1975/76 - ירידה בחסות בית הדין
ערב המחזור האחרון: לא פחות משבע קבוצות נאבקו כדי להימנע מהכרטיס האחרון לליגה א'. נקודה אחת בלבד (בשיטה של שתי נקודות לניצחון) הפרידה בין מכבי תל אביב העשירית להכח רמת גן שהייתה במצב הקשה מכולן מתחת לקו האדום.
סיפור אחת העונות המוזרות והצמודות בכדורגל הישראלי מתחיל כבר בקיץ, אז הוחלט להקפיא את הירידות בשל חשד לשחיתות ומכירת משחקים ובהמלצת ועדת זאבי. כתוצאה מכך, בעונת 1975/76 שיחקו בליגה 18 קבוצות, כולל הכח רמת גן, בית"ר ירושלים (שסיימה כמחזיקת הגביע וסגנית האלופה) ומכבי פתח תקוה. הכח מצאה עצמה שוב בקלחת. המחזור האחרון סידר לה משחק חוץ קל מול הפועל חדרה, שכבר ירדה, אבל הסגולים ידעו שהם לא תלויים בעצמם. עזרה הייתה צריכה להגיע גם מאחת היריבות.
העיניים היו נשואות לבירה הדרומית, שם הטוענת לכתר הפועל באר שבע הייתה צריכה תיקו ביתי בודד על מכבי יפו בכדי להבטיח אליפות שנייה ברציפות. באר שבע ידעה שאם תפסיד את המשחק ובית"ר ירושלים תגבר על מכבי תל אביב, האליפות, שהייתה בכיס, תחמוק מידיה ותיסע לבירה ולכן שחקני הכח האמינו שהישועה תגיע מאחד משני המשחקים. הכח עשתה עם רביעייה לרשת של הפועל חדרה (0:4, כל השערים הובקעו במחצית השנייה) וחיכתה לחדשות הטובות ממגרשים האחרים. רק שהבשורות לא מיהרו להגיע.
יפו לא עשתה חשבון לרצונות האליפות של באר שבע והנחילה 1:0 ביתי לקבוצה של שלום אביטן. למזלם של הדרומיים, בני טבק ורחמים טלבי העניקו למכבי תל אביב 0:2 על בית"ר. בקבוקי השמפניה נפתחו בסופו של דבר בדרום ובבלומפילד נשמו לרווחה. גם היריבה העירונית הפועל תל אביב עשתה את שלה עם 1:3 בחוץ על הפועל ירושלים ושרדה. המתח היה בשיא ולסגולים נותר להאמין שאחת משתי הפתח תקוואיות לא תעמוד בלחץ. אלא שמכבי פתח תקוה עלתה ל-0:1 מהיר על בני יהודה שכבר ירדה ושמרה עליו עד לסיום.
הישועה הגיעה מהמקום הכי לא צפוי. המגרש בכפר סבא. היחסים החמים בין שתי קבוצות ההסתדרות הביאו את הפועל פתח תקוה להגיע שאננות יתר למשחק, כשבחדר ההלבשה השחקנים שתו קפה בתדריך ועלו לחימום עם כפכפים. פתח תקוה חשבה שהיריבה לא תתאמץ ונכונה לה הפתעה לא נעימה. ישראל פוגל, שימים לפני המשחק זומן לחקירה ב"מודיעין אזרחי", כבש את שער הניצחון בדקה ה-66 (0:1) ורץ ליציע לחגוג כשהוא צועק: "אנחנו ספורטאים!". פתח תקוה ירדה לראשונה בתולדותיה מהליגה הבכירה.
הירידה של פתח תקוה לוותה בשערורייה נוספת. ארבעה מחזורים לסיום הפסידה מכבי חיפה 1:0 לשמשון תל אביב משער מוזר ולא חוקי של גידי דמתי בדקה ה-88 שאושר על ידי השופט יהושע לויה. בסיום פרצה מהומה גדולה בהשתתפות שחקנים משתי הקבוצות וכוחות השיטור. בהחלטה חסרת תקדים, בית הדין העליון של ההתאחדות ביטל את תוצאת המשחק ונקבע משחק חוזר שהתקיים שבוע לאחר המחזור האחרון. לירוקים הספיק תיקו, הם ניצחו 0:1, שרדו ושמו חותמת רשמית לירידה של פתח תקוה.
