אפריל 2013. סנטיאגו ברנבאו. דורטמונד חגגה עלייה דרמטית לגמר ליגת האלופות וכוכב הערב, השוער רומן ויידנפלר, התחבק על כר הדשא עם הקפטן סבסטיאן קהל והמנג'ר מיכאל צורק. הוא הרגיש על גג העולם, אבל הראש נדד שש שנים אחורה. אז דורטמונד גברה 1:4 על אאכן והבטיחה הישארות בליגה. גם אז, השלושה התחבקו משמחה: "עשינו אותו דבר באאכן כשנשארנו בליגה לפני שש שנים", סיפר השוער. זה מה שהופך את ההצלחה האחרונה שלנו לכל כך גדולה. רק לפני כמה שנים היינו על הקצה מבחינה כלכלית וספורטיבית ועכשיו אנחנו בגמר הכי גדול שיש בכדורגל האירופי".
ויידנפלר מסמל יותר מכל אחד אחר את התהליך שעברה דורטמונד. 11 שנה הוא במועדון, עבר פציעות, תקופות קשות, מאבקי תחתית, חילופי מאמנים ושרד. שום דבר לא בא לו בקלות, אפילו לא ההערכה מהאוהדים, אבל הוא נלחם וכמו כל המועדון קם לתחייה. בשבת, הוא עשוי להיות אלוף אירופה ואז אולי גם מאמן הנבחרת יואכים לב ייקח אותו ברצינות. הכירו את האיש שעל כתפיו הרחבות המשימה לעצור את המכונה המשומנת ממינכן, האיש שגם ביום שאחרי, כשכוכבי דורטמונד הצעירים יעזבו ויתפזרו לכל עבר, יישאר לחנוך דור חדש.
השוער נחשב להבטחה גדולה מאוד בגיל צעיר, כיכב בנבחרת הנערים ובגיל 16 הצטרף לקייזרסלאוטרן. אלא שההזדמנות בבוגרים לא הגיעה. בלאוטרן שיחק אז השוער גאורג קוך ואילו ויידנפלר הצעיר נותר מתוסכל על הספסל ורשם שש הופעות ליגה בלבד בשלוש עונות. בקיץ 2002 הגיע הזמן לעזוב. למרות הספסול המתמשך, הצעות דווקא לא היו חסרות. ורדר ברמן נלחמה על שירותיו, אבל ויידנפלר בחר בדורטמונד, הקבוצה של יינס להמאן. "אני מגיע לשחק ולזכות בתארים", הצהיר. להמאן לא אהב את זה.
מערכת היחסים בין אחד השוערים הגרמנים הבכירים של אותה תקופה לבין הילד החצוף לא הייתה טובה. בדורטמונד מספרים שבאחד האימונים הורה להמאן לווידנפלר להוריד את אפודת האימון שלו ולתת לו אותה: "כי ככה אני רוצה". לימים סיפר ויידנפלר: "לא היו בינינו בעיות גדולות, רק כמה חילוקי דעות. בסך הכול, יינס עזר לי ולמדתי כמה דברים ממנו. אני עדיין מחשיב אותו כאחד השוערים הגדולים של גרמניה".
להמאן עזב את דורטמונד לארסנל בקיץ 2003, אך המאמן דאז מתיאס זאמר דרש לקבל במסגרת העסקה את הצרפתי הוותיק גיום וארמוז. "יש לו הרבה ניסיון ורומן קיבל את ההחלטה שלי כמו מקצוען אמיתי. הדרך שלו לא הסתיימה, אבל הוא יצטרך להילחם עכשיו". ויידנפלר קיבל את המושכות בתחילת העונה, אבל גילה חוסר ביטחון. במשחק האחרון לפני פגרת החורף, החליט זאמר ללכת על וארמוז בין הקורות לא לפני שאמר לשוער שלו: "עשית עבודה טובה בסיבוב הראשון. אני יודע מה אתה שווה". עד תום העונה, המשיך הצרפתי כשוער ראשון.
