1. אינפוזיה ומבט אטום
כולם מדברים על השחקנים הבעייתיים של ירושלים והאמוציות על הספסל, אבל שחקנים במכבי תל אביב, זו שירושלים תפגוש הערב (שני, 21.00, ערוץ 5) בחצי גמר פלייאוף ליגת העל, מדוכאים לא פחות. בלאט ויתר ביורוליג על הישראלים שלו וזה נגמר עגום. לא מן הנמנע כי הוא ישלם על הזלזול שלו בחומר המקומי גם באליפות, אולי אפילו מול היריבה מהבירה.
אין זה סוד שהישראלים של מכבי מגרדים העונה את קרקעית החבית של הכבוד והחשיבות. בעידן החוק הרוסי, השפל המקצועי הזה קצת בעייתי, מה גם שאת אליפות הארץ, שהיא הלחם והחמאה של מכבי, חיים ונושמים הישראלים. הרי זר בא והולך, הישראלים הם שנושאים את הקלון על הגב.
כל ישראלי וסיבותיו הוא לשפל. יותר מתמיד נראה שמלבד יוגב אוחיון, שלא הוכיח שהוא שחקן מוביל למרות האשראי, הם "זוכים" לקרדיט מוגבל מבלאט. זה יכול להיות גם שפל תחושתי. אנשים שנוכחים בחדר ההלבשה מספרים כי חרף אווירת הדריכות שבלאט מנסה להשליט ללא הרף, השחקנים כמו נאטמים: "למרות המוטיבציה והלך הרוח שמנסים לעשות לנו, רואים שיש שחקנים שמכונסים בתוך עצמם, בטח חושבים על מצבם ועתידם. המבטים לא יכולים להסתיר את זה". ללא ספק, בלאט איבד מזמן את הישראלים שלו. גם הפרסומים על מועמדותם של יותם הלפרין, אלכס טיוס וגל מקל, שלא הוכחשו על ידי המועדון, לא עוזרים לשחקנים הטרודים ממילא.
כעת השאלה היא מה יגבר על מה: אינפוזיית המוטיבציה האגרסיבית-משהו של בלאט, או התחושות האישיות של הישראלים? האם הוא ישלם על חסר האמונה בישראלים במשחקים הקריטיים של העונה?
2. צולעים סביב העגלה
וזהו קיצור תולדות הצרות עם הישראלים: יוגב אוחיון בתסבוכת עם הקבוצה הרוסית קובאן, שמבהירה באמצעות רכבת של מכתבים שהוא שחקן שלה ועל כן אינו יכול לחתום במכבי. אוחיון, מספרים בקבוצה, "נראה טרוד ומודאג מאוד כל פעם שהוא מקבל עוד מכתב"; הקפטן ליאור אליהו לא בטוח כלל שחוזהו יישאר במתכונות הנוכחית; גיא פניני הפייטר, שרק לפני שלוש שנים פרח אצל פיני גרשון, אמנם חזר לאחרונה לרוטציה, אך לא מן הנמנע שזה בבחינת מעט מדי מאוחר מדי ;על מורן רוט דו?בר כבר רבות, ולכן עוד פעם אחת לא תזיק: קשה לא לתהות מה היה קורה לו? קיבל עידוד והביא את האנרגיות למגרש. במצב העניינים הנוכחי, נראה שבלאט מנצל כל מעידה של רוט כדי להוכיח להנהלה את צדקתו.
לאחר שההנהלה העירה לבלאט שימתן את צעקותיו וגערותיו בשחקנים, המאמן עבר לכאורה לסגנון השקט והרוגע. במשחק השני בין מכבי והפועל תל אביב, בלאט הסתובב בשקט כשמורן רוט עשה צעדים, לכסן מבט לעברם של דיוויד פדרמן ואודי רקנאטי והכריז בשקט אך בבירור, כדי שהמסר יובן: "הוא עשה צעדים", כאילו כדי לקבל אישור על כך שלא נתן לרוט דקות העונה.
רוט לא היה בחירה של בלאט ונופל במאבקי הכוח שבין המאמן וההנהלה, בה יש כאלה שסבורים כי לו? כישרונותיו נרתמו לעגלה במקום לצלוע סביבה, אולי כל העונה הייתה נראית שונה, בייחוד בשנה שבה אוחיון הנחיל אכזבה. מקורב להנהלה מסביר: "מורן הוא ממשיכו של ארואסטי, רכז טבעי לוחם וחכם. כשהוא במגרש הקבוצה רצה". רוט עצמו לא נשבר, וברסיסי הדקות שהוא זוכה מבלאט הוא מפגין יכולת גבוהה.
גם ליאור אליהו לא היה בחירה של בלאט. אליהו הוא מהשחקנים המוכשרים שגדלו כאן, אולם בשיחות עם מקורביו מדבר בלאט על כך שהשחקן מפריע לו בתקציב ושהוא היה נגד הבאתו מלכתחילה. אליהו התמוסס תחת בלאט, אבל גם כאשר היה כבוי ניתן היה לגלות ניצוצות במשחקו. אם מכבי תשתמש בסעיף היציאה מהחוזה שלו הוא יוכל לעבור לאירופה ואולי גם ואולי גם ישקול אופציה נוספת. גורמים בהפועל ירושלים מספרים לוואלה! ספורט כי אם יהיה משקיע רציני , יש בקבוצה מי שחושב עליו כחיזוק. "בירושלים הוא יקבל יחס שהוא ראוי לו", מבטיח אחד מהם.
3. כל הרגש הזה
ירושלים, כמו רוב הקבוצות בארץ, בחרה לשחק תחת החוק של ארבעה זרים ולא תחת החוק הרוסי כמו במכבי. כך שהישראלים אולי לוקחים אליפות, אבל בירושלים החוק מעמעם את זה.
גם הישראלים של ירושלים רוצים לשחק, אבל אצלם לא שומרים כלום בבטן. במשחק האחרון בנתניה אלישי כדיר הלין בפני המאמן דרוקר: "למה אתה מוציא אותי?". כדיר, שהתאושש מפציעה בברך, מגלה יכולת טובה ודרוקר בוחר לא אחת להכניס אותו למשחק לפני סמואלס. בירושלים אומרים על כדיר: "הוא בתקופה טובה והוכיח את עצמו לא מעט. כשהוא טוב, עם סמואלס ודאנקן יש לנו קו קדמי בלתי ניתן לעצירה על ידי אף קבוצה בליגה - גם אם זו מכבי". כדיר, שהגיע למכבי תל אביב לאחר עונת האליפות של הגליל, ירצה מאוד להוכיח את עצמו בסדרה הזו.
למרות שלל הבעיות החברתיות בירושלים, האווירה מנוכרת פחות מזו שבמכבי: כדיר, גם כשהוא מו?צ?א, משתדל לדבר עם דרוקר אחרי המשחק ולאחר לא מעט משחקים בפלייאוף הוא מבקש מהמאמן הערות בונות. המאמן נענה, מדגים לשחקן ומתדרך אותו. דינמיקה דומה מנהל דרוקר עם לימונד. כאשר היה לימונד מתוסכל לאחר שהורד לספסל במשחק החמישי הקריטי בנתניה וזרק כמה מילות מרמור, הוא זכה להסבר קצר וליטוף חברותי על הראש.
ועדיין, המצב החברתי בירושלים רווית התקריות עדין מאוד, הסיטואציה שם לא קלה בכלל לדרוקר, שיצטרך לשבור על כך את הראש לא פחות מאשר על פתרונות מקצועיים מול היריבה. כאשר סמואלס מתעצבן כדאי לתפוס מרחק. גם פלס נראה כבעל עור דק מאוד. "יש לנו שחקנים אמוציונליים", מסבירים בירושלים. אוסף כישרונות יש שם, ללא ספק. השאלה היא איזו יציבות ואיזה חיבור מקבלים ביום נתון. דרוקר צריך לתמרן היום מול ספסל נפיץ, וזוהי בהחלט אחת הבעיות של הפועל ירושלים. לך תשמור שהר הדינמיט הזה לא יתפוצץ. ושאם כבר תקריות, אז שיתפוצצו בבקשה על היריבה ולא בתוך הקבוצה עצמה.
4. מלחה על הפצעים
המשחק הראשון בין מכבי ת"א והפועל ירושלים הוא, יותר מתמיד, משחק מפתח בסדרה. אם מכבי תפסיד בבית היא תגיע למלחה לחוצים ומשם זה יכול להתגלגל לסנסציה בענף. בלאט מודע לכך וביקש מהשחקנים ללחוץ חזק ודרש "אגרסיביות שיא החל מהרבע הראשון". במכבי לא רצו בכלל לקבל את ירושלים, שהרי במועדון יודעים היטב שאם יש קבוצה שיכולה לעשות לה בעיות בסדרה בתקופה שהיא חלשה, זו בדיוק האחת. תקציבה של מכבי תל אביב עומד על כ-18 מיליון דולר לעומת 5 מיליון בלבד של האדומים. בירושלים דווקא מאמינים שניתן לעשות זאת ולא פוחדים להצהיר על כך.
5. ממלכת אי הוודאות
בהפועל ירושלים שורר חוסר ודאות לגבי העתיד. קברניטי הקבוצה מתקשים לבצע פעולות והכנות לקראת העונה הבאה. השבוע הייתה אמורה להתקיים ישיבת דירקטוריון, אולם היא התבטלה מכיוון שלא נכחו מספיק דירקטורים. "חברי הדירקטוריון לא הגיעו כי אולי חלקם מרגישים שהם לא יהיו רלוונטיים בקרוב", מנתח גורם בקבוצה. למרות זאת, גורמים בכירים רוצים לממש את האופציה על דאנקן ועל פלס.
כאמור, טרם ידוע מי יהיו בעלי הקבוצה. בשבוע שעבר יצא קול קורא מהאפוטרופוס הכללי, המזמין את הציבור להציע הצעות לרכוש את מניות הקבוצה של הפועל ירושלים המוחזקות על ידי גומא אגייאר. במודעה פירט האפוטרופוס את הקריטריונים לרכישת הקבוצה תוך שהוא מציין את המגבלות המקנות יתרון יחסי לעמותה ו\או מי מטעמה. זאת, משום שלעמותה זכות סירוב ראשונה, כמו גם אפשרות להתנגד לרכישה ובלבד שהסירוב יהיה מסיבות סבירות .איש העסקים אורי אלון מנסה לרכז סביבו קבוצת רכישה, כשלוואלה! ספורט נודע שבקבוצה זו נמצאים איש הפרסום אייל חומסקי, משקיע נוסף מאמריקה ואף נעשתה פנייה לאיש העסקים אבי פרל, איש עסקים ירושלמי שהינו גם חבר בעמותה. קבוצת הרכישה של אלון מנסה לגייס סכום של כמיליון דולר בשנה, שיוזרם במשך שלוש שנים.
לעומת זאת, בעמותה מספרים על ביטחון עצמי רב שמפגין דני קליין. קליין מנסה לגייס קבוצת משקיעים שתשיג סכום גבוה מזה. היתרון שלו הוא פעילותו מתוך העמותה, שלה, כאמור, יש יתרון יחסי. הדד ליין נקבע ל- 9.6.2013 , בו יצטרכו הצדדים להגיש את ההצעות לרכישת הקבוצה. אולם גם משם לא בטוח שתתבהר התמונה, כי לאפוטרופוס ישנה זכות לא לקבל הצעה כלשהי ואף להזמין את הצדדים להתמחרות לרכישת מניות.