1994/95 - לא רק סרט מלחמה
ערב המחזור האחרון: מכבי נתניה (מקום 15, 30 נקודות) אירחה את מכבי הרצליה האחרונה בידיעה שניצחון כנראה יספיק לה להישארות. הפועל בית שאן (31 נקודות), עירוני אשדוד (31), הפועל חיפה (32) ובית"ר תל אביב (33) היו תלויות לחלוטין בעצמן. גם לעירוני ראשון לציון ובני יהודה היו 33 נקודות, אך הפרש שערים טוב שהוציא אותן מכלל סכנה.
המחזור השביעי של העונה הביא את מכבי הרצליה לאובדן תקווה. אחרי התבוסה הקשה 8:1 לבית"ר ירושלים מעטים האמינו שאפשר יהיה להציל את העונה. המאמן אלי גוטמן פוטר מיד לאחר המשחק ובמקומו מונה זאביק זלצר לתפקיד. המטרה של זלצר הייתה כמובן להשאיר את הרצליה בליגה, אך המשימה הייתה כמעט בלתי אפשרית. לאט לאט שחקניו של זלצר החלו לצבור נקודות וביטחון, אך ערב המחזור האחרון המצב אנוש כשהקבוצה הייתה צריכה לעשות מה שלא עשתה כל העונה להשיג ניצחון חוץ.
בד בבד, בצפון הסרט "בית שאן - סרט מלחמה" היה ברצפת חדרי העריכה ואף אחד לא האמין כי קיים סיכוי שהרצליה ובית שאן ישרדו בליגה הבכירה. הכול התנקז למעשה למחזור האחרון. בית שאן יצאה למשחק סופר קשה מול מכבי חיפה בקרית אליעזר תוך ידיעה שפרט לניצחון שום דבר לא יציל אותה. הרצליה כאמור יצאה לקופסה בנתניה פגשה את נתניה למשחק על החיים שגם היא יודעת שאם היא יוצאת בלי שלושת הנקודות את העונה הבאה היא תבלה בליגה הארצית. אם זה לא מספיק, שתי הקבוצות היו תלוית גם במכבי פתח תקוה שהתארחה אצל עירוני אשדוד. האחרונה הייתה זקוקה לניצחון, אך העריכה שלאור המשחקים הקשים של היריבות גם תיקו יספיק לה כדי לשרוד.
הדרמה התפתחה ככל שנקפו הדקות. הרצליה עלתה ליתרון בקופסה, אך נותרה בתשעה שחקנים בלבד. אשדוד עלתה גם היא ליתרון מוקדם, הפועל חיפה הסתבכה עם פיגור 1:0 באורווה מול הפועל פתח תקוה ובית שאן? היא בכלל הייתה בפיגור 2:0 בקרית אליעזר והחלה לארוז. ואז הגיע המהפך. בית שאן חזרה מהקבר, מכבי פתח תקוה איזנה באשדוד, הפועל חיפה השיגה גם היא שוויון והרצליה שמרה על היתרון. ניצחון אשדודי היה מוריד אותה למרות שלוש הנקודות, אבל זה לא קרה.
"האמת שאף אחד חוץ ממני ואריאל שיימן שהיה מאמן השוערים אז לא האמין שנשרוד", מספר זלצר. "הגענו לנתניה וניסינו רק להתרכז בניצחון. אחרי שתי ההרחקות זה היה נראה בלתי אפשרי. אבל הדקות עברו והצלחנו לשמור על היתרון. במחצית כבר שמענו על התוצאה בקרית אליעזר ובאשדוד והיינו כבר קטני אמונה, אבל ככל שהזמן עבר הדברים השתנו. אני זוכר שאצלנו ובקרית אליעזר כבר הסתיים המשחק עם ניצחון שלנו ומהפך של בית שאן על חיפה ועברו עוד שלוש דקות בערך עד שקיבלנו את ההודעה שמכבי פתח תקוה סיימה בתיקו באשדוד ועם ההודעה הזו החגיגות התחילו. זה היה מחזור מוטרף ובכלל עונה בלתי נשכחת כי באמת כמעט אף אחד לא האמין שנעשה את זה".
