בדרכים: סיפור חייו המטורף של כוכב ה-NBA בייסון דלה

הוא גדל על קרואק, יצא עם מדונה ולרגע לא הפסיק לנדוד. אחרי שלקח אליפות עם ג'ורדן, ויתר על 34 מיליון דולר, שינה את שמו ופרש בגיל 30, בייסון דלה יצא למסע שהחל בביירות והסתיים במוות מסתורי בלב ים

נמרוד עופרן

גם 11 שנה אחרי, אף אחד לא בטוח מה קרה לבייסון דלה – לשעבר בריאן וויליאמס, אחד השחקנים המיוחדים והטובים ב-NBA בשנות התשעים – באותו קיץ מסתורי באוקיינוס השקט. מה שכן ידוע זה שב-7 ביולי, 2002, דלה הוכרז בארצות הברית כמת והותיר אחריו סיפור חיים ייחודי ונדיר שבדרך כלל לא נהוג לראות במגרשי ספורט: אדם שפעל אך ורק לפי רחשי ליבו, שפרש בשיא הקריירה והשאיר על השולחן 34 מיליון דולר, שהיה מוכן לרדוף עד קצה העולם אחרי החופש האולטימטיבי. אז לא, נסיבות מותו הרשמיות של דלה עדיין לא ידועות וכנראה שלעולם גם לא יהיו, אבל נסיבות חייו – הן ידועות ועוד איך.

עוד בוואלה!

כאילו אתם יושבים במגרש: למה מסך איכותי קריטי לצפייה במשחק בטלוויזיה?

לכתבה המלאה
סיפור מטורף שבדרך כלל לא נהוג למצוא במגרשי הספורט. בייסון דלה (צילום: GettyImages, Ezra Shaw)

***

בייסון דלה נולד כבריאן וויליאמס ב-1969 בפרזנו, קליפורניה. סבו ניגד פסנתר עם דיוק אלינגטון האגדי, בעוד אביו, טוני וויליאמס, היה שותף ללהקת "הפלאטרס" - אחת הלהקות המצליחות ביותר של שנות החמישים והשישים בארצות הברית, שנשמעה בערך ככה:

לא סתם פתחנו עם הפוגה מוסיקלית. המוסיקה היוותה תפקיד בלתי רגיל בחייו של וויליאמס, ובעוד שהוריו התגרשו כשהיה בן שנה בלבד, גם אביו וגם אימו היו חובבי ג'אז גדולים שהחזיקו, מעבר לתקליטים הנדרשים, גם בקצב ובגישה לחיים שאפיינה את הז'אנר ואת דור הביט.

אחרי עונה אחת נהדרת במכללת מרילנד, עבר למכללת אריזונה בה שיחק שנתיים נוספות. לאף אחד לא היה ספק בנוגע לכישרון הייחודי – 2.11 מטר של סנטר קשוח, מהיר ואתלטי – אולם הבעיה של וויליאמס אז היתה הבעיה שליוותה אותו לכל אורך הקריירה: מוסר העבודה. "הוא ידע שאם היתה לו את התשוקה למשחק 24 שעות ביממה, הוא יכול היה להיות אחד הגדולים בכל הזמנים", אמר עליו בדיעבד חברו למכללת אריזונה מאט מלבאך. וויליאמס, אגב, הסכים; אחרי שקרא ביוגרפיה על אלילו, מיילס דייויס, אמר פעם: "אם היתה לי את התשוקה לכדורסל כמו זו שמיילס הפגין כלפי הג'אז, הייתי אחד השחקנים הטובים אי פעם".

עבור וויליאמס, הכדורסל היה בסך הכל משחק. בעוד שבחורים צעירים אחרים נהגו לחגוג את מעמדם בצורה מאוד מסוימת, הוא היה עורך בביתו מסיבות של יין וגבינות. כשבני גילו ניסו לכתוב שירי ראפ מלאי כעס וגסויות, וויליאמס כתב שירה וניסה לחקות את וויליאם בלייק. הכישרון הגולמי הגדול הספיק לו כדי להיבחר עשירי בדראפט של 1991 על ידי אורלנדו, אולם ההתחלה בליגה הטובה בעולם לא היתה פשוטה: אחרי עונת רוקי סבירה, הגיע קיץ מסויט שכלל מספר התעלפויות בלתי מוסברות ואבחון של דיכאון קליני.