ההולנדי ברט ואן מרווייק היה הראשון שהימר על ויידנפלר כשוער הבכיר ונראה היה שההבטחה מתחילה להתממש. ב-2004/5 ו-2005/6 הוא היה השוער עם הנתונים הסטטיסטיים הטובים וממוצע הציונים הגבוה בליגה. אחר כך נכנע לפציעות. פציעה חמורה במיניסקוס, בעיות בכתף ובברכיים. שלוש פציעות קשות תוך שנתיים. שלושה ניתוחים מסובכים. את הפגיעה ביכולת אי אפשר היה לפספס.
גם הקהל החל להטיל ספק. אחרי התבוסה 4:1 בדרבי לשאלקה במחזור השני של עונת 2007/8, ספג ויידנפלר הרחקה משלושה משחקים בשל אמירה גזענית שזרק לעברו של חלוץ היריבה ג'ראלד אסמואה. בזמן ההשעייה, מחליפו מארק ציגלר לא ספג והקבוצה שמרה על מאזן מושלם. ויידנפלר חזר למשחק חוץ מול הרטה ברלין, ספג שלישייה (3:2) ונראה רע. גם בשמונת המשחקים הבאים הקבוצה לא ניצחה והקהל החל לשרוק בוז ולדרוש שציגלר יחזור לשער. המאמן דאז, תומאס דול, לא היה מוכן לשמוע והתייצב לצד השוער שלו: "ויידנפלר הוא השוער מספר אחת שלי".
העונה ההיא הסתיימה בחודש דצמבר עם פציעה קשה. כשהשוער החלים, יורגן קלופ כבר עמד על הקווים. הקליק היה מידי. קלופ סחף ברוח המיוחדת שלו את כל המועדון וגם ויידנפלר הושפע. בשנים האחרונות הוא נחשב לשוער הליגה הטוב ביותר יחד עם מנואל נוייר. סופג מעט, רושם הצלות פנטסטיות ומנהיג את הקבוצה. בעונת 2010/11 הוא הוציא רק 21 כדורים מהרשת (שיא בונדסליגה שנשבר העונה על ידי נוייר ובאיירן) כשדורטמונד דרסה את הליגה בדרך לאליפות נהדרת, אבל התקשורת עסקה בסיום במעבר המתוקשר של נוייר משאלקה לבאיירן.
"נוייר מסוגל לייצור עצירות פנטסטיות ויש לו פוטנציאל עצום, אבל השוער הטוב ביותר העונה היה ויידנפלר", החמיא אז דווקא הצ'ילבה להמאן. "היכולת שלו הייתה אחת הסיבות לכך שדורטמונד זכתה באליפות. בשנה וחצי האחרונות הוא מצוין, מגלה יציבות ורושם הצלות חשובות. הוא השאיר את הרושם הטוב ביותר וחזר לשחק נהדר".
להמאן לא לבד. בגרמניה הטענה הרווחת היא שווידנפלר לא זוכה למספיק הערכה, בעיקר בשל העובדה שמעולם לא זומן לסגל הנבחרת. העונה, אחרי הצגה גדולה ב-1:1 עם באיירן בליגה, קלופ, שלא אחת כינה את שוערו 'השוער הגרמני הטוב ביותר', לא התאפק: "הוא הציל אותנו. רומן הוא שוער מדהים וכולם כבר ראו את זה". למרבה ההפתעה, גם המאמן היריב יופ היינקס הצטרף למשבחים והוא שלח רמז עבה יותר לעברו של מאמן הנבחרת לב: "היו לו כמה הצלות נהדרות ואני חייב לדבר בכנות, אני לא יודע למה הוא לא קיבל הזדמנות ברמה הבינלאומית".
ויידנפלר עבד קשה לאורך הקריירה, נלחם על מקומו ונלחם כדי להוכיח את עצמו. הוא כבר מזמן לא אותו ילד חוצפן שהעז להיישיר מבט בפניו של יינס להמאן. להיפך, הוא סולד משוערים צעירים שהכול בא להם בקלות. זו בדיוק הסיבה לתסכול שלו בכל הקשור לנבחרת הלאומית. בשנים האחרונות לב הזמין שלל שוערים לסגל המורחב של הנבחרת. אדלר, צילר, טר שטגן, טראפ וכמובן ויזה ונוייר שנמצאים בסגל. רק הוא לא קיבל צ'אנס, אפילו לא הזדמנות להיות שוער שלישי. הטלפון מלב לא הגיע.
לפני שנתיים לוויידנפלר פשוט נשבר והוא יצא להתקפה. "אולי אני צריך להסתפר או להיראות יותר עדין. אני לא יודע. יש לי משהו ממש מרושע שעומד לי על קצה הלשון, אבל עדיף שאשמור אותו לעצמי". הערכה היא שהשוער שלח עקיצה ורמיזה לנטיותיו המיניות של לב. "אולי בקרוב יוזמנו שוערים צעירים ממחנה של ילדים. הכול הולך נהדר בבורוסיה דורטמונד וכמובן שלשחק בנבחרת יהיה הדובדבן שבקצפת. אבל עכשיו כשאני מסתכל על הדברים ממרחק, קשה לי שלא לצחוק".
אני לא אוהב את ההגדרות 'מודרני' או 'לא אופנתי' לשוערים", הגיב לביקורת עליו בהזדמנות אחרת. "הכי חשוב זה לעצור את הכדור. אני קורא את המשחק היטב ויודע לצפות מהלכים. אני גם משתתף בבניית המשחק שלנו בכך שאני משחרר מהר את הכדור להתקפה. אחרים ישפטו אם זה נקרא מודרני". ומה היה ללב עצמו להגיד? הוא בעיקר התגונן: "מעולם לא מחקתי אותו. אני רוצה לשלב צעירים בדרך למונדיאל, אבל יש לנו עד 2014 לקבל החלטה".
גם העונה הנוכחית הייתה טובה. ויידנפלר נראה נהדר בעיקר בליגת האלופות, שם הוא הציל 76 אחוזים מהכדורים שהלכו למסגרת שערו, שמר ארבע פעמים על שער נקי וסיפק הופעת ענק במדריד שהעלתה את השווארצגלבן לגמר בוומבלי. "איזו הופעה במשחק כל כך חשוב. זה הפרס שאתה מקבל על כך שלעולם לא הוזמנת לנבחרת", החמיא הקולגה טימו הילדברנד, השוער של היריבה המרה שאלקה.
ויידנפלר לא יהיה חלק מגל העזיבה הצפוי בדורטמונד בקיץ שכבר החל עם מכירת מריו גצה. השוער, שיחגוג בקיץ 33, חתם לאחרונה על חוזה חדש שישאיר אותו עוד שלוש שנים במועדון: "מה שקורה בדורטמונד הוא סיפור כדורגל ייחודי וחיובי ואני רוצה להמשיך להיות חלק ממנו בשנים הבאות", אמר בהתרגשות. הוא יהיה שם. לגדל דור חדש, לספר את סיפור הקבוצה המופלאה הזו, לדבר על אאכן, ההתרסקות הכלכלית והשנים הקשות. האיש שמסמל יותר מכל את דורטמונד. גם הוא מתקשה להאמין. "מי חשב על זה לפני חמש שנים. הייתי שאפתן וסבלני וזה השתלם".
ועוד לפני כן, הוא ינסה להיות אלוף אירופה. "לאחרונה ניצחנו את באיירן במשחק גמר, בגמר הגביע ב-2012 ויש לנו זיכרונות טובים. עכשיו אנחנו רוצים להכות שוב. יש לנו מה שצריך כדי לנצח את באיירן, אבל נצטרך יום מושלם. באיירן בעונה מושלמת, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים להפסיד משחק".