1999/00 - הנבואה של אלון מזרחי
ערב המחזור האחרון: הפועל ירושלים ומכבי הרצליה כבר ירדו והקרב היה נגד הכרטיס השלישי. הקו האדום והבדל של 10 שערים הפריד בין הפועל כפר סבא לבני יהודה. לפיכך ידעו הזהובים כי רק מעידה של הקבוצה מהשרון תעזור להם לשרוד.
העונה ההיא, הראשונה אחרי המעבר ל"ליגת העל", זכורה לאוהדי בני יהודה כטראומתית. המטרות היו לבנות קבוצת מרכז טבלה ומעלה כשגיורא שפיגל עמד על הקווים בשכונה. ככל שהמשחקים עברו, בשכונה הפנימו ששוב הקבוצה תיאבק עד הסיום לשרוד בליגת העל. לקראת השליש האחרון של העונה שפיגל כבר הבין שלא הוא לא יכול להשפיע והמושיע שייע פייגנבוים נקרע אל הדגל בכדי להוציא את הקבוצה מהבור בתחתית. שני מחזורים לסיום, המצב נראה טוב. הזהובים פגשו את הפועל תל אביב שכבר הבטיחה את הדאבל ועלו ליתרון משער של חזי שירזי בדקה הראשונה, אבל עמרי אפק איזן וקבע 1:1 בסיום. שבוע לאחר מכן יצאה בני יהודה לקרית אליעזר וחילצה 1:1 בזכות שער שוויון דרמטי של יוסי מדר. לרוע המזל, היריבה מכפר סבא השיגה במחזורים הללו שני ניצחונות זהים של 0:1 על מכבי חיפה והפועל פתח תקוה וביצעה מהפך.
כך שבמחזור האחרון, כפר סבא של אלישע לוי הייתה תלויה לחלוטין בעצמה במשחק הבית נגד בית"ר ירושלים לה לא היה על מה לשחק. מנגד, לבני יהודה חיכה משחק בית נגד הפועל פתח תקוה. הזהובים לא עשו חשבון באותו שבוע וכבר סגרו על החתמת אלי אוחנה, אז מאמן בית"ר, לעונה הבאה אצלה בתקווה שהוא ישפיע על שחקניו לנצח את המשחק. למרות שניר סביליה ויוסי אבוקסיס מבית"ר לא היו כשירים, הזהובים ניסו להאמין שהכול אפשרי.
הפתיחה לא בישרה טובות. שירזי אמנם כבש ראשון לזהובים, אבל חמש דקות לאחר מכן כפר סבא עלתה ליתרון משער של יניב אברג'יל ואם לא די בכך, מוטי קקון קבע שוויון בהפסקה בשכונה והליגה הלאומית נראתה קרובה מאי פעם. "זו הייתה עונה של טירוף", נזכר סהר מזרחי. "אי אפשר לתאר את זה במילים. כל השבוע הראש היה בקבוצה ובמצב שלה ואף אחד לא ממש האמין שאפשר לעשות את זה, בטח כשהדברים לא תלויים בנו. היה מאוד קשה לשחק עם הלחץ בשכונת התקווה באצטדיון שם וכל משחק שהפסדנו כולם היו לוקחים ללב. לא ממש ראינו איך הפועל כפר סבא לא מנצחת. אני זוכר אפילו שבאותו שבוע דיברתי עם אלון מזרחי והוא הבטיח לי שהוא יעשה הכול כדי שכפר סבא לא תנצח. מה שמצחיק שהוא דיבר איתי על פנדל ואם יהיה אחד כזה, הוא בטוח יבעט אותו".
מזרחי הבטיח וקיים. עד הדקה ה-88 בכפר סבא הפנים הזהובות והמאמינות של אוהדי בני יהודה הפכו לחיוורות מאוד למרות שהקבוצה הובילה 1:2 משער נוסף של שירזי. ואז בית"ר קיבלה את הפנדל המיוחל. האווירון הרחיק את כל מי שבסביבה וקבע 1:1 שהשאיר את בני יהודה בליגה. "היה טירוף בשכונה", ממשיך סהר מזרחי. "הגיעו שמונת אלפים צופים וחגגנו איתם ביחד. זה באמת רגע שאי אפשר לשכוח".
