הכדור נפל על אפס: סיפורו של ארט שליסטר

"הוא ספורטאי מפורסם בן 22 שלא שותה, לא מעשן ולא משתמש בסמים. הוא מכבד את ההורים שלו. הוא כוכב אוהיו סטייט עם אישיות קסומה ואתם תאהבו את הסיפור שלו".

זה, פחות או יותר, היה התיאור לביוגרפיה שפורסמה ב-1981 על ארט שליסטר – באותה תקופה, אחד משחקני הפוטבול המוכשרים בארצות הברית. בעוד שהיום ניתן למצוא פה ושם ביוגרפיות על כוכבי מכללות נוצצים שחותמים על חוזי נעליים לפני שהם חותמים על חוזים ראשונים בליגות המקצועניות, הרי שבתחילת השמונים היה נדיר מאוד להיתקל בספר ביוגרפי שעסק בספורטאי שעדיין לא סיים ללמוד. אבל ארט שליסטר היה אחר. שחקן מכללת אוהיו סטייט היה אמור היה להיות הפנים של הענף - קוורטרבק לבן שמכבד את עצמו ואת הענף, מוסר אדיר שהגיע לאחת המכללות המיתולוגיות במדינה – והצליח בענק.

פחות משלוש שנים אחרי שהספר המדובר ראה אור בארצות הברית, הקריירה המקצוענית של ארט שליסטר הסתיימה ולאט לאט, החלו גם חייו כאדם חופשי להסתיים. בשנה שעברה, אחרי שעבר בין קרוב לחמישים בתי כלא שונים, הגיע בפעם המי-יודע-כמה לבית המשפט, והפעם עונש המאסר לא הסתכם בחודשים ספורים. הפעם, ארט שליסטר נשלח לבית הכלא לעשר שנים – כיאה למה שהפך להיות: אחד הנוכלים הגדולים בתולדות הספורט האמריקאי.

כך הפך פול גאסקוין מכוכב להומלס בסכנת חיים

שחקן הסנוקר הגדול בהיסטוריה: מאמנות למוות

בייסון דלה: הכדורסלן ששיחק עם ג'ורדן ואיבד את הדרך ואת החיים

מגרש השדים - כל הכתבות

"הוא רץ שיכול למסור ומוסר שיכול לרוץ", אמר מאמנו של ארט שליסטר בתיכון באוהיו. בקריירת התיכונים שלו הקוורטבק המוכשר לא הפסיד אפילו משחק אחד, והפך לשחקן המבוקש במדינה. כמה מבוקש? עד כדי כך שוודי הייז, אחד המאמנים המיתולוגיים בתולדות המכללות, ביקר בבית משפחת שליסטר בחג ההודיה כדי להשיג ממנו הבטחה שיגיע לאוהיו סטייט. זה הצליח, לשני הצדדים: בשלוש מתוך ארבע עונותיו בקולג' סיים שליסטר בשישייה הראשונה בהצבעה לתואר האישי החשוב ביותר – פרס ההייזמן – והותיר מאחוריו שישה שיאים אישיים שעדיין רשומים על שמו באחת מתכניות הפוטבול הגדולות בהיסטוריית המכללות (כולל מסירות למרחק הכי גבוה במשחק – 458 יארד; ובקריירה – 7,547 יארד).

המהלך הזכור ביותר שלו היה בגייטור בול של 1978, כאשר זרק מסירה שנחטפה ובדיעבד גרמה לפיטוריו של וודי הייז אחרי 27 שנים בתפקיד, לאחר שזה הוציא את כל העצבים שלו על שחקן יריב בשם צ'רלי באומן. כך זה נראה:

למרות התקרית הנ"ל, קריירת המכללות של ארט שליסטר הייתה בסך הכול מוצלחת מאוד והעלתה אותו לדרגת סלבריטי. "רמת הפרסום שלי הגיעה לגבהים שלא הייתי יכול לדמיין", כתב באוטוביוגרפיה שלו – Busted – שראתה אור ב-2009 בארצות הברית. “היה נראה כאילו כל המדינה ידעה מי אני או רצתה לדבר איתי. נשים היו דופקות לי על הדלת בכל שעות הלילה, רוצות להכיר. היו פעמים בהן הייתה לי בחורה בחדר, אבל אחרות היו דופקות. לפעמים הייתי פותח את הדלת מתוך שינה ובחורה שלא הכרתי הייתה אומרת: “רציתי להכיר אותך", למרות שלא תמיד "להכיר" היה המילה בה היא השתמשה. ידעתי שאוכל ללכת לכל בר באזור – למרות ששנאתי ברים ולא שתיתי – ולצאת ממנו עם הבחורה הכי יפה. אנשים אחרים אהבו ללכת למסעדות וברים אבל אני לא, ולא הייתי יכול ללכת לסרטים כי כולם כל הזמן רצו ללחוץ לי את היד. מהר מאוד גיליתי מקום אחד בו הייתי יכול להיות לבד, והמקום הזה הפך למפלט שלי".

למרבה הצער, המקום האחד הזה היה מסלול מרוצי הסוסים סיוטו דאונס, ושליסטר החל לטפח מה שהחל כתחביב, המשיך כאובססיה והתמכרות, והפך לשד ממנו לא הצליח להיפטר עד ימים אלה: הצורך הבלתי פוסק להמר. זה התחיל בהימורים של 20 ו-30 דולר למרוץ, אך מהר מאוד מצא עצמו הכוכב הצעיר בחובות של 2,000 דולר. הימורים של מאות דולרים על משחקי כדורסל מכללות ממש לא עזרו, ולקראת עזיבתו את הקולג' הגיעו החובות עד 12 אלף דולר. אבל באותה תקופה זרע הפורענות כבר נשתל, וארט שליסטר הכיר רק דרך אחת לצאת מבורות כספיים משמעותיים: להמר שוב, עד שמשהו יפגע.

באופן בלתי נמנע, משהו בהחלט נפגע.

בדראפט ה-NFL של 1982 נבחר שליסטר במקום הרביעי על ידי בולטימור קולטס, לפני שלושה הול אוף פיימרים עתידיים: מייק מונצ'ק, מרכוס אלן ואנדרה טיפט. הוא אמור היה להיות הקוורטרבק הפותח של הקולטס, אולם ב-21 בספטמבר, 1982, השביתו שחקני ה-NFL את הליגה למשך 57 ימים. בשבוע הראשון של השביתה, הפסיד שליסטר 20 אלף דולר. "זה הפחיד אותי", אמר לפני כמה שנים בראיון בארצות הברית, "אבל המשכתי לרדוף ולרדוף. בסוף השביתה הייתי בחובות של 700 או 800 אלף דולר". מענק החתימה שקיבל עם הגיעו לליגה של הגדולים - 350 אלף דולר - נעלם כלא היה עד אמצע עונתו הראשונה.

ערב שישי אחד, הימר שליסטר על 12 משחקי NBA ופגע ב-11 מהם. הרווח: 136 אלף דולר. "זה היה הערב הטוב בחיי", אמר לפני כמה שנים. אולם, סוכן ההימורים התנצל ואמר שיוכל להביא לו את הכסף רק ביום שלישי.

עד יום שני, הספיק שליסטר להפוך פלוס 136 אלף דולר למינוס 48 אלף.

קשה לעמוד על הביצה והתרנגולת בהידרדרות המקצועית של מי שאמור היה להיות משחקני העתיד של הקולטס. בארצות הברית צצו שמועות שבמקום לשבת וללמוד את התרגילים, שליסטר היה יושב עם ספר פתוח ועובר על הליינים של אותו ערב. יכולתו, שלא במפתיע, צנחה ביחד עם חשבון הבנק שלו. שליסטר נראה כמו צל של הכישרון העצום שהיה, ועד סיום עונתו הראשונה בליגה, הפך לקוורטרבק השלישי ברוטציה של הקולטס. חובו לנושים עמד אז על 159 אלף דולר.