וויליאמס הודה כי ניסה להתאבד לפחות פעם אחת באותו קיץ, כשנהג במתכוון ללא חגורה אל תוך עמוד טלפון. אימו סיפרה על מקרה נוסף בו ניסה לסיים את חייו עם כדורי שינה ולא הצליח. בין לבין כמעט טבע בבריכה בסנטה מוניקה, ריסק את מכוניתו במעקה בטיחות בדרך לאימון המג'יק, ובאופן כללי לא נראה כמו חצי מהחלום הרטוב שאורלנדו תכננה – באותו קיץ בחרה ראשונה את שאקיל אוניל בדראפט של 1992, בתקווה לבנות את הקו הקדמי הדומיננטי בליגה. "פעם אחת רציתי להגיד לו שכולנו תומכים בו, שהכל יהיה בסדר", סיפר הג'נרל מנג'ר של המג'יק דאז, פאט וויליאמס. "למשך שעה הוא דיבר בלחישה. כשהלכתי, חשבתי – הבחור הזה צריך הרבה עזרה". הבחור המדובר קיבל את העזרה הנדרשת בדמות פסיכולוגים ופסיכיאטריים, אך בכל עונת 1992/93 הוא רשם 21 משחקים בלבד, ובסך הכל בילה יותר זמן מסוגר בחדרו עם הסקסופון והחצוצרה מאשר על הפרקט.

אורלנדו פנטזה על שיתוף פעולה בין בריאן וויליאמס ושאקיל אוניל, שייצור את הקו הקדמי הדומיננטי ב-NBA. זה לא ממש קרה. שאק (צילום: GettyImages)

***

בקיץ של 1993 וויליאמס הועבר לדנבר וסייע לה להשלים את אחת ההפתעות הגדולות בתולדות ה-NBA, כשהנאגטס נכנסו לפלייאוף של 1994 מהמקום השמיני והדיחו את המדורגת הבכירה במערב, סיאטל. במשחק החמישי, המכריע והמיתולוגי, וויליאמס עלה מהספסל בדרך ל-17 נקודות ו-19 ריבאונדים. העונה הבאה היתה פחות מוצלחת, ופציעה בברך בצירוף חילוקי דעות עם ההנהלה הביאה בתחילת עונת 1995/96 לטרייד ששלח אותו לקליפרס. בלוס אנג'לס סוף סוף פרץ הסנטר למרכז הבמה, עם משחקים של 35 נקודות ו-14 ריבאונדים מול בוסטון, 33 ו-14 מול וושינגטון ו-17 דאבל-דאבלים, בדרך לממוצעים עונתיים של 15.8 נקודות ו-7.6 ריבאונדים למשחק.

לאורך כל הדרך, הסנטר הכוחני והמוכשר לא סטה לרגע מהמסלול הפנימי העשיר של חייו. הוא קרא את קאנט, ניטשה, קרואק וקירקגור, ובראיון לספורטס אילוסטרייטד באותה שנה סיפק את אחד הציטוטים הגדולים שלו: "הבית שלי הוא כדור הארץ. זה כל הבית שאני צריך. אני פשוט משוטט בכדור הארץ. אני מלך. אני לא צריך נקודת התחלה. אני לא צריך יעד". סוכנו, דווייט מאנלי, סיפר על המפגש הראשון של השניים: “זה היה במסיבה של MTV. הוא נראה לי כמו רוקר. הוא לבש בגדים מגניבים, משקפיים מגניבים, מאוד אוונגרד, אנטי-ממסד". אולי הדברים הללו יסבירו את הרומן שככל הנראה ניהל וויליאמס עם מדונה איפשהו בשנות התשעים.

בקיץ של 1997 המשיך לטפח את אהבתו החדשה – לחיות על הקצה – והחל לרכב על אופניים למרחקים ארוכים, לצנוח ממטוסים, ואפילו להטיס אותם. ”הוא תמיד שיחק עם כוחות הג'י", אמרה אימו, פרטיסיה פיליפס. "הוא היה מרים את האף של המטוס לנקודה בה המנוע שבק. הוא יכול היה למות כל כך הרבה פעמים". וזה ממש לא הכל. בכתבת פרופיל שנעשתה עליו בספורטס אילוסטרייטד ב-1998 נכתב כי בפגרות, וויליאמס טס ברחבי העולם בחיפושו אחר הרפתקאות: ריצה עם שוורים בספרד, רכיבה על גמלים בקהיר, הימורים בקזינו במונאקו, ריקודים ברחובות הוואנה, יריות בבזוקה וקלצ'ניקוב בפאתי ביירות. "כעת, כשכולם כבר הבינו את דניס רודמן, וויליאמס הוא החידה הכי גדולה בליגה", נכתב באותה כתבה.

