פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סיים את הריאלי בהצטיינות: על אריק בנאדו לאחר התיקו של מכבי חיפה

        המטרה הריאלית של אריק בנאדו במכבי חיפה היא לא אליפות, אלא הצורך להוכיח שהקבוצה שלו לא נופלת ממכבי תל אביב. בטטת הכורסה ראתה אותו עומד במשימה הזו, מסבירה מדוע הצהובים לא יכולים להסתפק בתיקו גם בקרית אליעזר ומשבחת את וינסנט אניימה

        סיים את הריאלי בהצטיינות: על אריק בנאדו לאחר התיקו של מכבי חיפה

        בתקציר: ה-0:2 של עכו על מכבי נתניה. רק כי אתם צריכים לראות את המשחק הזה

        ביום חמישי נשאל אריק בנאדו במסיבת העיתונאים של מכבי חיפה האם ניצחון על מכבי תל אביב יפתח את מאבק האליפות. בנאדו היסס מעט, כאילו לא מבין מאיפה נחתה עליו השאלה הזו, אבל החליט לכבד את השואל. "כן, ניצחון יפתח את מאבק האליפות", השיב וסיפק כותרת.

        האם בנאדו באמת מאמין שמכבי חיפה יכולה לזכות בתואר? התשובה הגנרית תהיה 'כן', הרי גם אחרי המשחק בבלומפילד הוא אמר ששחקניו לא יוותרו עד הסוף, אבל אל תהיו בטוחים כל כך. בנאדו יודע חשבון, הוא מבין שעשר נקודות כשבקופה נותרו 24 הן פער כמעט בלתי מחיק. ספק גדול גם אם הוא מאמין בעצמו לסיפור שנבנה לאורך כהונתו המוצלחת – שלו היה פותח את העונה על הקווים, הירוקים היו היום בעמדה טובה בהרבה במירוץ. הוא יודע שהרבה מההנחות שלהן זכה ולא מעט מהשינויים שביצע לא היו עוברים לו אימן את מכבי חיפה מהקיץ.

        בנאדו גם יודע שעונת כדורגל לא מתחלקת לשניים. הירושה שהשאירה לו הקבוצה של ראובן עטר נספרת גם אם לשחקניו יש חצי עונה חלומי שבו הם צוברים יותר נקודות ממכבי תל אביב. הוא קיבל קבוצה מרוסקת שהיה צריך להעביר מטמורפוזה ולהרים מהקרשים. את זה הוא עשה עוד לפני המחזור האחרון. המשימה שלו הייתה להשאיר אותה דרוכה בכול משחק כדי שהעונה לא תסתיים באמצע מרץ. גם את זה הוא עשה. בשבת היעד היה להוכיח שעצם המאבק עם מכבי תל אביב בפסגה הוא לא אשליה, כי מכבי חיפה שלו לא קבוצה פחות טובה.

        גם על המטרה הזו בנאדו יכול לסמן וי. ניצחון היה יכול להיות בונוס נחמד, אבל העובדה בשטח נקבעה: מכבי חיפה אכן יכולה לתת פייט למכבי תל אביב.

        לטוויטר של דוד רוזנטל

        אריק בנאדו מאמן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        כנראה שגם הוא מבין שאליפות היא לא יעד בר השגה. בנאדו (צילום: ברני ארדוב)

        מכבי חיפה עלתה במטרה לסגור את הסיפור כבר בפתיחה. אוסקר גרסיה והשחקנים שלו לא נראו מוכנים ללחץ הירוק. ההוראה הטקטית של בנאדו "לנצח בכול קרבות האחד על אחד" נשמעת פשטנית משהו אבל עבדה היטב. חיפה נהנתה מחסרונו של מהראן ראדי במרכז השדה ופשוט שכבה על מחצית המגרש הצהובה. לראדי, שעד כה פתח בכול המשחקים, אין תחליף במכבי תל אביב. משה לוגסי הבינוני ממשיך להישען על מעט הקרדיט שנשאר מהשער מול בני יהודה ואבו זייד זה בוודאי לא זה. בתנאים הללו, העומק הצהוב במרכז השדה התבטל והשליטה עברה לצד הירוק.

        אבל אי אפשר להפעיל לחץ במשך משחק שלם ואחרי 35 דקות נגמר לחלק הקדמי של מכבי חיפה האוויר. כמו בפעם הקודמת שלהם בבלומפילד, מול בני יהודה, הירוקים יצאו מהפתיחה המצוינת ללא שער זכות. בניגוד לאז, הם לא ספגו. מה שכן מכבי חיפה עשתה במשך 90 דקות הוא לגרום למכבי תל אביב להיראות כמו מכבי תל אביב של הסיבוב הראשון. אותה מוליכה גאה, שמשחילה רביעיות וחמישיות בבית, נאלצה להגן על שערה, להתכרבל ברחבה ולהעיף כדורים סתמיים למרכז המגרש. במעמדה כמוליכת הטבלה שבאה לסגור עניין זה אולי מספיק אבל לא יותר מכך.

        משה לוגסי, מהראן ראדי שחקני מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        ממש לא תחליף. לוגסי וראדי ביחד על המגרש (צילום: ברני ארדוב)

        פז חסדאי כתב כאן ביום שישי טור מעניין. בעוד בחיפה מחנכים לשנוא ולהשפיל את האחות הגדולה מתל אביב ורואים בה את היעד העיקרי בעונה, מנקודת המבט של אוהד צהוב מכבי חיפה היא סתם עוד משוכה בדרך לתואר, קבוצה שלא שונה במעמדה משאר היריבות בליגת העל. מקצועית, מכבי חיפה היא קבוצה בעלת משקל גדול יותר. למעשה, היא הברומטר העיקרי לאליפויות האחרונות של מכבי תל אביב.

        ב-1991/2 ניצחה מכבי תל אביב ארבע פעמים, עם מהפכים בליגה ובגביע ועוד פעמיים 1:5, אחת מהן בקרית אליעזר. הרבה מעגלים נסגרו אז; ב-1995/6 הצהובים הפכו שוב שני פיגורים, בליגה ובגביע, בדרך לדאבל חד משמעי; ב-2002/3 יצא ניר קלינגר לדרך חדשה ב-2:3 בקרית אליעזר ורכב על המומנטום גם ב-0:2 ברמת גן. עונת האליפות היחידה שבה מכבי תל אביב לא ניצחה בשלושת המפגשים היא 1994/5, אבל במקרה ההוא דווקא שני ההפסדים (ליגה וגביע) הפכו את האליפות למודגשת יותר, משום שלמכבי חיפה היה אז סגל איכותי בהרבה מ"קבוצת הברומרים".

        כך שבמידה מסוימת, מכבי תל אביב הייתה חייבת לנצח בבלומפילד בשבת כדי לקבל לגיטימציה נוספת לתואר (המוצדק בכול מקרה) שלה. את ה-1:2 מפתיחת העונה אף אחד לא ממש זוכר, הוא בכלל שייך לעידן עטר. מכבי תל אביב הייתה צריכה להראות שהיא בעלת הבית, שהמרדף של מכבי חיפה הוא פיקציה, שדינו של בנאדו לא שונה מזה של יוסי אבוקסיס או אלי כהן שחטפו בראש. גם שער אחד היה מספיק. היא לא עשתה את זה, אבל בעוד פחות מחודש תהיה לה הזדמנות נוספת בקרית אליעזר. שם, אגב, אל תהיו בטוחים שהסיפור יהיה דומה – מכבי חיפה טובה יותר לאחרונה במשחקי החוץ. בבית היא הרבה פחות בטוחה.

        גונסאלו גרסיה ראדה פריצה מכבי תל אביב עם דקל קינן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        הוכחה נוספת בעוד פחות מחודש? (צילום: ברני ארדוב)

        השחקן הטוב ביותר במגרש היה לטעמי דקל קינן. אחרי המרור שהאכיל אותו ולדימיר גלושצ'ביץ' בדרבי, הייתה סיבה להאמין שהוא יפסיד לראדה פריצה בלא מעט קרבות. קינן עשה עבודה משובחת בגובה ועל הקרקע, שיתק את השבדי והוציא את העוקץ ממשחק ההתקפה של מכבי תל אביב. אבל גם אצל הצהובים הייתה דמות בולטת, והיא לא הייתה בין שחקני השדה.

        וינסנט אניימה הודה בראיון שקיים עם רענן ברנובסקי לפני מספר שבועות כי לא הביא נקודות למכבי תל אביב השנה. אניימה בעיקר נהנה מהתיאום בין איתן טיבי וקרלוס גרסיה המעולים וכמעט לא עמד במצבים מביכים בשבועות האחרונים. את הפנדל מול הפועל רמת גן הדף בכלל ברק לוי, וכשלניגרי הייתה הזדמנות לקחת כדור-11 מטר משלו, הוא רק נגע בו לפני שנכנס בדרך להפסד לבית"ר ירושלים בגביע.

        נגד מכבי חיפה רשם השוער הצלה אחת בלבד, לבעיטה של שלומי אזולאי במחצית הראשונה. הירוקים, על אף הלחץ שהפעילו בפתיחה, לא ממש מצאו את המסגרת. ועדיין, זה היה המשחק של אניימה. הוא ירד היטב לכדורים, שלט בגבהים, הטיל מרות ברחבה ומעל לכול, שימש כמוסר הטוב ביותר בחלק האחורי. משחק הרגל של השוער ידוע, ובשבת הוא לקח אותו צעד קדימה, תרתי משמע. כל כדור לאגפים היה מדויק, אף הוצאה לא הייתה מקרית. העובדה שזהבי לא הפסיק להחליק, שאלברמן וייני היו עסוקים במשימות הגנתיות ושגם ליואב זיו לא היו יותר מדי אופציות מסירה כבר לא הייתה אשמתו. את הנקודה שהשיגה מכבי תל אביב אפשר בהחלט לזקוף לזכות השוער שלה.

        שוער מכבי תל אביב, וינסנט אניימה (ברני ארדוב)
        עמידה איתנה ונקודה ראשונה על שמו. אניימה (צילום: ברני ארדוב)

        בין השורות

        שרן ייני ממכבי תל אביב לאחר ה-0:0 עם מכבי חיפה: "יכולנו לשחק יותר טוב, אבל שמחים על התוצאה".

        רוצה לומר: מה שכן, בעתיד יהיה קשה לנו לשחק יותר מגעיל.

        יניב קטן ממכבי חיפה לאחר המשחק: "הייתה חסרה לנו חדות בהתקפה".

        רוצה לומר: כן, עם בעיטה אחת למסגרת בתשעים דקות כנראה שזו הבעיה.

        חלוץ הפועל תל אביב טוטו תמוז לאחר ה-0:1 ברמת השרון: "כבר שכחתי מתי הייתי שחקן מצטיין".

        רוצה לומר: כבר שכחתי מתי הייתי שחקן לאחרונה.

        מאמן רמת השרון בני טבק לאחר אותו משחק: "אני לא בועט בדליים ולא משתולל גם כשאנחנו מנצחים וגם כשאנחנו מפסידים".

        רוצה לומר: אנחנו פה בכלל כדי להעביר את הזמן עד סוף העונה.

        מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי לאחר ה-1:1 עם הפועל רמת גן: "עצרנו את המומנטום השלילי ואני מקווה שבמשחק הבא בבית ננצח".

        רוצה לומר: עם הנטייה שלנו להסתבך אני לא ממש בונה על זה.

        טוטו תמוז שחקן הפועל תל אביב (מגד גוזני)
        זיכרון קצר. טוטו תמוז (צילום: מגד גוזני)

        לא ייאמן ש...

        שוב לא ראינו אף אחת מדרמות התחתית בשידור ישיר.

        מכבי נתניה, מכל כך הרבה סיבות, עומדת לרדת ליגה. עצוב.

        בליגת העל בכדורסל יש שביתה ולאף אחד לא באמת אכפת. תארו לכם מה היה מעורר סכסוך כזה בכדורגל.

        עוד מליגת העל

        שלום תקווה מנתח את ה-0:0 בין מכבי תל אביב למכבי חיפה

        שרן ייני מרוצה: "שמחים על התוצאה"

        עטר מנסה לעודד את נתניה: "לא נרים ידיים"

        גם תמוז מעודד: "מקווה שאצא לדרך חדשה"