פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כך פספסנו את פרגוסון הגרמני

        אם יופ היינקס יניף במוצ"ש את גביע האלופות, הוא ישחזר את ההיסטוריה הביזארית שלו ויאבד את משרתו למרות שזכה בתואר הכי חשוב. מדוע האיש שיכול להשתוות לפרגוסון במספר הזכיות לא מקבל צ'אנס הוגן? למה תמיד יחשבו שהוא מיושן? ומי זה גווארדיולה?

        אז הנה תמו להם אירועי הפרידה מאלכס פרגוסון. תקופה אדירה של 26 שנים וחצי הגיעה לסיומה, ובמהלכה שמרה מנצ'סטר יונייטד על יציבות ניהולית אל מול תחלופת המאמנים התמידית במועדונים האחרים. ובכל זאת, כאשר החל פרגי את העונה המלאה הראשונה שלו באולד טראפורד בקיץ 1987, היה בעולם עוד מאמן אחד שמכהן כיום באותו התפקיד בדיוק. רק אחד בעולם כולו. קוראים לו יופ היינקס. מופתעים?

        יופ היינקס מאמן באיירן מינכן (GettyImages , Bongarts)
        יכול היה להיות פרגוסון לו הייתה קצת סבלנות. היינקס ב-1988 עם האנסי פליק (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        ואם היו לו 26 שנים במינכן?

        וראו איזה פלא. פרגוסון קיבל החלטה לפרוש בסביבות חג המולד, שמר על הדבר בסוד, והיום, עם ירידתו מהבמה, הוא זוכה להערכה אין קץ. יש המהללים אותו כגדול המאמנים בכל הזמנים, על אף שברזומה שלו שתי זכיות בלבד בליגת האלופות במשך שני עשורים של שלטון בלתי מעורער בממלכה האנגלית. מנגד, קיבלו ראשי באיירן מינכן בסיבוב חג המולד את ההחלטה על פרישתו של היינקס ללא ידיעתו. הם ממש לא שמרו זאת בדלתיים סגורות, אלא רצו לתקשורת ומיהרו להכריז על פפ גווארדיולה כמאמנם החדש החל מהעונה הבאה. המאמן הוותיק נאלץ להכחיש ולסתור את דברי המועדון באשר לסיום הקריירה. "רק אני אקבל החלטות על עתידי", אמר מספר ימים אחרי ההודעה של מעסיקיו. כיום עדיין לא ברור אם יפרוש, אבל אם ינצח את דורטמונד בוומבלי בשבת, גם לזכותו יהיו שתי זכיות בליגת האלופות. בניגוד מוחלט לפרגוסון, הוא יגיע למאזן הזה למרות שקיבל הזדמנויות ספורות בלבד להשתתף במפעל במהלך חייו. האם זה לא הישג מרשים יותר? תחשבו על זה.

        משום מה, איש לא מדבר על היינקס במונחים של אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה. זה לא שהוא באמת ראוי לתואר. אבל אולי, לו היה זוכה לפתח המשכיות בבירת בוואריה, ומקבל – כמו פרגוסון - אשראי בלתי מוגבל גם בעת משברים, הוא היה ראוי. על הנייר, התנאים לכך היו טובים יותר מאשר במנצ'סטר, כי האיש שגייס את היינקס לתפקיד עדיין שולט בבאיירן ביד רמה.

        אולי הנס נשיא באיירן מינכן (רויטרס)
        למה לעשות את אותה טעות פעם שנייה? הנס (צילום: רויטרס)

        הטעות הגדולה של הנס

        אולי הנס התיידד עם יופ במהלך המשחקים המשותפים בנבחרת מערב גרמניה בשנות ה-80', על אף שהם ייצגו את שתי היריבות הגדולות במדינה. היינקס, יליד מנשנגלדבאך, היה אחד הסקוררים הטובים בתולדות הבונדסליגה, ומיד עם פרישתו החליף את מורו, אודו לאטק, בכיסא המאמן. כאשר לאטק החליט לקחת פסק זמן בקיץ 1987 אחרי ארבע שנים מוצלחות בבאיירן, הוא המליץ על היינקס כיורשו. הנס שמח על כך והסכים בפה מלא. הוא לא הצטער לרגע, כי המאמן הצעיר הוכיח את עצמו, תוך שהוא מתגבר על עזיבת כוכבים. הליגה האיטלקית היתה אז חלומם הרטוב של כל כדורגלני הצמרת, וב-1988 נטשו לותאר מתיאוס ואנדי ברמה לטובת אינטר של ג'ובאני טרפאטוני. זו היתה מכה לא פשוטה, אולם היינקס הצעיד את קבוצתו לאליפות בלעדיהם, ושמר על התואר גם ב-1990.