באביב של 1983 הפסיד 300 אלף דולר תוך שבוע. “חייתי מדקה לדקה. כל הזמן מפחד, פרנואיד, עם בחילות", אמר לא מזמן, ואכן, סוכני ההימורים הזועמים איימו לחשוף אותו לעולם ובכך לגמור לו את הקריירה - שכן בפוטבול האמריקאי הימורים אסורים לגמרי - ושליסטר חסר האונים מצא עצמו ללא תשובה. בלית ברירה, פנה ל-FBI וסיפר להם את האמת, במעין עסקה שנועדה לחשוף את סוכני ההימורים הגדולים ולהגן עליו. עדויותיו סייעו לתפוס את הסוכנים, אך הליגה השעתה את הקוורטרבק המוכשר לעונה, ושליסטר הפך לשחקן הראשון שמושעה בגין הימורים מזה 20 שנה. “הוא הימר על שש בש, קוביות, פוקר, ספורט. אני לא חושב שהיו הרבה ימים בשבוע שהוא לא הימר על משהו", אמר בזמנו אחד החוקרים מטעם ה-NFL.

על פי כל העדויות, שליסטר לא הימר על משחקי קבוצתו – כלומר, הוא לא היה מעורב בהטיה או מכירה של משחקים. אלא שזה לא היה רחוק משם. הוא כן הימר על 10-12 משחקי פוטבול אחרים בעונת הרוקי שלו, ומה שהדאיג יותר מכל את ראשי ה-NFL היתה המחשבה שהכוכב הצעיר לא יוכל לשלם לסוכני ההימורים את החובות הגבוהים, והם ידרשו החזר בצורה אחרת: נניח, במשחק הבא, נסה למסור שתיים או שלוש מסירות החוצה במתכוון, ואנחנו כבר נדע על איזה ליין לשים את הכסף. “זה לא קרה לי", אמר לפני כמה שנים, “אבל אני בטוח שזה היה מגיע לשם".

שליסטר נשלח על ידי ליגת ה-NFL לאבחון פסיכיאטרי ובמהלך מבחן שנועד לקבוע האם הוא מהמר סדרתי, ענה על 19 תשובות מתוך 20 נכונה – או לא נכונה, תלוי איך מסתכלים על זה. ב-1984 קיבל אישור לשוב אל הדשא, אך הודה כי המשיך להמר בזמן ההשעיה שלו, ומיעט לשחק. חמישה משחקים אל תוך עונתו השלישית והאחרונה בליגת הפוטבול הטובה בתבל שוחרר, גם משום שראשי הקולטס שמעו ששב להמר, וגם בשל יכולתו המאכזבת. בגיל 25, אחרי 13 משחקים בלבד, קריירת ה-NFL של ארט שליסטר הגיעה לסיומה. ב-2007 בחרו בערוץ הטלוויזיה של ה-NFL את בחירות הדראפט הגרועות בהיסטוריה, והעניקו לשליסטר את המקום השביעי. בעדכון שנערך שלוש שנים לאחר מכן, קפץ עד המקום הרביעי.

פחות משנתיים אחרי משחקו האחרון, נעצר שליסטר על מעורבות בעסקת הימורים של מיליוני דולרים ואילץ את קומישינר ה-NFL האגדי פיט רוזל להשעותו לכל החיים. שנה לאחר מכן הכריז שליסטר, אז בחובות של מיליון דולר, על פשיטת רגל בניסיון להגן על עצמו מהנושים. ניסיון קאמבק לא מוצלח במיוחד בליגת האולמות בתחילת שנות התשעים החזיק שלוש עונות, עד שב-1993 הכריז שליסטר שהוא מתכוון לפרוש באופן סופי מהפוטבול ולהקדיש את כל כולו להיגמל מהתמכרותו. זה לא ממש עבד. אחרי שהתחתן עם אשתו, אמר לה שהוא נרדף על ידי נושים ואילץ אותה למכור את מתנות החתונה של השניים ואת טבעת הנישואים שקנה לה. ב-1994 פשטו אנשי ה-FBI על ביתו של שליסטר, וחיפשו כסף שגנב בעסקת נוכלות חדשה. “הוא הימר על הכול והפסיד", הסבירה לבולשים אשתו, שתוך זמן קצר תהפוך לאשתו לשעבר. “זה היה כואב לראות את המערבולת בה היה מצוי", אמרה לפני מספר שנים. ”הוא אדם חולה מאוד והוא צריך עזרה".

גם שליסטר ידע שהוא חייב לקבל עזרה, ובכל זאת היה דיסוננס ברור בין הדברים שאמר, והפעולות שעשה. “כשאתה מתחיל לגנוב מהמשפחה והחברים שלך, אתה יודע שזה עניין של זמן עד שתיכנס לכלא או שמישהו יכוון לך אקדח לרקה", אמר בראיון למגזין "פיפל" ב-1996, ובכל זאת המשיך להמר, לגנוב מהקרובים לו ביותר, לזייף צ'קים וכרטיסי אשראי, להלבין כספים ולהיכנס ולצאת מבתי כלא בקצב מסחרר. בין השנים 1995 ו-2006 בילה, במצטבר, עשר שנים ב-44 בתי כלא שונים (!). באוטוביוגרפיה שלו כתב: “היתה ועדיין יש לי בעיית התמכרות. זה חמור, כמו קוקאין, זה לוקח לך את הנשמה ואת האופי. אני מודה שהדחף תמיד נמצא שם. אני יודע שאני תמיד נמצא צעד אחד לא נכון מכלא, שיגעון או מוות".

ההשוואה לקוקאין אולי רומנטית משהו, אבל השוואה נאותה יותר תהיה למחלת נפש – כזו שדורשת טיפול והשגחה תמידית, מה שלארט שליסטר אף פעם לא היה. מדובר במחלה של ממש, ומי שלא חושב כך, הנה מה שאמר עליו אחד מבעלי בתי הקזינו בלאס וגאס לפני מספר שנים: “הוא היה אומר לי שאם לא היה לו כסף להמר הוא היה שוכב במיטה ובוכה. הוא העדיף להפסיד בהימור מאשר לא להיות יכול להמר. אני לא חושב שקיימים הרבה אנשים כאלה".

הצד השני של ארט שליסטר היה שלאורך השנים, לא משנה בכמה מעשי נוכלות היה מעורב, כמעט תמיד השיג את מה שרצה. ב-1999 הכיר באחד ממוסדות הגמילה אישה בשם סאלי בות' והחל לצאת איתה ולגנוב ממנה במקביל. לאחר שגרם לה להביא לו קרוב למאה אלף דולר – ומהוריה חילץ 45 אלף דולר נוספים – החזיר למשפחת בות' חלק מהכסף על גבי מספר צ'קים. רק בדיעבד, התברר למשפחה המרוששת שמדובר בצ'קים מחשבון הבנק של אביו של ארט שליסטר, שכלל לא ידע שבנו גונב ממנו.

“הוא הנוכל הגדול ביותר שאי פעם פגשתי", אמר לפני מספר שנים אחד מעורכי הדין שזכו לתבוע את ארט שליסטר. "הוא הפושע מהסוג הגרוע ביותר, בגלל שהיה לו הכול. הוא ידע איך לקרוא אנשים, איך להעריך אותם, להבין אילו צרכים הם יכולים למלא אצלו. הוא היה חסר רחמים. הוא מצא דרכים לגרום להם לבטוח בו ולתת לו סכומי כסף בלתי רגילים, וברגע שהיה מקבל אותם, היה נעלם". אחד אחרי השני, עוד ועוד סיפורים צצו ועלו אל פני השטח. בתחילת שנת 2000 אמר שליסטר לאחד מחבריו שיוכל להשיג לו כרטיסים לפיינל פור של טורניר ה-NCAA במחיר מבצע של 300 דולר לכרטיס. חברו רכש תשעה כרטיסים. שליסטר נעלם עם הכסף. על פי הערכות, ביצע את הטריק הזה עשרות פעמים וסחט מקורבנותיו השונים 537 אלף דולר. אולם, נפש חולה מסוגו של ארט שליסטר לא תמיד פעלה מתוך החלום לעשות את המיליון הבא; היא פעלה כדי לספק צורך אחר, בסיסי הרבה יותר, שלא תמיד היה קשור לכסף. ערב אחד צלצל לעיתונאי שהכיר וביקש ממנו זוג כרטיסים למשחק של אינדיאנה פייסרס. העיתונאי הסכים, רק כדי לראות באותו ערב את ארט שליסטר עומד בפינת הרחוב, מספסר בשני כרטיסים למשחק NBA.