צפו בביצועיו של בריאן וויליאמס:

***

את מרבית העונה הסדירה של 1996/97 העביר וויליאמס מחוץ לפרקט, פועל יוצא של פציעות ורצון לנצל את העונה המוצלחת עם הקליפרס כדי להשיג חוזה גדול וארוך טווח. ב-2 באפריל, 1997, אחרי שביל וונינגטון משיקגו סיים את העונה, קיבל הסנטר טלפון מראשי הבולס שהציעו לו להצטרף למכונה המשומנת של פיל ג'קסון. וויליאמס הסכים, והפך לפקטור חשוב מאוד באליפות השניה ברציפות של השוורים. החיבור בין השחקן הבעייתי לזן מאסטר – מומחה באיפוס שחקנים בעייתיים – היה אידיאלי. השניים מצאו לא מעט נקודות השקה בצורה הרחבה בה הסתכלו על עצמם והחיים. “היה לנו קשר מיוחד מאוד. הוא אחד התלמידים הכי טובים שהיו לי, אחד הילדים המבריקים שאימנתי", אמר ג'קסון מספר שנים לאחר מכן. אחרי הפסד ביתי מפתיע לאטלנטה במשחק השני של חצי גמר המזרח, החל וויליאמס לקבל יותר דקות. במשחק השלישי קלע 14 נקודות, בחמישי סיים עם דאבל דאבל של 12 נקודות ו-10 ריבאונדים. בסדרת הגמר מול יוטה שמר היטב על קארל מאלון, ולצד 16 נקודות במשחק הרביעי, בלי ספק היה אחד האקס פקטורים באליפות של שיקגו. “ללא בריאן, לא היינו זוכים באליפות ההיא", אמר הג'נרל מנג'ר ג'רי קראוס.

סיום העונה המצוין סידר לוויליאמס את החוזה הגדול לו שאף, כשדטרויט ניצחה את פיניקס, פורטלנד וטורונטו, החתימה את הסנטר המבוקש לשבע שנים תמורת 50 מיליון דולר והפכה אותו לשחקן היקר ביותר בסגל שכלל אז גם את גרנט היל, ג'ו דומארס, ג'רי סטקהאוס ואחרים. ההתחלה היתה נהדרת. 26 נקודות ו-20 ריבאונדים מול סיאטל, 31 ו-15 מול בוסטון, ובסך הכל 30 דאבל-דאבלים וממוצעי שיא בקריירה - 16.2 נקודות ו-8.9 ריבאונדים למשחק – השכיחו לפרקים רבים את מוסר העבודה המפוקפק והאופי הבעייתי של הכוכב החדש. בקיץ החליט וויליאמס לשנות את שמו כדי לכבד את מורשתו, ובחר להיקרא בייסון דלה על שם האדם הראשון ממשפחתה של אימו ששימש כעבד. בלי קשר של ממש, עונתו השניה בדטרויט היתה הרבה פחות מוצלחת, כשממוצעיו צנחו ל-10 נקודות ו-5 ריבאונדים בלבד. אם קודם לכן אמר לדאג קולינס: "תבחר אם אתה מעדיף אותי במשחקים או באימונים, כי אני לא יכול לתת לך את שניהם" – כעת נרשמו חילוקי דעות עם המאמן החדש אלווין ג'נטרי. בתוך הקבוצה הוא עדיין היה אהוב, ונודע בעיקר בשל נדיבותו הבלתי רגילה. פעם אחת, כשמזכירה שעבדה עם המועדון עזבה ושאר השחקנים קיבצו 100 דולר כל אחד בכדי לקנות לה מתנה, דלה בישל לה ארוחת ערב ובסיומה, העניק לה צ'ק של 10,000 דולר.