        בקיץ 1991 עזבו לאיטליה גם שני שחקני ההגנה החשובים ביותר, כאשר יורגן קולר ושטפן רויטר נמכרו ליובנטוס. זה כבר גרם למשבר מקצועי חמור יותר, ובתחילת העונה נקלעה באיירן למשבר מקצועי חמור. בתחילת אוקטובר, אחרי הירידה למקום ה-12 בעקבות התבוסה הביתית 4:1 לשטוטגרטר קיקרס (כן, יש קבוצה כזאת, והעונה היא שרדה בעור שיניה בליגה השלישית), החליט הנס שהיינקס צריך ללכת. הוא עשה זאת בעיקר בשל לחץ תקשורתי עצום, ובדיעבד היכה על חטא. "זו הטעות הגדולה ביותר שעשיתי בחיי", אמר לא מכבר המנכ"ל הכל יכול שקודם בינתיים לתפקיד נשיא המועדון. זה לא שהיו לו תוכניות מגובשות להמשך. במקומו של היינקס מונה סורן לרבי הדני, כוכב עבר כריזמטי שלא סיים את העונה ומעולם לא חזר לאמן. מה היה קורה לו היינקס היה מקבל הזדמנות להמשיך ולהמשך, כמו פרגוסון שנכון לאותו יום עדיין לא ראה אליפות, אבל בנה יסודות מוצקים לעתיד? זאת לעולם לא נדע.

        לותאר מתיאוס שחקן באיירן מינכן יורד עם חבריו מאוכזב לאחר הפסד לפורטו (GettyImages , Bongarts)
        עזיבה לא פשוטה, אבל גם בלעדיו היינקס הסתדר. מתיאוס (משמאל. צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        קארמבו כמשל

        את ההזדמנות השניה שלו במועדון-על קיבל היינקס בקיץ 1997. נכון לרגע כניסתו לתפקיד, חיכו לוס בלאנקוס במשך 31 שנה לזכייה בגביע האלופות. היה זה רצף מביך, כמעט מגוחך, עבור מועדון שסבר כי הוא הגדול ביותר בתבל. חמור לא פחות – בכל התקופה האינסופית הזו עלתה ריאל פעם אחת בלבד לגמר, שם הפסידה ב-1981 לליברפול. היינקס שם קץ להשפלות, ואי אפשר להגזים בתרומתו לזכייה השביעית בתולדות המועדון הספרדי.

        הנה לכם דוגמא בולטת. מיום הגעתו למדריד דרש היינקס בכל כוחו להחתים את כריסטיאן קארמבו, הקשר הצרפתי של סמפדוריה. המועדון האיטלקי דווקא העדיף למכור אותו לברצלונה, והסאגה נמשכה עד ינואר, בעוד השחקן מושעה מפעילות על ידי סמפ. בסופו של דבר, הגיע קארמבו לברנבאו. חודשים ספורים בלבד הוא זכה לעבוד עם הגרמני, ובכל זאת זוכר אותו כאחד מאנשי המקצוע המשפיעים ביותר על הקריירה שלו. בכל חייו, נרשמו לזכותו של קארמבו ארבעה שערים במסגרת אירופית. שלושה מהם הובקעו בדרך לזכיה בגביע האלופות באביב 1998.

        באופן אירוני למדי, עבר היינקס בדרך לגמר שתי יריבות גרמניות דווקא. קארמבו הבקיע את שער השוויון היקר ב-1:1 מול לברקוזן במשחק הראשון ברבע-הגמר, נגח את השער הראשון ב-0:3 בגומלין ואז התכבד להבקיע גם ב-0:2 הביתי על מחזיקת הגביע דורטמונד בחצי-הגמר. אלמלא עקשנותו של היינקס, הצרפתי היה בכלל מככב בקאמפ נואו. אלמלא היכולת המופלאה שלו למצות את מלוא הפוטנציאל מחניכיו, קארמבו בכלל לא היה יודע שהוא סקורר. "היינקס מאמן ענק. הוא מכיר כל צעד של שחקניו", הכריז הצרפתי לפני שנה כאשר הגיע לבקר את המורה הנערץ במשחק בונדסליגה שגרתי.

        "הכול פוליטי במדריד"

        יובנטוס, שהעפילה לגמר שלישי ברציפות, נחשבה לפייבוריטית ברורה באמסטרדם ארנה, אבל היינקס ניצח את מרצ'לו ליפי שוק על ירך מבחינה טקטית, והשער היחיד של פרדראג מיאטוביץ' הגיע ללבנים בזכות. האופוריה היתה עצומה, אולם שבוע בלבד לאחר מכן הכריז הנשיא סאנס על פיטוריו של היינקס. "אם לא היינו זוכים בליגת האלופות, זו היתה אחת העונות הגרועות שלנו בשנים האחרונות", אמר הנשיא, והקביעה יכולה להיכנס בקלות לרשימת האמירות המטופשות ביותר בתולדות המשחק. ריאל של היינקס הפסידה רק פעם אחת ב-18 המשחקים הראשונים בליגה. כאשר הבחין באפשרות להביא למועדונו את התואר הנחשק מכל, שם המאמן הגרמני את כל הביצים בסל אחד, ויתר על הליגה והגשים את החלום. אבל עבור התקשורת זה היה מעט מדי, והיא תמיד ראתה בו מינוי מקרי וזמני. הוא לא היה שם גדול מספיק מבחינת ריאל. חוסה אנטוניו קמאצ'ו שגויס להחליף אותו דווקא כן. חבל רק שקמאצ'ו עזב בטריקת דלת עוד לפני שהעונה החלה.

        במבט לאחור, היינקס קיבל את המצב הביזארי בהבנה. "גם המאמנים שהיו לפניי לא החזיקו מעמד. התארים לא רלוונטיים, כי במועדון הזה הכל פוליטי, והתקשורת משפיעה מאוד על ההחלטות. קאפלו, שפוטר לפני שהגעתי, סומן מראש כמאמן עם סגנון לא אטרקטיבי. הוא לקח אליפות עם כדורגל מושלם, אבל זה לא שינה דבר. דינו נחרץ הרבה קודם לכן", סיפר לפני מספר שנים.

        יופ היינקס מאמן באיירן מינכן (GettyImages)
        שלוש עונות בליגת האלופות, שלושה גמרים. היינקס (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        למי קראתם מיושן?

        בכך הוא צודק. בריאל באמת אי אפשר לבנות על המשכיות. אבל למה ההישג הנהדר לא שידרג את מעמדו בכדורגל האירופי? מדוע לא קיבל הצעה מאף מועדון פאר? מדוע נזרק ב-2004 משאלקה על ידי היו"ר רודי אסאואר בטענה כי מדובר ב"מאמן מיושן"? אסאואר סובל כיום ממחלת אלצהיימר בגיל צעיר יחסית, בעוד היינקס מוכיח לכל העולם שהוא הכל חוץ ממיושן. רק שהוא חיכה עוד שנים רבות כדי לעשות זאת. כי הרי אפילו באפריל 2009, כאשר הזעיק הנס את ידידו הוותיק כדי להציל את סיום העונה בעקבות האדמה החרוכה שהותיר אחריו יורגן קלינסמן המפוטר, נתפס היינקס ללא יותר ממכבה שריפות זמני.

        אז הוא הלך ללברקוזן, שם עשה שירות אדיר לבאיירן ולכדורגל הגרמני כולו כאשר שיקם את הקריירה של טוני קרוס, שהיתה הולכת לאיבוד בלעדיו. בתור פרס הוא זכה לפני שנתיים להזדמנות שניה אמיתית במינכן, ולקח אותה בשתי הידיים. הרי בעונה שעברה אימן היינקס לראשונה בליגה האירופית מאז הגמר ההוא ב-1998. הוא העפיל לגמר, והיה קרוב מאוד לנצח בו. העונה הוא שוב בגמר, ובמקביל הצעיד את באיירן לעונה הטובה ביותר של קבוצה כלשהי בתולדות הבונדסליגה, ועשוי להשלים טרבל אם ינצח גם את שטוטגרט בגמר הגביע הגרמני.

        טוני קרוס שחקן באיירן מינכן (AP)
        איפה הקריירה שלו הייתה בלי היינקס? טוני קרוס (צילום: AP)

        הברק מכה שנית?

        הבנתם נכון – שלוש פעמים בלבד היה היינקס בליגת האלופות. בכולן הוא הגיע לגמר. ואיך התקשורת מקבלת זאת? לפני המשחקים מול ברצלונה נשאל המאמן הוותיק אם הוא מתכוון לבקש עצה מגווארדיולה. "תעריכו את העבודה שלי", אמר היינקס הפגוע, "אם כבר הייתי צריך להתייעץ עם מישהו, הייתי מתקשר ליוהאן קרויף. אבל גם זה מיותר". ואז ניצח 0:7 בסיכום שני המשחקים, במהלכם עשו אריאן רובן ופרנק ריברי עבודת הגנה עליה אפילו לא חלמו עם מאמנים אחרים.

        מאמנים שמניפים את גביע האלופות בדרך כלל לא עוזבים את התפקיד. בשני העשורים האחרונים היו שניים שעשו זאת מרצונם. אוטמר היצפלד לקח פסק זמן פעמיים – הן אחרי הזכייה עם דורטמונד ב-1997 והן עם באיירן ב-2001. ז'וזה מוריניו התקדם פעמיים – גם אחרי הסנסציה עם פורטו ב-2004, וגם אחרי סנסציה גדולה לא פחות עם אינטר ב-2010. כל היתר נשארו בתפקידם, פרט להיינקס. ועכשיו זה יכול לקרות לו בפעם השניה. על טעותו של הנס ב-1991 שילמה באיירן מחיר לא מבוטל. מי יודע, אולי המהלך ב-2013 יתברר כטעות גורלית אפילו יותר. ואולי דווקא פפ יזדקק לעצות של היינקס.

        ראיון מיוחד: אוטמר היצפלד מצדיק את החתמת פפ גווארדיולה