נקודת השפל הגיעה ב-2004, כאשר שליסטר נתפס מהמר מתוך בית הכלא ונשלח לחצי שנה בצינוק. גם על החוויה המלבבת הזו, קצת אחרי ראש השנה של 2005, כתב באוטוביוגרפיה שלו:

"זה המקום הכי נורא, הכי חשוך, הכי מלוכלך שאי פעם ראיתי. אני תקוע כאן, במקום הזה, ל-23 שעות ביממה לחצי השנה הקרובה. הסוהרים אומרים שפעם ג'ון דילינג'ר היה כלוא כאן. ראיתי את כל הזוועות של בתי הכלא – המכות, מקרי האונס – אבל מעולם לא חוויתי משהו כמו זה. המקום הזה יגרום לי לשיגעון. בלילה אני יכול לשמוע את העכברים מתרוצצים דרך הקירות. אין לי קשר עם אף אחד, חוץ מהאסיר בתא הימני. הוא כלוא בבידוד כבר 17 שנה. אומרים שהוא הרג את כל המשפחה שלו ולאחרונה דקר מישהו בכלא. כשהסוהרים עוברים, הוא זורק עליהם את החרא שלו. אומרים שיש לו איידס. הוא מריח כמו המוות. לפעמים אני רועד מהקור. השמיכות שנותנים לנו לא יחממו אפילו עכבר, אבל הכאב הנפשי גרוע מכל.

"בבקשה תעזור לי, אלוהים. אתה חייב למנוע ממני מלהשתגע כאן. בבקשה תעזור לי לשרוד, בבקשה תעזור לי, שלא אתאבד, בבקשה אל תיתן לי להבריג החוצה את הנורה. יש ימים שהיא מהווה את האור היחיד בחיים שלי. בימים אחרים נמאס לי כבר להסתכל עליה. היא יושבת מעלי, מתנדנדת, מתגרה בי. ויש את הימים הגרועים ביותר, בהם הלחץ קשה לי מדי. אלה הימים שאני רוצה להבריג החוצה את הנורה, לשבור אותה לחתיכות ולחתוך את עצמי. זו הדרך היחידה החוצה מהצינוק הזה".

ושוב, שליסטר השתחרר מהכלא, נזרק אל אחד אחר, השתחרר והבטיח להשתפר. ב-2007 אמר בראיון: “הלוואי שתהיה לי הזדמנות לעבוד עם ה-NFL ולדבר עם השחקנים על הסיכונים שבהימורים. מי יודע את התחום טוב ממני? אני חושב שהסיפור שלי יעזור להם". בליגה דווקא נשמעו נלהבים, אולם באותה שנה הודה בפני רשת ESPN כי גנב לפחות 1.5 מיליון דולר בחייו, ושיטות הפעולה שלו רק הלכו והשתכללו. ב-2009 סחט מאלמנה בשם אניטה בארני מאות אלפי דולרים, וכמעט הביא להתאבדותה. שנתיים לאחר מכן, נחקר במעורבות בגניבה של למעלה ממיליון דולר.

בתחילת 2012, כשהוא נתון במעצר בית, נתפס שליסטר על שימוש בקוקאין – הסם בו לא השתמש בתחילת הקריירה שלו, בניגוד לשאר הכוכבים באותה תקופה. זמן קצר לאחר מכן, הודה כי רימה למעלה מ-50 אנשים במעשה נוכלות שהכניס לו כ-2.5 מיליון דולר. וזה, נכון לעכשיו, מעשה הנוכלות האחרון של ארט שליסטר. במאי 2012 נשלח לכלא לעשר שנים, ונדרש לשלם 2.2 מיליון דולר לקורבנותיו השונים.

האם כשישתחרר מהכלא, אי שם ב-2022, יהיה ארט שליסטר אדם אחר? האם יפסיק לרמות אנשים – קרובים אליו, רחוקים ממנו, זה לא ממש משנה – ויוכל לשוב לחיות חיים רגילים, דבר שלא עשה פחות או יותר מאז גיל 16? קשה מאוד להאמין. בראיון שהעניק ב-2007, אמר: "עבורי, המחלה היוותה סימפטום של בעיות עמוקות יותר. הייתי צריך להתמודד עם הרבה כאב שהגיע מבעיות אישיות. הימורים היו משככי הכאבים שלי. ככל שאתה מפסיד יותר, אתה מנסה לנצח יותר. זה מה שמשאיר אותך בפנים".

כרגע, ארט שליסטר בפנים, ובגדול.