בתום עונת 1998/99, בגיל 30, אחרי שני בתי ספר תיכון, שני קולג'ים, שני שמות וחמש קבוצות NBA, שחרר בייסון דלה פצצה לעולם הכדורסל אמריקאי: הוא החליט לתלות את נעלי הענק, אף שבחוזהו היו עוד חמש שנים ו-34 מיליון דולר. "הוא אמר לי שהרגיש כמו איזה קוף בהצגה", אמר מספר שנים לאחר מכן חבר ילדות שלו, פטריק ביירן, וסוכנו, דווייט מאנלי, מצא זווית אחרת להחלטה הנדירה: "הוא הגשים את החלום שלו מוקדם מדי. לדעתי הוא אמר לעצמו – מה עכשיו? לאן הולכים מכאן?”

התשובה? פחות או יותר לכל מקום אפשרי.

"בלעדיו לא היינו זוכים באליפות ההיא". שיקגו חוגגת תואר ב-1997, בריאן וויליאמס ראשון משמאל (צילום: GettyImages)

***

את שלוש השנים הבאות העביר בייסון דלה בנדודים. הוא בילה חודשים רבים בביירות עם חבר טוב מהקולג', ואפילו השקיע בעסק מקומי. הוא יצא לטיול באירופה כשלגופו תיק גב בלבד. כפי שהגדיר זאת סוכנו: “בייסון רצה להכיר את העולם. עבורו, העולם לא היה הכדורסל". בקיץ 2002 טס דלה מביירות לטיול בן חודש, דרך אינדונזיה, הפילפינים, ניו זילנד ועד אוסטרליה. “הוא רצה לפתור את כל הבעיות של העולם", אמר אחד מחבריו. "בייסון חשב שאנחנו, הגזע האנושי, מנצלים את העולם הטבעי בצורה רעה מאוד". באוסטרליה רכש דלה ספינת קטמרן וקרא לה "הקונה מטטה". כשחברתו דאז, סרינה קרלן, סירבה לבוא ולשוט איתו מפאת בעיות כספיות, שלח לה צ'ק על סך 50 אלף דולר ואיתו פתק בו היה כתוב: “הנה מה שאני חושב על הבעיות הכלכליות שלך". קרלן הגיעה, וביחד עם נווט צרפתי בשם ברנארד סאלדו, היו אמורים השלושה לצאת להפלגה מטהיטי להוואי.

אלא שיום אחד, דלה הופתע לגלות דמות נוספת מצטרפת לחגיגה: אחיו קווין וויליאמס, שבעצמו שינה את שמו למיילס דבורד – על שם מיילס דייויס כמובן. כמו דלה, גם דבורד אהב ספורט כילד, אך בניגוד אליו לא היה יכול לעסוק בו בשל אסתמה מוקדמת שהתגלתה, ליוותה אותו למשך שארית חייו ואילצה אותו למצוא מפלט בספרים ובמתמטיקה. היחסים בין השניים ידעו יותר מורדות מעליות לאורך השנים, בעיקר בשל רגש חד כיווני בשם קנאה. "זה התחיל בגלל שבריאן היה מפורסם, עוד בתיכון", הסבירה אם השניים, פטריסיה פיליפס. "מיילס תמיד היה בצל. הוא תמיד הרגיש שהוא לא מספיק מוערך או אהוב. הוא תמיד קינא באחיו על שהיה כוכב מצליח ב-NBA. בדרך כלל, בריאן היה נותן לו כסף ולא שומע ממנו עד הפעם הבאה שמיילס היה בצרות". ואכן, כשדבורד הגיע לטהיטי הוא היה בשפל המדרגה, מרושש וחסר כל.

מכאן הסיפור הופך מעומעם יותר. באמצע יוני 2002 קיבל סוכנו של בייסון דלה טלפון ממיץ' קופצ'ק, הג'נרל מנג'ר של הלייקרס, שהציע לסנטר לערוך קאמבק ולהצטרף בגיל 33 לאלופה המכהנת, אותה אימן אז פיל ג'קסון.

שחקן העבר התעקש לשמור על מעמדו כשחקן עבר, יצא להפלגה – וב-7 ביולי, 2002, הוכרז בארצות הברית כמת.

