10 בינואר 2013. שישה ימים לפני החתימה הרשמית של פפ גווארדיולה בבאיירן מינכן, ישב על הכסא החם יאן קירשהוף. הבלם הצעיר והמוכשר, שבקיץ מסיים את ההתקשרות עם מיינץ, הונחת לבדיקות רפואיות במינכן וחתם על חוזה לשלוש שנים במועדון המפואר והמעוטר בגרמניה. הבעיה: קבוצתו הנוכחית כלל לא הייתה מודעת למהלך. "אנחנו עדיין ממתינים לטלפון מהם", אמר בכעס כריסטיאן היידל, מנהלה הספורטיבי של מיינץ, קצת יותר משלושה חודשים לאחר מכן, בשעה שחברו הטוב יורגן קלופ התמודד עם סיטואציה זהה בדורטמונד ואיבד את הכוכב מריו גצה לטובת הענקית מבוואריה. "באיירן חזרה לדרכיה הנלוזות. זו לא התנהגות ראויה".
האירועים הללו, שמנציחים את המדיניות הדורסנית של באיירן, מסמלים את הדאגה הגואה בקרב חובבי הענף בגרמניה לקראת היום שאחרי גמר ליגת האלופות. כעת כולם מהללים את הכדורגל הגרמני, ובצדק גמור. הבונדסליגה בריאה ומשגשגת יותר מכל ליגה אחרת, גרמניה מייצרת כישרונות צעירים בסיטונות והאצטדיונים החדישים מלאים מפה לפה ומספקים אווירה נפלאה (שבע מ-13 הקבוצות המובילות בממוצע הקהל באירופה הן גרמניות). אלא שדווקא שנת היובל בה הבונדסליגה סוף כל סוף זכתה להכרה לה היא ראויה כבר שנים וקטפה את פירות ההשקעה; השנה בה כל שבע הקבוצות הגרמניות שהשתתפו בשלב הבתים גם המשיכו הלאה ושתיים אף תהיינה בגמר ליגת האלופות בוומבלי - עלולה להיות גם השנה שבישרה על קץ התחרות בליגה הגרמנית. מאחורי הגאווה הגדולה, מסתתר חשש אמיתי. הבונדסליגה לאן?
ב-2010 התלוננה רשמית קבוצת האנובר נגד חוק ה-"50+1", שמונע השתלטות זרה ומותיר לפחות 51 אחוזים מהשליטה בידי המועדון בידי הציבור. אין סיכוי שאוליגרך או שייח' קטארי בעל שיגעון גדלות ירכוש מועדון גרמני וייצא לכבוש את העולם. אנשי האנובר טענו כי "החוק גורם לרבים ממועדוני הבונדסליגה לאבד את היכולת להתחרות ברמה הלאומית והבינלאומית, ובמובן מסוים מעכב את התקדמות הכדורגל במדינה. חוק הבעלות חייב להשתנות או להתבטל". ההצעה הועלתה לסדר היום, 35 מ-36 המועדונים בשתי הליגות הבכירות התנגדו. לו הייתה מובאת לדיון נוסף בימים אלה, סבורים בגרמניה, הסיפור היה שונה.
ההתנגדות לא הפתיעה איש, אולי פרט לחברים מהאנובר. הרי הבונדסליגה עברה תהליך הבראה במשך עשור וחצי, מספר הזרים בה ירד ל-38 אחוזים בלבד וההשקעה באקדמיות הניבה תוצאות עם עוד ועוד כישרונות עולים שפרצו לקבוצות הבוגרות ואף לנבחרת. ועדיין, למרות חמש אלופות שונות בעשור, אף קבוצה גרמנית מלבד באיירן לא נחלה הצלחה משמעותית בזירה האירופית. דווקא עכשיו, כאשר דורטמונד הצטרפה לבאיירן והבטיחה תואר אירופי ראשון לגרמניה מאז הפעם האחרונה בה הבווארים הניפו את גביע האלופות ב-2001, הליגה הפכה למירוץ של סוס אחד והחשש בהתאם. אף אחד לא רוצה להיות פיון במונופול של באיירן מינכן.
שימו לב להבדלים בין שתי הקבוצות שתתמודדנה במעמד הגמר בוומבלי. באיירן מינכן עם תקציב של כ-368 מיליון יורו, לעומת 189 מיליון של דורטמונד. יכולתה הכלכלית של באיירן בלתי מוגבלת ותקציבה כמעט כפול מזה של הקבוצה שאמורה לספק לה את התחרות. קבוצת הצמרת היחידה שיש לה יומרות אמיתיות (בניגוד ללברקוזן), לא סובלת מחסך היסטורי (שאלקה) והוכיחה שהיא מסוגלת להיות יותר מאפיזודה חולפת (וולפסבורג) כשהיא נהנית מגיבוי של 80 אלף צופים נלהבים מדי שבת שנייה. דורטמונד הזאת, אחרי שתי אליפויות מרשימות, סיימה את העונה עם העפלה לגמר ליגת האלופות, אך בפיגור של 25 נקודות מבאיירן בליגה. מה הפלא שיש מי שדואג?
25 נקודות הפרש. זה בדיוק הפער בין אלופת איטליה יובנטוס לרומא שסיימה שישית בסרייה A. באנגליה הפרידו 26 נקודות בין מנצ'סטר יונייטד הזוכה לאברטון השישית, ובצרפת 27 נקודות מפרידות בין פריס סן ז'רמן האלופה ללוריין המדורגת שביעית כשנותר מחזור לסיום העונה. אפילו בספרד, שם ההבדלים בין ברצלונה וריאל מדריד לכל היתר התעצמו בשנים האחרונות, יש הבדל קטן יותר (אם כי עדיין משמעותי וכואב) של 22 נקודות בין בארסה הראשונה לאתלטיקו מדריד השלישית. אף אחת מהליגות הבכירות באירופה לא סיפקה לנו מאבק ראוי על התואר. כל האלופות היו ידועות מראש שלושה וארבעה חודשים לפני תום העונה. רק שבגרמניה זה הודגש ביתר שאת. באיירן הבטיחה את האליפות חמישה מחזורים לסיום העונה, וחתמה את הליגה עם 91 נקודות, יחס שערים מדהים של 80+ (18:98) ושיאים שספק אם ינופצו אי פעם.
אולי הנס, נשיאה של באיירן מינכן, הספיק להתראיין ל'קיקר' ולהתייחס לנושא, רגע לפני פרשת העלמות המס והמעצר המתוקשר. "הייתה נסיגה גדולה העונה ברמת התחרותיות של הליגה ואנחנו לא יכולים להיות מאושרים מכך", הפתיע האיש הכל יכול במועדון מבוואריה. "תחושת הבטן שלי אומרת שלא הכול טוב כרגע. חייבים לנתח את הנושא ולהבין מדוע". בגרמניה לא הבינו אם מדובר בדאגה כנה או בדמעות תנין של הנס. שבוע לאחר מכן חשף עיתון 'בילד' כי עסקת העברתו של גצה לבאיירן נסגרה. בכך גם נחשף פרצופו האמיתי של הנס.
חוסר התחרותיות המסתמן לא גורם לנשיא באיירן לנדודי שינה. בניגוד לדמויות מרכזיות אחרות בכדורגל הגרמני. יורגן קלופ, למשל. הרצון לאתגר את באיירן ולמנוע מירוץ של סוס אחד, הוא זה שמניע כעת את מאמן דורטמונד, שככל הנראה יתמודד עם גל עזיבות ויידרש לבצע לא מעט שינויים בסגל שלו בקיץ. כאשר קלופ התבקש להתייחס לפחד של הנס, שהוסיף כי הכדורגל הגרמני מסגל לעצמו פרופורציות ספרדיות ויישאר עם שתי קבוצות בלבד, הוא הגיב בסגנונו הייחודי: "אני חושש שנהיה יותר סקוטים מספרדים. תהיה קבוצה אחת שתתמודד על האליפות, כמו סלטיק. אם הנס לא רוצה ליגה בתנאים הספרדים, אולי כדאי שייתן כמה שחקנים במקום לקחת אותם. בעונה הבאה נראה כולנו את הקבוצה של באיירן ונגיד: 'אופס! הנס לא דייק בהשוואה לספרד'. אני רק מקווה שיישאר גם לאחרים נתח מהעוגה".
על דבר אחד יש הסכמה ברורה: זו לא הבונדסליגה שעשתה חיל העונה, אלא שתי קבוצות פרטניות. באיירן מינכן העפילה לגמר שלישי בארבע שנים, דורטמונד חזרה לראשונה מאז הזכייה ההיסטורית ב-1997. עבור אחת מדובר במגמה, אצל השנייה בהתעלות. לכאורה שתי קבוצות די שוות ברמתן, אבל עדיין 25 נקודות הפרש ובערך 170 מיליון יורו הפרידו ביניהן העונה. לכן יש גם מי שמכנה את הגמר בוומבלי כקרב דוד בגוליית. הדאבל של דורטמונד בעונה שעברה, ובעיקר העובדה כי החתימה את מרקו רויס מתחת לאפה של באיירן ולא איבדה לטובתה אף שחקן, נתנו תקווה להיווצרותה של אלטרנטיבה ראויה. כזו שתקרא תיגר על הענק המאיים. ואז בא גווארדיולה. ואז גצה רץ לזרועותיו.
בניגוד למכירות של נורי שאהין (ריאל מדריד) ושינג'י קגאווה (מנצ'סטר יונייטד) אל מחוץ לליגה, הפעם מדובר במעבר פנימי. מעבר שעשוי להיות מכונן ולגרור נטישה המונית של שחקני הרכב. הרי כולם רואים וזוכרים. בקיץ הבא ייכנס לתוקפו גם סעיף השחרור של רויס (30 מיליון יורו). לבאיירן מינכן, או קבוצות בכירות אחרות באירופה, לא תהיה בעיה לנצל זאת. גם אילקאי גונדואן מתלבט בנוגע להארכת חוזהו, ומי יודע עוד אי אילו הפתעות מצפות לקלופ והאנס יואכים ואצקה. "זו הייתה האסטרטגיה של באיירן מאז ומתמיד - לפנות לכישרונות הכי גדולים של גרמניה ולהחליש את היריבות", זעם נשיא דורטמונד הפגוע לאחר הדיווח על עסקת גצה. "ציפינו למתקפה מצד באיירן, ננסה להגיב באמצעים העומדים לרשותנו. נבהיר לשחקנים שעליהם להחליט מי המועדון שמציע להם את התמורה הטובה ביותר, לאו דווקא מבחינה כספית".
כך, בזמן שבאיירן מכוונת גבוה ושואפת לבסס את מעמדה בעזרת גווארדיולה כמותג בינלאומי שימשוך סופרסטארים, מפרסמים ומיליוני אוהדים מרחבי העולם כאחד, דורטמונד תצטרך להילחם כדי לא למצב עצמה כעוד מדרגה בדרך לצמרת. באיירן שואפת להתרחב ולצמוח כלכלית ומקצועית, בעוד דורטמונד תנסה מחדש להתנער מהתדמית הזאת של קבוצת מעבר. כאשר הכסף משחק תפקיד כל כך מרכזי, לא בטוח שתוכל. "הכסף של ליגת האלופות הגיע עד כה רק לקבוצה אחת, ולאורך זמן זה מזיק לליגה", הסביר מנכ"ל הבונדסליגה כריסטיאן זייפרט בראיון ל'גרדיאן'. "עכשיו יש לנו קבוצה שנייה שצברה מוניטין ביבשת, ואנחנו חייבים לייחל לקבוצה שלישית ורביעית. אם באיירן תזכה גם בשתי העונות הבאות באליפות עם 20 נקודות הפרש, אז אני אגיד שכן - משהו חייב להשתנות".
הקצנת ההבדלים בין שתי הקבוצות הבכירות, עלולה בסופו של תהליך לגזול לליגה הגרמנית את ההילה שלה. בתרחיש האופטימי, דורטמונד תדע להתגבר על כל צרה, תיתן במה לעילויים חדשים ותקבל סיוע במלחמה מקבוצה נוספת. בתרחיש הפסימי, ללא תחרותיות אמיתית, שחקנים יעדיפו לעזוב לליגות אחרות בגיל צעיר. ללא תחרות אמיתית, הקהל המסור עוד עלול להתייאש יום אחד ולהדיר רגליו מהמגרשים. באיירן מינכן עוד יכולה להשתלט על הכדורגל האירופי, אך בסופו של דבר להישאר ללא הלחם והחמאה. ספ הרברגר, מאמן נבחרת מערב גרמניה במונדיאל 1954, אמר פעם, במשפט שמגדיר במשך עשרות שנים את הבונדסליגה: "אתם יודעים מדוע אנשים באים לאצטדיון? כי הם לא יודעים איך המשחק יסתיים". אם הפערים ימשיכו לגדול, השאלה היחידה תהיה אם המשחק יסתיים ב-2:9 לבאיירן או רק 1:6.
לטוויטר של תומר יצחק
עוד לקראת גמר ליגת האלופות:
הערב: באיירן מינכן מול בורוסיה דורטמונד (21:45, ער' 2)
מסע הייסורים של רומן ויידנפלר לשערה של דורטמונד
שחקן מזן אחר: העונה הנפלאה של תומאס מולר
יופ היינקס פורש: האם פספסנו את פרגוסון הגרמני?
שחזור עונת 1979/80: השנה הגרמנית האמיתית
מריו גצה יחמיץ את הגמר, לפני המעבר מדורטמונד לבאיירן