שרב בשנה כזו הוא מכה לאוהדי כדורגל, לפחות ברמה האסוציאטיבית של בוא הקיץ. בשנים זוגיות יש טורנירים גדולים, בשנים אי זוגיות עוברת רק תחושה מעיקה של סוף שמהול במחנק. אנחנו, כידוע, ב-2013. בקרוב יהיה לנו פה יורו צעירות, אבל זו הרי לא הבשורה שתהווה תחליף ליורו או מונדיאל. יחד עם העובדה שהאליפות הוכרעה, כמו בשנה שעברה, כבר בסוף אפריל ושפלונטר התחתית ייפתר סופית כבר בשבוע הבא, נשארו לנו מעט מאוד ריגושים. האם יש עדות גדולה יותר לשנמוך במעמדה של ליגת העל מכך שבערוץ 1 העדיפו לשדר את בית"ר ירושלים-מכבי נתניה במשבצת נטולת הרייטינג של שבת בערב על פני מכבי חיפה מכבי תל אביב ביום שני?
אל תחשבו, חלילה, שיש פה פקפוק בבחירה, ממש לא. לערוץ 1 היו את כל הסיבות שבעולם להעדיף את העימות בין האלופה הטרייה לסגניתה, אבל הם הלכו על האופציה ההגיונית בהתאם לרמת המתח והמצב בטבלה. זו פריבילגיה ששמורה רק לתחנה שמחויבת להראות קודם כל את החשוב ורק אחר כך את מושך הרייטינג. הרבה פעמים אנחנו סובלים מהשיקול הזה, אבל הפעם אי אפשר לבקר את המהלך.
לחשבון הטוויטר של דוד רוזנטל
מעט ריגושים, אמרנו? לפחות התוצאות של השבת סידרו לנו מחזור סיום היסטרי בתחתית, שבו תוכל בית"ר ירושלים להוריד את בני סכנין ולהפך, הפועל חיפה עלולה לספוג מהפועל עכו סטירה מצלצלת שתשכיח את הקאמבק המופלא שעשתה ומכבי נתניה תפגוש את הפועל באר שבע בעימות שבו גם תיקו עשוי להשאיר את שתיהן בליגה. העובדה שלאף אחת מקבוצות התחתית, כולל הפועל רמת גן שירדה, אין יחס שערים נמוך ממינוס 10 מעידה כמה קשה וסבוך המסע בחלק הזה של הטבלה. אגב, מישהו שם לב לכך שהפרש השערים של נתניה והפועל עכו זהה לחלוטין כרגע?
המשחק המרתק ביותר לטעמי יתקיים על כביש החוף. הרבה דמיון יש בין מכבי נתניה להפועל באר שבע, שתי קבוצות עם קהלים גדולים (כמה מרגש היה לראות את צבא היהלומים ביציעי טדי), שרואות את עצמן באופן מסורתי בחלק העליון של הטבלה ובעשרים השנים האחרונות נקלעות איכשהו, באופן מסורתי לא פחות, לקרבות ירידה. ה"דרבי" הפיקנטי יתקיים על הקווים, שם יתעמתו שני האקסים האחרונים של מכבי חיפה.
לראובן עטר כבר ניתנה התייחסות בשבוע שעבר. מכבי נתניה היא קבוצה התפורה למידותיו ואם ישאיר אותה יוכל למנף את האשראי כדי להישאר בה הרבה שנים. המקרה של אלישע לוי, לעומת זאת, מורכב יותר ואופטימי פחות. לוי מיצב מחדש את מכבי חיפה כזוללת תארים, אבל ברגע שעזב את קרית אליעזר דבקה בו שוב התדמית של מאמן של קבוצות קטנות. במחשבה שנייה, התדמית הזו לא הוסרה מעולם והעונה קיבלה משנה תוקף.
אלישע לוי כבר לא ירוויח דבר מהעונה הזו. לא במקרה של ירידה, כמובן, אבל גם לא אם יישאר. הפועל באר שבע לא הראתה שום התקדמות מאז שחזרה לליגת העל ב-2009. אפשר לציין את כל הבעיות הרגילות בבירת הנגב: שהקבוצה לא ממצה את הפוטנציאל, שמחלקת הנוער לא טובה, שהקהל והתקשורת המקומית מלחיצים ושאלונה ברקת עושה טעויות הכול נכון במידה זו או אחרת. הבעיה היא שלוי היה סמל השדרוג, האיש שאמור לקחת את המועדון הזה קדימה. כשאתה מביא מאמן שזכה בשתי אליפויות וחצי בארבע שנים אתה מצהיר שאתה מוכן לעלות שלב. עצם ההסכמה של לוי לבוא לבאר שבע הייתה גם הצהרה לכך שהוא מודע לקשיים ולהיסטוריה הכושלת של המועדון ומוכן לתקן אותם. זה לא קרה.
העובדה שאפילו אחרי הניצחון אתמול לוי מגיע למשחק האחרון של העונה עם סיכויים לרדת ליגה מספרת בעיקר דבר אחד: שהוא לא עמד במשימה הזו. אם יישאר, לפחות תהיה לו עוד הזדמנות לתקן.
למרות הבילד אפ (שהתממש) לחגיגות אליפות, היו לא מעט קולות בין אוהדי מכבי תל אביב קיוו שהמסיבה תידחה בשבוע. לאוהדים הצהובים יש חשבון פתוח עם הכוכבית שהוצמדה לתואר של הקבוצה שלהם. ההשערה שצפה פה ושם, לפיה פתיחת עונה עם אריק בנאדו במקום ראובן עטר הייתה יוצרת מציאות אחרת ומרוץ צמוד יותר, מרתיחה אותם. ההזדמנות לחגוג דווקא במגרש של הנמסיס הגדול מקרית אליעזר קרצה להם.
ההזדמנות הזו לא הגיעה, ואף על פי כן המשחק יהיה חשוב למכבי תל אביב, בעיקר משום שבמכבי חיפה ינסו להוכיח בדיוק את מה שלא אוהבים לשמוע בקרית שלום: שהאליפות הגיעה לשם בגלל הפור העצום שנתנו הירוקים בקדנציה הקצרה של ראובן עטר. ניצחון של מכבי חיפה יעניק לה אליפות פנימית בקרב בין השתיים העונה, ובמשמעות הסמלית של תוצאה כזו אין לזלזל כלל.
זו הסיבה שיש חשיבות למשחק הזה. במידה מסוימת נקבל בקרית אליעזר שובר שוויון סופי לכל התיאוריות שנרקמו העונה. ניצחון של מכבי תל אביב יזנח לחלוטין את הרעיון לפיו למכבי חיפה היה איזשהו סיכוי מלכתחילה, ניצחון חיפאי ימשיך להטיל צל קל על חד המשמעיות של האליפות הזו. רק שלא ילכו על בטוח ויסיימו לנו בתיקו מאופס, כמו לפני חודש.
זו, אגב, לא האנקדוטה היחידה שמתחברת למכבי תל אביב. בראיון שהעניק אברהם גרנט לאורן יוסיפוביץ בתחילת השבוע שעבר, השווה המאמן את האלופה הנוכחית לקבוצה של 1992. "יש קווי דמיון בין האליפות הראשונה שלי לזו", אמר. גרנט התייחס כמובן לכל התהליך, אבל היה בעונה ההיא גם ניצחון אחד שקצת נשכח. ארבעה מחזורים לסיום הבטיחו הצהובים מעשית את האליפות עם ניצחון 0:3 בנתניה. מחזור אחד מאוחר יותר הם התארחו אצל הסגנית בני יהודה. עד למשחק ההוא השיגה כל קבוצה ניצחון. המפגש השלישי הסתיים בתיקו, ממש כמו העונה. המשחק הרביעי היה סוער, הדם הרע בין הקבוצות הורגש אף על פי שהאליפות כבר הוכרעה. מכבי תל אביב נקלעה לפיגור מוקדם משער של חיים רביבו, הפכה וניצחה 2:3, כשאת ההקפה הרשמית היא מבצעת דווקא בשכונת התקווה.
ניצחון בקרית אליעזר ביום שני יסגור גם את הפינה הזו.
עוד שתי קטנות
1. מסיבות שתלויות בדני נוימן נבחר מוטי איוניר לשמש פרשן במשחק המרכזי בערוץ 1. איוניר היה בשנים האחרונות פרשן הכדורגל הטוב ביותר בערוצי הספורט שקט, קולח, לא מתחכם ולא מתלהם, מצביע על הנקודות הנכונות ובעיקר נותן ערך מוסף לצופה בבית. קצת חבל שהבחירה המקצועית המתבקשת הזו הגיעה בגארבג' טיים בגלל הזזה חד פעמית של משבצת השידור ולא בזכות היגיון בסיסי וראייה לטווח רחוק. אולי האירוע החד פעמי הזה ישנה קצת את אופן החשיבה שם ברוממה.
2. הכול כבר נכתב על הירידה העצובה של הפועל רמת גן, ובכל זאת ראוי להתעכב על נקודה מעניינת. מאז הנשירה לליגה הארצית ב-1969 עלו האורדונים חמש פעמים לליגה הבכירה. ארבע פעמים, כולל השנה, הם לא שרדו מעבר לעונת העלייה. ב-2009/10 נשארו רק לאחר משחק מבחן מול הפועל כפר סבא ונשרו בעונה שלאחר מכן. אפילו השנה, עם קבוצה יותר מוכשרת ועם יותר אמצעים, רמת גן לא הצליחה ליצור אפילו לרגע אחד את הרושם שהיא מאמינה שתישאר. בעבר זה הוגדר כנאיביות, אבל יש בכך הרבה יותר - זו מורשת של מועדון שהתרגל לארעיות, שהתמכר לחוסר הוודאות. דווקא ההעפלה לגמר הגביע וההיסטוריה שעשויה להיווצר, של קבוצה שירדה לליגה השנייה כמחזיקת הגביע, הן ההוכחה הטובה ביותר לכך.
בין השורות
שוער הפועל רמת גן איתי ארקין לאחר ה-2:1 בעכו והירידה של קבוצתו: "אני מאוד אוהב את המועדון הזה ויהיה לי קשה לעזוב".
רוצה לומר: יהיה לי קשה לקבל מקום בשער של כל קבוצה שהמשפחה שלי לא תחזיק בבעלות בה.
מאמן הפועל עכו יובל נעים לאחר אותו משחק: "אצל יובל נעים הכול הולך קשה, זה לא חדש".
רוצה לומר: מה שחשוב הוא שאצל יובל נעים אף פעם לא משעמם.
מאמן בית"ר ירושלים אלי כהן אחרי ה-3:1 למכבי נתניה: "השחקנים צחקו עלי כשביקשתי נקודה".
רוצה לומר: הם צוחקים עלי כבר חצי עונה.
יו"ר בית"ר ירושלים איציק קורנפיין: "אם גאידמק יישאר, נצרף ערבי ישראלי לבית"ר.
רוצה לומר: ונרצה מרצון עונה שלמה של משחקים ביתיים בלי קהל.
מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי אחרי ה-0:2 על הפועל חיפה: "אנחנו כבר הרבה זמן תחת לחץ, הפינישים זה הדבר הכי קשה".
רוצה לומר: ולא שההתחלות אצלנו הן משהו מיוחד.
לא ייאמן ש...
בני יהודה הפכה תרחיש לא סקסי כמו הקרב על המקום השלישי למשהו שצריך וכדאי לעקוב אחריו.
אחרי שכבר נדמה היה שיצאו מהברוך, בית"ר ירושלים והפועל חיפה עדיין בתמונת הירידה.
אני מעדכן את האישה, אותה אחת שסיפקה בשבוע שעבר תובנות על ראובן עטר, שמכבי נתניה ניצחה והיא מרימה את היד בתנועת ניצחון. ככה מייצרים אוהדת. נשבע שבלי כוונה.