יחסים סבוכים מאוד היו בין שני בניה. פטריסיה פיליפס (צילום: AP)

***

אז מה בדיוק קרה על הספינה הענקית באמצע האוקיינוס? כנראה שלעולם לא נדע. העובדות היבשות מספרות שב-16 ביולי דבורד ניווט את הקטמרן לחוף המזרחי של טהיטי וכעבור מספר ימים הגיע לניו זילנד ומשם טס ללוס אנג'לס. המשטרה המקומית מצאה על כלי השייט המאורך כתמי דם ואף הבחינה בנסיון לא מוצלח למחוק ולהחליף את שם הספינה. דבורד החל במנוסה. חודש וחצי לאחר מכן ניסה לרכוש מטבעות זהב בשווי 152 אלף דולר בפיניקס עם כרטיס האשראי של בייסון דלה והדרכון של אחיו, נעצר על ידי 19 שוטרים והואשם בשלושה סעיפי זיוף. אלא שעוד באותו לילה אחיו של בייסון דלה שוחרר, טס לקליפורניה ושכנע את חברתו להסיע אותו אל הגבול המקסיקני.

במהלך הנסיעה, סיפר לה את הגרסה שלו לאירועים: זה התחיל בריב בין האחים. כשסרינה, חברתו של בייסון, ניסתה להפריד, הנווט הצרפתי חבט בה, ראשה הוטח ברצפה והיא מתה במקום. הנווט התעקש לדווח לרשויות, אך דלה סירב, נטל מפתח ברגים ענק והרג אותו עם מכה חדה לרכה. כעת נותרו רק שני האחים. הריב התפתח, ולדבורד לא היתה ברירה, כך טען; הוא מצא אקדח על הסיפון, ירה בבייסון דלה וזרק את הגופות לים. חברתו של דבורד לא האמינה לסיפור, ובזמן שהוא ניסה להימלט לטיחואנה, היא התקשרה לדווח עליו ל-FBI.

ממקסיקו התקשר דבורד אל אימו, איתה לא דיבר כשלוש שנים, והשאיר לה הודעה במזכירה האלקטרונית: “מצאתי משהו ואני מנסה לטייח אותו, אבל לא עשיתי מה שהם אומרים. לעולם לא הייתי פוגע בו. אף אחד לא יאמין לי".

ב-15 בספטמבר, נמצא ללא רוח חיים על החוף בטיחואנה, כשהוא סובל ממנת יתר של אינסולין. בארצות הברית מיהרו לעשות אחד ועוד אחד, וקבעו כי ההתאבדות נועדה לטייח את מה שבאמת קרה בלב ים: מיילס דבורד , שהוגדר באינספור כתבות כטיפוס בעייתי ומפוקפק, רצח את שלושת האנשים האחרים על הספינה, וכשהבין שאופציות המילוט שלו תמו, החליט לקחת גם את חייו שלו.

לעולם לא נדע מה קרה שם באמת. הספינה של בייסון דלה (צילום: AP)

***

"האמת המוחלטת לעתים מוסתרת מאחורי שקרים חבויים", אמר פעם בייסון דלה, ואכן, את האמת המוחלטת כנראה שלעולם לא נוכל לדעת. רק בדיעבד, החל גם עולם הכדורסל האמריקאי להלל את צורת חשיבתו של סנטר העבר. לפתע, הפך משחקן בעייתי ומוזר לאדם מסקרן, ייחודי ומרתק. אחד ממאמניו באריזונה, ג'ים רוסבורו, אמר אחרי מותו: “אין ספק שהחברים שלו לקבוצה קיוו שהוא היה לוקח את המשחק בצורה יותר רצינית. אבל בדיעבד, יכול להיות שבריאן הבין את החיים יותר מכולנו".

ב-1998 אמר בייסון דלה לספורטס אילוסטרייטד: “תמיד חשבתי שיש שתי דרכים למות: אתה יכול למות מלחיות, או למות מלמות. כל כך הרבה אנשים חיים זהיר מדי". יכול להיות שמעט זהירות היתה מסייעת לדלה בחודשים האחרונים של חייו, אבל המוות מעולם לא הפחיד אותו: מה שהפחיד אותו היה לא לחיות כמו שצריך. או כפי שאמר זאת בראיון ב-1997, בשיא הקריירה שלו, עוד לפני שהרים את מקל הנדודים: "בין אם אני שחקן כדורסל או אסטרונאוט, בין אם אני בוחר ללכת לטעימות יין או מסיבת טוגה, זו בחירה שלי. למען האמת, אני חושב שטוב יותר להכות בתוף שלך מלרקוד לקצב שמישהו אחר מכתיב לך".

רק המורשת נותרה. טקס האשכבה לזכרו של בייסון דלה (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully