שבוע מלפפונים עמוס במיוחד עבר על ה-NBA. גם בגזרה הכללית (ועל כך בסוף השבוע), אך עשירי עירנו קודמים - את השבוע שעבר התחלנו ללא אף ישראלי עם חוזה חתום ב-NBA, את השבוע הזה אנו מתחילים עם שניים כאלה. גל מקל בדאלאס, עומרי כספי ביוסטון. טקסס הופכת לבית החם של הישראלים בליגה הטובה בעולם, מה שגם מבטיח ארבעה מפגשים ביניהם במהלך העונה הרגילה.
מצא בית חדש: עומרי כספי יחתום לשנתיים ביוסטון
מקהייל ב-2010: "כספי הרשים אותי כבר בגיל נוער"
כספי מגיע לקבוצה השלישית שלו ב-NBA והולך להכיר עולם חדש לחלוטין. יוסטון שונה מסקרמנטו וקליבלנד של השנים האחרונות בשני גורמים עיקריים. הראשון הוא שמדובר בקבוצה גדולה, ההגעה של דווייט הווארד הופכת את הרוקטס למועמדים להיות בין הקבוצות הטובות במערב בשנים הבאות. זו כבר לא קבוצה בבנייה, עמוסה בצעירים מבטיחים השואפים להוכיח את יכולתם, אלא קבוצה עם כוכבים מוכחים שהשאלה היחידה שתעניין אותה היא מי מהשחקנים הנוספים תורמים לטור הניצחונות.
בקבוצה גדולה, אחת הסוגיות החשובות ביותר היא מי משחקני המשנה מתאים להיות על הפרקט ברבע האחרון של משחק צמוד. זה יהיה רלוונטי בעונה הרגילה, אך כמובן הרבה יותר בפלייאוף. זו סיטואציה בה לא מעט שחקנים שוליים ממציאים את עצמם מחדש. מי שיודע לקלוע את השלשה הגדולה, לקבל את ההחלטה הנכונה, לבצע את הפעולה ההגנתית המוצלחת ברגע הנכון - הוא זה שהקבוצה תטפח על חשבון שחקנים מוכשרים יותר שלא מתפקדים במאני טיים. עבור כספי, זה יכול להיות מבחן גדול והזדמנות גדולה לחזק את מעמדו.
השוני המשמעותי השני בין יוסטון לקבוצות הקודמות של כספי הוא בכך שמדובר בקבוצה השיטתית ביותר בליגה. דריל מורי הנחיל למועדון שהוא מנהל את רוח המפקד, יוסטון הייתה בעונה שעברה הקבוצה עם הסגנון הכי ברור ב-NBA ועם הנתונים הסטטיסטיים הכי קיצוניים. בעיקר - הרוקטס זרקו הכי הרבה שלשות בליגה והכי מעט זריקות מחצי מרחק. מורי וקווין מקהייל העלימו כמעט לחלוטין את חצי המרחק מהלקסיקון של כל השחקנים פרט לג'יימס הארדן - או שזורקים שלשה או שמגיעים לטבעת.
התפקיד של כמה מהשחקנים בהתקפה הסתכם בלזרוק שלשות. קרלוס דלפינו, למשל, שחקן שבמובן מסוים כספי נכנס למשבצת שלו, לקח בעונה שעברה 421 שלשות, 199 זריקות ל-2 ו-56 זריקות עונשין. במקרה של פרנסיסקו גרסיה, שהצטרף במהלך העונה שעברה, 70 מ-95 הזריקות שהוא לקח כשחקן יוסטון בעונה הרגילה היו שלשות.
בעונה שעברה, ההתקפה של יוסטון התבססה כמעט לחלוטין על הפיק נ' רול של הארדן עם עומר אסיק. בעונה הבאה יתווסף משחק הפוסט של דוויט הווארד, אך עבור שאר השחקנים זה פחות משנה, התפקיד שלהם יישאר בעיקר להתפנות וליצור זוויות מסירה על קו השלוש. כספי יהיה ביוסטון, יותר מבכל העונות הקודמות, רול פלייר טהור עם תפקיד מאוד מוגדר. עם כל הכבוד לשאר היכולות שלו, המעמד שלו יקום וייפול על טור אחוזי השלשות. לא בטוח שזה טוב לעומרי, כי מומחי שלשות גדולים ממנו לא חסרים בליגה, אבל המסגרת השיטתית והידיעה הברורה מה מצפים ממנו בקבוצה יכולה לעזור לו להתאקלם טוב יותר מאשר בקליבלנד. היכולת להצליח בתוך שיטה מסודרת ומצליחה זו יכולת שלא נבחנה ברצינות עד כה בקריירת ה-NBA שלו.