2007/8 - עומר דמארי קונה את עולמו
ערב המחזור האחרון: ארבע קבוצות ניסו להימנע מלהצטרף למכבי הרצליה שכבר ירדה ללאומית. מ.ס אשדוד (36 נקודות) ובני יהודה (35) היו תלויות לחלוטין בעצמן. למכבי פתח תקוה והפועל כפר סבא היו 34 נקודות כאשר למלאבסים יתרון של שישה שערים ביחס השערים.
הדקה ה-87 במחזור האחרון נחקקה עמוק בזיכרון של אנשי מכבי פתח תקוה. זו הייתה אחת העונות הגרועות של המועדון ובטח אחת המבולגנות. בתחילת העונה איבדה פתח תקוה את היו"ר אבי לוזון שעבר לנהל את התאחדות לכדורגל וגם את אחיינו גיא לוזון שקיבל שדרוג כשעבר לאמן את הפועל תל אביב הגדולה. מי שמונה במקומו היה השועל הוותיק יוסי מזרחי שחזר לקדנציה שנייה בקבוצה. המלאבסים נראו מצוין ואף התבססו בשלב מסוים במקום השני. אלא שאז חטפה סטירה מצלצלת כשאיבדה גם החלוץ המצוין עומר גולן שעזב לבלגיה וגם את המאמן מזרחי שקיבל הצעה שלא יכול לסרב לה מאפולון לימסול ועבר לאמן בקפריסין. משם החלה הטלטלה. עופר פביאן הדריך את הקבוצה מספר מחזורים עד לשובו של גיא לוזון, שפוטר מהפועל תל אביב. גם לוזון הצעיר לא הצליח לשקם את המצב ועזב כשהוא מבין שהוא לא יכול להרים את הקבוצה מהקרשים. במקומו הגיעו למועדון ניצן שירזי וטל בנין.
כפר סבא של אלי אוחנה עברה תהליך דומה. סגל מוכשר עם כוכבים כמו: סמואל יבואה, אביחי ידין, דגלאס דה סילבה, בן לוז, מאור מליקסון, גיז'רמו ישראלביץ' ואחרים, עונה שקטה וטובה עד שהגיע הסיבוב השלישי הקטסטרופלי בו הגיעה צניחה בלתי מוסברת עם ניצחון אחד וירידה לירכתי הטבלה. מחזורי הביום היו דרמטיים ורבי תהפוכות ולמחזור האחרון הגיעו ארבע קבוצות. אשדוד אירחה את מכבי חיפה, בני יהודה את מכבי תל אביב, מכבי פתח תקוה יצאה להרצליה וכפר סבא לבלומפילד לפגוש את האדומים.
אשדוד ובני יהודה כבשו שערים מוקדמים וסגרו את הסיפור כבר במחצית הראשונה עם ניצחונות 0:2 ו-0:1 בהתאמה. בהרצליה ובלומפילד הלחץ נתן את אותותיו והשערים לא הגיעו. להרצליה הגיעו אוהדי הפועל פתח תקוה כדי לעודד את הקבוצה המקומית נגד הלוזונים ועל הדשא לשחקנים של שירזי ובנין רעדו הרגליים בעוד המארחים המשוחררים אפילו פגשו פעמיים את הקורה. אותם אוהדי הפועל פתח תקוה אף החלו להפיץ שמועות על שער יתרון כפר סבאי וגרמו לפאניקה.
בדקה ה-87 השמועות הפכו למציאות כשיבואה אכן כבש. אלא שפתח תקוה הייתה בלאומית למשך 30 שניות בלבד עד שהילד עומר דמארי כבש את השער החשוב בקריירה שלו. "זו הייתה עונה שחורה", טוען קובי גנון. "פתחנו את העונה מצוין ואז הגיעה הידרדרות בלתי מובנת שלא הצלחנו לעצור אותה. יוסי מזרחי עזב והכול התפרק, אבל למזלנו לקראת הסיום הבנו שאף אחד לא רוצה את הכתם הזה של ירידת ליגה. היינו ממש בלחץ לפני המשחק, לאנשים רעדו הרגליים. אני זוכר את הדקה שעומר דמארי מקבל את הכדור ואנחנו שומעים את הרחש מהקהל על הגול של כפר סבא. היה מתח עצום באצטדיון והצלחנו למחוק אותו תוך כמה שניות. ההרגשה הייתה מטורפת".
