקיץ הזה הילד מהישוב הקטן איגורה (פחות מ-4,300 תושבים) השלים את החזרה הביתה. גם הצעות מאנגליה וגרמניה לא קרצו לו. המטרה הייתה אחת ויחידה. את סגירת המעגל המרגשת הזו מבחינתו, עושה הקשר לא רק כשחקן ליגה מצוין אחרי שהוביל את בטיס להשגת הכרטיס לאירופה, אלא כרכש היקר ביותר בליגה הספרדית האחרת (מחוץ לברצלונה וריאל מדריד) וכחבר סגל נבחרת ספרד, אלופת העולם ואלופת אירופה המכהנת. 8 מיליון יורו שילמה בילבאו כדי להשיב את הבן האובד, במטרה שהוא יחזיר אותה למקומה הטבעי בצמרת. קבלו את מראדונה של איגורה.
פותחים עונה בספרד:
מאמן בטיס פפה מל: "איגייבור הוא המחליף הטבעי של בניאט"
הקישור של ריאל מדריד עמוס בכוכבים. האם הוא עמוס מדי?
האם ברצלונה עדיין יכולה לבנות על קרלס פויול?
כריסטיאנו רונאלדו לא מתגעגע בכלל לז'וזה מוריניו
קרלו אנצ'לוטי גאה: "לריאל יש את הסגל הכי טוב שאימנתי"
בכל פעם שחזר למקום הולדתו, בניאט קפץ לביקור במסעדה המשפחתית וראה שם את הגביעים מימיו כשחקן באקדמיה המוצלחת של אתלטיק בילבאו. הוא הצטרף אליה ב-1998, בהיותו בן 11, וצמח לצד חברו הטוב מרקל סוסאטה, אימנול אגירצ'ה (היום בריאל סוסיאדד) והשוער ראול (מושאל לנומנסיה). הוא הצטיין בגילאים הצעירים, אפילו סייע לקבוצת הנערים להגיע לגמר הגביע מול ברצלונה של ליאונל מסי וג'רארד פיקה, והוקפץ לקבוצת המילואים. הופעת הבכורה ההיא בליגה הראשונה לא פתחה לו את הדלת, ובניאט נאלץ לחפש את דרכו כמו יתר השחקנים הצעירים שנפלטו מהקבוצה הבוגרת. לצאת להשאלה.
קפארוס אולי זרק אותו, אבל אחד מחבריו של המאמן, אנטוניו קסאלייה, אימן אז את קונקנסה מהליגה השלישית והוא דווקא התלהב מאוד מהביצועים של הקשר הצעיר. ניסיון ההעברה הראשונה לא צלח כי בילבאו לא רצתה להעביר את השחקן לקבוצה שהיא לא באסקית, אבל הבקשה השנייה של הקבוצה מהעיר קואנסה כבר התקבלה ובניאט הגיע יחד עם חברו ראול. "חלקנו דירה וכמעט לא יצאנו מהבית", סיפר ראול על תקופת ההשאלה המשותפת. "אני דאגתי לכל עבודות הבית, ובניאט... הוא הביא מפעם לפעם אוכל מאמא שלו. זו הייתה התנסות טובה, תקופה נהדרת". בקואנסה התרשמו מהפיזיות של בניאט וכינו אותו "גאטוזו", אבל הגעגועים הביתה איימו להכריע את השחקן. רק שכנועים של מאמן קונקנסה והחבר ראול מנעו ממנו לברוח, וההחלטה להישאר השתלמה.
בניאט התקדם משבוע לשבוע, ובאחד המשחקים שלו נכח מיגל ולנסואלה, שעמד בראש מחלקת הנוער של בטיס והיה במשך שנים חבר הנהלת המועדון. "ראיתי אותו במשחק והוא הרשים מאוד, גם אלברטו בלאנקו חזה בו והתלהב", נזכר ולנסואלה. "עקבתי אחריו בעוד כמה משחקים, אבל חשבנו שיהיה בלתי אפשרי להוציא אותו מבילבאו. היה לו חוזה לעונה נוספת שם, אבל הימרנו עם הצעה מינימלית. לבסוף הוא הגיע בעלות אפסית. לא האמנו". גם בסביליה עבר הקשר קשיי הסתגלות, כשאת העונה הראשונה העביר בקבוצת המילואים. חוסה קניאס היה החבר שסייע לו להתאקלם ונתן לו להרגיש בבית בבטיס. שנה אחרי, שניהם פרחו יחד במרכז השדה של הקבוצה הבוגרת.
בטיס התכוננה אז לליגה השנייה, כשמכת פציעות בקישור אילצה את המאמן פפה מל לזמן למחנה טרום העונה את בניאט. ב-29 באוגוסט 2010 הגיעה ההזדמנות הראשונה כמחליף, ובניאט הראה ניצוצות עם בישול ב-1:4 על גרנאדה. שלושה ימים לאחר מכן התקיים משחק גביע מול סלמנקה, והפעם בניאט כבר קיבל את המקום בהרכב והחזיר עם שער. מאותו רגע הוא כבר לא הביט לאחור. הקשר מאיגורה פתח ב-30 משחקים, תרם ארבעה שערים וסייע לבטיס לעלות ליגה. חזרה שלה אחרי שלוש שנות היעדרות, צ'אנס ראשון שלו בליגה של הגדולים.
בניאט לקח את ההזדמנות הזו בשתי ידיים. המקום בהרכב היה שלו לאורך העונה כולה, בה עזר לבטיס להישאר בליגה ותרם חמישה בישולים ושישה שערים. השניים האחרונים באותה עונה, היו גם אלה שהפכו אותו לאליל האוהדים החדש. זה קרה בדרבי מול סביליה במאי 2012, כשבניאט הבקיע צמד, כולל שער בדקה ה-90 שקבע 1:2 יוקרתי לזכות בטיס. "זה היה הרגע המאושר ביותר שלי כשחקן בטיס, הקבוצה שהחזירה לי את התחושה שאני כדורגלן אחרי שבבילבאו לא בנו עליי", אמר לאחרונה, כשהתבקש לסכם את ארבע השנים שלו באנדלוסיה. שלושה שבועות וחצי לאחר מכן, הוא זכה לתגמול המושלם עם הופעת בכורה בנבחרת ספרד בניצחון על סרביה. את הסינון האחרון לפני יורו 2012 הוא לא שרד, אבל היה זה בהחלט סיום הולם לעונת בכורה חלומית בלה ליגה.
גם קבוצות בכירות באירופה הבינו בקיץ שעבר כי מדובר בכישרון מסקרן. ראיית המשחק שלו, המסירות החכמות, הכדורים החופשיים והיכולת לנהל משחק מעמדת הפליימייקר הנסוג גרמו להשוואתו לאנדראה פירלו הנפלא, כשבאנגליה ואיטליה ניסו לקשר אותו לכמה וכמה מועדונים. גם בילבאו רצתה להחזירו במקום חאבי מרטינס שנמכר ב-40 מיליון יורו לבאיירן מינכן, אבל תג המחיר הרתיע את כולם. וולפסבורג הגישה הצעה של 15 מיליון יורו, אך נדחתה על ידי השחקן ועל ידי בטיס שלא הסכימה לוותר על הברומטר שלה. "זה יהיה אסון אם בניאט יעזוב בפחות מ-20 מיליון יורו", הצהיר מאמנו פפה מל. "זה סעיף השחרור שלו, אם נקבל פחות זה פשוט אסון".
הקשר נשאר בצד הירוק של סביליה, פתח טוב את העונה עם בישולים נפלאים ושער ניצחון מול ריאל מדריד בנובמבר, אבל חווה נסיגה במהלכה ונאלץ להתמודד לראשונה בקדנציה שלו בבטיס עם ביקורות. לפני ינואר החלו שמועות על מעבר אפשרי שלו לבילבאו כבר בחלון ההעברות של החורף, ובבטיס היו מי שטענו כי הדבר פגם ביכולתו. אמרו שהוא שמן מדי, שהכושר הגופני שלו לקוי ושהראש מרוכז אך ורק בחזרה הביתה, אך בניאט התעקש: "אני לא עוזב את בטיס בינואר, אני חותם על כך ב-100 אחוז". הקשר עמד במילתו, ובדרבי האנדלוסי מול מלאגה סיפק הצגה נפלאה ובישל את כל השערים ב-0:3 החלק של קבוצתו, תוך 45 דקות. את העונה הוא סיים את ארבעה שערים (כולם בבעיטות מחוץ לרחבה) ושמונה בישולים, כשבטיס העפילה לליגה האירופית. וכשבחוזה שלו נותרה רק שנה אחת בלבד, לכולם היה ברור שבקיץ הפרידה תהיה בלתי נמנעת.
באיירן מינכן, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, ארסנל. כולן הוזכרו כאופציות עבור בניאט, אבל לקשר שרשם כבר ארבע הופעות בנבחרת ספרד היה יעד מועדף אחד ויחיד. בקיץ בו שחקני נבחרת רבים נטשו את הליגה הספרדית עמוסת הצרות הכלכליות, שחקנים בינוניים ברחו לכסף של אנגליה ואפילו החבר קניאס הצטרף למושבה הספרדית בסוונסי, בניאט בחר לסגור מעגל. עסקת העברתו לבילבאו סוכמה עוד בחודש אפריל, אך החוזה לחמש שנים נחתם רק בסוף יוני, אחרי שהצדדים הצליחו להתגבר על כל המחלוקות. סעיף השחרור צנח בגלל ההתקרבות לתום החוזה, וכך מועדון הפאר הבאסקי זכה בשירותיו של שחקן נבחרת במחיר מציאה של 8 מיליון יורו בלבד. מציאה מצד אחד, אבל פספוס גדול מצד שני.
ארבע פעמים פגש בניאט את בילבאו כשחקן בטיס. הוא לא הפסיד לקבוצת נעוריו מעולם, ואף כבש בשני הניצחונות של בטיס בסן מאמס בשנתיים האחרונות. אוהדי בילבאו למדו על בשרם עד כמה בניאט משמעותי עבור הקבוצה שלו. עכשיו הוא רוצה להיות משמעותי עבורם, אחרי עונה מאכזבת בה נפרדו ממאמנם האהוב מרסלו ביילסה ומהאצטדיון המיתולוגי סן מאמס. הוא כל הזמן רק רצה לחזור. בראיון שהעניק ל"מארקה" בעונה שעברה כשחקן בטיס, אפילו התבלבל והתייחס לבילבאו כאל הקבוצה בה הוא משחק. כמה חודשים לאחר מכן הוא כבר השלים את המעבר. "אמא שלי דרשה שאחזור, היא תמיד אמרה לי שזה יקרה", הזכיר לאחר החתימה וקבלת החולצה מספר 7. "עזבתי כילד וחזרתי בוגר יותר, חכם יותר. אתלטיק הייתה החלום שלי מגיל קטן, אבל זו לא הייתה אובססיה. עכשיו אנחנו רוצים לשמח את האוהדים, וזה אומר להגיע לליגה האירופית או מעבר לכך. לא יודע אם הייתי כאן לו ביילסה עדיין היה המאמן. הסגנון הנוכחי שלנו מתאים לי יותר".
ביילסה אכן לא התלהב לצרף את בניאט, שהיה בעיקר משאת נפשם של חברי ההנהלה. המאמן החדש ארנסטו ואלוורדה - עוד אחד שעשה הקיץ קאמבק לבילבאו - תמך במהלך, וכך גם שחקני הבית שקיבלו בזרועות פתוחות את הרכש הראשון של המועדון לעונת 2013/14. "אני שמח על כל ההחתמות, אבל בעיקר על זו של בניאט", בירך סוסאטה, החבר למחזור 87'. "הוא הוביל את בטיס לאירופה, הפך לשחקן נבחרת. כולנו יודעים שהוא שחקן ברמה גבוהה מאוד". גם אנדר הררה פסל את האפשרות שהשניים ידרכו אחד על השני במרכז השדה: "בניאט יהיה קרוב יותר להגנה ויקבל את הכדור, ואילו אני אוכל להתפנות לתפקידים יותר התקפיים ולהיות קרוב לרחבה. זה יהפוך את הקישור שלנו לעוצמתי מתמיד".
בניאט חזר לחיות בקרבת המשפחה והחברים, מרגיש בבית בבילבאו וגם לא מתרגש מהלחץ שמופעל עליו בגלל ההעברה היקרה. "אני בדיוק כמו כולם, אין עליי יותר אחריות", הסביר. "יש כאן קבוצה איכותית עם שחקנים צעירים ורעבים, ניקח את הכול צעד-צעד". רק שבניאט, למרות ההצהרות שלו, ממש לא מבזבז זמן. על מקום בסגל הנבחרת בניאט סימן וי עוד לפני שחזר ללבוש את מדי בילבאו. תוך שלוש שנים הוא הפך משחקן מילואים לאחד הקשרים המוערכים בליגה הספרדית הבכירה, לצד הסופרסטארים מברצלונה וריאל. כדי להפוך את החלום למושלם, הוא רוצה להוסיף גביע אחד לארון התארים במסעדה המשפחתית. כשחקן הקבוצה הבוגרת של בילבאו, ומי יודע, אולי אפילו כקפטן.
ההעברות היקרות בליגה הספרדית האחרת (ללא ברצלונה וריאל)
1. בניאט - 8 מיליון יורו לבילבאו
2. קווין גמיירו - 7.5 מיליון יורו לסביליה
3. לאו בפטיסטאו - 7 מיליון יורו לאתלטיקו מדריד
4. קרלוס באקה - 7 מיליון יורו לסביליה
5. פדרו לאון - 6 מיליון יורו לחטאפה (מימשה את האופציה)
6. ג'יו דוס סנטוס - 6 מיליון יורו לוויאריאל
7. דויד וייה - 5.1 מיליון יורו לאתלטיקו מדריד
8. תומאס פינה - 5. מיליון יורו לוויאריאל
9. יאסין ברהימי - 4 מילין יורו לגרנאדה (מימשה את האופציה)
10. האריס ספרוביץ' - 3 מיליון יורו לריאל סוסיאדד