כספי נחשב לסמול פורוורד בליגה הטובה בעולם, אך כדי לבחון את סיכוייו להיכנס לרוטציה של מקהייל מומלץ לבדוק גם את עמדת הפאוור פורוורד. יוסטון הרבתה להשתמש בהרכבים נמוכים בעונה שעברה, הנוכחות של דווייט הווארד הופכת את הכיוון הזה לרלוונטי עוד יותר - ההצלחה הגדולה של דוויט הייתה כשהקיפו אותו בארבעה שחקני חוץ. מאוד יכול להיות שכספי יתופקד ביוסטון יותר כ-4 מאשר כ-3, כאשר בפועל לא יהיה הבדל גדול במיוחד בין העמדות.
האופציה הזאת מעניינת במיוחד מאחר שכרגע יש לרוקטס בור בעמדה מספר 4. בעונה שעברה, מאז טרייד אמצע העונה בו מורי ויתר על מרקוס מוריס ופטריק פטרסון, הדקות בעמדה התחלקו בין שחקנים רבים שאף אחד לא הרשים במיוחד. שלושה מהם עדיין בסגל - דונטאס מוטיונאס שהיה אמור להיות גבוה שקולע שלשות אבל בינתיים הוכיח רק שהוא גבוה, גרג סמית' שהוא שחקן פנים מסורתי ולכן פחות מתאים לשיטה של יוסטון כפאוור פורוורד וטרנס ג'ונס שהראה ניצוצות הגנתיים אבל אין לו קליעה מבחוץ. כל השלושה הם צעירים מבטיחים שמסוגלים לבצע קפיצת מדרגה בעונה הבאה, אבל נכון לרגע זה לא בטוח שאף אחד מהם יהיה שחקן רוטציה משמעותי.
כמובן, צפויים עוד שינויים בקיץ. מורי מחפש טרייד על אסיק שהפך למיותר ויש לו ביקוש בליגה, כאשר עמדת הפאוור פורוורד נמצאת בראש מעייניו. הדיבור על ג'וש סמית' נמוג מהר כאשר סמית' חתם בדטרויט, שמועה אחרת התייחסה לטרייד עם ניו אורלינס שיביא ליוסטון את מומחה השלשות ריאן אנדרסון, אבל כרגע נדמה שהפליקנס לא מעוניינים בכך. סיכוי סביר שיגיע שחקן משמעותי נוסף לעמדה הזו בחודשים הקרובים, אך מורי יכול גם להחליט לא להתעקש ולחכות לטרייד הנכון במהלך העונה.
במקרה כזה, כספי עשוי להפוך למועמד לגיטימי אפילו לחמישייה. אם מקהייל ירצה להקיף את הווארד בארבעה קלעי חוץ, הישראלי יכול להיות האופציה הטובה ביותר שלו לצד צ'נדלר פארסונס. בהנחה שכן יגיע בסופו של דבר שחקן בכיר יותר, התחרות על הדקות שמאחוריו עשויה להיות חשובה יותר מהתחרות עם גארסיה על הדקות שמאחורי פארסונס, שם יכולות להסתתר רוב הדקות שלו כשחקן רוטציה פוטנציאלי. אם עומרי ימצא מקום ביחידה השנייה, אני מקווה שהיחידה הזאת תכלול את ג'רמי לין שמתמחה בהרצת מתפרצות, בהנחה שזה אכן יישאר ביוסטון.
וכמה מילים גם על גל מקל - האם ההצטרפות של חוסה קלדרון ודווין האריס לדאלאס הופכת את סיכויי ההשתלבות שלו ברוטציה של המאבס לקלושים? לצערנו, בהחלט כן. התגובה של מארק קיובן להחלטה של הווארד לא להגיע הייתה החתמה מיידית של שני פוינט גארדים. האריס אמנם צפוי לתפקד כשוטינג גארד, כנראה בחמישייה לצד קלדרון, אבל הנוכחות שלו הופכת את הסיכוי שריק קרלייל יזדקק למקל לזניח. קיובן החליט לא לוותר על העונה ולהחתים שחקנים וותיקים, אולי כבר עם מחשבה על הקיץ הבא ועל השאיפה לבנות סגל שיפתה שחקן בכיר להצטרף. ההחתמות האלה פוגעות לא רק במקל, אלא גם ברוקי'ס המסקרנים שיין לארקין וריקי לדו שייאבקו עם מקל על עמדת הגארד הרביעי בקבוצה.
מקל, כמו כספי, ייאבק על דקות עם צעירים מבטיחים שלא בטוח שיקיימו. נכון לעכשיו, נקודת הפתיחה של כספי טובה הרבה יותר, גם כי יש לו הרבה יותר דקות להיאבק עליהן וגם בגלל שהדקות האלה יהיו בקבוצה טובה עם כיוון ברור. בכל מקרה, כדי לקבל מושג על הסיכוי של הישראלים להשתלב ברוטציה של הטקסניות, כדאי לשים לב לתפקוד בליגת הקיץ של טרנס ג'ונס, לארקין ולדו.