אורי משיח, מאוהדיה המסורים והמקסימים של מכבי תל אביב, כתב בימים האחרונים לא מעט פוסטים מרומזים ועוקצניים בנוגע לעזיבתו של אלירן עטר. משיח, בגדול, תהה האם מכבי תל אביב יכלה לפעול בצורה יותר רומנטית ולהשאיר שחקן שמזוהה איתה ובדרך להיות הסמל שלך, וקבל על השקט שבו אירוע כזה עובר גם בגזרת האוהדים. "הכאב הוא רגעי, הבושה היא לנצח. שתיקת הכבשים 2013", נאמר באחד הפוסטים.
ימים יגידו האם הדברים נכונים, אבל המסר הוא מדויק. מכבי תל אביב מוותרת בקלות שלא תיאמן על השחקן הכי טוב שלה בשנים האחרונות, מתוך אמונה שהוא הגיע לתקרת היכולת שלו מסקנה אליה הגיעו ראשי הצהובים כבר בעונה שעברה. הדבר השני הוא האדישות של האוהדים. אף אחד לא מצפה מהם לשרוף שכונה כמו בימים שאהוב בן טובים שקל לעזוב את בני יהודה לבית"ר ירושלים. הימים האלה חלפו. אבל גם בעידן הקר של קיץ 2013 לא מובן כיצד הרוב המוחלט של אוהדי מכבי תל אביב משלים עם הוויתור על עטר. חלק לא קטן אפילו סבור שמדובר במהלך נכון.
הסיבות לכך הן רבות וחלקן מוצדקות. למכור שחקנים בשיא שלהם וכשהחוזה שלהם עומד להסתיים, זה יותר מהגיוני. זהבי ופריצה שהצטרפו בינואר למכבי תל אביב הקהו עד העלימו את התלות ההתקפית של מכבי תל אביב בעטר. אבל מעל כל אלו מסתתר משהו הרבה יותר עמוק בישראל עדיין לא מעריכים לעומק את שחקן העונה 2013. בצדק או שלא, ההערכה המקצועית לעטר עדיין נושאת סימן שאלה. אפילו אצלו בבית. ייתכן מאוד שהדרך היחידה שלו להסיר את הספק, היא לעזוב.
יש לא מעט שחקנים ישראלים שמחקו כמעט לגמרי את הסטיגמה הישראלית לגביהם דרך עזיבה לחו"ל. מליקסון, בן בסט. משחקנים לא מוכחים בעברם בבית"ר ירושלים והפועל תל אביב, הם הפכו לשחקני מפתח בנבחרת ישראל. מהבחינה הזו עטר פעל נכון כאשר בחר להמר על אופציית ריימס. קשה לדעת האם רק הכסף שיחק כאן תפקיד. האם עטר נעלב שמכבי תל אביב לא מנסה להציע לו חוזה חדש ומשודרג. האם חשש ממה שהולך להיות בעידן פוסט אוסקר גרסיה המאמן שכל כך תמך בו וכיוון אותו. אבל בדבר אחד הוא הימר נכון: דרך יציאה לחו"ל הוא יכול לשבור מחדש את תקרת הזכוכית שמאיימת על הקריירה שלו ולמחוק את הספק שיש לאנשי כדורגל לגביו. להרוויח יותר כסף, לזכות במעמד חזק יותר בנבחרת ישראל.
מהבחינה הזו, הבחירה של עטר בריימס היא נהדרת. השגרירים המוצלחים של השנים האחרונות היו שחקנים שהלכו קודם לקבוצות קטנות עם סגל קצר כמו בן בסט וחמד. עטר עובר לצרפת כשהמעמד של הכדורגלן הישראלי שם הוא בשיאו, אחרי ההצלחה של בן בסט ושל מליקסון. זה גם אומר שהלחץ עליו, אבל זה מלמד שיש לו הזדמנות מעולה להצליח. עטר הוא שחקן שצריך שקבוצות יעבדו בשבילו, וריימס, שלא רגילה לשלם סכומים כמו 1.5 מיליון יורו על שחקן, בהחלט בונה עליו בתור הסקורר שישפר את המאזן ההתקפי שלה.
מה שיכריע כאן תהיה מידת הרצון של עטר ללכת על המהלך הזה. האם הוא באמת שלם עם המסע הארוך שהוא עומד לצאת אליו. יכולת יש לו, הזדמנות טובה גם, הכול תלוי במידת ההנאה והרצון. עטר צריך להרגיש שלם לקראת מה שהוא הולך לעבור. רוב השחקנים שהוזכרו קודם בתור שגרירים שהצליחו בקבוצות קטנות הם גם שחקנים שלא היה להם למה להתגעגע בארץ. לעטר, שעוזב את ישראל בשיא, יש המון דברים להתרפק עליהם. לכן גם הרף יותר גבוה. אם הוא יהיה מוכן נפשית לאתגר הזה, מקצועית הוא יכול לעמוד בו היטב. אם לא, הוא יכול לסיים את האפיזודה עם סטיגמה יותר מעיקה מזו שהוא סובל ממנה כעת.
מכבי תל אביב, כך על פי ההתנהלות שלה, סבורה שלא תיפגע מעזיבת עטר, האיש שחורר רשתות אצלה וחיסל את מה שכונה פעם קללת החלוצים. ברק יצחקי אמור להיכנס לאותה משבצת, ומהבחינה הזו המקום לדאגה הוא באמת קטן. יצחקי חלוץ נפלא, פעם השחקן הטוב בארץ, שעל פי השמועה הסיר מעליו בקפריסין את הפוזה שפגעה במשחק שלו. תחושת הרעב חזרה אליו. סימני השאלה נוגעים למידת ההתאמה של יצחקי לראדה פריצה וליכולת שלו לשחק על הקו, באותו סגנון של עטר. לעטר לא היתה בעיה ללמוד להיות שחקן קו. יצחקי יצטרך לגלות את אותה פתיחות וצניעות, למרות שהתנסה בעברו בתפקיד. אם חובת ההוכחה של יצחקי נשארה בקפריסין אחרי חצי עונה טובה, מכבי תהיה בבעיה. אם יצחקי יחזור רעב לישראל כמו אותו ילד פלא מופלא שהיה בבית"ר ירושלים, מכבי יכולה להרוויח בענק.
בכל מקרה, מכבי תל אביב תצטרך להביא עוד שחקן התקפה לצידם של יצחקי ופריצה. מכבי תל אביב הולכת לעונה מאוד קשה ומתישה, בה אסור יהיה לה להתגעגע לשחקנים מחויבים ומחוברים לקהל כמו עטר. מהבחינה הזו, עטר ומכבי תל אביב הם כמו זוג שהתגרש וכל צד רוצה להוכיח לשני שהוא יכול בלעדיו. אם עטר ינצח, הוא יקבל בעתיד חוזה טוב יותר מזה שחשב שמכבי תל אביב צריכה להציע לו עכשיו. אם עטר ייכשל, הוא יכול לאבד את כל מה שהשיג, למרות הסטיגמה המעיקה שעדיין רובצת עליו. גם אם מכבי תל אביב תנסה להחזיר אותו במקרה כזה, הכל יחזור לנקודת ההתחלה.
